מכירות תקליטי ויניל מול מכירות תקליטורים - התקליטים מובילים בפעם הראשונה מזה יותר מ-30 שנה...

[shokroun]

טרי טרי מדיסקוגס. הגיע לפני שעה. 55 יורו כולל דמי משלוח. העטיפות כמובן מעט שחוקות, אבל התקליטים נראים כמו חדשים. אני חייב לאמר שמוכרים אירופאים מבקשים פחות על תקליטים ישראלים מאשר מוכרים ישראלים. הרבה פחות. כמובן שבשבילי החסכון אפילו יותר משמעותי משום שאני לא צריך לשלם מכסים ושאר מרעין בישין תוצרת משטר המס האירופאי.

אני זוכר ששני האלבומים יצאו - לזכרוני פחות משנה בין שניהם. יש לי את הדיסקים המקוריים שאותם קניתי בסוף שנות ה-80 ועכשיו גם את הוינילים.


צפה בקובץ המצורף 62385

האלבומים שגרמו לי להעריך מחדש לטובה את שלמה ארצי. יצירות ישראליות משובחות. חג שמח!

 

[al2813]

השתפכות אחרונה בהחלט בשרשור הזה. ניגנתי אותו בלי לנקות. בדרך כלל אני לא עושה את זה אבל הוא היה כל כך נקי שלא עמדתי בפתוי. אחרי זה שמתי את שתי הגרסאות שיש בקובוז (השניה היא ההדפסה המחודשת שעשו לפני כמה שנים עם הגרסאות הלועזיות של חלק מהשירים). בשביל זה חזרתי לויניל. ההבדל בין הויניל הזה לגרסאות הסטרימינג הוא כל כך תהומי שאין טעם אפילו לתאר אותו. הגיטרה של שמוליק קראוס ב״אינך יכולה״ נשמעת בתקליט כאילו הוא עומד במרחק של מטר. לתחושתי המאסטר טייפ היה כל כך שחוק כשהעבירו את האלבום לדיגיטלי (לפי דיסקוגס האלבום יצא לפחות ב4-5 הדפסות על ויניל והתקליטור רק בשנת 1989. הרהמאסטר של 2007 נשמע פשוט על הפנים ואין טעם אפילו להתייחס אליו.

כרגיל זו דעתי שמחייבת רק אותי ואת האוזניים והמערכת שלי. אם הייתי בארץ הייתי שמח לעשות את הטסט אצל חבר אחר אבל אני לא. אם למישהו אחר יש את אותו הויניל אשמח לשמוע את דעתו.

שבת שלום וחג שמח.

 

[shushu]

אלבומים נהדרים, אין על הישראלים של פעם.
נסה את פוליקר עיניים שלי, קל להשגה ונשמע מדהים
דורי בן זאב הכוון מערב, נשמע אש, קשה להשגה

 

[שניצל]

רובכם חושבים שצליל אנלוגי הינו "חיסון" מסאונד חרא,תסלחו לי על ההתרסה , אבל ההבדל הוא כמו בין מעשן מקטרת שמעביר חוטר ומפטם המקטרת ,לבין מעשן כבד שלא רוצה לנקות ולטרוח , ביננו 90% מהתקליטים זה זבל אורגני ודווקא לא המוסיקה שאתם אוהבים כולל שושו שקיבל טעם של קוקסינל מאז שקנה פטפון , היחידי שיש לו ממש זה דורון שיכול להרשות לעצמו וגם הוא תמהה לפעמים מה ההבדל מסרימינג .
ואני לחוסר מזלי יש לי בבית את אחד הפונו היותר טובים בעולם , הפטפון הלך לטייל והתקליטים לדורון , ברוך שפטרנו .
דורי בן זאב ?(דילגתי על גיא חורש מנימוס ), הרי אתם יודעים שאני עם חינוך אנגלי מבת -ים (אולטוגזר)

 

[al2813]

צליל אנאלוגי אינו חיסון מסאונד חרא. אפילו ההיפך. אנאלוגי שעשוי לא טוב הוא ממש חרא. אבל שיודעים מה לקנות אז ויניל יכול לתת לך תוצאות שאף מדיה דיגיטאלית לא תתן ואני כמובן מדבר בעיקר על אלבומים שהוקלטו אנאלוגית במקור.

אתמול עשיתי קצת נקיון והוצאתי כמה עשרות תקליטים מהאוסף שלי למכירה. קח לדוגמא אוסף של סיימון וגרפונקל. יש לי איזה שניים שלושה. קח עותק אירופאי של cbs אדום או כתום מסוף שנות ה-70 או שנות ה-80 - חרא. קח עותק cbs כתום מתחילת שנות ה-70 - יפהפה.

קח bridge over troubled water הדפסה אירופאית על cbs כתום של שנות ה-80 - שטוח כמו טוסט. קח הדפסה אנגלית מקורית cbs כתום (כהה) - אין (כמעט) כמו זה.

 

[gds]

רובכם חושבים שצליל אנלוגי הינו "חיסון" מסאונד חרא,תסלחו לי על ההתרסה , אבל ההבדל הוא כמו בין מעשן מקטרת שמעביר חוטר ומפטם המקטרת ,לבין מעשן כבד שלא רוצה לנקות ולטרוח , ביננו 90% מהתקליטים זה זבל אורגני ודווקא לא המוסיקה שאתם אוהבים כולל שושו שקיבל טעם של קוקסינל מאז שקנה פטפון , היחידי שיש לו ממש זה דורון שיכול להרשות לעצמו וגם הוא תמהה לפעמים מה ההבדל מסרימינג .
ואני לחוסר מזלי יש לי בבית את אחד הפונו היותר טובים בעולם , הפטפון הלך לטייל והתקליטים לדורון , ברוך שפטרנו .
דורי בן זאב ?(דילגתי על גיא חורש מנימוס ), הרי אתם יודעים שאני עם חינוך אנגלי מבת -ים (אולטוגזר)

ROTFLMAO ! וכנראה שרק לך מותר להגיד פה את מילת ה"קוק...." בלי לקבל סלאפ און דה ריסט מ AK1

 

[moshe625]

רובכם חושבים שצליל אנלוגי הינו "חיסון" מסאונד חרא,תסלחו לי על ההתרסה , אבל ההבדל הוא כמו בין מעשן מקטרת שמעביר חוטר ומפטם המקטרת ,לבין מעשן כבד שלא רוצה לנקות ולטרוח , ביננו 90% מהתקליטים זה זבל אורגני ודווקא לא המוסיקה שאתם אוהבים כולל שושו שקיבל טעם של קוקסינל מאז שקנה פטפון , היחידי שיש לו ממש זה דורון שיכול להרשות לעצמו וגם הוא תמהה לפעמים מה ההבדל מסרימינג .
ואני לחוסר מזלי יש לי בבית את אחד הפונו היותר טובים בעולם , הפטפון הלך לטייל והתקליטים לדורון , ברוך שפטרנו .
דורי בן זאב ?(דילגתי על גיא חורש מנימוס ), הרי אתם יודעים שאני עם חינוך אנגלי מבת -ים (אולטוגזר)

כמה שטויות אפשר לכתוב ועוד להוסיף שדורון חושב שאין הבדלים בין פטיפון לסטרימר את זה אתה יכול באמת לספר לחברים שלך.

 

[yossie4]

ויכוח עקר ומשעמם ועתיק יומין, וכל אחד יעשה מה טוב לו.

אבל חובב מוסיקה אמיתי בלי סט אנלוגי, משול לאודיופיל בלי כבלי חשמל מפונפנים.
ואין מה להשוות, ששמים הדפסה אנלוגית איכותית של תקליט מול מדיה דיגיטלית טובה ככל שתהייה, האנלוג לא רואה ממטר את הדיגיטל.
אממה, הסוד טמון בכך שצריך סט אפ אנלוגי טוב. ולהגיע לסט אפ איכותי, לוקח זמן וממון.

שבוע טוב.

 

[AK1]

ואין מה להשוות, ששמים הדפסה אנלוגית איכותית של תקליט מול מדיה דיגיטלית טובה ככל שתהייה, האנלוג לא רואה ממטר את הדיגיטל.
אממה, הסוד טמון בכך שצריך סט אפ אנלוגי טוב. ולהגיע לסט אפ איכותי, לוקח זמן וממון.

כהכללה, זה פשוט לא נכון.

מה נשמע טוב יותר, תקליט או ורסיה דיגיטלית של אותה הקלטה, תלוי גם בטעם, גם בציוד ההשמעה, וגם/בעיקר באיכות ההעברה מהמאסטר (אנלוגי או דיגיטלי) לתקליט/דיגיטל.

יש לא מעט מקרים שתקליט נשמע עדיף, ויש לא מעט מקרים שדיגיטל עדיף, בטח במקרים שהמקור הוא רב-ערוצי.

יש תקליטים שכששומעים אותם במערכת טובה, והם נשמעים טוב, לא מתחילים לדמיין עד כמה ההקלטה היא מופלאה כששומעים אותה בדיגיטל במערכת טובה.

זה לא לעניין לעשות מזה שחור/לבן, ועוד פחות לעניין לעשות על זה מלחמות דת.

 

[yossie4]

אז כנראה לא הייתי מספיק ברור,

בהשוואה של הדפסה אנלוגית ואיכותית של אותו מוסיקה (אותו אלבום), והשוואה של אותו אלבום עם הדפסה דיגיטלית איכותית (CD או הזרמה ואפילו בהיירז), אצלי ולאוזניי, תמיד התקליט נשמע טוב יותר. הפערים יכולים להשתנות אבל תמיד האנלוג נשמע טוב יותר.

ושוב, לא כל תקליט נשמע טוב כמו שלא כל מדיה דיגיטלית נשמעת גרועה.

מקווה שעכשיו אני יותר ברור

​

 

[AK1]

אז כנראה לא הייתי מספיק ברור,

בהשוואה של הדפסה אנלוגית ואיכותית של אותו מוסיקה (אותו אלבום), והשוואה של אותו אלבום עם הדפסה דיגיטלית איכותית (CD או הזרמה ואפילו בהיירז), אצלי ולאוזניי, תמיד התקליט נשמע טוב יותר. הפערים יכולים להשתנות אבל תמיד האנלוג נשמע טוב יותר.

ושוב, לא כל תקליט נשמע טוב כמו שלא כל מדיה דיגיטלית נשמעת גרועה.

מקווה שעכשיו אני יותר ברור

​

היית ברור לגמרי כבר קודם, ההבהרה לא שינתה את ההבנה, רק שכנראה לא נתקלת בדוגמאות ההפוכות -- ויש כאלה -- או שבמערכת שלך ציוד האנלוג טוב בהרבה מהדיגיטל, או שאתה פשוט אוהב ויניל יותר מדיגיטל, שאז יתכן שמישהו -- שאתה לא מכיר -- שישב לידך בהשוואה כזו יחשוב ההיפך.

 

[yossie4]

ברור לי שיש דוגמאות הפוכות. ולכן הדגשתי אצלי ובציוד שלי. לא מתיימר להגיש שיש לי את ציוד הדיגיטל או האנלוג הכי טוב (יש כזה??), אבל אפשר להגיד שמאוזנים ולא מדובר בציוד של עשרות אלפים...
ואוהב את כל המדיות ושומע בכולן, אבל מה לעשות אצלי עם תקליט בהדפסה אנלוגית איכותית אני נהנה יותר, משהו בפרזנטציה באנלוג מהנה ונכון יותר. ומה לעשות לא רק לאוזניי..

 

[AK1]

ברור לי שיש דוגמאות הפוכות. ולכן הדגשתי אצלי ובציוד שלי.

במקור כתבת אמת מוחלטת:

ואין מה להשוות, ששמים הדפסה אנלוגית איכותית של תקליט מול מדיה דיגיטלית טובה ככל שתהייה, האנלוג לא רואה ממטר את הדיגיטל.
אממה, הסוד טמון בכך שצריך סט אפ אנלוגי טוב. ולהגיע לסט אפ איכותי, לוקח זמן וממון.

ורק אחרי שהגבתי לזה הבהרת שזה רק אצלך.

משהו בפרזנטציה באנלוג מהנה ונכון יותר.

אני יכול בקלות להסכים לגבי מהנה יותר -- בחלק מהמקרים -- אבל לא לגבי נכון.

בעת הכנת תקליט מבצעים כמה פעולות שמקטינות את הדיוק, כולל קימפרוס, הקטנת הפרדת הערוצים, וסיכום הבאס למונו. אנשים שיש להם אפשרות להשוואה למאסטר טוענים שהתקליט שונה מהמאסטר הרבה יותר מהעברה דיגיטלית טובה, אפילו ממאסטר אנלוגי.

 

[al2813]

אני מסכים עם רוב הדברים שנאמרו. אני חושב שהנקודה החשובה ביותר היא ההקלטה עצמה ויש מקרים שהתקליט נותן לך חווית האזנה ייחודית. קח לדוגמא את התקליט של החלונות הגבוהים שאת תמונותיו אפשר לראות בפוסט 42. בשבת ניקיתי אותו סוף סוף וזה איפשר לי לשמוע את כולו. אין לי את ה-cd אבל לעומת סטרימינג ההבדל פשוט תהומי.

 

[AK1]

אני מסכים עם רוב הדברים שנאמרו. אני חושב שהנקודה החשובה ביותר היא ההקלטה עצמה ויש מקרים שהתקליט נותן לך חווית האזנה ייחודית. קח לדוגמא את התקליט של החלונות הגבוהים שאת תמונותיו אפשר לראות בפוסט 42. בשבת ניקיתי אותו סוף סוף וזה איפשר לי לשמוע את כולו. אין לי את ה-cd אבל לעומת סטרימינג ההבדל פשוט תהומי.

שאלה איך הפיקו את ה-CD. חלק מה-CDs של מוזיקה ישראלית הופקו ללא גישה למאסטר-טייפ, אם השתמר כזה, אלא מדיגיטציה של נגינת תקליט במערכת לא ממש היי-אנד, כך שאפילו אם עשו את הדיגיטציה ב-24/96, זה לא משפר הרבה, ויש סיכוי לא זניח שהם עשו אותה רק ב-16/44.1. גם לא בטוח שהשתמשו ב-noise shaping או בכלל ב-dithering.

 

[al2813]

לא שווה שרשור נפרד אז נשים את זה בשרשור הזה. אף פעם לא הייתי מעריץ גדול של ברוס ספרינגסטין, אבל יש שירים שלו שנכנסו לי לנשמה. אחד מהם הוא point blank מהאלבום the river. השיר אף פעם לא נשמע לי מי יודע מה בסטרימינג. קצת חיוור. לא יודע. סוף שבוע שעבר ביריד תקליטים נפלתי על ההדפסה האנגלית הראשונה של האלבום במצב מצויין ב-20 יורו. אמרתי יאללה ניקח. היום סוף סוף הוצאתי את התקליט וישר לצד 3 שיר ראשון. סוף סוף שמעתי את השיר הזה כמו שצריך. הקול הניחר שזועק ממעמקי הגרון וכל ניואנס. איזה כיף. יחי הוויניל ומי שלא רוצה לא צריך…..

ודרך אגב זה בכלל לא אלבום אודיופילי אבל השיר הזה הורס…..

 

[RanMoyal]

אני מסכים עם רוב הדברים שנאמרו. אני חושב שהנקודה החשובה ביותר היא ההקלטה עצמה ויש מקרים שהתקליט נותן לך חווית האזנה ייחודית. קח לדוגמא את התקליט של החלונות הגבוהים שאת תמונותיו אפשר לראות בפוסט 42. בשבת ניקיתי אותו סוף סוף וזה איפשר לי לשמוע את כולו. אין לי את ה-cd אבל לעומת סטרימינג ההבדל פשוט תהומי.

אני מנסה להבין את הנקודה הזאת.

נכחתי בלא מעט שווט אווטים בין תקליטים לדיגיטלי ואף פעם לא יצאתי עם דיעה נחרצת. זה לא היה משהו חד חד ערכי.

לרוב הדברים נשמעים שונה ברמה הטונאלית, אבל לא בהכרח טובים יותר, יש כאן גם עניין של טעם.

מעבר לכך, נשאלת השאלה מה בעצם משווים:

האם האלקטרוניקה הדיגיטלית, זהה באיכות שלה לצד האנלוגי?

האם הקובץ הדיגיטלי, אליו משווים את התקליט, הוא באיכות הגבוהה ביותר?

לפעמים כשאני מארח מישהו, אני נותן לו להקשיב ל 2 מצבים ואז שואל אותו מה הוא מעדיף..
וכמעט תמיד אני מקבל הערות בסגנון של:

וואוו זה ממש הבדל שמיע, א' הרבה יותר טוב מ-ב' וכיוצ"ב..

וכששואלים אותי אם מדובר באיזה פונקציה בטרינוב, או פונקציה ב CH, אני אומר שבסך הכל ...החלפתי בין טידל לקובוז...

והנה, פתאום, בהחלפה כזאת, יש לנו כבר דיעה שונה לגבי הקובץ. דיעה שונה לגבי סטרימינג.

אז נשאלת השאלה אם אפשר לקבוע מסקנות חד משמעיות לגבי עליונות של אחד ביחס לשני.

רן

 

[AK1]

ההבדלים בין הקלטות דיגיטליות לאנלוגיות, ברמת המאסטר, יכולות להיות קטנות יחסית.
מה שכנראה עושה את מירב ההבדל הם התהליכים של ההעברה מהמאסטר (אנלוגי או דיגיטלי) לוויניל לעומת העברה למדיום דיגיטלי, ותהליכי ההשמעה.

בהעברה לתקליט ויניל, הסיגנל מהמאסטר עד האוזן עובר לרוב את התהליכים הבאים, ברמה זו או אחרת:

1. כיווץ טווח דינמי -- הקטנת ההבדל בין צלילים חזקים לחלשים, לא כיווץ מקום כמו ZIP או ויתור על אינפורמציה כמו mp3 -- לרוב לכדי סדר גודל של 55dB פלוס מינוס
2. סיכום הבאס למונו
3. הקטנת הפרדת הערוצים
4. RIAA
5. חוסר הלינאריות של המכונה -- lathe -- החותכת את הערוץ ב-lacquer
6. ל-lacquer יש נטייה לחזור למצבו הבסיסי ו"לעגל פינות" אם לא מפיקים ממנו מספיר מהר את המטריצה (או ישירות את ה-stamper עבור הפקת מספר קטן של תקליטים). הקפאה, או DMM, עוזרים בעניים זה.
7. התקליט נקרא ע"י מחט בתוך ערוץ, שמזיזה מגנט יחסית לסליל, או סליל יחסית למגנט, ומתקבלים זרמים קטנים שלא בהכרח לגמרי לינאריים יחסית לתנועת המחט, בתוספת רעשים כמו עצם חכוך המחט בוויניל, בעיות בגלל אבל, לכלוך ופגיעות כלשהן בוויניל עצמן
8. את הזרמים הקטנים האלה מגבירים במידה ניכרת ע"י רכיב פונו סטייג', שגם מפעיל RIAA הפוך למקורי

יש הרבה אי דיוקים מובנים בתהליך הזה, שהטריוויאליים מביניהם הם במיוחד 1-3, שכנראה נעימים לאוזן, כמו שנעימות לאוזן ההרמוניות (צלילים עיליים) שמוסיפים מגברי מנורות -- תוספת נטו ל-THD -- שבשני המקרים נתפסים כחמים יומר ומלאים יותר. כמוכן גם עניין החיכוך עם הוויניל -- תיאורטית חסרון ברור, אבל בפועל נחווה כמו רעשי רקע של קהל, שמוסיפים התרגשות ועניין, לעומת מה שמתארים כ"סטריליות הקרירה" של דיגיטל.

אז אולי לא ידוע איזה מבין כל התהליכים גורמים לכך, ולמה, אבל בפועל, הרבה אנשים חווים ויניל כמלא יותר, עשיר יותר, מפורט יותר, מערב יותר וכד', עם תחושת "להיות שם" מוגברת, ולמרות כל העיוותים המובנים האלה, אי אפשר להוכיח להם שוויניל הוא לא האמת והנכון.

אבל נעזוב נכון ואמיתי לרגע בצד. לא כל כך אפשר להתווכח עם אוהבי הוויניל, שנהנים ממנו במידה כזו, שהם מוכנים להתעסק בכל הצרות של ויניל כדי לקבל את הסאונד שהם אוהבים, החל ברעשים לסוגים, עיוותי מהירות, אי-מרכוז ועקמומיות, צרך בניקוי של התקליטים והמחט, צורך ב-setup מסובך של VAT, VTF, azimuth, מהירות וכד', הצורך להחליף מחט/ראש מדי X שעות, ההבדלים העצומים בין תקליטים של אותה הקלטה, אפילו כאלה שזהים בכל הפרמטרים , וכמובן העלויות והטרחה שבכל זה.

אז כמו שלאוהבי דיגיטל מפריעים הרעשים והבעיות של ויניל, לאוהבי ויניל מפריעים ה"סטריליות", הצליל הרזה יותר, חם פחות, ולטענתם מערב פחות של דיגיטל.

בדיון האם הקלטה נתונה נשמעת טוב יותר בתקליט או בדיגיטל, יש לא רק עניין של טעם נטו, אלא גם האם הציוד האנלוגי באותה רמה של הדיגיטלי (קשה להשוות, בטח לא לפי מחיר), איכות התחזוקה וה-setup של הציוד האנלוגי, כולל מצב המחט והראש, וכאמור VAT, VTF, azimuth, ומהירות , ומצב הלייזר של הדיגיטל, איכות ההעברה מהמאסטר לתקליט ולדיגיטל, איכות ההדפסה/הייצור של התקליט והמדיום הדיגיטלי, המצב הפיזי והניקון שלהם, העקמומיות והמירכוז של התקליט, וכו' וכו'.

זה לא שצד אחד צודק והשני לא, אלא יש גם כאן עניין -- חזק מאוד -- של טעם, וגם הרבה גורמים אחרים.
רוב האנשים מסתדרים עם שני הצדדים, ונהנים לפי המקרה, לפעמים הוויניל מוצלח יותר מבחינתם ולפעמים הדיגיטל.
אבל יש פנאטים לכל צד, שמבחינתם רק מה שהם אוהבים קביל וראוי, והצד האחר ממש לא.

אז יש כאלה שמכריזים ש-X נשמע יותר טוב מ-Y בנחרצות מוחלטת, כאילו כבר שקללו את כל ההבדלים, הנ"ל, כולל ובעיקר הטעם האישי, וכך מגיעים למלחמות עולם, שלא נגמרות, למרות שגם הן מיותרות לגמרי.

 

[al2813]

קטונתי מלהביע דעה בנושא משום שאין לי את ההכשרה והידע הנדרשים. אני גם מסכים לחלוטין שהטעם משחק תפקיד מרכזי. אני רוצה להוסיף שהחלק הדיגיטלי של המערכת שלי הוא לא טריוויאלי. השקעתי לא מעט זמן, מאמץ ואמצעים בסטאפ הסטרימינג שלי ומתי שהוא גם יגיע הטרנספורט סידי שנבנה במיוחד עבורי על ידי טכנאי מקצועי (שבעבודתו העיקרית הוא איש הסאונד של בית האופרה של בון בגרמניה). אני גם חושב שהתפריט המוזיקלי משחק תפקיד מרכזי בדיון הזה. לדעתי זה לא מקרי שרבים מחובבי הוויניל הם אנשים ששומעים הרבה מוזיקה משנות ה-60 וה-70 ו/או ג׳ז קלאסי. מוזיקה שהוקלטה אנאלוגית. אני גם שומע הרבה מוזיקה שהוקלטה במאה ה-21. אני שומע אותה בסטאפ הדיגיטלי ואין לי שום כוונה לרכוש אתה בויניל.

הייתי שמח אם מישהו יותר אוביקטיבי ממני יקח את הדוגמא שנתתי בפוסט שצוטט על ידי רן (האלבום של החלונות הגבוהים) ויעשה את השוט אאוט שאני עשיתי (קובוז לדיגיטלי). לטעמי האלבום הזה נשמע ממש לא טוב בסטרימינג ואשמח אם מישהו עם הכשרה יותר טובה משלי יתן דעה קצת יותר מלומדת.

וגילוי נאות. המגבר שלי הוא מגבר מנורות (של חברת audio note).

 

[AK1]

לדעתי זה לא מקרי שרבים מחובבי הוויניל הם אנשים ששומעים הרבה מוזיקה משנות ה-60 וה-70 ו/או ג׳ז קלאסי.

ברור שזה לא מקרי, אבל בגלל שאז לא היו הקלטות דיגיטליות כמטע בכלל, והדיגיטליות שהיות לקראת סוף ה-70 היו עדיין פרימיטיביות ברובן, ב-16/44.1. בסוף ה-70 היה SoundStream ב-16/50, שנשמעו טוב יותר בתקליטים מאשר בדיסקים של תחילת ה-80 (ואפילו מ-SACD בהמשך).

אבל בכל שנות ה-80 וכמעט כל ה-90, רוב ההקלטות הדיגיטליות היו מוגבלות ל-16/44.1 (יש שמועות שלחברת Decca היו הקלטות ב-18/44.1 כבר משלב מוקדם) ולאט לאט התקדמו ל-18, ול-20 ביט, אבל הדיסקים נשארו 16/44.1. רק ממש בסוף ה-90 ותחילת ה-2000 הגיע Hi-Res ב-SACD ו-DVD-Audio.

הייתי שמח אם מישהו יותר אוביקטיבי ממני יקח את הדוגמא שנתתי בפוסט שצוטט על ידי רן (האלבום של החלונות הגבוהים) ויעשה את השוט אאוט שאני עשיתי (קובוז לדיגיטלי). לטעמי האלבום הזה נשמע ממש לא טוב בסטרימינג ואשמח אם מישהו עם הכשרה יותר טובה משלי יתן דעה קצת יותר מלומדת.

אין לבדיקה כזו הרבה משמעות, כי לא ידעו מאיפה אתר הסטרימינג לקח את הקובץ. יש סיכוי שזה מדיסק שהופק לא מסרט מאסטר כלשהו, אלא מתקליט, לא בהכרח מהדפסה מוקדמת או במצב טוב, שנוגן במערכת רחוקה מלהיות hi-end. תנסה לבדוק אם יש אולי רעשי תקליט, אפילו שקטים, בסטרימינג.