מוקד ההבדלים: תקליטים מול דיסקים, לא אנאלוגי מול דיגיטאלי

[Joshua_G]

אני מבחינתי רוצה מעשים, בדיקות אמיתיות על חי, מבחנים והשוואות ולא בילבולי ביצים באינטרנט, דיברנו מספיק. חלאס.

(Y)

 

[Joshua_G]

הטיעון המרכזי של פותח השרשור הוא שעל פי ההיגיון יש לקבוע שמבחינת מידת טבעיות הצליל יש יתרון לתקליטורי CD ונגני תקליטורים על פני תקליטים ופטפונים. זה משום שיש סדרה של גורמים היוצרים עיוותים בתקליטים ובפטפונים.

הטיעון הזה אינו מחזיק מים.
אסביר מדוע.

1. היגיון זה מונח חמקמק. מה שהגיוני לאחד אינו הגיוני לאחר, וההפך. על מנת לטעון טיעון הגיוני שיהיה תקף, יש לנמק אותו באופן המקובל על הפילוסופיה של המדע. כאשר אדם אומר "כך זה הגיוני", מבלי לנמק את הגיוניות הדברים, משמעות הדבר היא שזה הגיוני להגיון הפרטי של אותו אדם, אבל טיעון זה לא בהכרח יתקבל כהגיוני על ידי אחרים.

2. כדי לקבוע שעיוותים אלה או אחרים גורעים ממידת הטבעיות של צלילים משוחזרים יש לדעת באופן עובדתי איזה סוג של עיוותים ואיזו מידה של עיוותים גורעת מהמידה בה צלילים משוחזרים נקלטים כטבעיים. דבר זה לא נעשה על ידי פותח שרשור זה. למעשה, סוגיה זאת היא תחום הידע של פסיכואקוסטיקה. לא הובאו בשרשור זה נתונים כלשהם שיש בידם לאשש את הטיעון שהעיוותים הנוצרים בתקליטים ובפטפונים גורעים מהטבעיות. אם אתפנה, אעלה שרשור חדש ובו אביא עובדות מתחום הפסיכואקוסטיקה המאוששות דווקא את הטיעון ההפוך – ששחזור דיגיטאלי, בפרט בפורמט תקליטורי CD , גורע ממידת הטבעיות בה נקלטים צלילים משוחזרים, יותר מאשר תקליטים ופטפונים.

3. עיוותים בשחזור צלילים אקוסטיים אינם רק עיוותים הרמוניים. יש סוגי עיוותים אחרים, ביניהם עיוותי-אפנון-רגעיים. הנתונים הנמסרים על ידי יצרני ציוד שמע הם בדרך כלל נתוני עיוותים הרמוניים ולעתים רחוקות גם נתוני עיוותי-אפנון. אף יצרן בעולם אינו מפרסם את הנתונים של עיוותי-אפנון-רגעיים. מדע הפסיכואקוסטיקה מלמד שדווקא עיוותי-אפנון-רגעיים מפריעים לאוזן האנושית וגורעים ממידת הטבעיות של צלילים משוחזרים, הרבה יותר מאשר עיוותים הרמוניים. הסבר מפורט של הסוגיה דורש מאמר שלם.

4. בכל הפורומים בנושאי מערכות שמע, בכל העולם, קיימות שתי גישות מנוגדות, שלעולם לא נפגשות. הגישה האחת היא הגישה הטכנוקראטית הגורסת שמה של נמדד לא קיים. על כן, כל דבר בתחום, בין אם זה השפעת כבלים כאלה או אחרים על הצליל המשוחזר, או איכותה של מערכת שמע, או מידת הטבעיות של מערכת שמע – כל אלה נקבעים ויכולים להיקבע באופן אמיתי רק על סמך מדידות. כל הטיעונים שאינם נתמכים במדידות מקורם בתופעות פסיכולוגיות, לא בעובדות קיימות. הגישה השנייה היא הגישה האודיופילית הגורסת שאוזן המאזין היא המדד הטוב ביותר והמדויק ביותר בכל מה שקשור למערכות שמע. כך, בשאלה אם כבל מסוים משפיע על הצליל של המערכת או לא – מחברים אותו למערכת, מאזינים וקובעים על פי מה שההאזנה מדווח. זה נכון באותה מידה גם לאיכות המערכת וכל אחד מהרכיבים בה וכן גם למידת הטבעיות, או למידת הקרבה לצליל הטבעי, של הצלילים המשוחזרים על ידי המערכת. פותח שרשור זה ניסה לאחוז את המקל משני קצותיו – הוא נוקט בגישה האודיופילית לגבי טיעונים מסוימים ובגישה הטכנוקראטית לגבי טיעונים אחרים. בניסיון להוכיח, כביכול, את האג'נדה שלו הוא ניסה לשדך שניים שלא ניתן לשדך ביניהם.

5. כאשר אדם א' מדווח ששחזור של מערכת אנלוגית נשמע לו טבעי יותר ואדם ב' מדווח ששחזור של מערכת דיגיטאלית נשמע לו טבעי יותר – אין מקום לוויכוח. לאחד זה נשמע כך, בעוד לשני זה נשמע אחרת. קראנו ורשמנו לפנינו. זה ידוע שלאנשים שונים העדפות שונות, גם כאשר ההעפות מתייחסות למידת הטבעיות של צליל משוחזר. עד כאן אין כל בעיה ואין כל מקום, לא לדיון ולא לוויכוח.

6. בעיה נוצרת כאשר אדם מנסה לגייס טיעונים טכניים חלקיים על מנת לנסות להוכיח באותות ובמופתים שהעדפתו האישית היא עובדה מדעית מוכחת ומוצקה, כביכול. זה בדיוק מה שנעשה על ידי פותח שרשור זה. ההסבר לכך ניתן בסעיפים קודמים.

חג שמח.

 

[DigiSUN]

אם אתפנה, אעלה שרשור חדש ובו אביא עובדות מתחום הפסיכואקוסטיקה המאוששות דווקא את הטיעון ההפוך – ששחזור דיגיטאלי, בפרט בפורמט תקליטורי CD , גורע ממידת הטבעיות בה נקלטים צלילים משוחזרים, יותר מאשר תקליטים ופטפונים.

אם אכן יש באמתחתך "עובדות" כאלה, יכולת לסגור את הויכוח כבר מזמן...
בקיצור, דווקא בשל היותי סקפטי, אני מאוד מאוד סקרן ואשמח אם תתפנה להציג טענות ענייניות אלה (או לפחות להפנות למראה-מקום המציג אותן).

 

[michael123]

אני אתמול קראתי על pre-ringing
זאת התופעה שלא קיימת בטבע ודווקא רוב הפילטרים הקיימים בנגני CD סובלים ממנה.
(רוב - לא כולם, אלה שבמוססים על linear phase)

 

[AK1]

נמר,

קשה גם איתך, מה גם שבעליל לא הבנת מה כתבתי, ואתה מתעסק יותר בלהסביר כמה אתה עייף, מעוצבן, רואה כפלצנות כל דבר שלא מתיישב עם הנורמות והאסוציאציות שלך, וקורא מ"מעשים" שאינם רלוונטיים, כמו להשוות צ'לו חי א' אצלך בביית עם תקליט של צלן ב' באולם קונצרטים/כנסייה X ועם דיסק של צ'לן ג' באולם קונצרטים/כנסייה Y, או בלהשוות דיסקים ותקליטים ביניהם, לא מול המקור שאיננו.

מילא להיות "עצבן", אבל להשוויץ בזה? במקומך היית מתבייש בזה, כמו שאני מתבייש בקוצר הרוח שלי מול יהושע.

ולא ברור לי למה אני צריך לטרוח לחפש מילה אחרת במקום זו שעולה לי בראש, כשאני מדבר עם אנשים טכניים במילים ומונחים טכניים שאמורים להיות מובנים להם. זו אכן הייתה פלצנות (מטומטמת) אם הייה עולה לי בראש "פשטנות יתר" והייתי מנתק את חוט המחשבה שלי ומחפש מונח באנגלית, או עוצר בכל מקום לראות אם יש הזדמנות לתקוע שם מילה של יותר מ-10 אותיות שתעשה רושם על מישהו (מי בכלל מתרשם משטויות כאלה?).

אם לא מעניין אותך לדון אתי בנושא, "ראה עצמך משוחרר".
עמיר

 

[AK1]

יהושע,

יפה שטרחת סוף סוף לכתוב משהו משלך במקום רק לתקוף דברים של אחרים, כפי שעשית עד כה.(Y)

עם זאת, אתה עדיין ממשיך להתווכח עם עצמך (N)

בשום מקום לא טענתי "שמבחינת מידת טבעיות הצליל יש יתרון לתקליטורי CD ונגני תקליטורים על פני תקליטים ופטפונים". הטענה שלי מסתכמת בעצם בזה שתקליט אינו ריאליסטי/נכון/"אמיתי", בלי לומר שדיסק הוא כן!

כמה פעמים ובכמה מקומות כתבתי "לא אמרתי/כתבתי/התכוונתי שדיגיטאלי הוא "האמת והריאליזם" -- לא התייחסתי לזה"?

ובכמה מקומות כתבתי שההעדפה מה "טוב" יותר אינה עניין של מה יותר נכן/מדוייק/אמיתי? ולאור זה, גם אם הייתי "מוכיח", באותות ובמופתים, שדיסק נכן/מדוייק/אמיתי יותר, מה שבכלל לא ניסיתי, מה הייתה הרלוונטיות של זה?

כל הזמן כתבתי שההסתייגות היחידה שלי היא מייחוס המילים "נכן/מדוייק/אמיתי" לתקליט.

לא כתבתי ולא התכוונתי שאפשר לייחס אותן לדיסק.

אין לי בעייה אם אתה מוסיף דברים, כפי שעשית הפעם, או מתקן דברים לא נכונים/מדוייקים שכתבתי.

אבל לא להבין את מה שכתבתי, להעלות טיעונים משלך, לייחס אותם לי (כפי שעשית גם הפעם) ולהתווכח אתם, זה משהו שעושה אפילו אותי "עצבן", ואכן, אני מתבייש בזה, אבל זה לא משפר את המצב.

בהמשך אולי אתייחס לנקודות הכן-מעניינות שהעלית (Y), כי התחלתי לחשוב על זה בעצמי שהאוזן לא כל כך רגישה לדחיסה -- ראה MP3

עמיר

 

[נמר]

נמר,

קשה גם איתך, מה גם שבעליל לא הבנת מה כתבתי, ואתה מתעסק יותר בלהסביר כמה אתה עייף, מעוצבן, רואה כפלצנות כל דבר שלא מתיישב עם הנורמות והאסוציאציות שלך, וקורא מ"מעשים" שאינם רלוונטיים, כמו להשוות צ'לו חי א' אצלך בביית עם תקליט של צלן ב' באולם קונצרטים/כנסייה X ועם דיסק של צ'לן ג' באולם קונצרטים/כנסייה Y, או בלהשוות דיסקים ותקליטים ביניהם, לא מול המקור שאיננו.

מילא להיות "עצבן", אבל להשוויץ בזה? במקומך היית מתבייש בזה, כמו שאני מתבייש בקוצר הרוח שלי מול יהושע.

ולא ברור לי למה אני צריך לטרוח לחפש מילה אחרת במקום זו שעולה לי בראש, כשאני מדבר עם אנשים טכניים במילים ומונחים טכניים שאמורים להיות מובנים להם. זו אכן הייתה פלצנות (מטומטמת) אם הייה עולה לי בראש "פשטנות יתר" והייתי מנתק את חוט המחשבה שלי ומחפש מונח באנגלית, או עוצר בכל מקום לראות אם יש הזדמנות לתקוע שם מילה של יותר מ-10 אותיות שתעשה רושם על מישהו (מי בכלל מתרשם משטויות כאלה?).

אם לא מעניין אותך לדון אתי בנושא, "ראה עצמך משוחרר".
עמיר

בן אדם עצבני זה אופי באותה מידה שחפרנים ומתנצלים סידרתיים זה אופי. אני מעדיף להיות עצבני.

אז מה? אתה רוצה להמשיך לדון ולדנדן או שאתה רוצה לעבור מתיאוריות למעשים?

 

[AK1]

בן אדם עצבני זה אופי באותה מידה שחפרנים ומתנצלים סידרתיים זה אופי. אני מעדיף להיות עצבני.

אז מה? אתה רוצה להמשיך לדון ולדנדן או שאתה רוצה לעבור מתיאוריות למעשים?

אנא קרא שוב: ה"מעשים" שאתה מדבר עליהם אינם רלוונטיים לשום דבר.

אין לי עניין לדון עם מי שלא מעוניין.

עמיר

 

[AK1]

עוד אי-הבנה שנראית נפוצה בקשר לדברי.

כשכתבתי "עיוותים", הרבה אנשים נזעקים כאילו ייחסתי לפטיפון תכונות של טראנזיסטור ישן ומקרקר.

למי שלא שם לב, כתבתי שהתקליטים הטובים נשמעים יפה יותר מהמציאות, לא פחות מהמציאות, ולכן קל "להתפתות" ולייחס להם תכונות של מציאות.

עמיר

 

[נמר]

בהצלחה ידידי. מאחל לך להינות מהתאוריות, אני כאן אם תרצה לעלות שלב.

 

[AK1]

נ.ב., אני לא משוויץ ב"חפרנות" ובוודאי לא בהתנצלויות, שבאות בעקבות זה שפישלתי קודם לכן.

 

[AK1]

בהצלחה ידידי. מאחל לך להינות מהתאוריות, אני כאן אם תרצה לעלות שלב.

"לעלות שלב"?

די משעשע שאתה חושב שאתה מעל כל מיני אנשים, אבל זכותך. תיהנה!

עמיר

 

[נמר]

אני ממש לא חושב שאני מעל מישהו, התכוונתי להעלות שלב מדיון תיאורתי לבדיקה מעשית.

במילים אחרות. להעלות את הדיון שלב ולא להעלות אותך שלב בתחום.

מקווה שעכיו אני ברור יותר.

 

[AK1]

אני ממש לא חושב שאני מעל מישהו, התכוונתי להעלות שלב מדיון תיאורתי לבדיקה מעשית.

במילים אחרות. להעלות את הדיון שלב ולא להעלות אותך שלב בתחום.

מקווה שעכיו אני ברור יותר.

אבל מבחינתי זה לא מעלה את הדיון אלא מסיט אותו הצידה למקום אחר.

אם אני מבין נכון, מה שאתה רוצה "לבדוק" באופן מעשי זה (שבמערכת שלך) תקליטים נשמעים (לך) יותר ריאליסטיים/נכונים/אמיתיים מדיסקים.

אני אומר:

א. הדיון מבחינתי, אולי למרות כותרתו, אינו שדיסקים ריאליסטיים/נכונים/אמיתיים מתקליט, אלא רק שתקליט אינו "באמת" ריאליסטי/נכון/אמיתי
לפיכך השוואה בין דיסקים לתקליטים אינה רלוואנטית (מעבר לזה שאני מעריך שבעניין טעם אישי, אני אעדיף דיסקים, מה שגם לא רלוונטי לדיון)

ב. ההשוואה היחידה שהצלחתי לחשוב עליה שכן רלוונטית מבחינתי היא בין תקליט לסרט ההקלטה שממנו הוא נוצר

ג. ולשם עניין, באותה חגיגה, גם להשוות את הדיסק לסרט ההקלטה שממנו הוא נוצר (אם כי זה לכשעצמו כבר מחוץ למסגרת הדיון במובנו הצר).

היות ואת ב' כנראה אינך יכול להציע בשלב זה, אין כאן עניין של עליית שלב אלא הסטת הדיון להשוואת טעמים בינינו על המערכת הספציפית שלך, שאינני יודע אפילו אם היא מייצגת את המיטב ממה שאפשר להוציא מתקליטים ו/או מדיסקים.

אם כך, מה הרלוואנטיות של ה"מעשים" האלה לדיון?

עמיר

 

[AK1]

ששחזור דיגיטאלי, בפרט בפורמט תקליטורי CD , גורע ממידת הטבעיות בה נקלטים צלילים משוחזרים, יותר מאשר תקליטים ופטפונים.

אני אתמול קראתי על pre-ringing
זאת התופעה שלא קיימת בטבע ודווקא רוב הפילטרים הקיימים בנגני CD סובלים ממנה.
(רוב - לא כולם, אלה שבמוססים על linear phase)

יהושע, במאמר שאתה אולי מכין לנו, ולכולם:

ההתייחסות להמרת פורמאט CD לאנאלוג כאילו היא נעשית ב-16 ביט ב-44.1 קה"צ, עם כל הבעיות הנילוות, של פילטרים באיזור 22 קה"צ ושאר צרות, היא נחלת העבר הרחוק ואינה רלוואנטית כיום, עם נגני הדיסקים הקיימים.

רוב נגני ה-CD הקיימים קוראים את המידע הנתון ב-16 ביט ב-44.1 קה"צ, ולפני ההמרה לאנאלוג עושים oversampling לתדר דגימה גבוה בהרבה (למשל 96 קה"צ) עם אינטרפולאציות בדיוק של 24 ביט לפחות, וההמרה נעשית כבר מתוך הרזולוצייה הזו, בעצם כאילו הימרנו מ-DVD Audio של 24/96, (כאשר לא כל הדגימות הן "אמיתיות" אלא מחושבות) עם הבעיות ברמה של המרה כזו. עם פילטרים, אם בכלל, בתדירויות אחרות לגמרי, וכו'

חלק קטן מהנגנים, כמו EMM Labs, עושים upsampling ואז ממירים ל-DSD, וההמרה לאנאלוג נעשית כאילו קראנו SACD (שוב, כשחלק מהדגימות מחושבות).

לפיכך, כל התייחסות לבעיות של המרת 16/44.1 אינה רלוואנטיות!!!

עמיר

 

[נמר]

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה יודע לשים טעם אישי בצד.

נתחיל עם כך שהסטאפ האנלוגי שלי מכובד בהחלט. הוא יוציא מהתקליט את מה שצריך עבוד הבדיקה.

מה נבדוק?
טבעיות הוא לא מונח מבלבל, זה מונח פשוט וקל לבדיקה.

גודל הכלי צריך להיות מציאותי. זה אומר שקונטרבס צריך להיות בגודל של קונטרבס ולא בגודל של ממותה.

המבנה האקוסטי של הכל {שוב ניקח קונטרבס} הופך אותו למעט עמום ולא הדוק {במציאות}, המקור צריך להעביר את התחושה הזו.

לכל כלי יש את האשיות שלו שעל המקור להעביר אותה אלינו, הבדיקה היא מי מהמקורות מצליח להעביר את הכלי הכי קרוב לכל האמיתי על כל חסרונותיו ויתרונותיו. והיה והכלי נשמע מדוייק מידי למה שהוא באמת המקור אינו מספיק טבעי.

הבדיקה נעשת בהנחה שאתה מכיר את הכלים האמיתיים מנגנים ללא הגברה.

 

[מאסטרו אודיו]

הי עמיר,

הדיון הזה חשוב, לכן אני חוזר אליו שוב.

אם אני מבין אותך נכון אתה טוען שמבחן טבעיות צליל אינו מתאפשר, לכן אתה בוחן על פי טעם אישי.

אשמח אם תפרט
1. מהו הטעם האישי שלך? האם הוא ניתן לתיאור מילולי או נסמך על רגש בלבד? מה אתה "מחפש"?
2. מה גורם לך לבחור נגן דיסקים אחד על פני נגן אחר? לדוגמה, איך בחרת את הנגן הנוכחי? האם ולמה
השווית אותו?


עופר.

 

[AK1]

טבעיות הוא לא מונח מבלבל, זה מונח פשוט וקל לבדיקה

טבעיות הוא לא מונח מבלבל, זה מונח פשוט אבל קשה לבדיקה.

"הבדיקה היא מי מהמקורות מצליח להעביר את הכלי הכי קרוב לכל האמיתי על כל חסרונותיו ויתרונותיו" -- אבל אין לנו את האמיתי להשוות אליו -- רק את הזיכרונות האישיים שלנו של כלי פיסית אחר באקוסטיקה שונה, ואנחנו משווים בין שני שיחזורים, לא בין שיחזור למקור.

למה אני "מתעקש" על הנקודה הזו? כי אם המצב הייה שאחד השיחזורים לא לעניין בכלל, לא הייתה בעייה, אבל שניהם דומים מכדי שהזיכון שלנו יספיק.

אנסה לתת דוגמה שמסבירה את העניין, למרות שאין לי מושג בתחום: מצלמות. נניח שאנחנו רוצים להשוות בין שתי מצלמות, איזו מהן נותנת צבעים יותר "אמיתיים". אז אנחנו ניגשים לקיר שכולו אדום ומצלמים אותו בשתי המצלמות מאותה פוזיצייה באותה תאורה, מפתחים את התמונות ומדפיסים אותן על אותו נייר איכותי. אחרי שעה/שבוע/שנה אנחנו נפגשים שוב ומשווים את התמונות. שתיהן אדומות, די דומות אחת לשנייה, אבל קצת שונות. איך נוכל להכריע איזה צבע יותר אמיתי?

כל אחד יזכור את הצבע טיפה אחרת, אתה תגיד ש-א' יותר דומה ואני אסכים אתך או שאגיד ש-ב' יותר דומה. האם זה נכון? לא בהכרח.

אם נחזור לקיר האמור, נוכל ממש להשוות, אם כי ייתכן שעד שחזרנו לשם הקיר השתנה, אם בגלל שוני בתאורה, או, אם עבר הרבה זמן, הצבע דהה. אבל נעזוב זה.

ואם א' אכן יותר דומה, האם זה באמת אומר שהמצלמה שצילמה את א' יותר טובה? ייתכן שאם היינו מדפיסים על נייר איכותי אחר (== משמיעים במערכת איכותית אחרת), התוצאות היו מתהפכות.

אז אפילו השוואה למקור כאן היא בעייתית, אבל בוודאי יותר משמעותית מהשוואה בין התמונות, שאינה משמעותית כלל, בעצם.

המצב נהייה בעייתי יותר אם אחת התמונות נראית מאוד מאוד חייה, עם המון טקסטורות מעניינות, מין "סופר ריאליזם" כזה, והשנייה לא.

הנטייה הטבעית תהייה לבחור בתמונה הראשונה, אבל אם ניגש לקיר המקורי, נראה שאין שם שום טקסטורות ושום בטיח, סתם קיר אדום רגיל, כמו בתמונה השנייה. אז איזו "באמת" יותר ריאליסטית/אמיתית/נכונה?

אז מה שאני אומר בעצם זה לא שפטיפון טוב עם תקליט טוב נשמע רע. להיפך, בחלק מהמקרים הוא נשמע יותר "טוב"/יפה/אמיתי מהמציאות, וזה סוג העיוות שאני מדבר עליו, לא לכיוון של טראנסיסטור מקרקר.

אפשר מאוד לאהוב את זה, ואפשר לא, עניין של טעם אישי.

אני רק אומר שאם זה המצב, וזו אכן הערכתי האישית והמנומקת לגבי המצב, זה לא משהו שנכון לומר עליו שהוא ריאליסטי/אמיתי/נכון.

האם מה שאני מנסה לומר יותר ברור עכשיו?

אני בהחלט רואה שקודם לא ממש הבהרתי את כוונתי, ולא הייה קשה לטעות בה.

עמיר

 

[AK1]

הי עמיר,

הדיון הזה חשוב, לכן אני חוזר אליו שוב.

אם אני מבין אותך נכון אתה טוען שמבחן טבעיות צליל אינו מתאפשר, לכן אתה בוחן על פי טעם אישי.

אנא ראה את ההסבר שלי בפוסט הקודם, אולי זה יבהיר את כוונתי.

עמיר

 

[מאסטרו אודיו]

הי עמיר,

את ההסבר על בעיית הטבעיות הבנתי - אבל לא מקבל.
האנאלוגיה שלך, בחינה אחת ויחידה, באמת בעייתית.
אבל אוסף גדול של התנסויות ובחינות לאורך שנים משנה לגמרי את התמונה.
אני לא מקבל את הטענה שלך על מוגבלות הזיכרון. לפחות לא כלפי ועוד
כמה אנשים שאני מכיר היטב, אנשים שחיים ונושמים מוסיקה חיה.
הטיעון שלך תיאורטי, הוא נופל במבחן המציאות כפי שאני מכיר אותה.
אולי אתה מנסה להשליך מוגבלות פרטית שלך על שאר העולם?

לפני זמן מה ישב אצלי בעסק נגן מהפילהרמונית (קרן אנגלית). הוא בחן רמקולים וחיווה דעה
החלטית ומוצקה על "טבעי או לא טבעי" עם כל שינוי במערכת. היה יכול להיות מרתק לראות אותך
מתווכח איתו על אי יכולתו לבחון צליל טבעי...

עדיין, אשמח אם תפרט
1. מהו הטעם האישי שלך? האם הוא ניתן לתיאור מילולי או נסמך על רגש בלבד? מה אתה "מחפש"?
2. מה גורם לך לבחור נגן דיסקים אחד על פני נגן אחר? לדוגמה, איך בחרת את הנגן הנוכחי? האם ולמה
השווית אותו?

עופר.