הפסיכולוגיה משפיעה על הצרכים שלנו עד כדי כך שלפעמים אנחנו שוכחים מהם הצרכים האמיתיים שלנו ולכן יש קשר עקיף וישיר בין 2 הדברים. זה בא לידי ביטויי בסופר למשל, ליד הקופות יש כל מיני מוצרי צריכה קטנים ולכאורה זולים שקורצים לצרכן והקופאיות שמזכירות לך שיש מבצע זה או אחר, זה קורה בפרסומות בטלוויזיה, ברשתות החברתיות וגם בתחום האודיו שהוא הנושא שעליו אנו דנים, לצורך העניין יש כאלה שהאודיופיליה כל כך חזקה באופי שלהם עד שהם מושכנעים שזהו הצורך האולטימטיבי. צריך להיות בעל אופי מאוד חזק בשביל לא להיות מושפע מגורמים חיצוניים שקיימים כמעט בכל מקום (גם אם נדמה לנו שזה קל ושאנו לא מושפעים).
כנות רבותי כנות
- פותח הנושא ברקצ
- פורסם בתאריך
הפסיכולוגיה משפיעה על הצרכים שלנו עד כדי כך שלפעמים אנחנו שוכחים מהם הצרכים האמיתיים שלנו ולכן יש קשר עקיף וישיר בין 2 הדברים. זה בא לידי ביטויי בסופר למשל, ליד הקופות יש כל מיני מוצרי צריכה קטנים ולכאורה זולים שקורצים לצרכן והקופאיות שמזכירות לך שיש מבצע זה או אחר, זה קורה בפרסומות בטלוויזיה, ברשתות החברתיות וגם בתחום האודיו שהוא הנושא שעליו אנו דנים, לצורך העניין יש כאלה שהאודיופיליה כל כך חזקה באופי שלהם עד שהם מושכנעים שזהו הצורך האולטימטיבי. צריך להיות בעל אופי מאוד חזק בשביל לא להיות מושפע מגורמים חיצוניים שקיימים כמעט בכל מקום (גם אם נדמה לנו שזה קל ושאנו לא מושפעים).
לא הכל זה עניין של צורך.
מי שקונה רכב למשל, יש לו צורך ברכב לצורך התניידות מבלי להיות תלוי בתחבורה ציבורית.
את הצורך הזה אפשר למלא ע"י רכישה של רכב זול או רכב יקר יותר.
אני יודע שמייד יקפצו ויגידו שבקניה של רכב יש הרבה שופוני, סמל סטטוס והצלחה אבל זה לא נכון בהכרח לכל רכישה של רכב שהוא מעל לדגם כניסה של יצרן זול.
איזה שופוני או סמל סטטוס יש בפורד פוקוס?
למה לקנות פורד פוקוס כאשר יש רכבים זולים יותר שיעשו בדיוק את אותה העבודה - יביאו אותך מנקודה A לנקודה B .
עכשיו נוסיף רכב יותר איכותי , למשל BMW מסדרת כניסה, נגיד סדרה 1 . זה לא רכב מפואר , לא משדר יוקרה וסטטוס של הצלחה מטורפת....אז מהן הסיבות שבכל זאת אנשים קונים אותו?
אולי בגלל שהוא יותר כיף לנהיגה?
אולי בגלל שהוא יותר נוח ואחרי נהיגה ממושכת אתה לא יוצא סמרטוט ממנו?
מה רוצה לומר בכל הנ"ל?
לא תמיד רכישה של מוצר יקר יותר היא תוצאה של משהו פסיכולוגי או שופוני.
לפעמים יש סיבות שיש להן ערך אמיתי לרוכש . ערך אמיתי = מוכן לשלם תוספת תמורתן.
ארז
מי שקונה רכב למשל, יש לו צורך ברכב לצורך התניידות מבלי להיות תלוי בתחבורה ציבורית.
את הצורך הזה אפשר למלא ע"י רכישה של רכב זול או רכב יקר יותר.
אני יודע שמייד יקפצו ויגידו שבקניה של רכב יש הרבה שופוני, סמל סטטוס והצלחה אבל זה לא נכון בהכרח לכל רכישה של רכב שהוא מעל לדגם כניסה של יצרן זול.
איזה שופוני או סמל סטטוס יש בפורד פוקוס?
למה לקנות פורד פוקוס כאשר יש רכבים זולים יותר שיעשו בדיוק את אותה העבודה - יביאו אותך מנקודה A לנקודה B .
עכשיו נוסיף רכב יותר איכותי , למשל BMW מסדרת כניסה, נגיד סדרה 1 . זה לא רכב מפואר , לא משדר יוקרה וסטטוס של הצלחה מטורפת....אז מהן הסיבות שבכל זאת אנשים קונים אותו?
אולי בגלל שהוא יותר כיף לנהיגה?
אולי בגלל שהוא יותר נוח ואחרי נהיגה ממושכת אתה לא יוצא סמרטוט ממנו?
מה רוצה לומר בכל הנ"ל?
לא תמיד רכישה של מוצר יקר יותר היא תוצאה של משהו פסיכולוגי או שופוני.
לפעמים יש סיבות שיש להן ערך אמיתי לרוכש . ערך אמיתי = מוכן לשלם תוספת תמורתן.
ארז
arye.gur
חבר משקיען
- הודעות
- 2,592
- מעורבות
- 882
- נקודות
- 113
ההשוואות בין אודיו לרכב הן בעיתיות מפני שברכבים - וככל שהם יקרים יותר כך המשפט נכון יותר - יש הרבה מרכיבים שקשורים בבטיחות האקטיבית שיכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות, ולא תמיד רוכשי הרכבים היוקרתיים מודעים בכלל למבנה של הרכב ולמשמעויות השונות.
באודיו - מה שאתה שומע זה מה שיש לך.
אריה
בכל הקשור לרכבים פורד זה מותג שמשדר אמינות, התמדה בכל הקשור לדגמים ושירות, פחות בכל הקשור ליוקרה ולכן מי שקונה פורד הוא לא בהכרח מושפע מהפרסום או הולך בעקבות העדר, פורד פוקוס הוא הרכב שלוקח אותך מA לB. באשר לבמוו, אפילו בדגמים הזולים יש ניצוץ של יוקרה (גם אם זה סוג של איך כותבים "אבו עלי"), מדובר במותג ידוע ונחשק בקרב אלו שיכולים להרשות לעצמם לרכוש אותו. הכיפיות שבנהיגה באה דווקא לדעתי מהרכבים האיטלקיים כמו אלפא רומיאו של פעם והאברט (נראה כמו צעצוע עד שמתניעים את המנוע ושומעים את המוזיקה שיוצאת ממנו ובעיקר מהאגזוזים שלו), אנשים שאוהבים את הרכבים האלה הכי מנותקים מהעדר, לא מעניין אותם יוקרה ולא מעניין אותם להגיע מA לB, מעניינת אותם חווית הנהיגה בדיוק כמו שמעניין את האודיופיל להנות מהמוזיקה אבל מודע לעומק הכיס שלו (אומנם מדובר ברכבים לא זולים אבל בהשוואה לרכבים אקזוטיים הם יותר נגישים לעם). אני מניח שגם את העשירים מעניינת חווית הנהיגה אבל פקטור הסטטוס/האבו עלי יותר גדול וזה מובן מאליו, כולנו נראה יותר טוב בפרארי או למבורגיני שנגיע לכנסים או אירועי התרמה לא?
אתה מתכוון לתקופת שנות ה80 תחילת שנות ה90 העליזות, לסובארו, מאזדה והונדה היו רכבים של להניע ולנסוע, אפס תקלות. היום אנחנו חיים בתקופה שונה, היפנים ממש לא מה שהיו פעם מסיבות שונות שכנראה משפיעות על כל הענף, גם להם יש והיו צרות שהגדולה והעצובה מביניהם הייתה האצה בלתי נשלטת שנגמרה באסון, תכנס ביו טיוב ותשמע את השיחה המצמררת בין הנהג שהיה כנראה עם משפחתו לבין 911, עצוב ולא לבעלי לב חלש.
אגדות אורבאניות כנראה שתמיד תהייה להם עדת מאמינים.
שטיחים שזזו ממקומם עדיין לא מצביעים על בעיות אמינות.
הגירים הרובוטיים של פורד פוקוס שמחזירים את נשמתם מהר מאוד (ולא כשהם בריאים עשו עבודה מי יודע מה...)... , נעזוב בצד את הגירים תוצרת VGA או מנועי הטורבו של אותה קבוצה שמעדיפים שמן על פני בנזין, ונשכח נהצרפתיות שבכלל עושות מה בא להן בתחום החשמל והאלקטרוניקה.
כנס ל JD POWER ותראה מה סיפורים ומה עובדות.
כנראה שהיפניות עדיין אמינות מהאירופאיות
(מפתיע שהיפנים התגברו על הקשיים למרות סלידתו של מר גור שנותרה איתו משנות ה 70 יחד עם הסלידה מאלקטרוניקה יפנית שהחלה בשנות ה 80).
שטיחים שזזו ממקומם עדיין לא מצביעים על בעיות אמינות.
הגירים הרובוטיים של פורד פוקוס שמחזירים את נשמתם מהר מאוד (ולא כשהם בריאים עשו עבודה מי יודע מה...)... , נעזוב בצד את הגירים תוצרת VGA או מנועי הטורבו של אותה קבוצה שמעדיפים שמן על פני בנזין, ונשכח נהצרפתיות שבכלל עושות מה בא להן בתחום החשמל והאלקטרוניקה.
כנס ל JD POWER ותראה מה סיפורים ומה עובדות.
כנראה שהיפניות עדיין אמינות מהאירופאיות
(מפתיע שהיפנים התגברו על הקשיים למרות סלידתו של מר גור שנותרה איתו משנות ה 70 יחד עם הסלידה מאלקטרוניקה יפנית שהחלה בשנות ה 80).
רוזי, התנגחויות אישיות בפרטי (ההערה לגבי מר גור), לגבי מה יותר טוב בעולם המוטורי, אין צדיקים בתחום הזה, לכל יצרן יש את הבעיות שלו ולכתוב שיש שלמות זו הצהרה שלדעתי האישית מנותקת מהמציאות. לגבי התחום האפור אפשר לציין יצרן בודד או בודדים לא לקטול או לשבח קבוצה של יצרנים רק בגלל המוצא שלה (זה לא מעיד על דיון רציני).
עברת לסידרת חינוך?
היכן כתבתי שקיימת שלמות אצל יצרן מסוים?
לצורך ההכללה, כתבתי צרפתיות, שאכן בעיות החשמל חוצות את שלושת היצרנים הגדולים של אותה מדינה.
לעומת זאת אתה מערב שטיח לא במקום כמצגת להידרדרות התעשייה היפנית משנות ה 70...
אני לא בטוח שזה מעיד על רצינות....
היכן כתבתי שקיימת שלמות אצל יצרן מסוים?
לצורך ההכללה, כתבתי צרפתיות, שאכן בעיות החשמל חוצות את שלושת היצרנים הגדולים של אותה מדינה.
לעומת זאת אתה מערב שטיח לא במקום כמצגת להידרדרות התעשייה היפנית משנות ה 70...
אני לא בטוח שזה מעיד על רצינות....
באופן כללי אתה צודק אבל שאופו ומרנץ (יש למרנץ נסיון רב בסטריאו) ירצו הם יוכלו, כנראה שהם לא מעוניינים להתחרות במותגי הבוטיק, בעיקר בגלל הסטיגמה שיש בקרב הצרכנים והתחרות הקשה שיש בקטגוריית ההיי אנד. אפשר לקחת בתור דוגמה את הAS 3000 של ימאהה שקיבל ביקורת חיובית באתר וגם היה הבחירה וההעדפה שלי על פני מותגים אחרים עם שמות יותר נוצצים באותה קטגוריית מחיר (למרות שלא הייתי חסיד של ימאהה בתחום האודיו הדו ערוצי וגם הרב ערוצי).
ההשוואה לא ממש במקומה, שהרי בניגוד לאודיו במכוניות ההבדל בין מכונית אחת לרעותה בולט, מדיד, ולרוב ניתן לכימות בלי בעיה, אודיו נשען כמעט אך ורק על תחושה סובייקטיבית ולכן לאנשי השיווק והמיתוג יש כר נהדר לפעולה יצירתית. ויש גם הבדל מהותי בסוג הטיעון, אף אחד מאלו שטוענים שסוזוקי אלטו ומרצדס 500 מביאים אותך מנקודה אחת לרעותה באותה יעילות ובאותה מהירות, לא יטען שהאלטו נוחה יותר, שקטה יותר או מפנקת יותר. המקבילה הסונית לטיעון שלך היא הטענה שמה חשובה איכות הצליל כשאנחנו שומעים את אותו שיר בדיוק בין שהוא נשמע בטרנזיסטור בן שלושים ובין במערכת עתירת יוקרה ומחיר. ואנחנו, נדמה לי, בכלל לא שם.
טל"ח
לעולם התרשמות היא סובייקטיבית, יש הבדל כשהיא נוגעת למדדים הניתנים לכימות או מדידה לבין שאינם כאלו, באודיו שלא כבמכוניות היא לרוב כזו. מה שרשום בניירות של היצרנים יכול להיות זהה בקופסה שבה מכשיר ב 100 דולר או ב 100000 דולר, במכוניות זה אחרת כידוע. ואין בכך שום סתירה להנחה שישנם כאלו שאוהבים מכוניות כמו שאנחנו אוהבים אמפליפיירים ומוכנים לשלם בהתאם, ההבדל הוא שעלינו אפשר לעבוד, על מי שקונה סוזוקי כשהמוכר מנסה ברוב שכל וערמומיות לשכנע אותו שזה בדיוק כמו פרארי, קשה קצת יותר.
אריה ,
מה הקשר בין מכונית לאודיו,
כל אחד נבחן בפרמטרים שונים
ויש גם ציפיות שונות,
אנשים הם שונים והיכולות שונות,
לא כולם בשנות ה70 נסעו בדופין
עם וריאטור,
מכוניות פחות משדרגים כי גם ההחזקה
עולה,מעטים קונים פחנוע יד 4
להגיע מנקודהa לנקודה b.
נכון אבל לא מדוייק לגמרי, בתחום האמפלייפיריים והנגנים פער המחירים בין חוץ לארץ לארץ קטנים יותר מאשר הפערים במחירים בין הרכבים בגלל המיסויי, יש רכבים ספורטיבים לכאורה שנחשבים לעממיים באמריקה ובארץ (בגלל שליבואן אין ברירה) המחירים שלהם בשמיים כמו מותג יוקרה, למי לבוא בטענות, ליבואן, למוכר? ברור שלא כל עוד המדינה לא מורידה את המס ולמוכר לא נותרת ברירה אלא לשווק את ה"מוצר" כמותג יוקרה ואנשים קונים. לגבי תחום האודיו יש תחומים יותר שנויים במחלוקת מאשר הגברה ומקור כמו למשל כבילה, שמן נחשים (אין לאנשים רחמים על הנחשים המסכנים) ועוד כל מיני קסמים ואמונות תפלות שמוכרים לאודיופילים מכורים קשה בלי שום קשר להגיון או למדע וזה די פשוט ואולי לא צריך יותר מדי לשכנע את האנשים האלה שזה עובד, הלקוחות הספציפיים פשוט דורשים את זה ואולי לחנויות האודיו המתמחות אין ברירה אלא למכור את זה (בשמחה או לא בשמחה, זו כבר שאלה אחרת). ב 2התחומים בסופו של יום הצרכנים אשמים כי אם לא קונים המחירים יורדים.
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,950
- מעורבות
- 2,947
- נקודות
- 113
ראשית, לא אתה ולא אני באמת קובעים מה זה היי-אנד. לא שייש סמכות מרכזית אחת לקבוע, אבל בוא נגיד שייש כמה גורמים מוכרים שדי משפיעים על הקונצנזוס, ואחד מהם הוא Stereophile, שמפרסם רשימות חלקיות של מוצרי hi-end ברמות שונות, החל מרמת כניסה ועד לטופ שייש, והאופו 105 נמצא שם ב-Class A, וגם קודמו, ה-95, הייה שם ברשימות קודמות.
כך שנראה לי שלפחות לגבי האופו אין כל כך ויכוח אם הוא הי-אנד או לא. יש גם מרנץ ברשימה.
אני גם חולק על הלוגיקה שאם יש מוצר יקר יותר שנשמע טוב יותר, המוצר הזול יותר אוטומאטית אינו הי-אנד.
אם, לצורך הדיון, dCS Vivaldi שמחירו $114,996 "משאיר מאחור" את ה-Metronome Technologie CD8T Signature שעולה "רק" $11,800, זה לא ממש אומר שהמטרונום מפסיק להיות הי-אנד.
עמיר