רפרנס. יש כזה?

[Dan-Cinemart]

היי דן,
חלק מהבעיה והמורכבות של סאונד היא שאנחנו לא שומעים אותו דבר, בייחוד בניואנסים הקטנים, וזה לא קשור רק לגיל - זה קשור לפיזיולוגיה הפרטית של כל אחד מאיתנו וגם לניסיון האישי שלנו ואני לא מתכוון לניסיון בשמיעת מערכות/מוזיקה, לדוגמה, אדם שגדל בארץ דוברת אנגלית "רכה" יפרש במוח תדרים מסוימים בצורה קצת שונה מאשר אדם שגדל בארץ דוברת ערבית, כל אחד מהם יגלה רגישות יתרה לתדרים מסויימים שהם לא מורגלים אליהם

היי ,
הפרשנות יכולה להיות שונה .
עדיין - מה שעובד פה עובד שם ברוב המקרים - בהקשר של אקוסטיקה ופסיכואקוסטיקה .

אני לא מדבר על העדפות כאלה או אחרות במסגרת שווקים מסוימים שעדיין מסתדרים עם המחקרים .

אבל באמת שעייפתי מלדבר על זה .
הבעיה עם זה - היא שאין high fidelity , אין סטנדרט והכל הולך -

זה לא מה שאני רואה בשטח - אנשים יודעים להעריך סאונד טוב וכשהוא טוב - הוא טוב ברוב המקרים לדעת רוב האנשים ( חס ושלום - לא כולם)

אז כל הטיעונים פה - מבוססים על מה בדיוק ?
בוצע מחקר ?
אלו טיעונים שאין להם בסיס אלא תחביר כלשהוא של מילים שעושה שכל במסגרת של ״ הכל אפשרי״ - והאמת - היא הרבה יותר פשוטה מזה.

קצת אמונה - שנולדנו יותר דומים מאשר שונים

 

[AK1]

@Dan-Cinemart -- למה בעצם אתה מתכוון ב"סטנדארט"?

האם ה"סטנדארט" שאתה מתכוון אליו הוא גם "רפרנס" במשמעות שמדברים כאן על לאן לשאוף?

איך אתה מגדיר אותו?

 

[Dan-Cinemart]

@Dan-Cinemart -- למה בעצם אתה מתכוון ב"סטנדארט"?

האם ה"סטנדארט" שאתה מתכוון אליו הוא גם "רפרנס" במשמעות שמדברים כאן על לאן לשאוף?

איך אתה מגדיר אותו?

מורכב !
היה בטוח שאיני מתכוון לרמקול אחד או מגבר אחד או מערכת אחת .

אני אנסה למצוא זמן להגיב מחר .

 

[ארז_וחני]

אפשר להעריך איכות גם אם לא אוהבים אותה.
הזדמן לי להאזין למערכות שלא רציתי כמותן אצלי בבית אבל יכולתי להעריך אותן כאיכותיות.
רפרנס מבחינתי זה סאונד שהייתי רוצה אצלי.

דן
High Fidelity זה לדעתי מושג שיווקי .
למיטב ידיעתי, אין סטנדרט שמגדיר קריטריונים לזכאות לתואר הזה.

 

[shokroun]

אפשר להעריך איכות גם אם לא אוהבים אותה.
הזדמן לי להאזין למערכות שלא רציתי כמותן אצלי בבית אבל יכולתי להעריך אותן כאיכותיות.
רפרנס מבחינתי זה סאונד שהייתי רוצה אצלי.

דן
High Fidelity זה לדעתי מושג שיווקי .
למיטב ידיעתי, אין סטנדרט שמגדיר קריטריונים לזכאות לתואר הזה.

מסכים בהחלט. למרות שהיי פידלטי התחיל כאמירה פשוטה של נאצנות לרפרנס המקור כהבנה בסיסית וטיבעית של רוב האנשים , שבשעתו היו חשופים למוסיקה חיה כמקור די עיקרי ( אולמות, מופעי רחוב, פאבים וכולי ) ובאמת שיווקית אתה מנסה להבטיח שאתה נאמן למקור...שנות ה50, כלומר מפתחי האודיו עוד נהנו ממופעי וודביל... . עברו נהרות מאז.
מחשבה שעברה לי עקב מה שכתבת, שאם אתה יכול להנות מכמה סוגים שונים של מערכות זה כי יש,איזה קו משיק - רפרנס- שווה בכל סוגי המערכות והפקת המוסיקה שלהם, שגורם לך להנות מהן. וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים לדעת.

היום אני מסוגל לזקק את התובנות שלי ואת הגורמים שמאפשרים לי להנות ממוסיקה ואני פתוח לשמוע בסוגי פורמטים שונים, במערכות שונות ולהנות. כמובן שלי יש את ההעדפה שךי שמצויה בסלון ביתי, אבל נניח שהיה נאסר עליי לשמוע במערכת שלי, אני עדיין יכול לחשוב על מספר אפשרויות הנאה חלופיות...
( אני מקווה שחלקי המערכת שלי לא קוראים בפורום ,נעלבים ומחליטים מחר לפצוח בשביתה איטלקית...הפרה פאסיבי כבר בלי קשר... )...

 

[tomertsin]

שאלת תם ( שאני אגב גם שואל את עצמי באותו זמן שאני שואל את החבר׳ה פה ) - עלתה פה או בפוסט אחר נקודה מאוד מעיינת :

כששני אנשים שומעים את אותה מערכת , חד ליד השני . לאחד הגבוהים נהדרים לשני הם סכין חותכת.

מה הרפרנס?

היי,

שאלה שונה / דומה נשאלה בפורום לפני 4 שנים, המסקנה שיש דבר הנקרא שמיעה סלקטיבית.
כמו כן, אנחנו נוטים לסחוב כל מיני דעות קדומות לגבי איך דברים צריכים להיות ולהישמע. בעולם מורכב כל כך, אנחנו צריכים את זה במידה מסוימת.

האם יש שמיעה סלקטיבית?

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/האם-יש-שמיעה-סלקטיבית מה דעתכם? המאמר מהאתר של מכון ויצמן. תומר

www.dtown.co.il

 

[AK1]

היי,

שאלה שונה / דומה נשאלה בפורום לפני 4 שנים, המסקנה שיש דבר הנקרא שמיעה סלקטיבית.
כמו כן, אנחנו נוטים לסחוב כל מיני דעות קדומות לגבי איך דברים צריכים להיות ולהישמע. בעולם מורכב כל כך, אנחנו צריכים את זה במידה מסוימת.

האם יש שמיעה סלקטיבית?

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/האם-יש-שמיעה-סלקטיבית מה דעתכם? המאמר מהאתר של מכון ויצמן. תומר

www.dtown.co.il

לא נראה לי שיש לעניין השמיעה הסלקטיבית. שם מדובר על סלקציה -- היכולת של המוח לבחור ולבודד גירוי מסוים מבין כל שאר הגירויים.

יכול להיות קשר לדברים שהוזכרו בנוסף:

"כבני אדם אנו נוטים להעדיף מידע שמאשר אמונות קודמות שלנו, לזכור אותו טוב יותר, להיזכר בו בקלות ולפרש מצבים ומידע באופן שיתמוך בדעתנו. ומידע סותר? אליו אנחנו לא שמים לב, ואם כבר הבחנו בו אנחנו נוטים לשכוח ממנו במהירות, זה כאילו לא שמענו אותו מעולם. התופעה הזו נקראת הטיית האישור, ומחקרים בנושא אכן ממחישים עד כמה חזק כוחן של חשיפות חוזרות לאותן דעות, אפילו בגיבוש דעה פוליטית.

התופעה מתחילה כבר בשלב החיפוש אחר מידע, ומחקרים מראים שאפילו ניסוח שאלה עלול להשפיע על התשובה שנקבל. בהמשך, גם כשמציגים לאנשים ראיות שסותרות את דעותיהם הקודמות ואמונותיהם, הם נוטים לנסות לעצב אותן מחדש באופן שיתאים לתפיסתם המקורית, ופוטרים את הראיות שלא ניתן לסובב כלא אמינות או לא משכנעות.

למעשה, אפילו הזיכרון של מידע שנוגע אלינו ישירות סובל מאותה הטיה מדאיגה: דעותינו הנוכחיות עלולות להשפיע אפילו על מה שאנחנו חושבים שאמרנו והרגשנו בעבר, כך שאנחנו משכתבים את העבר כדי שיתאים לדעותינו הנוכחיות."

==============

נ.ב., @liorkoren @uri paz -- כפי שכתבתי בהערה בפורום האתר, הייתי צריך לעבור על כל הלינקים, לצבוע אותם בכחול ולהוסיף קו תחתון, אחרת אנשים לא היו מנחשים שהם צריכים להעביר את הסמן מעל לטקסט כדי שלינקים יהפכו להיות צהובים עם קו תחתון.

 

[נמר]

מוסיקה וצליל מכלים חשמליים ואלקטרוניים נשמעת שונה בהתאם לפרמטרים רבים ושונים. קולנוע גם כן וכך הלאה.

אין רפרנס לכלים חשמליים. לא סינטיסיזר, לא תופים אלקטרונים ולא לסינתזה אלקטרונית. אבל, ויש פה אבל גדול. אם המערכת שלך מצליחה להעביר לך מרקם של כינור אמיתי, קונטרבס, מערכת תופים וכל כלי אקוסטי אחר, אז סביר להניח שגם את האלקטרוני היא תעביר לך בצורה כזו שתהיה מאוד דומה למה שרצה המסנתז.

 

[נמר]

ראשית, כאמור יש שני סוגי רפרנס שאנשים מייחסים אליו את מה שהם שומעים: זה שהם מכירים, וזה שהם רוצים להגיע אליו.

אם מדברים על כזה שאליו רוצים להגיע, אני חושש שה"מציאות" שמישהו שמע בהופעה כלשהי אינה יכולה לשמש כרפרנס, כי אם שמעת כינור מסויים עם קשת מסויימת בנגינת כנר מסויים, בחלל מסויים, במקום מסויים בחלל, עם/בלי קהל, והמיקרופון קלט כינור אחר עם קשת אחרת עם כנר אחר בחלל אחר במקום אחר בתוכו, ובלי/עם קהל בהתאמה, ואתה עוד משמיע את מה שעבר דרך כל המסלול של הקלטה ועריכה ומיקס והעברה לתקליט/דיסק קובץ, וחריטה, ונגינה דרך מערכת מסויימת בחדר מסויים במקום מסוים בתוכו, ההבדל בין התוצאות יכול להיות גדול לאין שיעור מההבדל בין מערכות. אפילו הלחות באוויר יכולה לשנות את הסאונד.

ובכל זה מדובר רק על ההבדל בין גלי הקול שמגיעים לאוזן בהופעה ובביית, אבל זה לא הדבר היחיד שמשפיע על הצורה שבה המאזין קולט את הצלילים: בקונצרט יש התכוננות אחרת, ו-mindset אחר, וציפייה/התרגשות אחרת, ויש השפעה של הקהל וכו'.

ויש לציין שגם הזיכרון הצלילי הוא לטווח זמן קצר, של דקות ספורות בלבד. אחר כך אנחנו זוכרים יותר את מה שאמרנו לעצמנו על הצליל מאשר את הצליל עצמו.

למפתחי ציוד יש אפשרות להשוות את הציוד שלהם מול המציאות באופן מיידי ורלוונטי.
למאזינים למערכות אין.

ובהינתן כל האמור, הדבר היחיד שיכול להיות רלוונטי עבורנו כצרכני מערכות אודיו במציאות הוא לחפש מערכת שתקרב אותנו יותר למה שאנחנו רוצים/אוהבים, כאשר אלה שרוצים "מציאותי" הם מקרה פרטי של מה שיכולים לרצות/לאהוב.

עדיין, יש מאפיינים שלא משתנים בכינור ולא משנה באיזה חלל הוא נמצא. בחלל מסוים הוא לא ישמע צ׳לו ובאחר יזכיר חליל צד. ולגבי זיכרון. זה תלוי באדם, ביכולת שלו להתייחס לניואנסים ובמספר הפעמים שהוא שמע כינור או תופים. במסגרת עבודתי אני שומע כל יום כלים חיים. ואני שומע אותם לפני ואחרי שהטכנאי מגביר אותם. ברוב המוחלט של הפעמים טכנאים טובים נוהגים לשמר את הטבעי ביותר. היום, בניגוד לעבר, מתקנים הרבה פחות בזכות מערכות ההגברה המודרניות שכמו בבית, גם בשוק המקצועי הן הרבה יותר שקופות, טבעיות ו״נכונות״.

 

[נמר]

האם מדובר על אולם הקונצרטים בוינה, או זה בתל אביב, והג'אם סשיין שלנו מתרחש בשבלול או אולי באיזה מרתף בברלין או ב Blue Note ב ני-יורק, והפאב האם זה הבראבי בתל אביב או אולי waxy oconnors בלונדון (אם לא היית, טרם ראית פאב אירי בחייך)?

מכיר את ההתחכמות הזו. היא נפוצה ומשתמשים בה הרבה. ולכן אתחכם בחזרה. האם תזהה את קולו של בועז שרעבי בהיכלים או במועדונים שונים? אם לא (ואני יודע שתזהה) תחליף תחביב. אם כן (ואני יודע שכן) אז כך תזהה גם כינור או פסנתר.

 

[ארז_וחני]

טוב. זה פוסט שקצת מעציב אותי. ומדוע? משום שאנשים שמים מערכות כרפרנס. וזה פשוט לא, זה לא הרפרנס. זה אחד אחרי.
רפרנס יש רק אחד והוא הכלי הטבעי, האמיתי, כמו במציאות. זו השאיפה ולזה חלקינו (שמבינים מהו רפרנס) מכוונים אליו.

בהנחה שאין עניין להאזין לסאונד מעוות אז ההצהרה הנ"ל נכונה אבל מבחינה פרקטית, אני מניח שלרבים (לפחות לי) יותר קל להתייחס לסטאפ מוערך שפוגע בדיוק לסאונד המבוקש כאל רפרנס ששואפים אליו.
אני מכיר סטאפ כזה שמאוד הייתי רוצה אצלי סאונד דומה אליו ככל האפשר במגבלות נתונות....

 

[exupgh12]

מכיר את ההתחכמות הזו. היא נפוצה ומשתמשים בה הרבה. ולכן אתחכם בחזרה. האם תזהה את קולו של בועז שרעבי בהיכלים או במועדונים שונים? אם לא (ואני יודע שתזהה) תחליף תחביב. אם כן (ואני יודע שכן) אז כך תזהה גם כינור או פסנתר.

זה שאזהה את קולו של זמר כזה או אחר עדיין לא אומר שזה הרפרנס של אותו זמר, לכל אחד יש ימים טובים יותר וטובים פחות על הבמה, באמבטיה, במרפסת, או במקום בו הוא מופיע.

מה שרשמת = אם אני רואה אצל אדם כל שהוא שעון שנראה כמו רולקס על היד אז בהכרח זה שעון רולקס - תחשוב שוב על הלוגיקה שרשמת.

 

[AK1]

עדיין, יש מאפיינים שלא משתנים בכינור ולא משנה באיזה חלל הוא נמצא. בחלל מסוים הוא לא ישמע צ׳לו ובאחר יזכיר חליל צד. ולגבי זיכרון. זה תלוי באדם, ביכולת שלו להתייחס לניואנסים ובמספר הפעמים שהוא שמע כינור או תופים. במסגרת עבודתי אני שומע כל יום כלים חיים. ואני שומע אותם לפני ואחרי שהטכנאי מגביר אותם. ברוב המוחלט של הפעמים טכנאים טובים נוהגים לשמר את הטבעי ביותר. היום, בניגוד לעבר, מתקנים הרבה פחות בזכות מערכות ההגברה המודרניות שכמו בבית, גם בשוק המקצועי הן הרבה יותר שקופות, טבעיות ו״נכונות״.

מכיר את ההתחכמות הזו. היא נפוצה ומשתמשים בה הרבה. ולכן אתחכם בחזרה. האם תזהה את קולו של בועז שרעבי בהיכלים או במועדונים שונים? אם לא (ואני יודע שתזהה) תחליף תחביב. אם כן (ואני יודע שכן) אז כך תזהה גם כינור או פסנתר.

נכון, אבל אתה מדבר על מערכות שמעוותות לחלוטין, והופכות כינור לצ'לו ואת עופר שרעבי לעופרה חזה, אבל לא בזה מדובר.

מדובר על הבדלים בין מערכות סבירות ומעלה, שכל אחת נותנת כינור בצורה סבירה ומעלה, ואפשר להכיר בהן כל זמר שיודעים לזהות.

במקרה כזה, לא תוכל להגיד באיזו מהן הכינור דומה יותר לאיך שנשמע הכינור למי שישב באולם בזמן ההקלטה, ולא תוכל לבחור מערכת מסויימת (בחדר מסויים) שהיא זו שאמורה להיות רפרנס למי שבכלל רוצה ריאליזם.

זאת אומרת, כן תוכל לבחור את מה שנראה לך, אבל אין דרך לבדוק ולהשוות האם אתה צודק או טועה ובכמה.

 

[shushu]

מערכת שמעבירה את המידע שיש בכל ההקלטות בשלמותו ללא עוותים היא רפרנס.

הבעיה שאין לאף אחד מושג מה יש בהקלטה ספציפית, אפילו אחת, והאם מערכת מסויימת מנגנת את המידע בהקלטה במדוייק.

ונניח שמכיילים על פי הקלטה ספציפית, עכשיו מוסיפים עוד 20 הקלטות, אז לכייל את המערכת שתעביר את כולן במדוייק זה שוב בלתי אפשרי.

מה נשאר?

אוזן ואולי ציוד מדידיה שיעזור. ופה נכנסים לסוביקטיביות, ומערכות שונות אחת מהשניה שכולן טובות. אחרת תערוכת מינכן/דיטאון תציג חדר אחד ויחיד...

במציאות, אחד יכייל לפי כלים אקוסטים, טקסטורות וכו. האחר שומע בעיקר מוזיקה אלקטרונית ויכייל קצת אחרת.

לטעמי אין שום רפרנס מוסכם ולא משנה כמה מערכות שמעתם או כמה חדרים מדדתם.

מה שכן, לטעמי קל יותר להגדיר מערכת שאינה טובה, מאשר להגדיר מערכת טובה. כששומע מערכת שלא אוהב, קולט את זה בזריזות. ז״א קל להגדיר שחסרים אלמנטים, אבל קשה להגדיר מהי מערכת טובה כאשר לא חסרים אלמנטים באופן ברור.

אז הנה נסיון להגדרה על דרך השלילה:

מערכת טובה לא תהיה ״לא דינמית באופן קיצוני״
מערכת טובה לא תהיה ״לא רזולטיבית באופן בולט״
מערכת טובה לא תייצר סאונד שטוח באופן בולט
וכו...
מערכת שעושה אחד מהדברים גרוע באופן בולט, היא בעני לא טובה.

מפה להגיע לרפרנס זו עוד קפיצה מחשבתית ופרקטית שלטעמי לא קיימת ב 2021.

 

[AK1]

מערכת שמעבירה את המידע שיש בכל ההקלטות בשלמותו ללא עוותים היא רפרנס

מערכת טובה לא תהיה ״לא רזולטיבית באופן בולט״

נראה לי שיש כאן קצת סתירה, אבל ממילא, כפי שהסברת לעיל, זה לא מוגדר היטב.

רק דבר אחד ברור לי שלא הבנתי:

מערכת טובה לא תייצר סאונד שטוח באופן בולט

לא ברור לי איך שטוח (אם הכוונה ל-flat frequency response) יכול להיות בולט -- הרי מה שמאפיין flat הוא ששום דבר לא בולט ביחס לשאר

ובכל מקרה, רוב המערכות מייצרות flat במידה זו או אחרת בחדרים ללא החזרים (anechoic), ועם מעט עיוותים. זה החדר שגורם לעיוותים העיקריים, שיכולים לעבור 10dB בקלות לכל כיוון, וכאן יש גבול לכמה מערכת יכולה לנטרל את השפעות החדר. תכנון נכון של רמקול ומערכת עם RC יכולים לעשות חלק מהעבודה, תוספת סאב יכולה לעזור, וגם מיקומים מתאימים לרמקולים ולסאב. אבל גם אז לא מקבלים flat אמיתי, לכל היותר אפשר להוריד את הרזולוציה של הגרף עד שיראה flat. אבל אם עושים zoom in, הקו ייתעקם שוב.

 

[shushu]

התכוונתי שטוח מבחינת עומק במה, סורי על הבלבול
אבל גם עקומת תדר ״לא מאוד גרועה״ היא פרמטר, פשוט לא ציינתי את כולם

 

[Cloudy]

@נמר, כתב פה לא זוכר מי (מתנצל על כך) שהיה רואה איך מקליטים את התזמורת בהיכל התרבות ואז היו עוברים לחדר ההקלטות ובודקים את איכות ההקלטה עם רמקולים כלשהם מתוצרת B&W.

אם מקובל שהמנצח או הנגן הוא האוטוריטה לאישור ההקלטה, הרי שלא הכלי האקוסטי ולא האולם (מאחר והשמיעה מעמדה המנצח שונה מהקהל) קובעים. ומכאן שהטענה לגבי אי כשירותו של כלי חשמלי להוות רפרנס נכשלת.

 

[moshe625]

נראה לי שיש כאן קצת סתירה, אבל ממילא, כפי שהסברת לעיל, זה לא מוגדר היטב.

רק דבר אחד ברור לי שלא הבנתי:

לא ברור לי איך שטוח (אם הכוונה ל-flat frequency response) יכול להיות בולט -- הרי מה שמאפיין flat הוא ששום דבר לא בולט ביחס לשאר

ובכל מקרה, רוב המערכות מייצרות flat במידה זו או אחרת בחדרים ללא החזרים (anechoic), ועם מעט עיוותים. זה החדר שגורם לעיוותים העיקריים, שיכולים לעבור 10dB בקלות לכל כיוון, וכאן יש גבול לכמה מערכת יכולה לנטרל את השפעות החדר. מערכת עם RC יכולה לעשות חלק מהעבודה, תוספת סאב יכולה לעזור, וגם מיקומים מתאימים לרמקולים ולסאב. אבל גם אז לא מקבלים flat אמיתי, לכל היותר אפשר להוריד את הרזולוציה של הגרף עד שיראה flat. אבל אם עושים zoom in, הקו ייתעקם שוב.

כשאומרים מערכת שטוחה מתכוונים למערכת שנשמעת חד מימד, או דו מימד. ואם אתה רוצה להבין יותר מה הכוונה אז לצורך ההמחשה ניקח כמה נגנים על הבמה וכולם ישמעו לנו או שנראה אותם בדמיון כולם באותו קו. לא יהיו עומקים כמו בבמה תלת מימד והכלים עצמם יהיו ללא נפח.

 

[AK1]

@נמר, כתב פה לא זוכר מי (מתנצל על כך) שהיה רואה איך מקליטים את התזמורת בהיכל התרבות ואז היו עוברים לחדר ההקלטות ובודקים את איכות ההקלטה עם רמקולים כלשהם מתוצרת B&W.

אם מקובל שהמנצח או הנגן הוא האוטוריטה לאישור ההקלטה, הרי שלא הכלי האקוסטי ולא האולם (מאחר והשמיעה מעמדה המנצח שונה מהקהל) קובעים. ומכאן שהטענה לגבי אי כשירותו של כלי חשמלי להוות רפרנס נכשלת.

ראשית, המבצעים אינם השופטים המיטביים לגבי הצליל של הכלי בו הם מנגנים. אינסטרומנטליסטים שומעים את הכלי שלהם כל הזמן ממרחק אפס, ומהצד ההפוך של הכלי מזה שמופנה לקהל. ווקאליסטים בוודאי שאינם שומעים את הקול שלהם כפי שהוא -- כל אחד שניסה להקליט את עצמו בפעם הראשונה, סביר שהיה מופתע לשמוע את עצמו. גם המנצח שומע את הכלים לא מהפוזיציה של מישהו בקהל, לא מבחינת מרחק, ולכן לא באיזון הטונאלי הנכון, ולא מבחינת במה.

הבדיקה בזמן ההקלטה מול B&W לא נעשתה במונחים של סאונד זהה למה שיש באולם, אלא דומה ככל שאפשר להשיג דרך רמקולים ומערכת, וגם זה בהסתייגות שכלים רבים מובלטים מעבר לפרופורציה שלהם ובגוון אחר מהנשמע בגלל קירבת המיקרופונים לכלים יותר מאשר למאזינים. האישור של המיקס הסופי בכלל נעשה אחרי זמן רב ללא יכולת להשוות למה שמאזין היה שומע בישירות מהכלים בזמן ההקלטה.

ואשר לכלים חשמליים למיניהם, אין להם צליל ספציפי משלהם. גיטרה חשמלית תישמע שונה לחלוטים אם יחברו אותה למערכת הגברה אחת או אחרת, וישמיעו אותה באולם או בשטח פתוח אחד לעומת אחר, וברוב המקרים ההגברה והרמקולים מיועדים יותר למקסימום ווליום מאשר למקסימום איכות. בנוסף, בהרבה מקרים שי ערימות של סאבים שלא באו סתם לתת תדרים נמוכים, אלא להרעיד ממש את הבטן, בעוצמות שבדרך כלל לא מתרחשות בבתי המאזינים. בחלק מהמקרים בכלל מחברים את הכלים החשמליים ישירות למכשיר הקלטה, שמדלג על כל העניין של הגברה ורמקולי PA וסאבים אימתניים, ואז מתקבל גוון אחר לגמרי.

 

[Cloudy]

ראשית, המבצעים אינם השופטים המיטביים לגבי הצליל של הכלי בו הם מנגנים. אינסטרומנטליסטים שומעים את הכלי שלהם כל הזמן ממרחק אפס, ומהצד ההפוך של הכלי מזה שמופנה לקהל. ווקאליסטים בוודאי שאינם שומעים את הקול שלהם כפי שהוא -- כל אחד שניסה להקליט את עצמו בפעם הראשונה, סביר שהיה מופתע לשמוע את עצמו. גם המנצח שומע את הכלים לא מהפוזיציה של מישהו בקהל, לא מבחינת מרחק, ולכן לא באיזון הטונאלי הנכון, ולא מבחינת במה.

הבדיקה בזמן ההקלטה מול B&W לא נעשתה במונחים של סאונד זהה למה שיש באולם, אלא דומה ככל שאפשר להשיג דרך רמקולים ומערכת, וגם זה בהסתייגות שכלים רבים מובלטים מעבר לפרופורציה שלהם ובגוון אחר מהנשמע בגלל קירבת המיקרופונים לכלים יותר מאשר למאזינים. האישור של המיקס הסופי בכלל נעשה אחרי זמן רב ללא יכולת להשוות למה שמאזין היה שומע בישירות מהכלים בזמן ההקלטה.

ואשר לכלים חשמליים למיניהם, אין להם צליל ספציפי משלהם. גיטרה חשמלית תישמע שונה לחלוטים אם יחברו אותה למערכת הגברה אחת או אחרת, וישמיעו אותה באולם או בשטח פתוח אחד לעומת אחר, וברוב המקרים ההגברה והרמקולים מיועדים יותר למקסימום ווליום מאשר למקסימום איכות. בנוסף, בהרבה מקרים שי ערימות של סאבים שלא באו סתם לתת תדרים נמוכים, אלא להרעיד ממש את הבטן, בעוצמות שבדרך כלל לא מתרחשות בבתי המאזינים. בחלק מהמקרים בכלל מחברים את הכלים החשמליים ישירות למכשיר הקלטה, שמדלג על כל העניין של הגברה ורמקולי PA וסאבים אימתניים, ואז מתקבל גוון אחר לגמרי.

אני מסכים עם חלק מהדברים ומסתייג בעיקר בהקלטות שאינן LINE-IN. נגנים שאני מכיר וביליתי זמן לא מועט עימם בחדרי חזרות מנגנים עם אטמי אזניים. לשאלתי "למה?" הם הסבירו לי שחלק לא מבוטל מהצליל שלהם (והוא מאד ספציפי, הם בוחרים את העץ, את המיתרים הספציפיים, את הפיקאפ/האמבקר, את הפרה-אמפ עם מנורות מאד מסויימות, האפקט וכך הלאה בגיטרות, דברים אחרים בשאר הכלים) נובע מפיד-בק שמגיע מהמוניטור שלהם. אם הם ינגנו "בשקט" מה שלא ידרוש אטמי אזניים, הצליל שלהם לא יהיה נכון.