אבל בוא נראה אם בסוף הוא ישתף אותנו בתוצאה ואם הוא בעצמו יהיה מרוצה ממנה…
בספק רב
(שישתף).
אבל בוא נראה אם בסוף הוא ישתף אותנו בתוצאה ואם הוא בעצמו יהיה מרוצה ממנה…
זה שחברת רמקולים חייבת לרכוש את הציוד הכי מתקדם על מנת לתכנן את הרמקולים שלה זה ברור. מה זה משנה לך כצרכן? אתה אמור לרכוש מוצר מוגמר שעונה על הציפיות שלך בתחום שהוא בעיקרו מאוד סובייקטיבי.כבר קראו לי כאן מוטציה, טרול, תולעת, וריאנט, ליצן ועוד ועוד
האמת זה מתחיל לשעשע אותי שתוקפים אותי במקום להתמודד עם הטענות
אם סאונד זה לא דבר מדיד
אם למדע אין קשר בכלל לסאונד ורק האוזן קובעת אז סבבה, אם האיבר אולי הכי לא מדויק שקיים - האוזניים שלנו יותר מדייקות לגבי רמקולים ממכשיר שעולה 100,000$ שמודד את הרמקול אלפי פעמים אז סבבה
כנראה שגם Dynaudio סתם השקיעו מיליוני דולרים בפיתוח מתקן וחדר מדידות מיוחד שבעזרתו הם מפתחים אך הרמקולים ההיי אנד שלהם
וויניל זה פורמט שהוא לא נחות מדיגיטל למרות שאני יכול למנות 10 למה הוא סיבות למה הוא כן בצורה שלא ניתנת לוויכוח בכלל
תמונות של המתקן המיותר שDynaudio בנו לכיף שלהם כי הרי למדע ומדידות אין בכלל קשר לסאונד
חוקי הפיזיקה בכלל לא תופסים באודיופיליה
צפה בקובץ המצורף 55028
אל תהיה עקשן.אם סאונד זה לא דבר מדיד
אוזניים הם לא כלי מדידה. אתה באמת לא מבין את ההבדל בין כלי מדידה לבין האזנה באמצעות חוש השמיעה ?אם האיבר אולי הכי לא מדויק שקיים - האוזניים שלנו יותר מדייקות לגבי רמקולים ממכשיר שעולה 100,000$ שמודד את הרמקול אלפי פעמים אז סבבה
יצרן רציני חייב להיעזר בכלי מדידה לתכנון וייצור.כנראה שגם Dynaudio סתם השקיעו מיליוני דולרים בפיתוח מתקן וחדר מדידות מיוחד שבעזרתו הם מפתחים אך הרמקולים ההיי אנד שלהם
חזרתי להתחלה. האם שמיעת CD בבית כשהדיסק הוא באמת נשא טהור של מידע דיגיטלי, ללא תווך חשוד של תשתית ספקי המדיה, ומוזרם דרך כבל אופטי למגבר עם כניסה אופטית וDAC מובנה ברמה גבוהה היא לא הדרך הטהורה ביותר לשמוע את המוזיקה כפי שהיא יצאה מהאולפן ? (מוזיקה שהוקלטה בעידן הדיגיטלי).
לפי ההיגיון הזה אתה צריך לדמות בביתך את תנאי האולפן מבחינת ציוד ואקוסטיקה...
חוץ מזה, למה להחליט מראש שטכנאי המסטרינג הוא האורים והתומים שצריך להשתדל להגיע לתוצאה שהוא רצה ?
אתה מודע לכך שזה לא בהכרח מייצג את איך שהאמן התכוון שזה יישמע ?
ברור שכן!חזרתי להתחלה. האם שמיעת CD בבית כשהדיסק הוא באמת נשא טהור של מידע דיגיטלי, ללא תווך חשוד של תשתית ספקי המדיה, ומוזרם דרך כבל אופטי למגבר עם כניסה אופטית וDAC מובנה ברמה גבוהה היא לא הדרך הטהורה ביותר לשמוע את המוזיקה כפי שהיא יצאה מהאולפן ? (מוזיקה שהוקלטה בעידן הדיגיטלי).
כבר קראו לי כאן מוטציה, טרול, תולעת, וריאנט, ליצן ועוד ועוד
האמת זה מתחיל לשעשע אותי שתוקפים אותי במקום להתמודד עם הטענות
אם סאונד זה לא דבר מדיד
אם למדע אין קשר בכלל לסאונד ורק האוזן קובעת אז סבבה, אם האיבר אולי הכי לא מדויק שקיים - האוזניים שלנו יותר מדייקות לגבי רמקולים ממכשיר שעולה 100,000$ שמודד את הרמקול אלפי פעמים אז סבבה
כנראה שגם Dynaudio סתם השקיעו מיליוני דולרים בפיתוח מתקן וחדר מדידות מיוחד שבעזרתו הם מפתחים אך הרמקולים ההיי אנד שלהם
וויניל זה פורמט שהוא לא נחות מדיגיטל למרות שאני יכול למנות 10 למה הוא סיבות למה הוא כן בצורה שלא ניתנת לוויכוח בכלל
תמונות של המתקן המיותר שDynaudio בנו לכיף שלהם כי הרי למדע ומדידות אין בכלל קשר לסאונד
חוקי הפיזיקה בכלל לא תופסים באודיופיליה
צפה בקובץ המצורף 55028
הביקור פה והרצון להשתתף ובטח לשתף, מתחיל להעלם לטובת פלטפורמות אחרות...
אשמח להסבר מה כוונתך ב"פלטפורמות אחרות"?
שואל באמת ולא בציניות.
?!אשמח להסבר מה כוונתך ב"פלטפורמות אחרות"?
שואל באמת ולא בציניות.
"נראה לי גם מופרך.....לאמן את השמיעה כדי לפתח מיומנות , יש הרבה כאלה שפשוט נהנים מהחווייה והבעלות - ללא שאר רוח נוסף" .
clip99
ממש לא מופרך נהפוכו. זה בדיוק ההבדל המהותי שמתקיים בין אודיופיל לחובב המוסיקה. בניגוד מוחלט לאובססיה לתוכן שמתקיימת אצל זה האחרון שאיכות הסאונד מעניינת אותו כקליפת השום.
נחדד ברשותך . מיומנות היא נגזרת של שמיעה מצויינת , ולא לכל אחד יש כזו . בנוסף ההגדרה היא "חובב צליל" , ויש כאלה שיסתפקו בהגעה לצליל/חווייה האידיאלים עבורם , מבלי לשאוף לפתח מיומנות כזו . אני מוצא לנכון גם לציין לרעה את האמירה הלקויה בדבר האבחנה בין אודיופיל לחובב מוזיקה . כבודו שכח שבכדי לספק את ה"אובססיה לתוכן" יש צורך גם באיכות צליל מסוימת ולכן אין תוקף לאבחנה זו ולכל היותר זה עניין של פרשנויות שונות לאותה איכות נדרשת .
השאיפה הינה לגעת בפיין טהור..שקיים במציאות, ולא באותם מחוזות הדמיון כפי שהטכנוקרט נוטה לחשוב... פיין שמגולם לדוגמה בכיוון כלי נגינה, ולא פחות חשוב בביצוע המוסיקה פרופר.
נהפוכו? זו שאיפה אוטופית , תיאורטית בלבד . אינך יכול לשחזר לעולם כלי נגינה באופן מושלם בציוד שמע , רק לנסות להתקרב לכך , וגם אז רק לתוצאה שהתקבלה בתלות בסביבה ובתנאי ההאזנה הספציפיים לביצוע - דהיינו מקרה פרטי מתוך אינסוף וריאציות אפשריות לקלט שיתקבל מאותו כלי בתנאים אחרים . מצחיק גם לייחס או לכפוף 2 מושגים שסותרים אחד את השני - דמיון וטכנוקרטיה . אתה באמת רוצה שאכנס לעניין מי מדמיין ומה מדמיינים? גם ככה החברים פה עם עצבים רעועים .
גישה זו מנוגדת בתחליט למי שעבורו התחביב מתחיל (שלא נאמר נגמר) במדידות ונתונים, בחיבור המערכת, בעצם הידיעה שבבעלותו ציוד אודיו יוקרתי,
מגוחך לחשוב , ויתרה מכך- להעביר בפומבי שיפוט כזה על רק מעצם שאיפתם להיצמד למפרט טכני מסוים כנדבך בחוויית ההאזנה *הפרטית* שלהם , בבחינת הפוסל במומו . נראה לך שאנשים המצדדים בחוויית שמע , כן - גם כזו , מתפארים או מחזיקים בכלל בציוד יוקרתי ? ובכלל בעצם , האם הבעלות על ציוד יוקרתי מעידה בהכרח על חוסר עניין באיכות צליל או במוזיקה?
מכאן שהמיומנות, ובמילים אחרות אותה יכולת ההבחנה ולא רק הדקה ביותר בין מצלול x ל-y או בין מאפינים סונים שמתקיימים כאשר משווים ציודים שונים הוא לא רק בגדר מוטו אודיופילי, הוא העוגן, ובעיקר שאר הרוח שלו!
נכון אך רק בהקשר הזה . יכולת שמיעה פנומנלית או מיומנות אינן רלוונטיות לעניין החווייה , שזו השורה התחתונה גם במקרה של שמיעה אבסולוטית וגם במקרה של אדם חצי חרש .
הביקור פה והרצון להשתתף ובטח לשתף, מתחיל להעלם לטובת פלטפורמות אחרות...
המוסיקה הוקלטה באולפן, כל ערוץ בנפרד, או לפעמים תזמורת מנגנת יחד אך מוקלטת בעשרות ערוצים.
היא "יצאה מהאולפן", אחרי שעברה שלבים של מיקסינג ומאסטרינג ונדחסה לשני ערוצים.
"הדרך הטהורה" היא לא טהורה כל כך, שהרי כמות המידע המוסיקלי בשלב ההקלטה גדולה פי 100 ומעלה משני הערוצים "המסכנים" שאתה מקבל.
בקצרה: אין בין אקוסטיקה באולפן ואקוסטיקה בסלון כל קשר.
הערה:
עבודת המפיק (מיקסיניג) והטכנאי (מאסטרינג) נעשית במחשב\קונסולה אחרי ההקלטה, בד"כ מול מוניטורים של אולפן ב'שדה קרוב' או אפילו אוזניות, לכן האקוסטיקה באולפן לא הכי רלוונטית.
מעבר לזה, האמנים סומכים ידיהם על העבודה של הטכנאים, עד שיוצא המאסטר.
רובם מכיר היטב את היכולות של אנשי האולפן, לומדים מהם, ונהנים מהתוצאה.
כשיש וויכוחים, הטכנאי יודע להסביר ולרוב האמן מבסוט שהוא 'הפסיד'.
יתרה מכך, אפשר לחשוב על המאסטר כיצירה אמנותית בפני עצמה.
באולפן מיצרים את הבמה, ממקמים את הכלים במרחב, מוסיפים אקו, ריוורב, דיליי, דחיסה, פרופורציות וכו..
יאללה נענה לך בכיף:
ראשית, אל תכעס על כנותי, אני לא בטוח שאתה משתמש נכון במילה 'פרדוקס'. אולי התכוונת לאוקסימורון, וגם כאן זו אקרובטיקה. (אני מתעכב על זה רק לוודא הבנה הדדית להמשך, לא להקטין. למי שמעוניין, אני מוכן לצרף לחתימה שלי הצהרה שהוא מבין ממני בכל דבר פי אלף).
אני מאמין שהתכוונת לזה שמבחינתך המאסטר הוא 'המקור'? מקובל, אם כן, נמשיך על בסיס זה.
שנית (וכאן שום סיכוי שנגיע להסכמה רחבה): מבין האפשרויות להבאת מידע דיגיטלי עד לממיר, CD עונה הכי פחות להגדרה "נשא טהור של מידע דיגיטלי". הוא התווך שהכי סביר שיהיו לו טעויות בהעברת המידע.
זאת בשעה שקריאת אותו קובץ מדיסק של מחשב, או הבאתו בסטרימינג הרבה יותר אמינה במונחים של "נשא טהור של מידע דיגיטלי".
פורמט רדבוק, אינו מכיל תיקון שגיאות אמין, ברמת הפרוטוקול.
זאת הסיבה מדוע כוננים (או "טראנספורט" בז'רגון האודיופילי) נדרשים לתרגילים של דגימה חוזרת של כמה עשרות פעמים של אותו מידע מה-CD, והשוואה של כל דגימה כדי לשפר דיוק.
זאת גם הסיבה מדוע תוכנות CD RIPPING נאלצות להשתמש במסד נתונים חיצוני באינטרנט על מנת להשוות תוצאה של תהליך ה RIP: תהליך קריאת המידע מ CD אינו דטרמיניסטי (יותר אותה תוצאה 100% מהפעמים), ולכן אינו אמין כמו מערכת קבצים של ווינדוז, מק או לינוקס, או בהבאת מידע באמצעות פרוטוקול אמין דוגמת TCP.
2) רק דבר אחד למען הסדר הטוב, להצהרה הזו: "מערכת של תיקון שגיאות שהופכת למידע אנלוגי" אין כל קשר לנושא, שהרי תיקון השגיאות של CD (או של מע' קבצים, או רשת) נעשה כולו בדומיין הדיגיטלי.
האם השווית בהאזנה? הלוואי והיית צודק ואפשר היה לאפסן את כל הדיסקים אם בעזרת שירותי הסטרימינג או אם בהמרה לקובץ שיושב במחשב. הבעיה היא ששתי האופציות נשמעות פחות טוב.יאללה נענה לך בכיף:
ראשית, אל תכעס על כנותי, אני לא בטוח שאתה משתמש נכון במילה 'פרדוקס'. אולי התכוונת לאוקסימורון, וגם כאן זו אקרובטיקה. (אני מתעכב על זה רק לוודא הבנה הדדית להמשך, לא להקטין. למי שמעוניין, אני מוכן לצרף לחתימה שלי הצהרה שהוא מבין ממני בכל דבר פי אלף).
אני מאמין שהתכוונת לזה שמבחינתך המאסטר הוא 'המקור'? מקובל, אם כן, נמשיך על בסיס זה.
שנית (וכאן שום סיכוי שנגיע להסכמה רחבה): מבין האפשרויות להבאת מידע דיגיטלי עד לממיר, CD עונה הכי פחות להגדרה "נשא טהור של מידע דיגיטלי". הוא התווך שהכי סביר שיהיו לו טעויות בהעברת המידע.
זאת בשעה שקריאת אותו קובץ מדיסק של מחשב, או הבאתו בסטרימינג הרבה יותר אמינה במונחים של "נשא טהור של מידע דיגיטלי".
פורמט רדבוק, אינו מכיל תיקון שגיאות אמין, ברמת הפרוטוקול.
זאת הסיבה מדוע כוננים (או "טראנספורט" בז'רגון האודיופילי) נדרשים לתרגילים של דגימה חוזרת של כמה עשרות פעמים של אותו מידע מה-CD, והשוואה של כל דגימה כדי לשפר דיוק.
זאת גם הסיבה מדוע תוכנות CD RIPPING נאלצות להשתמש במסד נתונים חיצוני באינטרנט על מנת להשוות תוצאה של תהליך ה RIP: תהליך קריאת המידע מ CD אינו דטרמיניסטי (יותר אותה תוצאה 100% מהפעמים), ולכן אינו אמין כמו מערכת קבצים של ווינדוז, מק או לינוקס, או בהבאת מידע באמצעות פרוטוקול אמין דוגמת TCP.