מסתבר שבמציאות זה בכלל לא כל כך פשוט.
אכן אפשר למדוד סאונד, אינספור דברים בקשר לסאונד, אבל השאלה היא מה חשוב למדוד -- ואיזה עיבודים צריך לעשות על תוצאות המדידות(!) -- כך שיהיה קשר בין זה לבין מה ששומעים. השימוש במערכות סאונד אינו הפקת תוצאות טובות במדידות, אלא השמעת מוזיקה בצורה שאנשים ייהנו ממנה.
מתברר שלחלק גדול מכל מה שנהגו ונוהגים למדוד ולפרסם כ-specs אין בכלל מתאם למה ששומעים, וכנראה שצריך למדוד דברים בצורה אחרת ולתחשב בהם בצורה אחרת. יש לציין גם שמה שהמערכת עושה לכשעצמה אינו נותן את התמונה המלאה, כי החדר מתערב במידה שמגמדת את כל תוצאות המדידות של רכיבי המערכת.
ספציפית, מתברר שעיוותים (THD) הם מדד שאנשים בכלל לא רגישים אליו, וכמעט מיותר למדוד אותו, למעט לצרכי תכנון ומימוש תכנון של רכיבים.
מסתבר שלפחות צורת מדידה אחת -- FR מכל הזוויות במישור האופקי ובמישור האנכי בחדר ללא הדהודים (anechoic) -- מה שנקרא ספינורמה -- מהווה בסיס לחישובים ושיקלולים מסובכים, שכן יש קשר בינם לבין מה ששומעים, ושהגורמים המשפיעים ביותר כוללים FR על ומחוץ לציר (on/off axis), שמהם אפשר לחשב דברים כמו early reflections, sound power, directivity index וכו', שמתוכם אפשר גם לראות חזותית בגרפים וגם לחשב מדד שינבא את מידת ההעדפה של מאזינים בהשוואות double-blind. כל החישובים מסובכים, ממש לא פשוט.
השימוש בספינורמה מהווה רק בסיס להערכה אפריורית מה ישמע טוב ברוב החדרים. זה לא מדד דטרמיניסטי. וגם עבור רמקולים עם מדד סםינורמה גבוה -- ובטח לאחרים -- יש משמעות מכרעת לחדר ההאזנה הספציפי, ולרוב נדרש טיפול אקוסטי ו/או room correction.
כפי שאמרת, multi-amping -- הגברה נפרדת עם שליטה נפרדת בכל דרייבר ברמקול יכולה מאוד לשפר, במיוחד בשילוב עם RC, אבל זה כבר ברמה שאינה נגישה לרוב סוגי הרמקולים ולרוב בעלי המערכות.
בקיצור -- סאונד זה מסובך --
מאוד.
נ.ב., אני שוקל לכתוב סידרת פוסטים לא ארוכה להסברת הנושא, על פי הסירטון של Dr. Floyd Toole שהמומחה שלנו
@Dan-Cinemart הפנה אליו, ועוד תוספות מכתבים אחרים שלו.
