ANA[DIA]LOG -- קשקשן צמרת

[pruym]

על מה נתתי לייק ?על זה שהוא מדבר לעניין ובכבוד
ואין לי שומדבר נגד אנשים שאוהבים ויניל
פשוט חושב אישית שדיגיטל הוא יותר טוב מבחינה טכנית
אז שוב פירשת את מעשיי ודבריי בצורה לא נכונה אבל לא נורא אני רגיל

גם אני מדבר אליך בכבוד, אתה מזלזל כשאתה לא מתייחס ברצינות למה שכותבים לך…

 

[Juiced]

לסיום אני אף פעם לא פוסל שינוי כיוון מבורך, ותמיד יש לצפות להפתעות.

אולי זה יעניין אותך

 

[AK1]

כאן אפשר לראות את אחד הפוסטים השרלטניים ביותר בתולדות הפורום, כזה שאומר שאם לא בא לכם להתעסק במדידות וב-RC, אפשר לבחור כתחליף, במקום זה, טוויקים ו/או רזונטורים...

מה עושים אם לא בא לכם להתעסק במדידות? אחד מיני הפתרונות היא לבחור סדרת טוויקים בהמלצה של חבר או מקריאה של חומר מקצועי, ובתהליך של ניסוי וטעייה להתחיל לשדרג את התוצאה. תהליך שמאד מאד דומה למה שציינתי לעיל רק ללא צורך בפיענוח נתונים וחזרה על מדידוות.

בשלב חיפוש נקודות הטריגר, ניתן להעזר בסכמות הרזונטורים של חברת סינרגיסטיק, של אקוסטיק רוויב ולבסוף באלה שצונג ממליץ.

כדאי לנסות להשתמש בקוורצים שונים בהזמנה אישית בארץ. העלות נעה בין עשרות למאות שקלים בודדים למספר יחידות תלוי כמובן באיכות החומר. לגבי מחיר הטוויקים מהחברות שציינתי לעיל זה יכול להגיע גם לכמה Kש'
על כל התחום המרתק הזה ועוד, אשתדל להרחיב בהמשך.

אני לא רואה כאן שכתוב שזה יותר "אלגנטי", אולי זה היה בפוסט אחר, או אפילו כאן ונערך, אבל אם דמיינתי את עניין ה"אלגנטי", אני מתנצל.
תוספת מאוחרת: המילה הייתה "פינס" ("finesse"), והיא נמחקה בעריכה.

ועוד יש לציין שלפעמים אין די ב-RC ו/או בטיפול אקוסטי פסיבי, ויש צורך גם בסאב/ים, בהקשר זה כדי לפצות על דיפים, מעבר ליתרונות בסאונד.

אבל אם אפשר טוויקים ורזונטורים במקום זה, לא עדיף?

אה, ובעצם אין כבר צורך במומחים לאקוסטיקה, לטיפולים אקוסטיים פאסיביים ואקטיביים, ולכיולי RC. מספיק לשאול איזה חבר, או לקרוא חומר "מקצועי" (כנראה שלא מדעי, כי כנראה אין הרבה מדע בתחום) על טוויקים... אני לא טוען שטוויקים לא יכולים להועיל, אבל רובם משפיעים בשיברי dB על תחומים צרים, ואינם יכולים לטפל בבעיות אקוסטיות משמעותיות של הרבה dB's ושל בעיות טיימינג.

ואם אני לא ממש טועה, הכוונה ב"חבר" שאליו כדאי לפנות הוא לא אחר מאשר @arb עצמו, שהרי הרגע הוא הראה ידע עמוק וחשוב בטוויקים, והביא תועלת עצומה, בכסף ובטרחה ש"חסך" לאנשים במקום התעסקות בשטויות מיותרות כמו מדידות וטיפול מוכח בממצאים. על הטעיית הציבור" (לא רק ב-0.1 של משהו) ועל "מנסה בצורה פתטית לבנות לעצמו תדמית של מומחה" דיברנו?

לא הייתי מעלה את כל זה ביוזמתי, אבל אחרי רצף של כמה פוסטים של השמצות חסרות שחר בכוונת זדון מובהקת והאשמות מופרכות בהטעיית הציבור כדרך נלוזה להתחמקות מאחריות, @arb הרוויח את התזכורת הזו ביושר.

 

[RanMoyal]

אני אוהב צליל גדול ומאוזן , כמה שיותר גדול יותר טוב אם שומר על איזון.
אוהב במה ענקית, כל עוד מסודרת ולא מבולגנת.לא מעניין אותי הגודל המקורי של הבמה ,גובה הזמר ,גודל התוף וכדומה.
ומעניין ת'תחת שלי מה הטכנאי שבישל את ההקלטה חושב או מתכוון.

חשוב לי שהצליל טוב (לטעמי). ואני מנסה לכוון לטעם של עצמי.
על פי חוקי ה"אודיופיליה" שמשתמעים מחלק מהגולשים אני לא מבין כלום ושום דבר,

למי אכפת,
לדעתי שכל אחד ישמע ויכוון את המערכת כמו שהוא אוהב.
ישמע את המוסיקה שהוא אוהב
ויתעלם משאר רעשי הרקע.

*ללמוד תמיד רצוי, והשאיפה לשפר רצוייה , אך צריך להיות נאמנים לטעם האישי ולא של אחרים.

היי שי.

זה נכון ולא נכון.

מצד אחד, כולי תקווה שאנשים קונים, בוחרים ומכיילים את המערכת שלהם, לפי טעמם האישי ולא על סמך איזה ביקור מזדמן של חבר.

אחרי שאמרנו את זה, איך כל זה מתקשר לעניין של למידה ושיפור המופיעים בסייפא של הודעתך, כי לכאורה אותו שיפור, או אותה למידה, הם גם פרי של דיעה של מישהו אחר...לא?

עכשיו ,אם הכל מתבסס על טעם אישי ואין בעצם שום חוק ו/או כללים ו/או הסכמות מהו סאונד טוב ומהו סאונד שבור ומקולקל, אז על מה יש כאן דיונים ואיך בכלל אפשר "להשתפר" ולהתקדם?

אתה מצדך מציין שסאונד מאוזן הוא משהו שמאוד חשוב לך, אז מהו בעצם סאונד מאוזן, אם אין לנו הסכמה גורפת לגבי פרט זה...?

רן

 

[AK1]

למקום של התנצחות ומדון. כבר ציינתי שאני לא שם

להיפך, כל הפוסטים האחרונים שלך הם של התנצחות ומדון, נטו, בלי שום תוכן ענייני מעבר להשמצות מופרכות.

ואין לי כלום ושום דבר אישי נגד עמיר

אני קצת בספק... אני מעריך שלצופה מהצד זה אולי נראה טיפה אחרת...

אלה מול דרך הצגת הטעונים שלו שרחוקה בסוף היום מלהיות מבוססת אג'נדה פרקטית כלשהי. מבחינתי זה גם בגדר הסנדלר שהולך יחף.

אנא הפנה לדוגמאות ספציפיות, כדי לתמוך בהאשמה הנוספת הזו. אחרת זה סתם עוד זריקת ליכלוך, כמו שאר הפוסטים האחרונים שלך.

 

[al2813]

תרשו לי לנסות חזור לנושא השרשור

ברני גרנדמן מדבר על (1) מה שניתן למדוד, (2) האם הדיגיטלי יכול ללכוד הכל כמו האנלוגי ו-(3) הפסדים דוריים מהדיגיטלי. ברני הוא רק דעה אחת, מהנדסי הקלטה בולטים אחרים רואים את הדיגיטלי והאנלוגי מנקודת מבט שונה. אך ברני כנראה עובד עם אנלוגי יותר מכל אחד אחר, ולכן בהחלט יש לו ניסיון מעשי והיסטוריה של תוצאות בעלות צליל נהדר.

בסרטון זה, בנקודה של 1 דקה, הוא מדבר על מה שניתן למדוד, ומ-1:17 עד 1:27 הוא מדבר על הפסדים דוריים מהדיגיטלי;

"דברים חסרים"

בזה, בסביבות הדקה ה-24, הוא מדבר על כך שהדיגיטלי ברזולוציה גבוהה לא מצליח ללכוד את המקור מהטייפ כמו האנלוגי.

עזוב - לא ניתן לנהל דיון בנושא הזה כאן. אני ויתרתי. כדי לנהל דיון על זה צריך תשוקה למוזיקה - יש אלבומים מסויימים של אומני ה-holy grail שלי שאני מחזיק במספר דו ספרתי של עותקים שלהם כולל ויניל ו-cd (ועוד עותקים דיגיטליים שאותם אני אפילו לא סופר) משום שאני רוצה את הגרסה הכי טובה של האלבום משום שהמוזיקה היא שמביאה אותי לכאן. פה יש יותר מידי ציודולוגים (וכן גם אני קצת ציודולוג - אני מחפש שידרוגים למערכת הצנועה שלי כל הזמן).

 

[moshe625]

אבל רובם משפיעים בשיברי dB על תחומים צרים, ואינם יכולים לטפל בבעיות אקוסטיות משמעותיות של הרבה dB's ושל בעיות טיימינג.

מאיפה לך הידע המעמיק הזה?!
שמעת את כל הטוויקים בעולם שאתה פוסק בנחרצות כזאת?
מציע לך להתעסק בדברים שאתה מבין או לפחות שמעת!

 

[shay7629]

היי שי.

זה נכון ולא נכון.

מצד אחד, כולי תקווה שאנשים קונים, בוחרים ומכיילים את המערכת שלהם, לפי טעמם האישי ולא על סמך איזה ביקור מזדמן של חבר.

אחרי שאמרנו את זה, איך כל זה מתקשר לעניין של למידה ושיפור המופיעים בסייפא של הודעתך, כי לכאורה אותו שיפור, או אותה למידה, הם גם פרי של דיעה של מישהו אחר...לא?

עכשיו ,אם הכל מתבסס על טעם אישי ואין בעצם שום חוק ו/או כללים ו/או הסכמות מהו סאונד טוב ומהו סאונד שבור ומקולקל, אז על מה יש כאן דיונים ואיך בכלל אפשר "להשתפר" ולהתקדם?

אתה מצדך מציין שסאונד מאוזן הוא משהו שמאוד חשוב לך, אז מהו בעצם סאונד מאוזן, אם אין לנו הסכמה גורפת לגבי פרט זה...?

רן

הכוונה לסאונד מאוזן עבורי ועבורי בלבד.
דוגמא קטנה שכמובן לא מקיפה את המדובר, עבורי שהבאס לא מהמהם ו/או מהדהד , המידל לא צורח ,והטרבל לא מנסר זה סוג של איזון.

והלמידה עבורי לדוגמא היא
למשל הצבה נכונה של הרמקולים.
התאמת מקור להגברה והגברה לרמקול
מבחינת גיין והספק. והכל בהתאמה לסגנון מוסיקה המועדף עלי, וכדומה.

בעזרת הישום של מה שלמדתי מתקבל השיפור.

לגבי הסכמות מהו סאונד מאוזן בין המקור למערכת ולחדר.
זה פשוט , או לפחות ככה אני חושב.
והוא אותו גרף לא שבור ומקולקל שמתקבל
במדידה של החדר, אל מול המקור הנמדד.

האם כל אחד חייב לקבל על עצמו לאהוב את מה שמוסכם?
והאם הרדיפה אחרי המוסכם משפרת את ההנאה מהמערכת? לא אצל כל אחד.

*RC זה תחום שמעניין אותי ואם היה לי את התקציב המתאים ואת ההבנה(למידה) איך לשפר בעזרתו, בהחלט הייתי מנסה אותו.

 

[AK1]

מאיפה לך הידע המעמיק הזה?!
שמעת את כל הטוויקים בעולם שאתה פוסק בנחרצות כזאת?
מציע לך להתעסק בדברים שאתה מבין או לפחות שמעת!

אשמח לשמוע על טוויקים ורזונטורים שאינם דורשים מדידות, שהשפעתם היא כמה dB's ו/או שטווח השפעתם גדול, במידה שיכולה להיות תחליף לטיפול אקוסטי פסיבי ו/או אקטיבי ו/או תוספת סאב/ים כשיש בעיות אקוסטיות משמעותיות.

לגבי טוויקים אחרים, אני לא אומר שאינם מועילים, אין לי שום טענה לגביהם מטוב ועד רע.

לי נראה שהשלב הראשון בכל טיפול מקצועי הוא למדוד, כדי לדעת קודם כל מה הבעיות, ואחר כך לבחור במה לטפל ואיך, כך שאפריורית הטענה של @arb שאין צורך במדידות היא מופרכת.

הטיפול צריך להיות כזה שמועיל לתדרים ולתיזמונים שבהם יש בעיות, בתלות במידתם, בלי להשפיע לרעה על דברים אחרים. טיפול בדיפ של 8dB ב-42 הרץ צריך להיות שונה משיפול בפיק של 5dB ב-63 הרץ, ואסור שטיפול באחד יפריע לשני. יש לציין שבחלק מהמקרים, טיפול בדיפים מצריך סאב בעל הספק משמעותי, שאמור להדגיש רק את התחום הבעייתי. קשה לי לדמיין יכולות כאלה אצל טוויקים ורזונטורים, אבל אולי זו מגבלת הדמיון שלי.

אשמח ללמוד.

 

[pruym]

לדעתי, מה שמשה וarb מנסים להעביר ואין להם דרךמדעית/טכנית להתמודד עם הטענות הטכניות הוא זה (וכמובן אני אקצין קצת):
תיקח פסנתר עם סאונדבורד שבור וגשר סדוק מיתרים ישנים ופטישים שחוקים ושים אותו בחדר מטופל אקוסטית לעומת פסנתר חדש שכרגע יצא מהמפעל של סטנוואי או פציולי ושים אותו בחדר שהטיפול האקוסטי בו לקוי.
אז יהיו הידהודים, ולא יהיה מאוזן אבל עם זה הוא יישמע טוב יותר מזה השבור, מה זה משנה בכלל איזה הבדל בדיבי יש ביניהם? זה פסנתר פח אשפה…
הם טוענים שגם אם החדר שלהם לא בדיוק נמדד המערכת נשמעת בעזרת הניסיון והאהבה, עם כל מני פטנטים מראש טוב יותר מכל הטכנולוגיות החדשות שטכנית נמדדות טוב יותר אבל מראש יש להם פגם מובנה…

 

[ilam]

ההקלטה נעשית לרוב לא במעלה היציע ולא באולם, אלא או מעל הכלים, ו/או לידם, ו/או בתוכם, ובאף אחת מהאפשרויות לא נכללת אינפורמציה גובה.

לא נראה לי שיש קשר, ישיר, עקיף או אחר, לממשלתנו.

באולם שאת תמונתו שלחתי הצליל עולה אל על, ומגיע מצויין לכל המושבים, אבל מי שיושב בו, שומע את הצליל מגיע בעיקר מלמטה. יש גם החזרים מהתקרה, שמגיעים מלמעלה, אבל הם חלשים בהרבה מהצליל הישיר.

אני מבין שאתה כועס על זה שאני "מבטל" אספקט "כל כך אלמנטרי", ולכן אתה מגיב בציניות, אבל אני מצטער, זה לא "ביטול" מתוך פרובוקציה, או רצון להיות מיוחד, או כדי להכעיס, או כל סיבה אחרת שמצדיקה כעס או ציניות.

כתבתי איך לדעתי הדברים קורים במציאות -- גם את זה שההקלטות אינן כוללות אינפורמציית גובה, וגם שבמציאות, לפחות בחלק מהמקרים, הצליל אכן מגיע מגובה נמוך מאוזני המאזין.

מי ששומע גובה ונהנה מזה, אין לי שום הסתייגות או ביקורת על זה.
יש לי הסתייגות, מוצדקת לדעתי, מהתייחסות לזה כאל מדד איכות של המערכת.

בכל מקרה, לא נראה לי שמדובר כאן ב"טעות", או בדברים לא נכונים. אם אתה חושב אחרת, אנא הסבר, ללא פוליטיקה וללא ציניות בבקשה. הסבר פשוט, שגם אני אבין.

לאחר שחקרתי את נושא הגובה והתעמקתי באופן שבו הפוח מפענח את גובה מקור הקול אני מעלה אפשרות נוספת. לפני כן קצת הסבר - הפענוח של הelevation של המקור קשור ברובו למבנה האפרכסת ותכונות סינון התדרים שהיא עושה, וההתאבכויות שנוצרות בדרכן לקרום התוף, בגלל החזרים באפרכסת. בגלל למידה לאורך השנים (בעיקר בילדות כמובן) המוח מפענח את המקור וההחזרים שלו ויכול לספק אינפומציה על החלל שבו הסאונד נמצא, למשלעל גודלו. אבל קודם נחזור להסבר אחר שהועלה כאן, על פיו הדמיית הגובה נובעת מהאקוסטיקה הביתית. אם האוקסטיקה בבית מאד משפיעה על ההדמייה של הגובה של המקור, אז אם אזוז ממקום למקום החוויה תעלם או תשתנה. אבל מאחר שהתחושה של גובה המקור מאד יציבה, אז כנראה שהאוקסטיקה בבית לא כל כך קשורה. לדעתי האינפורמציה על הגובה קיימת בהקלטה בגלל ההחזרות בחלל ההקלטה. מרכיב מאד משמעותי בהחזרות הוא החזרות מהרצפה. אני משער שהמוח שלנו למד שהחזרות מאד קצרות אומרות שהמקור נמוך וקרוב לרצפה והחזרות ארוכות יותר אומרות שהמקור גבוה יותר. במערכת עם רזולוציה מאד טובה, החזרות בזמנים שונים מפוענחים במוחנו כמקורות קול שמגיעים מגבהים שונים.

 

[AK1]

תרשו לי לנסות חזור לנושא השרשור

ברני גרנדמן מדבר על (1) מה שניתן למדוד, (2) האם הדיגיטלי יכול ללכוד הכל כמו האנלוגי ו-(3) הפסדים דוריים מהדיגיטלי. ברני הוא רק דעה אחת, מהנדסי הקלטה בולטים אחרים רואים את הדיגיטלי והאנלוגי מנקודת מבט שונה. אך ברני כנראה עובד עם אנלוגי יותר מכל אחד אחר, ולכן בהחלט יש לו ניסיון מעשי והיסטוריה של תוצאות בעלות צליל נהדר.

בסרטון זה, בנקודה של 1 דקה, הוא מדבר על מה שניתן למדוד, ומ-1:17 עד 1:27 הוא מדבר על הפסדים דוריים מהדיגיטלי;

"דברים חסרים"

בזה, בסביבות הדקה ה-24, הוא מדבר על כך שהדיגיטלי ברזולוציה גבוהה לא מצליח ללכוד את המקור מהטייפ כמו האנלוגי.

בסרטון הפותח את השרשור הזה, ANA[DIA]LOG נותן הפנייה לסרטון הראשון, ואחרי זה הוא ממשיך לפרשן אותו עם שטויות משלו. התייחסתי לנאמר שם בפוסט הפותח:

ה. the digital disease -- טענה בכלל של מישהו אחר, Bernie Grunman, שמובאת כציטוט מסרטון של מישהו אחר, שבדיגיטל יש יותר מדי תהליכים (מה שלא בהכרח נכון, בהרבה מקרים רק ADC מהמיקרופון ישירות למאסטר, ובטח במעבר ישיר מסרט אנלוגי למאסטר). טענה שיש שם משהו שלא שייך ונמצא על הכל כמו מחלה, שגורמת להכול להישמע אותו דבר, כמו להסתכל על תמונה ברמה של אדום-ירוק-כחול (RGB), וכשעושים כל מיני תהליכים, זה נשאר RGB, אבל יש על זה גוון צהוב, יש איבוד אינטגריטי, והכל נשמע אותו דבר.

אני מצטער מאוד, אבל למרות שמי שאומר את זה הוא מישהו מכובד -- בתחום הוויניל(!) -- ושיש סביבו עוד כאלה שמושקעים עסקית ורגשית בעיקר בוויניל (Chad Kassem, Ryan Smith) שמהנהנים, זה ממש לא נכון, וממש לא הכל צבוע, ולא הכל נשמע אותו דבר, די להיפך. אם כבר, כעובדה, ויניל הוא זה שצובע -- ה-THD האמור הוא חלק מהצביעה. זה שהאוזן אוהבת את הצביעה זה עניין אחד, אבל לומר שדיגיטל צובע זה עובדתית פשוט לא נכון.

חוצמזה, אין דברים שצריך לעשות בדיגיטל שלא צריך לעשות בוויניל, החל בעריכה, מיקס, ו-EQ אם צריך, אבל:

1. בוויניל צריך לעשות יותר-- ברוב המקרים קומפרסיה, תמיד RIAA, חריטה (תוך EQ להתגברות על חוסר הלינאריות של החריטה) ועוד תהליכים מיכניים של הטבעות
2. באנלוג צריך לעשות הכל עם רכיבים אלקטרוניים שמעוותים, גורמים לבעיות פאזה, וכמעט אי אפשר לעשות משהו בלי לפגוע במשהו אחר, לעומת זאת בדיגיטל אפשר לעשות הכל בדומיין הדיגיטלי באופן מדוייק לחלוטין בלי לקלקל שום דבר ובלי להשפיע על דברים אחרים
3. באנלוג, cut/pasteצריך לעשות עם סכין ונייר דבק, עם מגבלות דיוק, בדיגיטל זה טריוויאלי.
4. באנלוג לרוב צריך להעתיק את סרטי המקור, לפחות פעם אחת כדי לא לגזור חלקים מהטייפ המקורי לצורך עריכות, וכל העתקה גורמת לירידת איכות משמעותית עד כדי כך שהמציאו את טכנולוגית Direct to Disc כי לחסוך מעבר דרך טייפ. בדיגיטל אפשר להעתיק בלי הגבלה, והעותק ה-200 זהה לחלוטין למקור.
5. בנגינת ויניל עם זרוע לא ליניארית יש אי דיוקים מובנים
6. בוויניל האיכות יורדת ככל שמתקרבים למרכז התקליט. בדיגיטל האיכות מקסימלית כל הזמן
7. בוויניל יש רעשים ואי דיוקים בגלל שהכל מיכאני. בדיגיטל אין

בקיצור, זה סיפור שנשמע טוב למי שמוכן להשתכנע ממנו, אבל זה קישקוש מוחלט.

חוצמזה, אחרי הקרנת הקטע מהווידאו של המישהו האחר, הוא ממשיך לפרשן דברים לא נכונים שכנראה נאמרו שם (למשל שכל פעולה בדיגיטל גורמת לאובדן איכות, בעוד שהמציאות הפוכה), ומוסיף את זה ש:

1. כיוון שאין אפשרות לערוך ב-DSD (כבר יש), צריך לעבור דרך PCM וזה מוריד מהאיכות -- זה שולי לחלוטין, כי עוברים דרך DXD,שזה PCM24/352.8, והמעברים נעשים בצורה מתימטית, לא באמצעות רכיבים אלקטרוניים, כך שזה ממש זניח.
2. הוא אומר שצריך לעבור דרך אנלוג -- ואפילו כמה פעמים מהלך הכנת אלבום -- כשעושים פעולות ב-PCM, כמו למשל סיכום ערוצים -- קישקוש. מחברים בצורה דיגיטלית.
3. הוא מדבר על מקרים שכתוב 24 ביט ו/או 96 או 192 קילוהרץ כשבפועל זה 16/44.1 -- אכן יש מקרים של רמאות, אבל זה לא חסרון של הפורמט. גם בווניל אפשר לרמות: למשל לכתוב על עטיפת תקליט half-speed remastering או hi-quality vinyl או Pure Analog כשזה לא המצב
4. הוא אומר שאם מקליטים ברזולוציה גבוהה, זה כמעט בלתי אפשרי להישאר בה בשלב המיקסינג למעט אם השינויים קטנים. קשקוש.
5. הוא אומר שאמביאנס ופרטים עדינים קשים להשמעה בדיגיטל -- קשקוש מוחלט. להיפך, דווקא בדיגיטל יש אפשרות לשמוע יותר פרטים עדינים שבוויניל טובעים בתוך רעשי הרקע של התקליט, אפילו כשהוא חדש, ובטח כשהוא נשחק
6. הוא אומר שבדיגיטל הדברים נשמעים מפורטים יותר כי הדיגיטל מחסיר דברים, כמו אמביאנס, reverberation, הרעשים הקטנים, ה-attack/decay, מיקרודינאמיקה, transients. קשקוש, קשקוש, קשקוש. למעשה, המצב היחיד כנראה שבו בוויניל שומעים יותר פרטים זה בגלל שהקמפרסיה בוויניל, שמקטינה את ההפרש בין הצלילים החזקים לחלשים ע"י חיזוק החלשים, מציפה פרטים שבאיזון הנכון, כפי שהיה במציאות שהוקלטה, מכוסים ע"י הרעש הסביבתי.

בקשר לסרטון השני שהבאת כאן, העברתי אותו את כל התהליך של הורדת ה-script, מחיקת התזמונים, סידור למשפטים בעזרת proofread של ChatGPT, וגם תרגום לעברית באדיבות ChatGPT. התרגום לא מושלם, ואולי משום מה זה לא כל התוכן, אבל מה שנאמר שם לא נראה לי מאוד רלוונטי לנושא השרשור. הוא משתמש במילה disc עבור תקליט, וזה מתורגם כ"דיסק", אבל הכוונה אינה ל-CD. המילה cartridge מתורגמת כ"מחסנית". להלן תוצאת התהליך:

 

[RanMoyal]

הכוונה לסאונד מאוזן עבורי ועבורי בלבד.
דוגמא קטנה שכמובן לא מקיפה את המדובר, עבורי שהבאס לא מהמהם ו/או מהדהד , המידל לא צורח ,והטרבל לא מנסר זה סוג של איזון.

והלמידה עבורי לדוגמא היא
למשל הצבה נכונה של הרמקולים.
התאמת מקור להגברה והגברה לרמקול
מבחינת גיין והספק. והכל בהתאמה לסגנון מוסיקה המועדף עלי, וכדומה.

בעזרת הישום של מה שלמדתי מתקבל השיפור.

לגבי הסכמות מהו סאונד מאוזן בין המקור למערכת ולחדר.
זה פשוט , או לפחות ככה אני חושב.
והוא אותו גרף לא שבור ומקולקל שמתקבל
במדידה של החדר, אל מול המקור הנמדד.

האם כל אחד חייב לקבל על עצמו לאהוב את מה שמוסכם?
והאם הרדיפה אחרי המוסכם משפרת את ההנאה מהמערכת? לא אצל כל אחד.

*RC זה תחום שמעניין אותי ואם היה לי את התקציב המתאים ואת ההבנה(למידה) איך לשפר בעזרתו, בהחלט הייתי מנסה אותו.

תודה על התשובה

אני מבין.

בוא ננסה לנתח את הדברים שכתבת ברשותך:

באס מהדהד זה לגמרי לא הבעיה, זה בסך הכל עדות לכך שהבעיה היא כבר מאוד חמורה..

הבעיה של באס ריספונס שבור לא תמיד יהיה בולט כל כך, אם אין לך רפרנס או שאין הדהוד.

..רק אחרי שתשמע את מצב הבאס הנוכחי אצלך מול משהו מאוזן במתמטיקה, אתה תבין אם הוא אכן שבור.

הבאס יהפוך להיות "סופר שבור", כאשר יש כבר הידהוד, אבל יתכן והוא שבור כבר הרבה הרבה לפני כן.. אתה פשוט לא מודע לזה..

טרבל לא מנסר, או מיד לא צורח כהגדרתך, זה שוב לא אינדיקציה למשהו מאוזן, כי אין לך כרגע רפרנס חוץ מהטעם האישי שלך, מאוד יכול להיות שבטרקים הספציפיים הללו שאתה מקשיב להם הזמרת אמורה להיות קצת חריפה, והעובדה שהיא לא חריפה, זו בכלל עדות לזה שהמערכת לגמרי לא מאוזנת..

שוב..איך יודעים את זה?

אם אנחנו חוזרים לעניין של טעם, אז אין כאן שום מדד, אפילו למשהו שאמור להיות טריוויאלי כמו סאונד מאוזן.

אנחנו נוכל לדעת את זה רק אם נשווה למשהו מאוזן במתמטיקה ונבין אם הקטע הספציפי הזה אמור להיות קצת צווחני, או לא.

זו האופציה היחידה.

אפשר כמובן להגיד שזה לא מעניין, כי אני רוצה לשמוע נעים כל הזמן, אבל אז, איפה אנחנו ואיפה בעצם המקור...?

ולגבי הסייפא שלך בכל הקשור ל RC, הרי אין כאן עלויות גדולות במיוחד, חוץ מהזמן שתדרש להשקיע בלמידה, שזה בעצם ללמוד ולהבין את כל המדע שעומד מאחורי התחום הזה...

לא לימוד של RC..

רן

 

[AK1]

לאחר שחקרתי את נושא הגובה והתעמקתי באופן שבו הפוח מפענח את גובה מקור הקול אני מעלה אפשרות נוספת. לפני כן קצת הסבר - הפענוח של הelevation של המקור קשור ברובו למבנה האפרכסת ותכונות סינון התדרים שהיא עושה, וההתאבכויות שנוצרות בדרכן לקרום התוף, בגלל החזרים באפרכסת. בגלל למידה לאורך השנים (בעיקר בילדות כמובן) המוח מפענח את המקור וההחזרים שלו ויכול לספק אינפומציה על החלל שבו הסאונד נמצא, למשלעל גודלו. אבל קודם נחזור להסבר אחר שהועלה כאן, על פיו הדמיית הגובה נובעת מהאקוסטיקה הביתית. אם האוקסטיקה בבית מאד משפיעה על ההדמייה של הגובה של המקור, אז אם אזוז ממקום למקום החוויה תעלם או תשתנה. אבל מאחר שהתחושה של גובה המקור מאד יציבה, אז כנראה שהאוקסטיקה בבית לא כל כך קשורה.

נראה לי שהיא קשורה לצלילים שצריכים להגיע מלמעלה בעת ההאזנה, ולהתפרש כך בעזרת האפרכסת של אוזני המאזין. ולכן יש משמעות לפרמטרים שפורטו קודם.

לדעתי האינפורמציה על הגובה קיימת בהקלטה בגלל ההחזרות בחלל ההקלטה. מרכיב מאד משמעותי בהחזרות הוא החזרות מהרצפה. אני משער שהמוח שלנו למד שהחזרות מאד קצרות אומרות שהמקור נמוך וקרוב לרצפה והחזרות ארוכות יותר אומרות שהמקור גבוה יותר. במערכת עם רזולוציה מאד טובה, החזרות בזמנים שונים מפוענחים במוחנו כמקורות קול שמגיעים מגבהים שונים.

לא מסתדר לי כלל ועיקר. כאמור, ההקלטות אינן מבוצעות ממול הנגנים, שאז הייתה אולי משמעות להחזרים מהרצפה והתקרה בעת ההקלטה. הן מבוצעות מעל הכלים, קרוב לכלים, או בתוך הכלים, ובאף אחד מאלה אין שום אינפורמציית גובה, ולהחזרים מהרצפה או מהתקרה אין את אותה משמעות כמו בהקלטה מול הנגנים.

 

[shay7629]

תודה על התשובה

אני מבין.

בוא ננסה לנתח את הדברים שכתבת ברשותך:

באס מהדהד זה לגמרי לא הבעיה, זה בסך הכל עדות לכך שהבעיה היא כבר מאוד חמורה..

הבעיה של באס ריספונס שבור לא תמיד יהיה בולט כל כך, אם אין לך רפרנס או שאין הדהוד.

..רק אחרי שתשמע את מצב הבאס הנוכחי אצלך מול משהו מאוזן במתמטיקה, אתה תבין אם הוא אכן שבור.

הבאס יהפוך להיות "סופר שבור", כאשר יש כבר הידהוד, אבל יתכן והוא שבור כבר הרבה הרבה לפני כן.. אתה פשוט לא מודע לזה..

טרבל לא מנסר, או מיד לא צורח כהגדרתך, זה שוב לא אינדיקציה למשהו מאוזן, כי אין לך כרגע רפרנס חוץ מהטעם האישי שלך, מאוד יכול להיות שבטרקים הספציפיים הללו שאתה מקשיב להם הזמרת אמורה להיות קצת חריפה, והעובדה שהיא לא חריפה, זו בכלל עדות לזה שהמערכת לגמרי לא מאוזנת..

שוב..איך יודעים את זה?

אם אנחנו חוזרים לעניין של טעם, אז אין כאן שום מדד, אפילו למשהו שאמור להיות טריוויאלי כמו סאונד מאוזן.

אנחנו נוכל לדעת את זה רק אם נשווה למשהו מאוזן במתמטיקה ונבין אם הקטע הספציפי הזה אמור להיות קצת צווחני, או לא.

זו האופציה היחידה.

אפשר כמובן להגיד שזה לא מעניין, כי אני רוצה לשמוע נעים כל הזמן, אבל אז, איפה אנחנו ואיפה בעצם המקור...?

ולגבי הסייפא שלך בכל הקשור ל RC, הרי אין כאן עלויות גדולות במיוחד, חוץ מהזמן שתדרש להשקיע בלמידה, שזה בעצם ללמוד ולהבין את כל המדע שעומד מאחורי התחום הזה...

לא לימוד של RC..

רן

הבאתי סהכ דוגמאות , מסתבר שלא הכי מוצלחות.
אם לא הייתי ברור, אותי אישית לא מעניין איך נשמע המקור, ואני לא טוען שזאת הדרך הנכונה.

אני לא מבין גדול, אך חובב צליל מגיל מאוד צעיר ולצערי עברו הרבה שנים
יצא לי לשמוע מערכות שהתרשמתי ונהנתי מהן, למרות שאין לי זכרון שמיעתי ארוך החוויה עצמה היתה סוג של רפרנס עבורי, האם הרפרנס מדוייק ומתאים לכולם, בטוח שלא.

התעסקתי שבועיים עם dirac live דרך pc
יש לי מיקרופון, וגם הץעסקתי מעט עם REW
בגלל חוסר הבנתי בנושא, לא הצלחתי למצות את התוכנות ולאהוב את התוצאה.

 

[AK1]

לדעתי, מה שמשה וarb מנסים להעביר ואין להם דרךמדעית/טכנית להתמודד עם הטענות הטכניות הוא זה (וכמובן אני אקצין קצת):
תיקח פסנתר עם סאונדבורד שבור וגשר סדוק מיתרים ישנים ופטישים שחוקים ושים אותו בחדר מטופל אקוסטית לעומת פסנתר חדש שכרגע יצא מהמפעל של סטנוואי או פציולי ושים אותו בחדר שהטיפול האקוסטי בו לקוי.
אז יהיו הידהודים, ולא יהיה מאוזן אבל עם זה הוא יישמע טוב יותר מזה השבור, מה זה משנה בכלל איזה הבדל בדיבי יש ביניהם? זה פסנתר פח אשפה…
הם טוענים שגם אם החדר שלהם לא בדיוק נמדד המערכת נשמעת בעזרת הניסיון והאהבה, עם כל מני פטנטים מראש טוב יותר מכל הטכנולוגיות החדשות שטכנית נמדדות טוב יותר אבל מראש יש להם פגם מובנה…

לא נראה לי שבזה מדובר. להתרשמותי האישית, הם מדברים על פגמים שהם מרגישים בהם בשמיעה, ובעזרת טוויקים מקטינים את הפגמים האלה, אולי עד כדי כך שהם לא שומעים אותם יותר, ומאז "הכל בסדר". אבל, כפי שנאמר כבר אינספור פעמים בשירשורים שדיברו על הנושא, אפילו אנשים שיש להם ניסיון רב במדידות, ויודעים מניסיון איך נשמעת בעיה לפני ואחרי תיקון, מתקשים לאתר בעיות אקוסטיות רק משמיעה, אלא אם הם מאוד חמורות, לא בהכרח כולן, ופשוט בלתי אפשרי לדעת משמיעה את כל התדרים המדויקים והאמפליטודות וזמני הדהוד הבעייתיים.

לאודיופילים ללא הניסיון הספציפי בכלל אין מושג ירוק איך נשמע מה לפני ואחרי תיקון, אז הם בכלל לא מודעים לדברים האלה. הם יכולים לשמוע הדהודים, או מריחות בבאס, או דברים מסוג זה, אבל יודעים עוד הרבה פחות מבעלי הניסיון איזה בעיות יש איפה וכמה, ולכן אין הרבה סיכוי שיטפלו בצורה נכונה ומדויקת בבעיות שיכולות להתגלות רק במדידה.

גם אם היה למישהו ארסנל שלם של כלים וטוויקים לטפל בכל פגם במידה הנכונה, למשל משהו שמבטל פיק של 2dB ב-30 הרץ, של 4dB ב-30 הרץ 6dB וכו, עד נגיד 16dB, ואחר כך סט כזה של כלים לטיפול ב-40 הרץ, ועוד סט ל-50 וכו', זה לפיקים, ועוד סט כזה שעושה קסמים לדיפים שאי אפשר למלא בלי סאב, אבל בכל זאת מצליח, ויש גם עניין של "רוחב" הפיק/דיפ (Q), אז צריך להכפיל את הסטים האלה עבור Qs שונים. יש לציין שכדי לבטל או להגביר גלי קול, נדרש הספק שיכול להיות ניכר, ובדרך כלל נדרשים רמקולים או סאבים כדי לנצל את ההספק הזה, אבל איך הרזונטורים והטוויקים ייצרו הספק כזה בלי חשמל ובלי חיבור לרמקולים?

אבל לפני הכל -- איזה כלים מהארסנל הם יבחרו להפעיל אם הם לא מדדו, ואין להם מושג ירוק באיזה תדר ובאיזו אמפליטודה ובאיזה Q יש דיפ או פיק??

ועוד לא התחלנו עם בעיות תזמון, שלפעמים דורשים לעכב את הצליל שיוצא מרמקול במספר מילישניות. זה דורש להחזיק בזיכרון X מילישניות של מוזיקה לפני שמעבירים אותה לרמקול. איפה הטוויקים והרזונטורים האלה יאגרו את המוזיקה, ואיך הם ישחררו אותה לרמקול אם הם בכלל לא מחוברים עם כבילה לרמקולים?

אז זה נכון שלא חקרתי את נושא הרזונטורים והטוויקים, אבל נראה לי לגמרי ברור אפריורית שאין סיכוי בעולם לפתור בעיות אקוסטיות משמעותיות בצורה כזו.

אולי אני בכל זאת טועה, אז אשמח ללמוד איך עושים את זה.

 

[Dan-Cinemart]

הבאתי סהכ דוגמאות , מסתבר שלא הכי מוצלחות.
אם לא הייתי ברור, אותי אישית לא מעניין איך נשמע המקור, ואני לא טוען שזאת הדרך הנכונה.

אני לא מבין גדול, אך חובב צליל מגיל מאוד צעיר ולצערי עברו הרבה שנים מאז.
למרות שאין לי זכרון שמיעתי ארוך יצא לי לשמוע מערכות שהתרשמתי ונהנתי מהן, החוויה עצמה היתה סוג של רפרנס עבורי, האם הרפרנס מדוייק ומתאים לכולם, בטוח שלא.

התעסקתי שבועיים עם dirac live דרך pc
יש לי מיקרופון, וגם הץעסקתי מעט עם REW
בגלל חוסר הבנתי בנושא, לא הצלחתי למצות את התוכנות ולאהוב את התוצאה.

אז אולי הגיע הזמן שתעלו פה שאלות כאלה כולל מדידות במקום לשאול על איזה רמקול החברים מעדיפים ?

אני ויש עוד כמה שישמחו לעזור בעניין ונוכל לנהל דיון אוביקטיבי שאחרי זה יכנס לאישי אבל תחת רפרנס מסוים שיש הרבה מאחוריו .

 

[AK1]

אז אולי הגיע הזמן שתעלו פה שאלות כאלה כולל מדידות במקום לשאול על איזה רמקול החברים מעדיפים ?

אני ויש עוד כמה שישמחו לעזור בעניין ונוכל לנהל דיון אוביקטיבי שאחרי זה יכנס לאישי אבל תחת רפרנס מסוים שיש הרבה מאחוריו .

כדאי לפתוח שרשור חדש נפרד, כדי שמי שמתעניין יוכל לקרוא רק אינפורמציה רלוונטית לשאלות ולא פוסטים שאינם שייכים לזה, שכרגע יש כאן 558 כאלה

 

[shay7629]

אז אולי הגיע הזמן שתעלו פה שאלות כאלה כולל מדידות במקום לשאול על איזה רמקול החברים מעדיפים ?

אני ויש עוד כמה שישמחו לעזור בעניין ונוכל לנהל דיון אוביקטיבי שאחרי זה יכנס לאישי אבל תחת רפרנס מסוים שיש הרבה מאחוריו .

אז אולי הגיע הזמן שתעלו פה שאלות כאלה כולל מדידות במקום לשאול על איזה רמקול החברים מעדיפים ?

אני ויש עוד כמה שישמחו לעזור בעניין ונוכל לנהל דיון אוביקטיבי שאחרי זה יכנס לאישי אבל תחת רפרנס מסוים שיש הרבה מאחוריו .

תודה מראש
אני יותר מאשמח לעזרה למידה והכוונה בנושא,
בלי נדר סוף שבוע אמדוד שוב ואעלה את התוצאות.

בפוסט נפרד

 

[arb]

בוקר טוב עמיר,
אני חושב שהדברים יצאו אתמול מפרופרציה. חוץ מלהאשים אותי ברצח ארלוזרוב כתבת הכל.
אין בליבי דבר כלפיך, או לחילופין צורך להשמיץ אותך כפי שאתה מציין כאן בפורום.
למרות זאת מביא כאן קטע קצר שלקחתי ועברתי עליו וזה מה שיצא.

אלה שבאמת מודדים חדרים -- לא אתה ולא אני -- אומרים שכמעט בכל החדרים שהם מדדו היו בעיות אקוסטיות משמעותיות, אבל בפועל, במציאות,

אז אמרו.....ובפועל ובמציאות מה?

היו ויש מערכות מצויינות שנשמעות מצוין בכל התדרים, גם בחדרים שרוב הסיכויים שהיו בהם בעיות אקוסטיות משמעותיות. (באיזו מידה וצורה מבחינים משמיעה בלבד בבעיות אקוסטית תלוי בסוגן, תדריהן ובהיקפן)

אתה מדבר על סיכוי ש.....אני טוען מתוך נסיון שמערכת שנשמעת מצוין בכל התדרים כאשר כול כותר שמשמיעים בה נשמע באיזון אחר, אין סיכוי שהחדר שבה היא מנגנת מגלם בעייה אקוסטית אקוטית.

ואלה שבאמת עושים תיקוני RC -- לא אתה ולא אני -- אומרים שלא תמיד התיקון נותן שיפור מובהק בשמיעה (במדידה ברור שכן), או כזה שמועדף ע"י בעל המערכת.

מדוייק.

המסקנה הלוגית מהנ"ל היא שטענתך "אין מצב שהחדר שבו מתקבל פלט מהמערכת הזו ימדד לא טוב" אינה נכונה. ייתכנו מצבים שבהם שהחדר לא מזהיר והתוצאה כן.

כלומר, גם אם נמצא שהחדר לא מזהיר, זה בטח לא יזכיר חדר עם בעיות משמעותיות.

אתה מדבר כאילו הטענה שלך היא אמת אבסולוטית ויש כאן מה ללמוד ממך, רק שאני מסרב.

מיותר....כמו ההבחנה שלך בנוגע ליכולות השמיעה שלי.....

אני חולק עליך. אתה אומר "שיווי משקל קולי מסויים בחדר מסויים עם מערכת מסויימת, ייצר מונוטוניות", כלומר שמונוטוניות היא התוצאה ואיוזון הוא הסיבה.

עוד דוגמה לרטוריקה שבה אתה נוקט כבדרך קבע על מנת לטעון שאין לי מושג על מה אני מדבר, ובתוך כך להוציא אותי שרלטן כדבריך. התנצלות?

אבל כבר ראינו שאתה הופך סיבה ומסובב, אז גם כאן.

מי בדיוק עושה את זה?

אני בטוח שהמונוטוניות היא תוצאה של נסיבות שאינן האיזון הטונלי.

אכן זה מה שאני טוען.

אתה מצהיר על כך שאתה מעדיף -- לפחות במקרה הנתון -- שחלק מהתדרים יודגשו או יונחתו,

מצהיר איכן?
זה ההפך הגמור ממה שאני מחפש בסאונד. אח"כ אתה עוד מלין שאני עסוק בקריאת מחשבות....

כלומר אתה אומר שאתה מעדיף צליל צבוע.

גם כאן, הכיוון שלי הוא רחוק מהעדפה של צבע. זה שוב מבחינתי מגולם במינון שמשתנה מכותר לכותר, שאותו אני מנסה לקבל בפלט.

לי אין בעיה עם העדפה כזו, אבל זה חורג מהתדמית שאתה מנסה -- לא בהצלחה יתרה -- לבנות לעצמך.

הסר דאגה מליבך, אני לא מנסה לבנות לעצמי שום תדמית.

כנראה שאתה באמת לא מעוניין ללמוד כלום, למרות שאתה מציג את עצמך כההפך הגמור...

עוד הבחנה שגויה, ולראיה אני לא מפספף את הפוסטים שלך.