אתה מתבלבל בבסיס של הדבר הזה שנקרא אודיו.
טעם אישי גורם לנו לבצע החלטות רכישה ונובע מהאהבות שלנו לסאונד עם אופי כזה או אחר. האהבות שלנו וההעדפות שלנו יכולות גם להשתנות עם השנים וזה לגמרי בסדר, הצליל החם והנעים, לפתע נשמע לנו פתאום סתום ואנחנו מוצאים את עצמנו מעדיפים קר ואנאליטי, ממנו סלדנו, אך לפני שנים מועטות.
כל זה בסדר, מקובל ולגמרי אישי. אחד אוהב הפוך, השני אוהב אספרסו.
יתרה מזאת, האמור בכלל לא מצביע על שום דבר שהוא כביכול נאמן למקור, היות ואין מקור ולעולם לא יהיה כזה. האמור בסך הכל מצביע על הטעם האישי של כל אחד מאיתנו ובגלל זה, ברמה הטונאלית, המערכות שלנו נבדלות אחת מהשנייה.
בשונה מהאמור, וכאן הבילבול, יש את תפקודה של המערכת והתוצאה הסופית, אשר אינה קשורה בכלל לטעם אישי והיא נמדדת במונחים אוביקטיבים אשר קשורים למושגים כדוגמת במה, דינמיקה, פירוט, מהירות, יכולת התמודות עם באס, יכולות תלת מימד, מידת השפעת החדר על התוצאה הסופית ועוד.
שיפור של הפסקה הראשונה יביא בסך הכל לשינוי טונאלי, אשר אינו מעלה ואינו מוריד ונוגע לאהבת המאזין.
לעומת זאת, שינוי הנוגע לפסקה השנייה יגרום למערכת להשמע טוב יותר אוביקטיבית.
וכאן ההבדל.
רן
