מוסיקלי או/ו אודיופילי ???

[AK1]

עד שחשבתי שאני מבין משהו יצאתי שוב מבולבל .
לדעתי אם ננסה לשחזר הופעה חיה או קונצרט בבית נרדוף אחרי אילוזיה שלעולם לא תושג. נכון שאפשר בתקציב לא מוגבל להתקרב (אולי להעסיק הרכב נגנים במרתף ) אבל תמיד התוצאה תהיה שונה. קראתי הסבר מעניין של בוחן הי אנד שטען שלמד ממאסטר הקלטות שאמר לו להיכנס לאולפן להאזין מס דקות ואחר"כ השמיע לו את ההקלטה שלא נשמעה כמו המקור החי. אז הוא הבין שצריך מערכת שתספק לך הנאה בלי לחשוב מה היה במקור החי.
זה מה שמניע אותי בחיפוש עכשיו כלומר מערכת מוסיקלית ולא בהכרח מדוייקת או נכונה. לצורך העיניין לא איכפת לי שהפסנתר נשמע צעצוע פלסטיק אם הוא משרת את מכלול הטרק והוא מהנה לשמיעה. זה לדעתי גם ההבדל בין אוהב מוסיקה לאודיופיל.
לגבי עם מה להתחיל גם אני הייתי בגישה שהרמקולים הכי חשובים אבל כבר בכלל לא משוכנע. הרי צריך איזו שהיא נקדות יחוס שנותנת את כל מה שיש בהקלטה לטוב ולרע. על זה אפשר לבחון את שאר השרשרת כמובן בתיאוריה כי אני רואה כמה זה קשה לתאם האזנות עם הרבה רכיבים שמשפיעים ומתוך זה להחליט.

נראה לי שהבנת בסדר גמור

ראשית, אכן לחפש אחרי מערכת שתשחזר אפילו רק את הצליל באולם קונצרטים (בניגוד לחווייה השלמה של להיות שם) זו מטרה חסרת תוחלת, ביחוד כאשר כבר שלב ההקלטה לא מנסה לתפס את הצליל ממקום ספציפי כמו באולם, ואין שום סיכוי שהוא לקלוע במקרה לצליל המדוייק שהייה שם, אפילו אם ההקלטה והמערכת היו מושלמות, כבר האקוסטיקה של החדר הייתה הורסת את הדיוק.

אז אכן עדיף לחפש "מערכת מוסיקלית ולא בהכרח מדוייקת או נכונה", או, בניסוח שהוא כנראה גם כללי יותר וגם מדוייק יותר, לחפש מערכת שכייף לך לשמוע בה. לשמוע פסנתר פלאסטיקי זה לאו דווקא מוזיקאלי, אבל אם מבחינתך זה "משרת את מכלול הטרק והוא מהנה לשמיעה", אז הישגת את המטרה.

זה לא שהרמקולים הם הכי חשובים -- "השרשרת אינה חזקה יותר מהחולייה החלשה ביותר בה" -- אלא שהם נקודת ההחלה ההגיונית ביותר לרכישות.

למה? בגלל כמה סיבות מהותיות:

1. כי הם משפיעים הכי הרבה על הצליל. לא שהשפעת רכיבים אחרים היא קטנה, אבל של הרמקולים בקלות הכי גדולה, במיוחד כשמדובר בטכנולוגיות שונות שבהכללה, יש להן השפעה אדירה על התוצאה.
2. הם אלה שייקבעו איזה סוגי מוזיקה נוכל לשמוע. למשל רמקולים אלקטרוסטאטיים קטנים בלי סאב לא ממש תתאים לרוק כבד ועתיר באסים ו/או למוזיקה סימפונית גדולה
3. כי הם משפיעים בצורה משמעותית על בחירת ההגברה המתאימה
4. כי הם לא אמורים להשפיע על בחירת המקור

לעומת זאת, אם בוחרים קודם את ההגברה, זה מגביל את בחירת הרמקולים, כי ההגברה שבחרנו לאו דווקא תתאים לכל רמקול.

ובחירת המקור לא ממש תלוייה בבחירת הרמקולים ו/או ההגברה.

לכן סדר הרכישות ההגיוני -- בהנחה שאין תקציב לקנות הכל יחד, הוא:

1. רמקולים
2. הגברה
3. מקור/ות

אבל חשוב -- קריטי -- שבעת בחירת כל רכיב, הבדיקה תיעשה בעזרת ציוד טוב ככל האפשר ודומה ככל האפשר למה שמתכוונים לקנות בסופו של דבר, וכאמור, עם הקלטות טובות בפרופורצייה של מה שמתכוונים לשמוע.

ואם נחזור לענין בחירת הרמקולים, רוב הסיכויים שלמשל רמקולים מהסוגים הבאים יישמעו מאוד שונה באופיים הבסיסי:

• רמקולים מדפיים לעומת רמקולים רצפתיים קטנים לעומת רמקולים full range
• תוספת סאבוופר
• שילובים שונים של רכיבים: דינאמיים, קיראמיים, ריבון, אלקטרוסטאטים שופריים וכו'
• רמקולים שמשדרים רק קדימה, לעומת גם קדימה וגם אחורה, או לכמה צדדים, או לכל הכיוונים במידה שווה

וכך הלאה.

כדאי קודם כל לשמוע רמקולים טובים מכל אחד מהסוגים, כדי להתאפס על איזה גווני צליל אוהבים, ואז להתמקד ברמקולים מהסוג/ים המועדפים.

אחרי שבחרנו רמקול שאנחנו אוהבים, אפשר לגשת לבחירת הגברה, כאשר כדאי כנראה לבדוק גם הגברה מנורתית וגם טראנזיסטורית ו/או היברידית, ולראות אם יש לנו אהבה מובהקת למנורות. אחרת כדאי להימנע מהן בגלל הפצת חום מוגברת וגם בעיות אמינות ותחזוקה. כמוכן יש גם ענייני ה-class של המגברים, A או AB או A עד הספק מסויים ולמעלה מזה AB, או D, וגם כאן נראה שכדאי לבדוק אם חיוני לנו class A, שגם יקר יותר וגם מתחמם הרבה יותר.

בהכללה, class A, אפילו חלקי, עדיף על class AB, שעדיף על class D, אבל לרוב זה רלוואנטי רק כשמשווים בין הגברות של אותה חברה, כי יתכן שמגבר של חברה א' ב-class AB יהייה עדיף על מגבר class A של חברה ב'.

כמוכן יש את העניין של הבחירה בין integrated לבין pre+power לבין pre+monoblocks, שגם עלותם וגם תוצאותיהם הן לרוב בסדר עולה (בין מוצרי אותה חברה), והעלייה בקונפיגוראצייה כרוכה גם בעלות אינטרקונקטים נוספים בחלק מהמקרים, ובהבדלים באורכי האינטרקונקטים ו/או בכבלי הרמקול.

ורק בסוף לבחור מקור/ות.

חשוב לציין שסטטיסטית, רמקולים דינאמיים והגברה טראנזיסטורית ב-class AB הם הנפוצים ביותר, בהפרש ניכר, כך שלפחות באופן סטאטיסטי, מעדיפי הטכנולוגיות האחרות, ברמה של השקעה כספית, הם במיעוט.

עם זאת, הרבה מאלה שאוהבים את האלטרנאטיבות, אוהבים אותן מאוד. לכן אני כל כך מדגיש את האלטרנאטיבות, כדי שלא יתקבל מצב שלא בדקת כיוון מסויים, ואחרי רכישת משהו אחר תגלה שדווקא זה מה שמפיל אותך מהכיסא, והחלפה תהייה כרוכה בהפסד גדול, במיוחד אם יהייה צורך בהחלפה גם של ההגברה בנוסף לרמקולים. ממש לא נעים, ומאוד רצוי שזה לא ייקרה.

אולי כדאי לך להתחיל בלברר למי מהחברים כאן יש ציוד שאינו רמקולים דינאמיים והגברה טראנזיסטורית, וללכת לשמוע. בשלב ראשון לא הייתי מתעסק בהבדלים בין class A ל-class AB, אבל כן ב-class D לעומת שני אלה.

בסה"כ זה דורש התעסקות, אבל זה לא נורא מסובך, בטח אם עושים את זה עם חבר שמצד אחד גם מתמצא בעניין ומצד שני גם לא מנסה להכתיב לך את טעמו.

התבהר?

תיהנה!
עמיר

 

[ברקצ]

"חבר שמצד אחד גם מתמצא בעניין ומצד שני גם לא מנסה להכתיב לך את טעמו."

יש חיה כזאת ? ?

 

[AK1]

"חבר שמצד אחד גם מתמצא בעניין ומצד שני גם לא מנסה להכתיב לך את טעמו."

יש חיה כזאת ? ?

כבר אמרתי שבאודיו יש הרבה עניין של wishful thinking.

אבל לך לגן החיות. אם לא יתפסו אותך, תמצא כזה שם.

בטח אף חייה שם לא תכתיב לך את טעמה, לכל היותר תיבדוק את טעמך.

אופס, בעצם לא הספקתי לבדוק לעומק את מידת ההתמצאות לפני סיום בדיקת הטעם

 

[falou]

זה מה שמניע אותי בחיפוש עכשיו כלומר מערכת מוסיקלית ולא בהכרח מדוייקת או נכונה. לצורך העיניין לא איכפת לי שהפסנתר נשמע צעצוע פלסטיק אם הוא משרת את מכלול הטרק והוא מהנה לשמיעה. זה לדעתי גם ההבדל בין אוהב מוסיקה לאודיופיל.

אתה בוודאי צודק שמה שחשוב זה להנות מההקשבה. מבחינה זו, מערכת טובה צריכה, כמו בהופעה, לעזור לך להתרכז במוסיקה שאתה אוהב, ולא להשמע כמו הופעה. אתה לא מסוגל באמת לשחזר סאונד של הופעה בחלל קטן. ואכן, העיסוק האודיופילי באיכות הסאונד, פר-סה, בא לקבוע שאם האנליזה של הסאונד תהיה כך וכך, ההנאה מההקשבה תגבר.
זה לא לגמרי נכון.
קודם כל, לא משנה כמה האוזן שלנו רגישה, היכולת שלנו לזכור ולהשוות היא לא מי-יודע-כמה, וגם היכולת שלנו להתגבר על הטיות, דעות קדומות ותחושות לא רלוונטיות (כמה אתה עייף/רעב וכו') ולהגיע למדד אובייקטיבי, גם לא משהו בכלל.

דבר שני, אתה יכול, עקרונית, לקבוע שלמערכת מסויימת יש את הסאונד היותר טוב (נכון, מדוייק וכו'), ולהנות יותר מהאזנה למערכת פחות "טובה".
פרדוקס.

אבל האמת היא שזה לא נורא. זה לא נורא אם הפסנתר נשמע לא טוב. יש מקום שבו אני מאזין לג'אז שהפסנתר די דפוק. אממה, זה עדיין מהנה. אין סיבה שזה לא יהיה ככה עם ההקלטה של נורה ג'ונס. בסופו של דבר, כמו שציינת, אנחנו מקשיבים למוסיקה, לא לצלילים. גם צ'ארלי פרקר ניגן בסקסופון מפלסטיק, כשלא היה לו כסף, והנגינה עדיין מעולה...

ולבסוף, בחיפוש אחרי מהו סאונד "טוב" עשו ב-JBL הרבה ניסויים כדי לקבוע מה מאזינים מעדיפים (אלפי בחינות, במבחן עיוור). המסקנה היתה חד משמעית ומובהקת: מאזינים מעדיפים סאונד מאוזן, בלי הדגשה על תדר כזה או אחר, שהולך ונחלש באופן אחיד, ככל שאתה מתרחק מה-sweet spot.
כלומר, הם העדיפו רמקולים שנותנים תוצאה כזו בנקודת ההאזנה על פני כאלו שלא (לא תלוי במחירם).
עכשיו...
זה לא ממש עוזר לך לבחור מערכת, כי אתה לא יודע להגיע לתוצאה כזו בסביבה שאיננה בשליטה (לא יכול למדוד ובלתי אפשרי להגיע לתוצאה טובה, בייחוד בבאס) וכמובן... הקלטות משנות והן שונות.

אז מה נשאר לנו לעשות?

לקחת ציוד הביתה, לשים אותו בסביבת ההאזנה שלנו, להאזין כמו שאנחנו מאזינים בד"כ (לא לבחון ציוד בעוצמות שונות או עם מוסיקה אחרת), לחיות איתו יום יומיים. אח"כ להחזיר לחנות, לחזור לישן ולראות אם (1) אנחנו מתגעגעים לקודם ו-(2) האם זה שווה את הכסף.
זה יותר טוב מלמנסות לנתח במבחן השוואתי, אלא אם מדובר במבחן שקל לעשות, ורצוי עיוור (להמנע מהטיות), וגם אז, כמו שכתבתי קודם, זה אולי עוזר למצוא הבדלים, אבל לא עוזר לבחור.

נ.ב. אפרופו בוחני אודיו, ששה מהם לקחו חלק באחת הבחינות של JBL. הם לא הצליחו להגיע לתוצאה מובהקת בזיהוי עיוור של רביעיית רמקולים(!) (כלומר, לא ידעו להגיד איזה מהרמקולים מנגן, בלי לראות). רק להשוואה, 12 עובדי JBL שאומנו באופן מסודר לזהות הבדלים, זיהו ב-96% דיוק...
זו אחת הסיבות ש-JBL נעזרת בבוחנים שהיא הכשירה לבדוק רמקולים.
אנחנו פחות מאומנים בלמצוא הבדלים, וכמו שכתבתי, זה גם פחות חשוב. מה הממוצע או הרב אוהבים לא רלוונטי לכל אחד ואחד, שצריך לבחור מה מתאים לו.

 

[AK1]

לקחת ציוד הביתה, לשים אותו בסביבת ההאזנה שלנו, להאזין כמו שאנחנו מאזינים בד"כ (לא לבחון ציוד בעוצמות שונות או עם מוסיקה אחרת), לחיות איתו יום יומיים. אח"כ להחזיר לחנות, לחזור לישן ולראות אם (1) אנחנו מתגעגעים לקודם ו-(2) האם זה שווה את הכסף.

טוב מאוד שהעלית את הנקודה הזו, falou!

זו דיעה נפוצה שייש לה מאמינים רבים, שחלקם חושבים אפילו שזו הדרך האולטימאטיבית והיחידה ה"נכונה" לקנות ציוד, כאילו זה foolproof, אבל היא לא, אם כי יש לה יתרונות (אבל גם חסרונות) ניכרים.

ראשית, היא ישימה רק/בעיקר במקרים שייש ליבואן/סוחר את הדגם המבוקש במלאי, והוא מוכן לתת אותו לבדיקה, אם בחינם ואם תמורת דמי ביטול, הובלה וכאלה. ככל שהדגם המבוקש יקר יותר, זה קורה פחות. לפעמים אפשר לקבל לבדיקה מודל "נמוך" יותר באותה סידרה, שזה גם נותן אינדיקצייה, שכנראה יותר תורמת מאשר מטעה, אם כי בפירוש יש אפשרות של הטעייה, כמו למשל כאשר מה ששומעים לא נשמע מלהיב מספיק.

שנית, כל בדיקה כזו יכולה להיות סיפור די גדול (ככל שהציוד גדול וכבד יותר), וחשוב יותר, היא מכניסה למשוואה הטיות חזקות, שמושכות לכיוון של רכישת הדגם הנבדק, אם בגלל אי-החשק להיכנס לעוד סיפורים כאלה, ואם בגלל "לא נעים", או "זריקת הכסף" במקרה של אי-רכישה. אפשר "לעבוד על עצמך" להקטנת הבעייתיות, אבל זה לא תמיד קל/אפשרי, ובמקרים הבעייתיים זה אפילו ממשיך לנהל את העניינים למרות שאנחנו חושבים שאנחנו מעבר למיכשול הזה.

שלישית, גם לעניין הישימות וגם לעניין המשמעות -- בדיקה כזו לרב עדיפה על היעדרה, אבל אם כבר, רצוי לעשות אותה תוך שימוש בכל המכשירים שמתכוונים לקנות בסופו של דבר (למשל גם רמקולים וגם הגברה, גם אם בשלב זה מתכוונים לקנות רק רמקולים), או לפחות במכשירים "ראויים". ולא תמיד אפשר לקבל את כל הדברים האלה לבדיקה, במיוחד אם הם באים מסוחרים/יבואנים שונים שאצל אחד או יותר מהם לא מתכוונים לקנות בשלב זה.

מסיבות אלה ואחרות, עדיף להשתמש בשיטה הזו רק בשלב הסופי, כשרוצים לוודא סופית לפחות שזו לא "נפילה", ואם אפשר לארגן בו זמנית לבדיקה את שניים/שלושה המתמודדים הסופיים, עוד יותר טוב. מאוד לא רצוי להשתמש בה בשלב הסלקצייה, כי ההטייות המוזכרות ("שנית") עלולות לעוות את ההחלטות.

ומהזווית האישית, החלפתי די הרבה פריטי ציוד מאז שנדבקתי במחלה בשנות השבעים/שמונים, כמעט כל הרכישות שלי היו על "עיוור" (חירש), וכמעט לא יצא לי להתחרט, אבל ב-100% מהמקרים שבהם כן התחרטתי, זה הייה במיקרים של רכישה לאחר בדיקה בביית.

ונראה לי שאפשר לסכם את העניין בחוק מרפי:
Nothing can ever be foolproof, because fools are so ingenious

נ.ב. אפרופו בוחני אודיו, ששה מהם לקחו חלק באחת הבחינות של JBL. הם לא הצליחו להגיע לתוצאה מובהקת בזיהוי עיוור של רביעיית רמקולים(!) (כלומר, לא ידעו להגיד איזה מהרמקולים מנגן, בלי לראות). רק להשוואה, 12 עובדי JBL שאומנו באופן מסודר לזהות הבדלים, זיהו ב-96% דיוק...

זה בהחלט אפשרי (עובדה) שלא לזהות הבדלים בין רמקולים, במיוחד כשכולם מכוונים לאותה מטרות (צליל מאוזן וכו'), ובטח אם הם מאותה חברה/סידרה, ולפעמים אכן נדרשים מאזינים מיומנים.

עם זאת, כשכולם מכוונים לאותה מטרות, עדיין הסיכוי להבחין בין רמקולים בבדיקה עיוורת גדול בסדר גודל מהסיכוי להבחין בין מקורות בבדיקה עיוורת, אלא אם יש מאפיינים קלים להבחנה, שאינם בהכרח קשורים לסאונד עצמו, כמו למשל רעש רקע של מנורות של אחד המכשירים, או שנכנס רעש רקע דרך האינטרקונקטים של אחד המכשירים, וכו'.

עמיר

 

[AK1]

ועוד כמה "טיפים" חשובים:

1. "יש את הטכנולוגייה, וייש את מה שעושים איתה" -- אל תתן לאף אחד(!), כולל אתה עצמך, לבלבל אותך עם שיקולים טכנולוגיים למיניהם ובטיעונים כמו "X טוב יותר מ-Y בגלל ש-X משתמש בטכנולוגייה/חומרים/רכיבים A ו-Y לא", אפילו אם הטיעון נשמע לך משכנע!
   
   אפשר לטעון, למשל, שהגברה full class A טובה יותר מהגברה ב-class AB, אבל העובדה היא שייש מגברי AB לא פחות טובים ממגברי class A, בטח בחברות שונות, ול-class A יש חסרונות ניכרים במחיר הראשוני, בצריכת חשמל ובהתחממות. מבחינתך, החשב את X כטוב יותר מ-Y רק אם הוא נשמע לך טוב יותר, לא בגלל שיקולים תיאורטיים למיניהם!
   
   
2. כשאתה משווה בין רכיבים, זה קריטי שהווליום הנשמע לאוזן יהייה זהה, גם אם כפתור הווליום במצב שונה מאוד
   
   
3. אם מישהו מדגים לך רכיבים עם הקלטה שמפילה אותך מהכיסא, השג את ההקלטה הזו ושמע אותה במכשירים האחרים!! לפעמים מה שעושה את ההתרשמות זו ההקלטה, לא המכשירים!

 

[shushu]

לגבי קלאס A או AB, אני באופן מובהק מעדיף את הקלאס A. לא שמעתי אף מגבר AB מאף חברה שאהבתי יותר מ A. אבל אולי אני משוחד או שלא שמעתי מספיק...

נ.ב. אין צורך לנסות לשכנע אותי... רוב הסיכויים שאני טועה, אבל זו דעתי...

 

[AK1]

אולי אני משוחד או שלא שמעתי מספיק...

הראשון בטוח (לפי עדותך אתה) והשני כנראה גם נכון. אבל זכותך לדעתך, ולא הייתי מנסה לשכנע אותך גם אם לא היית מבקש במפורש.

עמיר

 

[ברקצ]

בדומה (קצת...) לעיקרון ההפרכה של פופר , הבדיקה נעשית דווקא על דרך השלילה :

- אם שמעת רמקולים והם מוצאים חן בעיניך - יש סיכוי שתצליח להגיע לתוצאה דומה גם אצלך. אולי לא. אולי לא תגיע לשילוב המתאים של חדר הגברה וכו' - אבל יש סיכוי סביר ומעלה שכן תצליח עם המאמץ וההשקעה המתאימים.
- מצד שני רמקולים שלא מצאו חן בעיניך - יש סיכוי שבכל זאת ימצאו חן בעיניך בחדר אחר עם הגברה ומקור אחרים וכו וכו.

אז מה עושים ? ההיגיון אומר שבכל זאת תלך על הרמקולים שמצאו חן בעיניך ותנסה למצוא להם תנאים הולמים גם אצלך.
מצד שני, גם לרמקולים שלא מצאו חן עינייך יש סיכוי די סביר שתוכל להוציא מהם יותר אם תתאמץ ... וראה גם את הפוסט שלי המספר מה אפשר להוציא בעזרת אלקטרוניקה טובה גם מרמקולים די "פושטים".

 

[AK1]

בדומה (קצת...) לעיקרון ההפרכה של פופר , הבדיקה נעשית דווקא על דרך השלילה :

- אם שמעת רמקולים והם מוצאים חן בעיניך - יש סיכוי שתצליח להגיע לתוצאה דומה גם אצלך. אולי לא. אולי לא תגיע לשילוב המתאים של חדר הגברה וכו' - אבל יש סיכוי סביר ומעלה שכן תצליח עם המאמץ וההשקעה המתאימים.
- מצד שני רמקולים שלא מצאו חן בעיניך - יש סיכוי שבכל זאת ימצאו חן בעיניך בחדר אחר עם הגברה ומקור אחרים וכו וכו.

אז מה עושים ? ההיגיון אומר שבכל זאת תלך על הרמקולים שמצאו חן בעיניך ותנסה למצוא להם תנאים הולמים גם אצלך.
מצד שני, גם לרמקולים שלא מצאו חן עינייך יש סיכוי די סביר שתוכל להוציא מהם יותר אם תתאמץ ... וראה גם את הפוסט שלי המספר מה אפשר להוציא בעזרת אלקטרוניקה טובה גם מרמקולים די "פושטים".

מה הפואנטה כאן? שגם בהליכה נגד ההיגיון אפשר במקרה או לא במקרה להגיע לתוצאות טובות??

טריוויאלי שהאפשרות קיימת.

אפשר במקרה להגיע לתוצאות טובות גם אם לוקחים את סכום ערכי האותיות שמרכיבות את שם החברה המייצרת והדגם המסויים, וללכת על הדגמים שעבורם הסכום הזה מתחלק ב-7, או ב-3, לפי המצברוח, ללא שארית. בעצם אפילו לא צריך לשמוע אף אחד מהדגמים.

אז מה אתה מציע לבנאדם? לבדוק דגמים, אבל לא להשתמש בתוצאות הבדיקה כדי לנפות את המוצרים שהוא אהב פחות, אלא כן להמשיך להתאמץ דווקא איתם?

או שלא הבנתי.

עמיר

 

[ברקצ]

בחירת ציוד והתאמתו לצרכיך ומגבלותיך וטעמך אינם אלגוריתם עם הסתעפויות כן ולא. זה תהליך שכמו שכולנו יודעים נמשך כל החיים. מה שאני מנסה לומר זה שגם אם שמעת רמקולים שלא מצאו חן בעינייך (בתנאי כמובן שהם באיכות טובה ולא מהתחנה המרכזית) אל תמהר לפסול. יכול להיות שבסופו של דבר יתאימו לך יותר מרמקולים שאהבת בשמיעה ראשונה אצל אחרים או אצל סוחר אבל לא תצליח לקבל אותה תוצאה אצלך בבית.

ומצד שני - אם אהבת רמקולים מסויימים בסטאפ אחר ואצלך לא הצלחת להגיע לאותה תוצאה - אל תתייאש. אם אהבת אותם שווה לנסות למצוא להם שילוב מנצח גם אצלך בבית ואין סיבה שלא תצליח.

אני חושב שמה שרציתי לומר זה שאין מתכונים ואין דברים מובטחים אלא בעיקר הפתעות. וגם טעם משתנה. לפני 7-8 שנים חיפשתי דברים אחרים לגמריי ממה שאני מחפש היום. היום אני מעוניין לפחות בטווח הקרוב לשמור על הרמקולים שלי בתור פיבוט , נקודת משען קבועה, וממנה לשפר איפה שאפשר. תגידו לי שאפשר למצוא אולי רמקולים יותר טובים ולהמשיך משם ? זה נכון, אבל את הרמקולים שלי אני ממש אוהב גם מול רמקולים יקרים ונחשבים בהרבה, ואם אחליף לרמקולים אחרים כל המערבולת תתחיל מחדש ולא מובטח לי שאקבל תוצאה טובה יותר.

 

[AK1]

בחירת ציוד והתאמתו לצרכיך ומגבלותיך וטעמך אינם אלגוריתם עם הסתעפויות כן ולא. זה תהליך שכמו שכולנו יודעים נמשך כל החיים. מה שאני מנסה לומר זה שגם אם שמעת רמקולים שלא מצאו חן בעינייך (בתנאי כמובן שהם באיכות טובה ולא מהתחנה המרכזית) אל תמהר לפסול. יכול להיות שבסופו של דבר יתאימו לך יותר מרמקולים שאהבת בשמיעה ראשונה אצל אחרים או אצל סוחר אבל לא תצליח לקבל אותה תוצאה אצלך בבית.

אכן יכול להיות -- האפשרות קיימת -- אבל למה להשקיע דווקא בה מאמץ נוסף כאשר יש אלטרנאטיבות מושכות יותר?

הרי גם קיימת האפשרות -- ואפילו בסבירות גבוהה יותר -- שאת הרמקול שלא אהבת בשמיעה ראשונה לא תאהב גם אצלך בביית, בין אם תשחזר שם את אותו סאונד ובין אם תקבל סאונד אחר.

טריוויאלי שייש מצב שהשיטה שלך תצליח (מה שנקרא "יותר מזל משכל"),
אבל גם לא פחות טריוויאלי שההסתברות לזה נמוכה יותר מאשר להשקיע את הזמן והמאמץ בדברים שאתה כן אוהב.

חוצמזה שאני לא רואה סיבה לכך שתהליך של בחירה מושכלת לא יונחה על ידי אלגוריתם עם הסתעפויות כן ולא, בניגוד לסתם ניסיונות אקראיים, וכן, זה יכול להימשך כל החיים, כאשר נתקלים בדברים חדשים.

העניין הוא שהסיכוי לזה יקטן אם נכיר מראש את הכיוונים שהם חדשים לנו (הסוגים/טכנולוגיות שהוזכרו), כדי שלא ניתקל בהם אחרי שכבר רכשנו משהו אחר.

על-פניו, ההצעות שלך לוקחות לכיוונים שהם בעליל לא אופטימאליים/יעילים, ושהסיכוי האפריורי שלהם להביא לתוצאה סופית טובה יותר הוא בעליל נמוך יותר, ונראה שזה רק מוסיף לבילבול, לא להצלחה.

אז אולי אני מחמיץ כאן איזה רובד עמוק של חוכמה/ראייה.

אנא הסבר למה אתה מתעקש על כיוון כזה? במה הוא תורם?

עמיר

 

[shlomom]

עמיר: ואוו תודה איזו השקעה צריך לנעוץ בפורום אם אפשר.
Falou: מודה לך גם על המאמץ בשמיעת הטרקים וניתוחם וגם בעד שאר העיצות.

 

[ברקצ]

עמיר כנראה עלינו כתבו את הספר עמירים ממאדים וברקים מנוגה . בשביל הפטיש כל בעיה נראית כמו מסמר ובשבילך כל נושא ועניין ניתנים לפתרון על ידי ניתוח הגיוני ורציף. היית מסתדר מצויין במאה ה 19 אבל מאז גם המדע המדויק חוקר פרקטלים וכאוס ומערכות שלא ניתנות לחיזוי או ניתוח מדוייק. החיים שלנו הם מערכת כזאת וגם בחירת מערכת הוא הליך כל כך מורכב ומלא משתנים שלא ניתן לתת בו כללים מדוייקים של עשה ואל תעשה. ברגע שמבינים את זה אפשר גם להשתחרר ולהתנסות בכייף מתוך ידיעה שזה לא עניין של חיים ומוות אלא רק משחק שעוזר למלא את החיים שלנו בתוכן.

 

[shlomom]

צודק בסוף אנחנו רק ילדים שמחפשים צעצועים חדשים.
מסביר למה רוב האודיופילים הם גברים....

 

[AK1]

אני מקווה שהייה בסדר שם בנוגה, כי במארס הייה די גרוע.

בשביל בן אדם "פואטי", אפילו הנחיות כלליות של מה כדאי לעשות באיזה סדר נראה כמו תוכנית מחשב מפורטת עם הנחיות איפה ואיך לשים את הרגליים כדי לרדת במדרגות כשרוצים ללכת לשמוע רמקול.

נו באמת.

הייתי מסתדר כנראה מצויין גם במאה העשירית, נניח, אם הייתי אומר למישהו שהגיע ממארס איזה דת כדאי לו לאמץ, בלי להתחיל בכת שלי דווקא, אלא אומר לו שכדאי לו לקבל התרשמות כללית מהדתות שייש בכלל, ורק אחר כך להתעמק יותר בדת שנראית לו, ורק אז לבחור איזו כת מתוכה עדיף לבחור, וכדאי להיזהר, כי בכל דת ובכל כת בתוכה יש קנאים שיינסו לשכנע אותו, אפילו באיומים ו/או שקרים ו/או תיאורים מיופייפים שכדאי לו לבחור בהם.

זו בערך רמת הפירוט שנראית לך כמו "תוכנית מחשב", ואתה מתפרץ עם כל התותחים בדלת המאוד פתוחה והמוסכמת לחלוטין ומראש, שאפשר -- ורצוי -- להשתחרר ולהתנסות בכייף מתוך ידיעה שזה לא עניין של חיים ומוות אלא רק משחק שעוזר למלא את החיים שלנו בתוכן.

אבל גם בתוך המשחק הזה, כמו בהרבה משחקים אחרים, יש משמעות למחשבה ולאיסטרטגייה ולטאקטיקה, אפילו בכדורגל, שלא לדבר על שחמט או ברידג' וכאלה.

ומה שניסית לעשות נראה כמו להציע אסטראטגייה/טאקטיקה שבעליל לא מקרבת לניצחון אלא מרחיקה אותו, וגם יוצרת בילבול מיותר בדרך, אבל בלי שזה מבטיח הפסד במשחק. המצב של "יותר מזל משכל" עדיין קיים, כמו בחיים.

עמיר

 

[YOSSI24]

לגבי קלאס A או AB, אני באופן מובהק מעדיף את הקלאס A. לא שמעתי אף מגבר AB מאף חברה שאהבתי יותר מ A. אבל אולי אני משוחד או שלא שמעתי מספיק...

נ.ב. אין צורך לנסות לשכנע אותי... רוב הסיכויים שאני טועה, אבל זו דעתי...

ה mbl מגברים class ab נשמעים לא
פחות טוב מהנחשבים class a
מאוד מוסיקלים, היבואן רן שביט.

 

[michael123]

לגבי קלאס A או AB, אני באופן מובהק מעדיף את הקלאס A. לא שמעתי אף מגבר AB מאף חברה שאהבתי יותר מ A. אבל אולי אני משוחד או שלא שמעתי מספיק...

נ.ב. אין צורך לנסות לשכנע אותי... רוב הסיכויים שאני טועה, אבל זו דעתי...

ה-Class A שלך הוא Class A/B..

 

[AK1]

ה-Class A שלך הוא Class A/B..

אוי, אל תגרום לאנשים להתעמת עם הדיעות הקדומות שלהם -- לא נעים

 

[shushu]

הקלאס A שלי לא AB, אלא יש לו טרנזיסטור p שרוב הזמן לא בשימוש עקב Bias Current מתאים, מה שמאפשר לו בפיקים לעבור ל AB (ז"א טרנזיסטור P נכנס לפעולה). במוד עבודה רגיל, טרנזיסטור אחד אחראי להגביר את כל הסיגנל.

לגבי דעות קדומות, נראה לי שהיא דווקא שלך. להגיד "אין קשר לטכנולוגיה, ניתן להגיע לתוצאה פנטסטית עם כל טכנולוגיה", מראה כביכול על פתיחות מחשבתית.... נו שוין. פתיחות מחשבתית היא גם לגבש דעה על סמך מה ששמעת למרות שלא מקובלת על ידי קהילת המומחים...

שמעתי בערך 10 מגברי קלאס A, אצלי בבית, אצל חברים ויבואנים. אינספור AB, לא בתקציבי MBL. לא היה AB אחד שתפס אותי, אפילו ביחס להכי פחות טוב מבין ה A ששמעתי.

יוסי נתן פה דוגמה לMBL... זה רק מחזק את טענתי. אם mbl ב 20k נשמע באותה גזרת איכות כמו A ב 5k, מבחינתי דיינו.

הנה אתגר: זרוק שם של מגבר הספק AB עד 5000$ שנותן בראש לפאס 30.5. ויש מגברי קלאס A טובים יותר מהפאס.