ANA[DIA]LOG -- קשקשן צמרת

  • פותח הנושא AK1
  • פורסם בתאריך

itay123

חבר משקיען
הודעות
3,884
מעורבות
2,609
נקודות
113
ההבדל שהאחד בונה תוצאה שמורכבת מ-איכות הבמה, פורפורציות של כלים, דיאלוג ואינטרקציה בין המאזין לתוצאה, אווירה וחוויה (לפי טעמו והבנתו) שמתפרש כ - הנאה ממוזיקה.
והשני שומע מוזיקה להנאתו בכל "חור" שנמצא בין אם הוא נמצא ברכב, במשרד או בשירותים ושם הוא לא מחפש במה ו/או דקויות למינהן.
 

itay123

חבר משקיען
הודעות
3,884
מעורבות
2,609
נקודות
113
מה זה רלוונטי ?

מאוד רלוונטי, מן הראוי שתתן מניסונך דוגמאות לניסיונות והשוואות שביצעת,
אתה מגיע עם ארסנל של אמירות חותכות של שחור או לבן, מן הראוי שתשתף ואולי תואיל בטובך לספר את הרקע שלך לתחביב, כמו שרבים וטובים משתפים בכיף כ-"קולגות" לתחום.
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
587
נקודות
93
טיעון מוזר - אז בשביל מה יש לך מערכת אם לא בשביל להנות ממוזיקה?
ברשותך אענה על זה, לא במקום מתן כמובן אלא מטעמי, משום שאני מרגיש כמוהו בעניין הזה:

ראשית, יש פה קטע רגשי (שלי) שאני מכיר בו וזורם איתו - עצם הידיעה תציק לי בשוטף ואני מעדיף להמנע מזה.

שנית - כולנו מוטים. כל הזמן. אם פלוני מסתובב על הפלנטה מצוייד בדי.אן.איי אנושי - אז פלוני חשוף להטיות. המשמעות דומה לסעיף הקודם ("הידיעה תציק לי") אבל מתורגמת חיש קל להנאה פחותה. אם זה זה לא היה ברור מספיק - גם אובייקטיביסטים עם סט נתונים משובח בידם - חשופים להטיה...

עוד נקודה - הידע ה"הנדסי" המוקדם - עיקר חשיבותו בניבוי, לאו דווקא בוולידציה של "אני נהנה". הניבוי הזה מתייחס ליותר מאשר חווית ההווה הקצובה בזמן, עם חומר מוזיקלי מסויים אלא שואף לאפשר התאמה למגוון ז'אנרים, חומרים מוסיקלים, תנאים אקוסטים (לעתים גם הם משתנים בתוך מחזור החיים של ציוד אצלך), רכיבים עתידים אחרים - להיות קצת "future proof" (אבל לא בהגזמה ;)) ובעיקר בציר הזמן.

להסתמך על "נשמע לי נהדר ברגע זה" זה קצת דומה לעצה הנוראית הבאה בקניית אופנים: "תעשה סיבוב בחנות תראה אם נוח לך" - נוח איפה? (מגרש חנייה או סינגלטראק עצבני), נוח מתי? (אחרי 2 דקות או אחרי שעתיים רכיבה), נוח לקפוץ? לגמוא מרחק? בנחת למכולת? באורח תחרותי? עם תיק על הגב או בלי? ועוד ועוד... הקיצר, הידע המוקדם הזה בהחלט עשוי לשרת אותך בניבוי ההנאה לאורך זמן.

כדאי גם לשים לב לנקודה שדן העלה על התפתחות הטעם בסאונד.
יש מספיק ציוד טוב לבחור ממנו, גם אם לפעמים, בתוך משבצת מחיר מסויימת נדמה לנו שלא.

נראה מיותר אבל אבהיר בכל זאת - לא מדובר על פערים קיצוניים ובטח שלא אקח לעולם משהו שנשמע לי לא טוב. אודה שבלפסול ההדק שלי קל יותר ובעיני זו התנהגות צרכנית נורמלית לגמרי.
רועי
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
צריך גם לללמוד לשמוע נכון - ולפרש נכון - עם הזמן נהנים מזה יותר מה"טעם" הקודם.
אני יודע שאני בעמדת מיעוט מוחלטת, אולי היחיד כאן שחושב כך, אבל אני לא מזלזל ב"טעמים" אחרים, ולא חושב שיש דרך אחת "נכונה" להאזין למוזיקה.

אחרת מה מבדיל בין אודיופיל למעודדת בת 16 או נער בן 18 עם 4 סאבים באוטו -ששומע עם פול באס וטרבל ?
עיקר ההבדל הוא שהאודיופיל חושב שהוא נעלה על האחרים.


ההבדל שהאחד בונה תוצאה שמורכבת מ-איכות הבמה, פורפורציות של כלים, דיאלוג ואינטרקציה בין המאזין לתוצאה, אווירה וחוויה (לפי טעמו והבנתו) שמתפרש כ - הנאה ממוזיקה.
יש יותר מדרך אחת ליהנות ממוזיקה.


והשני שומע מוזיקה להנאתו בכל "חור" שנמצא בין אם הוא נמצא ברכב, במשרד או בשירותים ושם הוא לא מחפש במה ו/או דקויות למינהן.
לא בהכרח. זה עם 4 סאבים באוטו ושומע עם פול באס וטרבל לא יהנה במשרד, בשירותים, או ממערכת היי אנד. אין שם את הבאסים שמרעידים את כל הגוף (והאוטו, והאוטו שעל ידו) בטירוף, ואין שם את הטרבל שחותך באוזניים.

האספקטים של במה, פרופורציות, וכד' הם אספקטים שקשורים למציאות-לכאורה ולטבעיות-לכאורה, אבל לא כל מוזיקה והקלטה קשורות ל"מציאות". לפעמים זה רק כלים אלקטרוניים וקולות מעוותים אלקטרונית, ובמה שמיוצרת סינתטית באולפן, כמו גם הפרופורציות בין הכלים. ומי אמר שצריך ליהנות מדקויות דווקא ולא מהגושים הגדולים והמאסיביים, שמערכת היי אנד לא מייצרת בצורה ובמידה כמו שעושה המערכת שבאוטו?

כדאי אולי לזכור שהסאונד בחלק מהאירועים, הפאבים וההופעות ההמוניות דומה יותר לסאונד שבאוטו מאשר לעידון, תיחכום ודיוק-לכאורה של מערכת היי אנד, ויש אנשים שממש אוהבים את זה, בדיוק את זה.

אולי בן ה-18 הזה "יגדל", ו"יתפתח", ומישהו "יציל" אותו מטעמו הבזוי והנחות ו"יראה לו את האור", או שהוא ידפוק לעצמו את השמיעה ללא דרך חזרה, ואולי הוא ימשיך להנות מאותו סוג סאונד כל ימי חייו. אני לא רואה בזה שום טעם לפגם, ואין לי שום צורך להתנשא על מי שזה מה שהוא אוהב. שיהנה!!

כאמור, ברור לי שאני בעמדת מיעוט מוחלט בעניין הזה, ושהרוב המוחלט חושבים אחרת/הפוך.
 
נערך לאחרונה ב:

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
נשמע טבעי",
אפשר לבדוק את האיכות והטבעיות של סאונד אנלוגי ודיגיטלי בצורה אמפירית ואיכותנית באמצעות מבחן דאבל בליינד.

לשם כך, יש לבחור מספר רצועות מוזיקה ולהשמיע אותן גם באנלוג וגם בדיגיטל. לאחר כל זוג קטעים מקבילים, הנבחנים ידרגו מה נשמע להם יותר טבעי. התוצאות הסופיות ישקפו את העדפות הנבחנים בצורה מדעית ואובייקטיבית.

הדיוק באודיו לא יכול להיות מוגדר אך ורק על ידי מדדים נמדדים כמו עיוות הרמוני כולל (THD) ועיוות אינטרמודולציה (IMD), כיוון שאלו לא בהכרח משקפים עד כמה הצליל מציאותי לאוזן האנושית. למשוואה הזו חובה להכניס את vפסיכואקוסטיקה - כיצד בני אדם תופסים צליל - זו משחקת תפקיד מכריע בקביעת דיוק האודיו.

מדידות אובייקטיביות הן חשובות, אבל יש לפרש אותן תוך הבנה של השמיעה האנושית, והכרה בכך שדיוק באודיו כולל אלמנטים סובייקטיביים מעבר לנתונים הגולמיים.
 

נערך לאחרונה ב:
  • Like
Reactions: omi

itay123

חבר משקיען
הודעות
3,884
מעורבות
2,609
נקודות
113
עמיר @AK1 , יש המון דרכים להנות ממוזיקה,
אמנם "אודיופילים" ו/או חובבים שחשובה להם האיכות הנשמעת, נקרא לזה "רגישות מבורכת יותר לצלילים", ובוגרים בגילם ותפסיתם לפרשנות הנשמע, פחות ילכו מאמין ב"מסלול" של חוסר איזון והגזמה, כאשר הם מפרשים תוצאה.

ברור שגם אני מתרגש כנער בן 14 שחווה לראשנה METALLICA לייב וזז קדימה ואחורה עם הראש כאשר אני בקונצרט רוק מפוצץ בבאס, ומתרגש מהאנרגיות החשמליות אפילו שאני פחות מרגיש במה וכו', לא מחפש את זה, או שאני מתרגש ושומע להנאתי מוזיקה באוזניות או סתם ברמקולים של המחשב להנאתי, ממש לא אכפת לי איפה כל כלי נמצא ואם אני חש במה עוטפת וריאליסטית, טוב יש לי אין ספור דוגמאות....
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
אפשר לבדוק את האיכות והטבעיות של סאונד אנלוגי ודיגיטלי בצורה אמפירית ואיכותנית באמצעות מבחן דאבל בליינד.

לשם כך, יש לבחור מספר רצועות מוזיקה ולהשמיע אותן גם באנלוג וגם בדיגיטל. לאחר כל זוג קטעים מקבילים, הנבחנים ידרגו מה נשמע להם יותר טבעי. התוצאות הסופיות ישקפו את העדפות הנבחנים בצורה מדעית ואובייקטיבית.

הדיוק באודיו לא יכול להיות מוגדר אך ורק על ידי מדדים נמדדים כמו עיוות הרמוני כולל (THD) ועיוות אינטרמודולציה (IMD), כיוון שאלו לא בהכרח משקפים עד כמה הצליל מציאותי לאוזן האנושית. למשוואה הזו חובה להכניס את פסיכואקוסטיקה - כיצד בני אדם תופסים צליל - זו משחקת תפקיד מכריע בקביעת דיוק האודיו.

מדידות אובייקטיביות הן חשובות, אבל יש לפרש אותן תוך הבנה של השמיעה האנושית, והכרה בכך שדיוק באודיו כולל אלמנטים סובייקטיביים מעבר לנתונים הגולמיים.
התהליך שתיארת מתאר "איכויות" ו"טבעיות" סובייקטיביות. דאבל-בליינד ומותאם-ווליום מסירים את רוב ההטיות, אבל לא הופכים סובייקטיבי לאובייקטיבי.

שוב, יש להפריד בין שני מישורים/מרחבים/עולמות/יקומים שונים -- טכנולוגיה מצד אחד, והעדפות אישיות מצד שני.

הדיוק הטכנולוגי נמדד באמצעים טכנולוגיים, ואיך זה נשמע אינו חלק מהקריטריונים. התוצאות הן אובייקטיביות, ואינן תלויות במאזין ספציפי, אבל יכולות לשקלל קריטריונים פסיכואקוסטיים בעת הערכת חשיבותן של תוצאות מדידות מסוימות. למשל עיוות בתחום שהאוזן רגישה אליו משמעותי יותר מאשר אותו עיוות בתדרים שלא.

הדיוק-לכאורה מבחינת העדפה אישית -- ככל שהוא מוגדר --" נמדד" בעזרת השמיעה והתפיסה של המאזינים, ללא שום אמצעים טכנולוגיים.

אתה כל הזמן מערבב ומבלבל ביניהם.

עם זאת, לי נראה מופרך השימוש במילה "דיוק" שלא בייחס השוואתי למה שאמור להיות. למשל במה -- אין למאזין שום מושג ירוק איך הבמה "באמת" אמורה להישמע, אם זה בכלל מוגדר, ואז הוא לא באמת יכול לדבר על "דיוק", אלא רק על דברים כמו עד כמה הוא אוהב את הבמה, עד כמה הוא תופס אותה כרחבה , עד כמה קל לו לדמיין את פרישת הכלים והקולות, עד כמה המיקומים שהוא מדמיין הם יציבים ועקביים, או על יכולתו להבחין בדברים שזזים, ולפרש אותם במכוונים או כבעיות, וכו' וכו' וכו', אבל "דיוק"? נראית לי מילה בלתי מתאימה.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
התהליך שתיארת מתאר "איכויות" ו"טבעיות" סובייקטיביות. דאבל-בליינד ומותאם-ווליום מסירים את רוב ההטיות, אבל לא הופכים סובייקטיבי לאובייקטיבי.

שוב, יש להפריד בין שני מישורים/מרחבים/עולמות/יקומים שונים -- טכנולוגיה מצד אחד, והעדפות אישיות מצד שני.

הדיוק הטכנולוגי נמדד באמצעים טכנולוגיים, ואיך זה נשמע אינו חלק מהקריטריונים. התוצאות הן אובייקטיביות, ואינן תלויות במאזין ספציפי, אבל יכולות לשקלל קריטריונים פסיכואקוסטיים בעת הערכת חשיבותן של תוצאות מדידות מסוימות. למשל עיוות בתחום שהאוזן רגישה אליו משמעותי יותר מאשר אותו עיוות בתדרים שלא.

הדיוק-לכאורה מבחינת העדפה אישית -- ככל שהוא מוגדר --" נמדד" בעזרת השמיעה והתפיסה של המאזינים, ללא שום אמצעים טכנולוגיים.

אתה כל הזמן מערבב ומבלבל ביניהם.

עם זאת, לי נראה מופרך השימוש במילה "דיוק" שלא בייחס השוואתי למה שאמור להיות. למשל במה -- אין למאזין שום מושג ירוק איך הבמה "באמת" אמורה להישמע, אם זה בכלל מוגדר, ואז הוא לא באמת יכול לדבר על "דיוק", אלא רק על דברים כמו עד כמה הוא אוהב את הבמה, עד כמה הוא תופס אותה כרחבה , עד כמה קל לו לדמיין את פרישת הכלים והקולות, עד כמה המיקומים שהוא מדמיין הם יציבים ועקביים, או על יכולתו להבחין בדברים שזזים, ולפרש אותם במכוונים או כבעיות, וכו' וכו' וכו', אבל "דיוק"? נראית לי מילה בלתי מתאימה.

מסכים, אתה צודק. במונחים מילוליים "סובייקטיבי" מתייחס לפרשנויות של תפיסה חושית. אבל כשאתה מתייחס לתהליך המדעי, אין להגביל את היקף "המחקר".

ישנם שני סוגי מחקר: כמותני, שבו ממצאים "אובייקטיביים" מוערכים סטטיסטית כדי לקבוע עובדות, ואיכותני, בו "החוויה האנושית" נאספת ומוערכת כדי לקבוע עובדות. הממצאים "הסובייקטיביים" שלי נופלים לקטגוריה השנייה.

אני לא טוען שהדיגיטלי גרוע, ממש לא, אני מושקע בצורה כבדה בדיגיטל והוא משמש אותי 80% מהזמן, רק שהאנלוגי לויניל נשמע יותר מציאותי מאשר הדיגיטלי לויניל. הדברים מבוססים על מבחני האזנה שערכתי אצלי בבית.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
מסכים, אתה צודק. במונחים מילוליים "סובייקטיבי" מתייחס לפרשנויות של תפיסה חושית. אבל כשאתה מתייחס לתהליך המדעי, אין להגביל את היקף "המחקר".

ישנם שני סוגי מחקר: כמותני, שבו ממצאים "אובייקטיביים" מוערכים סטטיסטית כדי לקבוע עובדות, ואיכותני, בו "החוויה האנושית" נאספת ומוערכת כדי לקבוע עובדות. הממצאים "הסובייקטיביים" שלי נופלים לקטגוריה השנייה.

אני לא טוען שהדיגיטלי גרוע, ממש לא, אני מושקע בצורה כבדה בדיגיטל והוא משמש אותי 80% מהזמן, רק שהאנלוגי לויניל נשמע יותר מציאותי מאשר הדיגיטלי לויניל. הדברים מבוססים על מבחני האזנה שערכתי אצלי בבית.
אני לא אומר שיש להגביל את היקף המחקר, ושאין משמעות למחקרים של תפיסות סובייקטיביות, אבל אין לקחת את תוצאות מחקר מהסוג השני כמשהו שמתקרב/קשור לאובייקטיבי, אלא רק כתצפית על איך אנשים חווים/תופסים תופעות.

למשל, אתה יכול לעשות מחקר לגבי יחסי האורך בין הקווים בתמונה הבאה:
ZZ.jpg

כנראה שכמעט כל משתתפי המחקר יגידו שהקו העליון ארוך יותר, למעט המיעוט שיודעים שזו אשלייה אופטית ושבמציאות הקווים שווים באורכם.

במקרה הזה, כנראה שגם אתה יודע שזו אשליה אופטית, ולכן מקבל את זה שלמרות שהחושים שלך מראים לך באופן חד משמעי ובלתי ניתן לערעור שהעליון ארוך יותר, אתה מוכן לקבל את זה שמדובר בטעות, ושבמציאות זה ממש לא נכון.

אבל כשמדובר באשליות אוראליות/אודיטוריות -- שמיעתיות -- אתה, ואחרים כאן -- מתעלמים ומכחישים את האפשרות שהאוזניים והמוח שלכם מטעים אתכם, ומה שאתם שומעים אינו באמת המציאות, אלא התפיסה שלכם אותה, ושאתם מפרשים מה שנשמע לכם עדיף ואמיתי יותר כאילו זה הנכון והמדויק יותר, גם כשאובייקטיבית, זה לא המצב. אתם משווים דברים לזיכרון ולתמונה הצלילית שיש לכם בראש, ומתייחסים לזה כאילו השוויתם למציאות, ומתייחסים להשוואות ולמסקנותיהן כאל עובדות אובייקטיביות.

הן לא.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
למשל, אתה יכול לעשות מחקר לגבי יחסי האורך בין הקווים בתמונה הבאה:
צפה בקובץ המצורף 65706
כנראה שכמעט כל משתתפי המחקר יגידו שהקו העליון ארוך יותר, למעט המיעוט שיודעים שזו אשלייה אופטית ושבמציאות הקווים שווים באורכם.
מצטער, לא דומה ואסביר. כולנו (למעט חירשים) שומעים מרגע הגיענו לעולם, אין לנו בעיה לזהות צליל טבעי או צליל שנשמע פחות טבעי

אבל כשמדובר באשליות אוראליות/אודיטוריות -- שמיעתיות -- אתה, ואחרים כאן -- מתעלמים ומכחישים את האפשרות שהאוזניים והמוח שלכם מטעים אתכם, ומה שאתם שומעים אינו באמת המציאות, אלא התפיסה שלכם אותה, ושאתם מפרשים מה שנשמע לכם עדיף ואמיתי יותר כאילו זה הנכון והמדויק יותר, גם כשאובייקטיבית, זה לא המצב. אתם משווים דברים לזיכרון ולתמונה הצלילית שיש לכם בראש, ומתייחסים לזה כאילו השוויתם למציאות, ומתייחסים להשוואות ולמסקנותיהן כאל עובדות אובייקטיביות.

הן לא.
ההשוואה היא בקרבת הצליל למציאות הקול הטבעי. אם אתה חושב שמשהו שטכנאי ההקלטה שומע במוניטורים שלו מתקרב למה שמתחולל בחדר ההקלטה או על הבמה, אשריך.

שום דבר לא נמצא בראש. כל הכותבים בפורום שומעים קולות חיים ביום-יום, מאז לידתם.
אלו שלא הספיקו להיחשף לכלים חיים או מוגברים, מומלץ לבקר במספר הופעות.
אמנם איננו פינגווינים המסוגלים לזהות את קול הוריהם מבין עשרות אלפי פינגווינים אחרים, אך אין סיבה שאדם בוגר עם שמיעה תקינה לא יוכל לזהות קול טבעי גם אם מדובר במשהו ששמע לפני שנים. מניח שגם אתה תזהה את קולות הוריך, למרות שאני רק יכול לנחש שכבר אינם בין החיים. חלקים בזיכרון השמיעתי אצל כולנו אינם קצרים.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
מצטער, לא דומה ואסביר. כולנו (למעט חירשים) שומעים מרגע הגיענו לעולם, אין לנו בעיה לזהות צליל טבעי או צליל שנשמע פחות טבעי


ההשוואה היא בקרבת הצליל למציאות הקול הטבעי. אם אתה חושב שמשהו שטכנאי ההקלטה שומע במוניטורים שלו מתקרב למה שמתחולל בחדר ההקלטה או על הבמה, אשריך.

שום דבר לא נמצא בראש. כל הכותבים בפורום שומעים קולות חיים ביום-יום, מאז לידתם.
אלו שלא הספיקו להיחשף לכלים חיים או מוגברים, מומלץ לבקר במספר הופעות.
אמנם איננו פינגווינים המסוגלים לזהות את קול הוריהם מבין עשרות אלפי פינגווינים אחרים, אך אין סיבה שאדם בוגר עם שמיעה תקינה לא יוכל לזהות קול טבעי גם אם מדובר במשהו ששמע לפני שנים. מניח שגם אתה תזהה את קולות הוריך, למרות שאני רק יכול לנחש שכבר אינם בין החיים. חלקים בזיכרון השמיעתי אצל כולנו אינם קצרים.
לא רלוונטי, ואסביר: :)

דיבורים על דיוק או אי-דיוק אפילו בצליל של כלי בודד, נניח פסנתר, הם תמיד סובייקטיביים, וכמעט אף פעם לא מתייחסים למה שבאמת שומעים במציאות.

תמיד יהיו אלה שיתחילו לדבר על זה שכמעט כל אחד יכול להבחין בין מערכת שבה הפסנתר נשמע כמו צ'מבלו, או להיפך, אבל זה לא מעניין, כי מעל רמה מסוימת של מערכות והקלטות זה לא קורה וזה לא מצב שיש טעם להזכיר אותו בכלל.

השאלה עד כמה השילוב ההקלטה+מערכת[+אקוסטיקה] הוא טוב/מדוייק אינה טריוויאלית, למרות שהרבה אודיופילים מתגאים ביכולתם לומר זאת אחרי שתי דקות האזנה. הבעייה הקטנה היא שהם יכולים להגיד, אבל אין דרך לוודא שמה שהם אומרים קשור למציאות, לא משנה עד כמה הם מעריכים את יכולות השמיעה שלהם ולא משנה כמה פעמים הם שמעו קונצרטים או פסנתרים בביית.

אפילו במקרה הפשוט ביותר -- מישהו היה בקונצרט שהוקלט, הקלטה טובה, קונה תקליט ודיסק של ההקלטה, ומנסה לשפוט איזו גרסה עדיפה.

כידוע, או אמור להיות ידוע, זיכרון צלילי הוא קצר מועד, שניות, מקסימום דקה. מעבר לזה, הזיכרון עובר להיות ארוך-טווח, שהוא הרבה פחות מדויק, והאדם זוכר יותר את מה שהוא אמר לעצמו לגבי הצליל מאשר את הצליל עצמו.

מעבר לזה, השוואות סאונד יש לבצע לאחר השוואה מדויקת של הווליום הנשמע, אחרת זה שנשמע חזק יותר (לא באופן מוגזם) נשמע טוב יותר.

ועוד יש לציין שכלים וקולות נשמעים שונה ממרחקים שונים, מזוויות שונות, ובאקוסטיקות שונות. אם מקור קול עם הקרנה לא זהה לכל הכיוונים יוקלט ממרחק, זווית ו/או אקוסטיקה שונים, בהשוואה מוקפדת הוא יישמע שונה באופן מורגש מאוד.

בהינתן שהמיקרופונים היו במרחק וזווית שונים מאלה שהיה המאזין בקונצרט, והוא שומע את זה בתוך אקוסטיקה שמשפיעה על ההקלטה, כולל על התרומה של האקוסטיקה המקורית, כך שעקרונית, כבר הצליל שהוקלט שונה באופן מורגש מאוד ממה שהוא שמע בקונצרט!

כיוון שלקח זמן, ההשוואות הן למה שנשמר בזיכרון ארוך-הטווח ו/או למה שנאמר על הצליל בעת ההאזנה, וגם אין שום סיכוי שזה במקרה באותו ווליום במדויק, כך שמראש אי אפשר לסמוך על ההשוואה אפילו אם הצליל המוקלט היה זהה לזה שהמאזין שמע בקונצרט, והוא לא.

אז אם כבר במצב הפשוט ביותר אי אפשר לסמוך על תוצאות ההשוואה, מה אפשר לומר כאשר מתייחסים ל:

  1. כלי לא ידוע. לדעת את התוצרת, כמו Steinway, ממש לא מספיק, כי אפילו פסנתרים זהים לכאורה נשמעים שונה, ופסנתרים מתקופות שונות ובמידת/צורת שימוש שונה הם נשמעים עוד יותר שונים, ובטח פסנתרים אחרים, ומסוגים אחרים (כנף לעומת עומד, וכו')

  2. ממרחק/ים לא ידוע/ים (יכולים להיות מיקרופונים, אחר או יותר, בכל מרחק, החל במיתוך הפסנתר ועד למקום באולם).

  3. מזווית/זוויות לא ידוע/ות

  4. באקוסטיקה לא בהכרח מוכרת, בטח לא האקוסטיקה שבסביבת המיקרופונים, לא המאזין.

  5. מבצע שונה -- ההבדלים בין נגנים שונים על אותו פסנתר הם עצומים

  6. זמן אחר -- אותו מבצע עם אותו כלי יכול להישמע שונה לגמרי ביום אחר

  7. כיוונון שונה -- מכווני פסנתרים שונים משפיעים על הצליל בצורה שונה, לפעמים לפי דרישות המבצע

  8. מידת פתיחה שונה של הפסנתר (לא תמיד מנגנים עם כנף פתוחה עד הסוף, אם בכלל מדובר בפסנתר כנף, ולפעמים מסירים את הכנף לגמרי)

  9. דברים כמו הלחות באוויר יכולים להשפיע על הכלי
וכנראה שיש עוד גורמים.

אבל אודיופילים חושבים שכשהם שומעים הקלטה של פסנתר הם יכולים לדעת באיזו מידה ההקלטה טובה ועד כמה המערכת משמיעה אותה במדיוק!!

כל זה כשמדובר רק בכלים אקוסטיים. כשמדברים על כלי אלקטרוני, בהרבה מקרים אין לו צליל מוגדר בפני עצמו, אלא הוא תלוי בהגברה, בכל מיני אפקטים שמפעילים על הצליל, וברמקולים שדרכם הוא מושמע, שיכולים להיות שונים בהזדמנויות שונות. לפעמים מקליטים את הפלט שלהם ישירות, לא באמצעות מיקרופונים שמקליטים את מה שיוצא מהרמקולים. הצליל אז שונה מאוד, לפעמים ללא הכר.

ולא לשכוח את הטכנאי, שעירבב הכל ויצר במה סינתטית באולפן, ואופציונאלית גם הפעיל על הכל עיבודים של הצליל המקורי, כמו EQ, הדהוד, קומפרסיה, limiters, ועוד ועוד, שמטבעם הם שונים ממה ששומעים בהופעה חייה.


אבל כל זה לא מפריע לאודיופילים לדבר בביטחון מוחלט על "דיוק" ו"טבעיות" של הקלטות של ריבוי כלים, הפרופורציות ביניהם, המיקומים שלהם במרחב, וכו',

אני לא רואה סיבה טובה לקחת את דבריהם ברצינות מעבר להבעת טעם וצורת האזנה אישיים. למציאות אין לזה שום קשר ישיר.
 

נערך לאחרונה ב:

arb

אוהב את התחום
הודעות
361
מעורבות
131
נקודות
43
הדיון לא היה על זה, אלא העובדה שעליונות טכנולוגית לא תמיד מתורגמת להעדפה של הסאונד בטעם האישי, היא זו שהזכירה לי מצב דומה עם RC.



מי אמר אחרת??


אתה מתייחס למה שאתה מעדיף כעל עובדתית טוב יותר, וחושב שהיכולת האנושית שלך היא אבסולוטית, ואתה יודע מה הנכון רק מתוך שמיעה, אפילו לא בהכרח השוואתית, תוך התעלמות מכך שהרבה דברים נשמעים שונים דרך מערכת אודיו ובמציאות. אתה שוכח שכדי באמת להשוות בין סאונד של משהו אחד לאחר, יש לשהאזין להם זה לצד זה, בהפרשים של שניות, באותו ווליום, וחושב שההשוואה שאתה עושה בין מה שאתה שומע במערכת לבין משהו שיש לך בזיכרון או בדימיון תופסת כאילו היא עובדתית. היא אכן תופסת וחשובה -- לך -- על תקן טעם אישי והעדפה אישית של מה שאתה מעדיף לשמוע. Floyd E. Toole, שעסק הרבה בהשוואות בין רמקולים בתנאים שונים, ובעקבות זאת פיתח את מדד הספינורמה, דיבר הרבה על ההטיות העצומות שיש אפילו בהשוואות מיידיות בווליום מושווה היטב, ואתה מדבר על השוואות או לזיכרון ארוך טווח או לדימיון הפרוע שלך. אתה כלל לא מסתמך על שום דבר שמתקרב בכלל לאובייקטיבי ולעובדתי, בשום קנה מידה קביל.



נשמע טבעי", כמו הרבה התיאורים האחרים, הוא סובייקטיבי לחלוטין. אנשים שונים חווים את אותו צליל באופן שונה, ויכולים לתאר את אותו הסאונד במילים שונות עד הפוכות. על אותו צליל מישהו יכול לומר שהוא אוורירי ופתוח, והשני שהוא צרחני ועם עודף גבוהים. זה ס‑ו‑ב‑י‑י‑ק‑ט‑י‑ב‑י.



איזה המלצה מתנשאת ומטופשת! אני כנראה מבוגר ממך, ובמהלך המסלול האודיופילי שלי עשיתי כנראה לא פחות השוואת ממך, מכל מיני סוגים, החל בהגברות, מקורות אנלוגיים ודיגיטליים, שיכוכים, כבילה, שינויי מיקום וכו' וכו'. לא נראה לי שצפויות לי הפתעות כאלה גדולות. הצחקת אותי.
עמיר,
בהודעתך הקודמת אתה מודה שלא היית שלם אם מה שכתבת (מובא בפוסט 252), ומכיוון שהבנת שטעית ואין צורך שיסבירו לך את זה, מחקת את הודעתך הנ"ל.

אממה עד כדי כך לא היית שלם אם הדברים שכתבת, שרק הבוקר נפל לך האסימון והבנת שבכלל זה אני זה שהטעתי אותך.

כבר ציינתי זאת בעבר בפניך שעל פי התוכן שאתה מייצר כאן, הנסיון שלך הוא לא הנסיון שלי ולהפך. ראשית חשוב לי לציין שאני לא בתחרות איתך, ושנית אם זה מעניין אותך אני לא כזה רחוק מגילך המופלג.

התובנות שלי עמיר, בניגוד לתאוריות לא פעם בעלמא שלך, מתקבלות אך ורק בהסתמך על השוואות (לרפרנסים מדרגות שונות) שרובן אכן נעשה בהפרש של שניות ולא כפי שאתה מנחש ללא קשר למערכת גופא כלשהי.

אז שוב חוסר ההבנה המשווע שלך מחלחל לפסקה הבאה;
אבל כשמדובר באשליות אוראליות/אודיטוריות -- שמיעתיות -- אתה, ואחרים כאן -- מתעלמים ומכחישים את האפשרות שהאוזניים והמוח שלכם מטעים אתכם, ומה שאתם שומעים אינו באמת המציאות, אלא התפיסה שלכם אותה, ושאתם מפרשים מה שנשמע לכם עדיף ואמיתי יותר כאילו זה הנכון והמדויק יותר, גם כשאובייקטיבית, זה לא המצב. אתם משווים דברים לזיכרון ולתמונה הצלילית שיש לכם בראש, ומתייחסים לזה כאילו השוויתם למציאות, ומתייחסים להשוואות ולמסקנותיהן כאל עובדות אובייקטיביות.

הן לא.

קרא שוב ולאט מה שכתבת. אתה מציין שלמעשה אנחנו מתעלמים ומכחישם (כן לא רק מתעלמים) את "האפשרות" (עכשיו זה בגדר אפשרות) שהאוזניים והמוח שלנו מטעים אותנו, ומה שאנחנו מאזינים לו הוא לא באמת המציאות. משפט מעניין, אבל מי טען שאנחנו מאזינים למציאות ואיכן? מה הבעיה שמישהו מאזין לשיחזור נניח של כלי סולו כינור שנשמע כמו כינור, ואחכ ללא קשר למדיה כן, עובר לרפרנס אחר שבמהלכו, נגינת הכינור הווירטואזי, מעבדת מהפוקוס שלה והכינור שנשמע בתלת משכנע וטבעי, מקבל גודל של צ'לו שנמרח מרמקול ימין לשמאל, מעבד את הטבעיות שלו, ומכאן שרוב החברים המאזינים ולא רק האודופילים שבנינו, יעדיפו לחיות עם המצב הראשון. אני מבין עמיר שאתה תעדיף איך לא את המצב המרשים השני, או שתציין שמצב כזה לא יכול להתקיים בעליל.
 
נערך לאחרונה ב:

Audiofile

אוהב את התחום
הודעות
400
מעורבות
60
נקודות
28
הנסיין שלי שונה מהרוב אני בא מעולם ה Pro Audio ומבחירה לא עברתי לעולם ההיי פיי אודיופילי
אחרי ששמעתי מספיק מערכות .
רוב האודיופילים לא מסוגלים להתמודד עם סאונד אולפני אנליטי ומעדיפים משהו נעים לאוזן
שכמובן אין לי בעיה אבל זה לא משהו שאני מתחבר אליו בכלל .
מתחבר רק לסאונד שקוף נייטרלי שלא מוסיף או מפחית מהאות החשמלי המקורי , שזה הכי קרוב להקלטה באולפן שאפשר
כמובן שגם כאן יש וריאציות כי יש ציוד אולפני שנשמע יותר "חם" ויש יותר "קר" אז זה לא שחור ולבן גם בתחום הזה.
בקיצור אני לא בדיוק האודיופיל הממוצע
למרות שאני כן נוהג להתאבסס על כל סוגי הרמקולים מגברים DACs וכו
מבחינת ציוד אודיופילי
מתחבר לסאונד של Magico , KEF וכו
הם נייטרלים מאוד יחסית לרמקולים "אודיופילים" ונמדדים טוב .
רמקולים שלא נמדדים מושלם אבל אוהב את הסאונד שלהם הם Focal למשל.
פחות מחפש שיהיה לי נעים, יותר מחפש מיקרוסקופ מוזיקלי שישמיע לי את הסאונד כמו שהוא .
אם ההקלטה מזעזעת רוצה לשמוע אותה כמו שהיא כנ"ל לגבי הקלטה באיכות טובה.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
עמיר,
בהודעתך הקודמת אתה מודה שלא היית שלם אם מה שכתבת (מובא בפוסט 252), ומכיוון שהבנת שטעית ואין צורך שיסבירו לך את זה, מחכת את הודעתך הנ"ל.

אממה עד כדי כך לא היית שלם אם הדברים שכתבת, שרק הבוקר נפל לך האסימון והבנת שבכלל זה אני זה שהטעתי אותך.
אתה הטעית אותי?? מה זה קשור אליך בכלל?
אגוצנטריה אמיתית :)


התובנות שלי עמיר, בניגוד לתאוריות לא פעם בעלמא שלך, מתקבלות אך ורק בהסתמך על השוואות (לרפרנסים מדרגות שונות) שרובן אכן נעשה בהפרש של שניות ולא כפי שאתה מנחש ללא קשר למערכת גופא כלשהי.
ההשוואות שלך הן בין מערכות, רכיבים וכי"ב, לא בין הנ"ל למציאות. הכל פונקציה של התפיסה שלך, לא של המציאות.


אז שוב חוסר ההבנה המשווע שלך מחלחל לפסקה הבאה;
פחחחחחחחחחחחחחח

אתה מציין שלמעשה אנחנו מתעלמים ומכחישם (כן לא רק מתעלמים) את "האפשרות" (עכשיו זה בגדר אפשרות) שהאוזניים והמוח שלנו מטעים אותנו, ומה שאנחנו מאזינים לו הוא לא באמת המציאות. משפט מעניין, אבל מי טען שאנחנו מאזינים למציאות ואיכן?
אתה מנותק מהתכנים שאתה כותב במידה כזו שאתה לא קולט שתארים כמו "טבעי", "ראליסטי", "נכון", "מדוייק" וכיו"ב הם במשתמע השוואות למציאות-לכאורה?? :oops:


מה הבעיה שמישהו מאזין לשיחזור נניח של כלי סולו כינור שנשמע כמו כינור, ואחכ ללא קשר למדיה כן, עובר לרפרנס אחר שבמהלכו, נגינת הכינור הווירטואזי, מעבדת מהפוקוס שלה והכינור שנשמע בתלת משכנע וטבעי, מקבל גודל של צ'לו שנמרח מרמקול ימין לשמאל, מעבד את הטבעיות שלו, ומכאן שרוב החברים המאזינים ולא רק האודופילים שבנינו, יעדיפו לחיות עם המצב הראשון. אני מבין עמיר שאתה תעדיף איך לא את המצב המרשים השני, או שתציין שמצב כזה לא יכול להתקיים בעליל.
יש אינספור אפשרויות לדברים שנשמעים כן/לא טבעיים, אם כינור תופס את כל הבמה, אין לי בעיה להסכים שאין כינור כזה במציאות, אבל בהרבה מקרים, מה שנראה לך מציאותי, לדעתי אינו כזה, ולהיפך, ולא שאני השופט האולטימטיבי, אלא ששנינו סובייקטיביים.

דרך אגב, המצאת דברים מופרכים, ייחוסם לבן שיחך, והצגתם כאילו הוא זה שדיבר שטויות, שזה מה שעשית עכשיו כשייחסת לי את העדפת המצב השני, היא טכניקת ויכוח פסולה.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
@AK1

טענותך נכונות חלקית לגבי המורכבות שבהשוואת צליל מוקלט לצליל חי, אך אינו מדייק בהכללותיו. למרות שהשוואה בין צלילים מוקלטים לצלילים חיים מורכבת ודורשת מומחיות, בעזרת טכנולוגיה מתקדמת וידע מקצועי ניתן להקטין את השפעת המשתנים השונים ולהגיע להקלטות מדויקות ונאמנות למקור.


1. אתה טוען שהשוואה של דיוק צליל היא תמיד סובייקטיבית, אך גם מדגיש שהמאזינים יכולים לזהות הבדלים משמעותיים בין צלילים מוקלטים לצלילים חיים. אם כך, לא ברור מדוע המסקנה היא שכל ההשוואות סובייקטיביות לחלוטין.

2. אתה טוען שזיכרון שמיעתי הוא קצר-טווח ואורך שניות עד מקסימום דקה. עם זאת, מחקרים מראים שיש אנשים עם יכולות זיכרון שמיעתי טובות יותר. לכן, לא ניתן להכליל ולהגיד שזיכרון שמיעתי קצר מונע כל אפשרות להשוואה מדויקת.

3. טענתך שיש להשוות צלילים בווליום שווה אחרת הצליל החזק יותר יישמע טוב יותר. זה נכון מבחינה פסיכואקוסטית, אך ניתן למדוד ולהשוות ווליום בצורה מדויקת ולהתאים את התנאים להשוואה אובייקטיבית.

4. נכון שהשינויים במיקום, זווית והאקוסטיקה משפיעים על הצליל המוקלט, אך טכנאים ומומחים בתחום יודעים לקחת בחשבון ולנטרל חלק מהשפעות אלו כדי ליצור הקלטה נאמנה למקור. לכן, לא ניתן לפסול לחלוטין את האפשרות להגיע להקלטה מדויקת.

5. אתה מציין שנגנים שונים וכיוונון שונים משפיעים על הצליל. זה נכון, אך בתנאים מבוקרים ניתן למדוד ולהשוות את ההבדלים האלה באופן מדויק. בנוסף, קיים ידע טכני רב בכיוונון כלי נגינה כך שהשפעתו תישמר מינימלית.

6. הטענה שטכנאי ההקלטות משפיעים על הצליל הסופי היא נכונה, אך ניתן לדרוש מהם לשמור על נאמנות למקור ולהשתמש בטכנולוגיות מתקדמות למזער עיוותים. ההשפעה של טכנאים יכולה להיות מבוקרת ומנוטרת.

7. נכון הוא שכלים אלקטרוניים מגוונים באופני ההפקה שלהם, אך זה לא אומר שאי אפשר להשוות בין הקלטות שלהם. גם כאן, טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות ליצור השוואות מדויקות בתנאים מבוקרים.


לסיכום, נסכים שלא להסכים .... גם הפעם.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
הנסיין שלי שונה מהרוב אני בא מעולם ה Pro Audio ומבחירה לא עברתי לעולם ההיי פיי אודיופילי
אחרי ששמעתי מספיק מערכות .
והקשר בין מה שנשמע במוניטור אצל טכנאי סאונד למה שהתרחש בחדר ההקלטות או על הבמה הוא ?

מתחבר לסאונד של Magico , KEF וכו
הם נייטרלים מאוד יחסית לרמקולים "אודיופילים" ונמדדים טוב .
רמקול טוב הוא רמקול שהוא זיקית, במילים אחרות אין בעיה להוציא ממנו סאונד חם ודביק או קר וניטרלי, הכול תלוי במה מגיע לפניו בשרשרת ובאקוסטיקה. בתור בעלים של רמקולי Magico במהלך 5 השנים האחרונות אני אומר לך שניתן להוציא מהרמקולים איזה סאונד שתרצה בלי הרבה בעיות.
 

arb

אוהב את התחום
הודעות
361
מעורבות
131
נקודות
43
ההשוואות שלך הן בין מערכות, רכיבים וכי"ב, לא בין הנ"ל למציאות.

שוב עוד פעם,
אכן ההתייחסות שלי היא בראש ובראשונה לתוצאת שיחזור המוסיקה, כפי שבא לידי ביטוי במערכת ובתנאים ספציפיים. אם זאת עדיין קיימים קרטריונים רציונלים לבחון את התוצאה המתקבלת, שכנראה לדידך אינם קבילים. מעבר לכך אין שום נסיון להשוות התוצאות שהתקבלו למציאות שקדמה להפקת המוסיקה שאיננה מן הסתם בנמצא.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
@AK1

טענותך נכונות חלקית לגבי המורכבות שבהשוואת צליל מוקלט לצליל חי, אך אינו מדייק בהכללותיו. למרות שהשוואה בין צלילים מוקלטים לצלילים חיים מורכבת ודורשת מומחיות, בעזרת טכנולוגיה מתקדמת וידע מקצועי ניתן להקטין את השפעת המשתנים השונים ולהגיע להקלטות מדויקות ונאמנות למקור.
גם אם אפשר להגיע להקלטת מדויקות ונאמנות למקור, אנחנו מדברים רק על הצד של המאזין, שקיבל הקלטה נתונה ומנסה לשפוט אותה ו/או את המערכת. הטענה שלי היא ששימוש במילים המהוות השוואה למציאות, כמו נכון, טבעי, חי, מדיוק וכיו"ב, אינו רלוונטי.


1. אתה טוען שהשוואה של דיוק צליל היא תמיד סובייקטיבית, אך גם מדגיש שהמאזינים יכולים לזהות הבדלים משמעותיים בין צלילים מוקלטים לצלילים חיים. אם כך, לא ברור מדוע המסקנה היא שכל ההשוואות סובייקטיביות לחלוטין.
אתה צודק -- יש מקרים שבהם ברור שההקלטה/השמעה אינם מציאותיים, אבל הטענות לגבי כן דמיון למציאות אלה הן שתמיד סובייקטיביות.

2. אתה טוען שזיכרון שמיעתי הוא קצר-טווח ואורך שניות עד מקסימום דקה. עם זאת, מחקרים מראים שיש אנשים עם יכולות זיכרון שמיעתי טובות יותר. לכן, לא ניתן להכליל ולהגיד שזיכרון שמיעתי קצר מונע כל אפשרות להשוואה מדויקת.
לא ראיתי מחקרים כאלה, יש לך לינק?


3. טענתך שיש להשוות צלילים בווליום שווה אחרת הצליל החזק יותר יישמע טוב יותר. זה נכון מבחינה פסיכואקוסטית, אך ניתן למדוד ולהשוות ווליום בצורה מדויקת ולהתאים את התנאים להשוואה אובייקטיבית.
אולי ניתן, אבל כשיש לך הקלטה ביד ואתה טוען שהיא דומה למציאות, לא השווית וויום עם המציאות, ואין סיכוי שבמקרה תקלע לווליום הנכון. מה גם שאפילו תקלע לגמרי במקרה, הרזולוציה של הזיכרון השמיעתי ארוך-הטווח אינה מספיקה לזכירת הווליום אפילו אם שמעת את המקור במציאות, וכמעט בכל המקרים לא שמעת.


4. נכון שהשינויים במיקום, זווית והאקוסטיקה משפיעים על הצליל המוקלט, אך טכנאים ומומחים בתחום יודעים לקחת בחשבון ולנטרל חלק מהשפעות אלו כדי ליצור הקלטה נאמנה למקור. לכן, לא ניתן לפסול לחלוטין את האפשרות להגיע להקלטה מדויקת.
שוב, הנושא אינו הקלטה מדוייקת אלא הטענות של המאזינים לגבי מידת הדיוק של ההקלטה בלי שידוע להם שום דבר לגבי המקור.


5. אתה מציין שנגנים שונים וכיוונון שונים משפיעים על הצליל. זה נכון, אך בתנאים מבוקרים ניתן למדוד ולהשוות את ההבדלים האלה באופן מדויק.
שוב, אתה מדבר על הקלטות.

בנוסף, קיים ידע טכני רב בכיוונון כלי נגינה כך שהשפעתו תישמר מינימלית.
לא מדובר היות ההשפעה של הכיוונון מינימלית או מקסימלית, אלא על העובדה שאצל מכוונים שונים, תוצאות הכיוון שונות, ולפעמים מפורשות לפי הנחיות המבצע, שרוצה סאונד ספציפי, ששונה מה-default של המכוון הנתון או בכלל


6. הטענה שטכנאי ההקלטות משפיעים על הצליל הסופי היא נכונה, אך ניתן לדרוש מהם לשמור על נאמנות למקור ולהשתמש בטכנולוגיות מתקדמות למזער עיוותים. ההשפעה של טכנאים יכולה להיות מבוקרת ומנוטרת.
לא כל אחד יכול לבוא בדרישות לטכנאים, ובכל מקרה מדובר תמיד בהקלטות נתונות, שמה שהטכנאים עשו בהן הוא נתון.

ויש הרבה מקרים -- אולי הרוב -- שמטרתם אינה מקסימום דיוק וריאליזם, אלא צליל מושך יותר, או מיוחד יותר, או תוקפני יותר וכד', לרוב לפי דרישות המבצעים והמפיק. למשל ביטלס לא היו מעוניינים בהקלטה טבעית, אלא בהיפך הקיצוני ביותר, ולנון אפילו ביקש מפורשות שההקלטה לא תישמע כמו הקול שלו. הטכנאי, המפיק והאמנים שאפו להפיק צליל מיוחד, ושונה מההקלטה להקלטה.


7. נכון הוא שכלים אלקטרוניים מגוונים באופני ההפקה שלהם, אך זה לא אומר שאי אפשר להשוות בין הקלטות שלהם. גם כאן, טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות ליצור השוואות מדויקות בתנאים מבוקרים.
אפשר להשוות בין הקלטות, ולהעדיף מה שרוצים, אבל אין משמעות לטענות לגבי דיוק וטבעיות, וגם לגבי פרופורציות, במה וכי"ב המשמעות מוגבלת מאוד, אולי רק למקרים שבהם משהו נשמע רע במיוחד.

לסיכום, נסכים שלא להסכים .... גם הפעם.
אני לא בטוח שאנחנו לא מסכימים על הרבה דברים, אלא פשוט בחלק מהסעיפים התייחסת לדברים שונים ממה שאני התייחסתי. אם נתאפס על אותן משמעויות, יתכן שהפער לא גדול.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
לא ראיתי מחקרים כאלה, יש לך לינק?

  • מחקר משנת 2019 (https://www.nature.com/articles/d41586-024-01136-y) מצא כי אנשים מסוימים בעלי יכולת "זיכרון אקוסטית יוצאת דופן" יכלו לשחזר רצפים מורכבים של צלילים לאחר מספר ימים, תוך דיוק גבוה משמעותית מהממוצע.
  • מחקר משנת 2016 (https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/) הראה כי מוזיקאים מקצועיים בעלי זיכרון שמיעתי מפותח יותר מאשר אנשים שאינם מוזיקאים.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
שוב עוד פעם,
אכן ההתייחסות שלי היא בראש ובראשונה לתוצאת שיחזור המוסיקה, כפי שבא לידי ביטוי במערכת ובתנאים ספציפיים.
קודם כל, המילה "שיחזור" אינה בהכרח במקום כאן. "שיחזור" הוא בנייה מחדש של משהו שהיה, והרוב המוחלט של ההקלטות בכלל לא ניסה לשמר את מה שהיה כפי שהיה, מנקודת מבטו של מאזין.

שנית, מה שאתה משווה זה את התפיסות שלך של מה שאתה שומע, ואין לזה קשר למציאות. לכן מילים עם קשר לדמיון למציאות אינן רלוונטית בדרך כללץ לגבי חריגות מהמציאות, גם זה שאלה של הערכות סובייקטיביות, לא של מדדים אובייקטיביים.


אם זאת עדיין קיימים קרטריונים רציונלים לבחון את התוצאה המתקבלת, שכנראה לדידך אינם קבילים. מעבר לכך אין שום נסיון להשוות התוצאות שהתקבלו למציאות שקדמה להפקת המוסיקה שאיננה מן הסתם בנמצא.
יש דרכים לתאר את הנשמע ואת החוויות ממנו, ודרכים לתאר ו"להצדיק" העדפות. הכל סובייקטיבי, במיוחד בקשר למילים שמתארות דמיון למציאות.

למשל פסנתר, יכול להיות שאם אתה שומע אותו במרחק מסוים כאילו הוא מוכל בתוך קשת של 5 מעלות מולך, זה נשמע לך קטן, 10 מעלות בסדר, ו-15 גדול מדי. אחר יכול לתפוס את אותו פסנתר במרחק ובגדלים שונים ממך, בטח במערכות שונות, וגם הקריטריון מתי הוא קטן/בסדר/גדול יכול להיות שונה.

אם מנסים לחשוב מה מציאותי, זה תלוי מאיזה מרחק אתה מאזין, ובהתאמה, באיזה מרחקים וזוויות היו הרמקולים. כשאתה עומד ליד הכנף הפתוחה, זווית של כמעט 180 מעלות היא הנכונה.

אז אתה יכול לנסות להעריך את השילוב זווית/מרחק, עד כמה זה נשמע לך סביר, אבל אחר יחשוב אחרת, כך שבכל מקרה זה סובייקטיבי -- גם מה שאתם מתייחסים להערכות שלכם לגבי מידת ההתאמה למציאות, לא למציאות עצמה.

ויתכן שיבוא אודיופיל אחר, שלא מפריע לו שהפסנתר תופס את כל הבמה, אלא להיפך, זה מה שהוא אוהב, וכל השיקולים שלך לא רלוונטיים מבחינתו.

ולגבי פירוט, שמעית כל מיני רעשי רקע, כמו חריקת הכיסא, דפדוף, אצבעות על הקלידים, וכיו"ב, שבדרך כלל לא שומעים במציאות אלא אם קרובים מאוד, יכול להיות שתעדיף מאוד את ההקלטות שמגזימות את זה, ואולי אפילו לטעון שכן שומעים את זה במציאות ברמה הזו מהמרחק הזה, בעוד שאחר יחשוב שזה מוגזם.

בקיצור, כל ההשוואות והמסקנות והתוצאות -- הכל משחקים שאתה משחק עם עצמך, אבל חושב שדעתך אובייקטיבית ושמה שאתה אומר לגבי אספקט זה או אחר הוא האמת בנושא.
 


למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור