רפרנס. יש כזה?


Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
קשה מאוד להגיד שרק בזכות חומר מסוים תהיה תועלת.
במקביל,בישום אופטימאלי - יש יתרונות לחומרים מסוימים.
תוכל לראות לדוגמא טוויטר בריליום בחברה X שמביא לתוצאה חריפה ובחברה Y - ממש לא .

רמקול הוא רכיב כל כך מורכב ותלוי בכל כך הרבה פרמטרים,תכנון וכו ששוב - לא אפשרי להגיד שיש יתרון רק כהדרייבר עשוי מכך וכך.
מעבר לזה- הממברנה עצמה היא רק חלק קטן ממערך הדרייבר שכולל עוד המון מנגנונים /טכניקות וכו
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,911
מעורבות
2,931
נקודות
113
אבל מבחינתי הדברים הרבה יותר פשוטים( ומסובכים בו זמנית)
סאונד זה דבר מדיד, לפני שמתנפלים עליי אם ניתן למדוד קרני מיקרוגל בחלל מלפני מיליארדי שנים בטח ובטח שניתן למדוד גלי קול ואותות חשמליים, וככל שהמערכת יותר שקופה ומוסיפה כמה שפחות עיוותים לסאונד עצמו אז זה הרפרנס
מסתבר שבמציאות זה בכלל לא כל כך פשוט.

אכן אפשר למדוד סאונד, אינספור דברים בקשר לסאונד, אבל השאלה היא מה חשוב למדוד -- ואיזה עיבודים צריך לעשות על תוצאות המדידות(!) -- כך שיהיה קשר בין זה לבין מה ששומעים. השימוש במערכות סאונד אינו הפקת תוצאות טובות במדידות, אלא השמעת מוזיקה בצורה שאנשים ייהנו ממנה.

מתברר שלחלק גדול מכל מה שנהגו ונוהגים למדוד ולפרסם כ-specs אין בכלל מתאם למה ששומעים, וכנראה שצריך למדוד דברים בצורה אחרת ולתחשב בהם בצורה אחרת. יש לציין גם שמה שהמערכת עושה לכשעצמה אינו נותן את התמונה המלאה, כי החדר מתערב במידה שמגמדת את כל תוצאות המדידות של רכיבי המערכת.

ספציפית, מתברר שעיוותים (THD) הם מדד שאנשים בכלל לא רגישים אליו, וכמעט מיותר למדוד אותו, למעט לצרכי תכנון ומימוש תכנון של רכיבים.

מסתבר שלפחות צורת מדידה אחת -- FR מכל הזוויות במישור האופקי ובמישור האנכי בחדר ללא הדהודים (anechoic) -- מה שנקרא ספינורמה -- מהווה בסיס לחישובים ושיקלולים מסובכים, שכן יש קשר בינם לבין מה ששומעים, ושהגורמים המשפיעים ביותר כוללים FR על ומחוץ לציר (on/off axis), שמהם אפשר לחשב דברים כמו early reflections, sound power, directivity index וכו', שמתוכם אפשר גם לראות חזותית בגרפים וגם לחשב מדד שינבא את מידת ההעדפה של מאזינים בהשוואות double-blind. כל החישובים מסובכים, ממש לא פשוט.

השימוש בספינורמה מהווה רק בסיס להערכה אפריורית מה ישמע טוב ברוב החדרים. זה לא מדד דטרמיניסטי. וגם עבור רמקולים עם מדד סםינורמה גבוה -- ובטח לאחרים -- יש משמעות מכרעת לחדר ההאזנה הספציפי, ולרוב נדרש טיפול אקוסטי ו/או room correction.

כפי שאמרת, multi-amping -- הגברה נפרדת עם שליטה נפרדת בכל דרייבר ברמקול יכולה מאוד לשפר, במיוחד בשילוב עם RC, אבל זה כבר ברמה שאינה נגישה לרוב סוגי הרמקולים ולרוב בעלי המערכות.

בקיצור -- סאונד זה מסובך -- מאוד.

נ.ב., אני שוקל לכתוב סידרת פוסטים לא ארוכה להסברת הנושא של ספינורמה, על פי הסירטון של Dr. Floyd Toole שהמומחה שלנו @Dan-Cinemart הפנה אליו, ועוד תוספות מכתבים אחרים שלו.
 

נערך לאחרונה ב:

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
ספציפית, מתברר שעיוותים (THD) הם מדד שאנשים בכלל לא רגישים אליו, וכמעט מיותר למדוד אותו, למעט לצרכי תכנון ומימוש תכנון של רכיבים.
עמיר , זה לא כל כך מדויק .
THD לא קיים עד שהוא קיים ומפריע. זה נכון שאין מספר - אבל יש לזה העדפות והשערות על מספר.

מה שבטוח - זה יכול להפוך מ ZERO TO UGLY בשנייה - וזה שמיע לגמרי .
 

Audioaudio

חבר אתר
הודעות
46
מעורבות
7
נקודות
8
מסתבר שבמציאות זה בכלל לא כל כך פשוט.

אכן אפשר למדוד סאונד, אינספור דברים בקשר לסאונד, אבל השאלה היא מה חשוב למדוד -- ואיזה עיבודים צריך לעשות על תוצאות המדידות(!) -- כך שיהיה קשר בין זה לבין מה ששומעים. השימוש במערכות סאונד אינו הפקת תוצאות טובות במדידות, אלא השמעת מוזיקה בצורה שאנשים ייהנו ממנה.

מתברר שלחלק גדול מכל מה שנהגו ונוהגים למדוד ולפרסם כ-specs אין בכלל מתאם למה ששומעים, וכנראה שצריך למדוד דברים בצורה אחרת ולתחשב בהם בצורה אחרת. יש לציין גם שמה שהמערכת עושה לכשעצמה אינו נותן את התמונה המלאה, כי החדר מתערב במידה שמגמדת את כל תוצאות המדידות של רכיבי המערכת.

ספציפית, מתברר שעיוותים (THD) הם מדד שאנשים בכלל לא רגישים אליו, וכמעט מיותר למדוד אותו, למעט לצרכי תכנון ומימוש תכנון של רכיבים.

מסתבר שלפחות צורת מדידה אחת -- FR מכל הזוויות במישור האופקי ובמישור האנכי בחדר ללא הדהודים (anechoic) -- מה שנקרא ספינורמה -- מהווה בסיס לחישובים ושיקלולים מסובכים, שכן יש קשר בינם לבין מה ששומעים, ושהגורמים המשפיעים ביותר כוללים FR על ומחוץ לציר (on/off axis), שמהם אפשר לחשב דברים כמו early reflections, sound power, directivity index וכו', שמתוכם אפשר גם לראות חזותית בגרפים וגם לחשב מדד שינבא את מידת ההעדפה של מאזינים בהשוואות double-blind. כל החישובים מסובכים, ממש לא פשוט.

השימוש בספינורמה מהווה רק בסיס להערכה אפריורית מה ישמע טוב ברוב החדרים. זה לא מדד דטרמיניסטי. וגם עבור רמקולים עם מדד סםינורמה גבוה -- ובטח לאחרים -- יש משמעות מכרעת לחדר ההאזנה הספציפי, ולרוב נדרש טיפול אקוסטי ו/או room correction.

כפי שאמרת, multi-amping -- הגברה נפרדת עם שליטה נפרדת בכל דרייבר ברמקול יכולה מאוד לשפר, במיוחד בשילוב עם RC, אבל זה כבר ברמה שאינה נגישה לרוב סוגי הרמקולים ולרוב בעלי המערכות.

בקיצור -- סאונד זה מסובך -- מאוד.

נ.ב., אני שוקל לכתוב סידרת פוסטים לא ארוכה להסברת הנושא, על פי הסירטון של Dr. Floyd Toole שהמומחה שלנו @Dan-Cinemart הפנה אליו, ועוד תוספות מכתבים אחרים שלו.
ב audiosciencereview יחלקו עליך
לפי התפיסה שם ניתן לדעת כמעט הכל לגבי איך רמקול ישמע ועד כמה הוא מדויק( הרבה בהתבסס על המחקרים של ד"ר טול)
אגב שמעתי חלק מהרמקולים שמדוברים שם והמדידות תאמו לסאונד שאותו" חזו" בעזרת המדידות
אין שום דבר מיסטי בסאונד, הוא מדיד בדיוק כמו כל דבר אחר.
מה שכן מסבך עניינים זה שכל אדם שומע אחרת וגם מעדיף סאונד אחר, כמו סאונד" חם" שמבחינתי זה משהו לא קביל בכלל, אני מעדיף סאונד flat ונייטרלי כמה שאפשר
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
מה שכן מסבך עניינים זה שכל אדם שומע אחרת וגם מעדיף סאונד אחר, כמו סאונד" חם" שמבחינתי זה משהו לא קביל בכלל, אני מעדיף סאונד flat ונייטרלי כמה שאפשר
לפי המחקרים של טול זה לא נכון .
רוב האנשים מעדיפים אותו דבר .במיוחד כשהם לא רואים מה הם שומעים.
אני לא מתנגח איתך, אלא בדיוק ההיפך, אני חושב שאתה ממעיט רק בערך המחקרים.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,911
מעורבות
2,931
נקודות
113
עמיר , זה לא כל כך מדויק .
THD לא קיים עד שהוא קיים ומפריע. זה נכון שאין מספר - אבל יש לזה העדפות והשערות על מספר.

מה שבטוח - זה יכול להפוך מ ZERO TO UGLY בשנייה - וזה שמיע לגמרי .
רק ציטטתי את פלויד טול -- זה מה שהוא אומר.
בטוח שבמספרים גבוהים זה שמיע. ראה גם הציטוט של Sean Olive בהמשך.

ב audiosciencereview יחלקו עליך
לפי התפיסה שם ניתן לדעת כמעט הכל לגבי איך רמקול ישמע ועד כמה הוא מדויק( הרבה בהתבסס על המחקרים של ד"ר טול)
אגב שמעתי חלק מהרמקולים שמדוברים שם והמדידות תאמו לסאונד שאותו" חזו" בעזרת המדידות
אין שום דבר מיסטי בסאונד, הוא מדיד בדיוק כמו כל דבר אחר.
מה שכן מסבך עניינים זה שכל אדם שומע אחרת וגם מעדיף סאונד אחר, כמו סאונד" חם" שמבחינתי זה משהו לא קביל בכלל, אני מעדיף סאונד flat ונייטרלי כמה שאפשר
לא ברור לי על מה יחלקו בדיוק.

אין ספק שיש מתאם גבוה בין תוצאות החישובים על סמך ספינורמה לבין הדירוג של מאזינים, אבל זה לא קובע הכל. אל תשכח שכל מה שמודדים בספינורמה זה רק FR מכל הזוויות ב-steady state, ואין שום מדידה שעוסקת ב-transients, בטיפול ב-SPL גבוה, אינרציה של וופרים וכד'

התכתבתי עם Sean Olive, שהיה שותף של פלויד טול במחקרים, ושאלתי אותו לגבי הדברים הנ"ל. הוא אמר שהם מודדים עיוותים וכו', אבל אין בהם התחשבות בספינורמה, ושעיוותים אינם מדד שמנבא ציונים נמוכים בהאזנה. להלן תשובתו:

Yes the "Spinorama" measurements only considers the steady-state performance around a spherical radiation pattern but we also measure distortion, SPL capability, impedanc, phase, etc. Distortion is usually a factor for smaller portable speakers but less for for larger home speakers used in appropriate size rooms. With these speakers we seldom find distortion a strong predictor of sound quality unless the distortion is quite high.

אין שום מיסטיקה, זה רק מסובך.

ואשר להעדפות אישיות, זה משהו שפלויד פחות או יותר מכחיש שקיים, כי זה לא בא לידי ביטוי במבחני ההאזנה שהוא ערך. בראיון איתו דובר על מצב שאנשים בכל זאת מעדיפים סוג מסויים של סאונד. הוא אמר שלא כדאי לקנות רמקולים כאלה, כי אם הטעם של המאזין משתנה, הוא לא יוכל לשנות את הרמקול, אבל אם הוא קונה רמקולים נייטרליים, הוא יכול לשנות, אםילו עם tone controls, ואם משהו משתנה הוא יכול לבטל או לשנות.

לפי המחקרים של טול זה לא נכון .
רוב האנשים מעדיפים אותו דבר .במיוחד כשהם לא רואים מה הם שומעים.
אני לא כל כך בטוח שבמבחני ההאזנה האלה היה מקום לטעם אישי, ואולי אסביר למה אני חושב כך באחד הפוסטים המתוכננים, בתקווה שיהיה לי מספיק מרץ לכתוב אותם.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
רק ציטטתי את פלויד טול -- זה מה שהוא אומר.
הוא אמר שהוא לא יכול לתת מספר אך ודאי שזה קיים .צריך לפרש את מה שהוא אומר ולא להיות שחור -לבן.
מספר - אין.
אין מספר שיגיד לך ב 1 אחוז דיסטורשיין - זה שמיע .
אבל כולם מסכימים ש 10 אחוז זה שמיע.
רוב הדעות מתרכזות לכיוון 3.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אני לא כל כך בטוח שבמבחני ההאזנה האלה היה מקום לטעם אישי, ואולי אסביר למה אני חושב כך באחד הפוסטים המתוכננים, בתקווה שיהיה לי מספיק מרץ לכתוב אותם.
נשמח מאוד להסבר עמיר.
בגדול היו כאלה שניקדו לפי פרמטרים
וכאלה שלפי "מה נשמע לי טוב" שזה אומר טעם אישי.

נשמח להסבר מעמיק מימך
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,911
מעורבות
2,931
נקודות
113
הוא אמר שהוא לא יכול לתת מספר אך ודאי שזה קיים .צריך לפרש את מה שהוא אומר ולא להיות שחור -לבן.
מספר - אין.
אין מספר שיגיד לך ב 1 אחוז דיסטורשיין - זה שמיע .
אבל כולם מסכימים ש 10 אחוז זה שמיע.
רוב הדעות מתרכזות לכיוון 3.
לא, במקום מסויים שמעתי/קראתי שהוא אמר מפורשות שזה כמעט מיותר למדוד, ושון אוליב אמר באותו כיוון:

but we also measure distortion ... Distortion is usually a factor for smaller portable speakers but less for for larger home speakers used in appropriate size rooms. With these speakers we seldom find distortion a strong predictor of sound quality unless the distortion is quite high.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
לא, במקום מסויים שמעתי/קראתי שהוא אמר מפורשות שזה כמעט מיותר למדוד, ושון אוליב אמר באותו כיוון:

but we also measure distortion ... Distortion is usually a factor for smaller portable speakers but less for for larger home speakers used in appropriate size rooms. With these speakers we seldom find distortion a strong predictor of sound quality unless the distortion is quite high.
גם אני שמעתי /ראיתי.שוב לא להיות שחור לבן .
במקביל הןא גם הסכים שכן - זה לא מפריע עד שזה מפריע וזו הנקודה הכי חשובה.
מעבר לזה - צריך להפעיל COMMON SENSE.
אתה אתה יושב ממרחק 4 מטרים ומגיע לפיקים של 90 (פיקים - לא מתמשך). דיסטורשיין היא פקטור מהותי מאוד .
רמקול HI -FI סטנדרטי (בכל מחיר) מתקשה ב 102 די בי - שזה מה שהוא צריך להפיק ממרחק 1 מטר כדי לספק לך 90 די בי במרחק של 4 מטרים.


אני יכול להגיד לך עלי ,שקיבלתי סאב מאוד מאוד יקר (מאוד ) - שמעתי מעט דיסטורשיין בתדרים שמתחת ל 20 הרץ וגם מדדתי אותה(אם לא הייתי שומע - כנראה שלא הייתי טורח למדוד),וזה היה הרבה פחות מהמקובל לחשוב ששומעים בבאס . בסוף אחרי שני סשנים עם החברה הם הסכימו איתי - ואכן ביצעו עדכון גרסא שפתר את זה.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,911
מעורבות
2,931
נקודות
113
נשמח מאוד להסבר עמיר.
בגדול היו כאלה שניקדו לפי פרמטרים
וכאלה שלפי "מה נשמע לי טוב" שזה אומר טעם אישי.

נשמח להסבר מעמיק מימך
בעקרון:

מבחני ההאזנה היו double-blind, בין 3 או 4 רמקולים בכל session. המאזינים נתבקשו לתת ציון במספר בודד בין 0.0-10.0 לכל רמקול, והמוזיקה הייתה קטעים של 30 שניות בלופ.

#1. לא הסבירו איך הדריכו את המאזינים. יש סיכוי גבוה שבמהלך ה"חניכה" שלהם אמרו להם להקשיב לדברים כמו נייטרליות, "טבעיות", הדגשות/הנחתות בתחומים מסוימים, ליניאריות, ו/או מאפיינים אחרים שיש להם מתאם לנ"ל.

#2. יתכן שאנשים דיברו זה עם זה, והאווירה הכללית הייתה שהיכולת לזהות "טבעיות" או דברים דומים נחשבה לדבר טוב.

#3. קטעים של 30 שניות בלופ זה לא מצב להתחבר למוזיקה ולהתרגש ממנה, כך שציון גבוה לא מעיד רמקול מרגש/לא

#4. הצורך לדרג בצורה טובה ועקבית של 3-4 רמקולים שונים זה מצב מלחיץ, שגם הוא לא תורם להתחברות למוזיקה כאמור, וגם לא תורם להדגשים של טעם אישי

#5. בקשר למחקרים מדעיים באופן כללי, גם כאלה שנערכו כהלכה, בהרבה מקרים יש מתאם בין מה שהחוקרים הראשיים מאמינים לבין תוצאות המחקר. בהינתן שטול מאמין שטבעי ולינארי זה טוב, וטעם אישי לא רלוונטי, תוצאות המחקר אינן מפתיעות.

#6. לא בטוח שהמדגם של המאזינים היה מספיק גדול ומספיק הטרוגני/diverse, כך שהוא אכן מהווה מדגם מייצג עבור אוכלוסיות האודיופילים או האוכלוסייה הכללית. לא בטח שהוגדר בכלל עבור איזו אוכלוסייה בודקים.

אף אחד מאלה אינו מהווה הוכחה להטיות במחקר, אבל יש מקום לחשוב שהשפעת הטעם האישי לא התבטאה במחקר.

מעניין היה לעשות ניסויים double-blind אחרים, שבם יבדקו האם יש משמעות/השפעה לטעם אישי, או שהרוב המכריע מעדיפים אותו דבר. המחקר הזה לא עוצב כך שיבדוק את הנקודה הזו, ואינו מהווה הוכחה לכאן או לכאן.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
בעקרון:

מבחני ההאזנה היו double-blind, בין 3 או 4 רמקולים בכל session. המאזינים נתבקשו לתת ציון במספר בודד בין 0.0-10.0 לכל רמקול, והמוזיקה הייתה קטעים של 30 שניות בלופ.

#1. לא הסבירו איך הדריכו את המאזינים. יש סיכוי גבוה שבמהלך ה"חניכה" שלהם אמרו להם להקשיב לדברים כמו נייטרליות, "טבעיות", הדגשות/הנחתות בתחומים מסוימים, ו/או מאפיינים אחרים שיש להם מתאם לנ"ל.

#2. יתכן שאנשים דיברו זה עם זה, והאווירה הכללית הייתה שהיכולת לזהות "טבעיות" או דברים דומים נחשבה לדבר טוב.

#3. קטעים של 30 שניות בלופ זה לא מצב להתחבר למוזיקה ולהתרגש ממנה, כך שציון גבוה לא מעיד רמקול מרגש/לא

#4. הצורך לדרג בצורה טובה ועקבית של 3-4 רמקולים שונים זה מצב מלחיץ, שגם הוא לא תורם להתחברות למוזיקה כאמור, וגם לא תורם להדגשים של טעם אישי

#5. בקשר למחקרים מדעיים באופן כללי, גם כאלה שנערכו כהלכה, בהרבה מקרים יש מתאם בין מה שהחוקרים הראשיים מאמינים לבין תוצאות המחקר. בהינתן שטול מאמין שטבעי ולינארי זה טוב, וטעם אישי לא רלוונטי, תוצאות המחקר אינן מפתיעות.

#6. לא בטוח שהמדגם של המאזינים היה מספיק גדול ומספיק הטרוגני/diverse, כך שהוא אכן מהווה מדגם מייצג עבור אוכלוסיות האודיופילים או האוכלוסייה הכללית. לא בטח שהוגדר בכלל עבור איזו אוכלוסייה בודקים.

אף אחד מאלה אינו מהווה הוכחה להטיות במחקר, אבל יש מקום לחשוב שהשפעת הטעם האישי לא התבטאה במחקר.

מעניין היה לעשות ניסויים double-blind אחרים, שבם יבדקו האם יש משמעות/השפעה לטעם אישי, או שהרוב המכריע מעדיפים אותו דבר. המחקר הזה לא עוצב כך שיבדוק את הנקודה הזו, ואינו מהווה הוכחה לכאן או לכאן.
מה יש להדריך עמיר - תמיד חיפשתם את הטעם האישי - ביקשו טוב ולא טוב .זה טעם אישי.
יתכן שהם דיברו אחד עם השני וגם יתכן שהם היו תחת השפעת סם- תמיד יש סבירות כזו.

טול לא כיוון לשום מקום - כי זה בדיוק המקום שמכוונת רוב החברות הממש ממש טובות ( ללא קשר למחיר) ,זה גם מה שאני רואה בשטח.
למיטב הבנתי היו 70 רמקולים ומעל 300 מאזינים .

עובדתית רמקולים שכאלה ניתן לחיזוי טונאלי בחדר.
עובדתית הם אחידים יותר ועם בעלי סוויט ספוט רחב יותר
עובדתית מערכות כיול כמעט ולא עובדות בישום של רמקולים כאלה.
עובדתית סטריאופיל וכל המאגזינים האחרים מדרגים רמקולים כאלה גבוה יותר במבחני האזנה.( 90 אחוזי הצלחה)



וכל זה לא חשוב אם לא רוצים שזה יהיה חשוב .תמיד אפשר להגיד עוד דברים ולהתעלם מהעובדות על ידי תרחישים כאלה או אחרים.
לדוגמא - זיוף תוצאות המחקר.

אבל גם זה לא מסתדר- כי כל מחקר אחר /נסיון מראה אותו דבר.
 

Audioaudio

חבר אתר
הודעות
46
מעורבות
7
נקודות
8
לפי המחקרים של טול זה לא נכון .
רוב האנשים מעדיפים אותו דבר .במיוחד כשהם לא רואים מה הם שומעים.
אני לא מתנגח איתך, אלא בדיוק ההיפך, אני חושב שאתה ממעיט רק בערך המחקרים.
אז איך אתה מסביר את כל תופעת המנורות והויניל?
אובייסלי זה לא סאונד נייטרלי אלא ה דיסטורשן שבו מוסיף "חום" מה שגורם לאנשים להרגיש שזה סאונד יותר "מוזיקלי"
מעט מאוד אנשים אוהבים סאונד שהוא flat אמיתי סטייל מוניטור אולפני.
 

clip99

חבר משקיען
הודעות
958
מעורבות
129
נקודות
43
השימוש בספינורמה מהווה רק בסיס להערכה אפריורית מה ישמע טוב ברוב החדרים. זה לא מדד דטרמיניסטי

גם עבור רמקולים עם מדד סםינורמה גבוה -- ובטח לאחרים -- יש משמעות מכרעת לחדר ההאזנה הספציפי, ולרוב נדרש טיפול אקוסטי ו/או room correction.

מה שכן מסבך עניינים זה שכל אדם שומע אחרת וגם מעדיף סאונד אחר
אל תתבייש דן סינמארט , תגיד גם לחברים הנכבדים הללו שהם , איך כתבת ? "לא במגרש שלהם" , כתגובה לדעתם על מדידות ספינורמה , שהיא פחות או יותר זהה לדעתי .
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,911
מעורבות
2,931
נקודות
113
מה יש להדריך עמיר - תמיד חיפשתם את הטעם האישי - ביקשו טוב ולא טוב .זה טעם אישי.
יתכן שהם דיברו אחד עם השני וגם יתכן שהם היו תחת השפעת סם- תמיד יש סבירות כזו.

טול לא כיוון לשום מקום - כי זה בדיוק המקום שמכוונת רוב החברות הממש ממש טובות ( ללא קשר למחיר) ,זה גם מה שאני רואה בשטח.
למיטב הבנתי היו 70 רמקולים ומעל 300 מאזינים .

עובדתית רמקולים שכאלה ניתן לחיזוי טונאלי בחדר.
עובדתית הם אחידים יותר ועם בעלי סוויט ספוט רחב יותר
עובדתית מערכות כיול כמעט ולא עובדות בישום של רמקולים כאלה.
עובדתית סטריאופיל וכל המאגזינים האחרים מדרגים רמקולים כאלה גבוה יותר במבחני האזנה.( 90 אחוזי הצלחה)



וכל זה לא חשוב אם לא רוצים שזה יהיה חשוב .תמיד אפשר להגיד עוד דברים ולהתעלם מהעובדות על ידי תרחישים כאלה או אחרים.
לדוגמא - זיוף תוצאות המחקר.

אבל גם זה לא מסתדר- כי כל מחקר אחר /נסיון מראה אותו דבר.
יש דרכים לקרוא ולהתייחס למאמרים מדעיים ולהטיות אפשריות, וצריך לדעת מה אפשר להסיק מהם ומה לא.

ממש לא מדובר כאן על זיוף. להיפך, עד כמה שאני רואה, כל האספקטים הברורים והידועים במחקר נעשו כהלכה, וזה בדיוק מה שמושך אותי להתעניין בו.

לדעתי, אי אפשר להסיק מהמחקר הספציפי הזה שכולם מעדיפים אותו דבר.
זה לא סותר את האפשרות שאכן כולם מעדיפים אותו דבר, אבל לא כמסקנה מהמחקר הזה.

כל מה שאתה מביא הם דברים שמחוץ למחקר.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
לדעתי, אי אפשר להסיק מהמחקר הספציפי הזה שכולם מעדיפים אותו דבר.
אם 90 אחוז מהאנשים - אהבו את אותו דבר.
האם תסכים שניתן להסיק מהמחקר ש 90 אחוז מעדיפים אותו דבר ?
במידה ולא - פרט למה בבקשה
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אז איך אתה מסביר את כל תופעת המנורות והויניל?
אובייסלי זה לא סאונד נייטרלי אלא ה דיסטורשן שבו מוסיף "חום" מה שגורם לאנשים להרגיש שזה סאונד יותר "מוזיקלי"
מעט מאוד אנשים אוהבים סאונד שהוא flat אמיתי סטייל מוניטור אולפני.
שוב .שחור לבן.
שוב - אי הבנת המחקרים.
למה לקפוץ למסקנות לפני הבנת המחקר.

אף אחד לא אוהב שטוח בחדר . צריך להפריד בין סאונד בחדר ובין מדידה אנקואית שהם שני דברים שונים לחלוטין.

אנו פשוט יודעים שרמקול שטוח במדידה אנאקואית שגם מפזר סאונד בצורה נשלטת וללא רזוננס משמועתי - נותן לנו עקומה מסוימת בחדר.
והיא ממש לא שטוחה.

אין לי צורך להסביר העדפות כאלה או אחרות כשאני יודע ש 90 אחוז מעדיפים אותו דבר.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,911
מעורבות
2,931
נקודות
113
אל תתבייש דן סינמארט , תגיד גם לחברים הנכבדים הללו שהם , איך כתבת ? "לא במגרש שלהם" , כתגובה לדעתם על מדידות ספינורמה , שהיא פחות או יותר זהה לדעתי .
לדעתי מדידות ספינורמה זה דבר גדול. סוף סוף יש מדידות שיש מתאם מובהק ביניהן לבין מה ששומעים, ואפשר ממש לנבא תוצאות האזנה double-blind מהסוג שנעשה במחקר באמינות גבוהה.

לכל היותר, יש את השאלה האם זה מדד דטרמיניסטי -- לדעת החוקרים עצמם זה לא -- והאם זה מוכיח שכולם מעדיפים אותו דבר, שלדעתי לא.

אבל לכשעצמו -- יופי של דבר, ללא תלות במגרשים.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אל תתבייש דן סינמארט , תגיד גם לחברים הנכבדים הללו שהם , איך כתבת ? "לא במגרש שלהם" , כתגובה לדעתם על מדידות ספינורמה , שהיא פחות או יותר זהה לדעתי
האנשים האלה שונים בתכלית השינוי מימך יקירי. נראה שיש עוד מספר דברים שהם לא יודעים או רוצים ללמוד - כמוני,אגב.

הם לא מציגים את עצמם כיודעי כל דבר ,בניגוד אליך. וכשאתה מציג את עצמך ככזה - צפה שהטעיות שלך יתוקנו בהתאם למידת המומחיות, שאתה מייחס לעצמך.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור