מה זה ה"נכון"? ואת מה "משחזרים"?
למעשה, הדבר הייחיד שהגיוני הייה לנסות
לשחזר זה את גלי הקול כפי שהיו מגיעים לשתי אוזניו של מאזין שהייה יושב בחלל ההקלטה בזמן הביצוע המוקלט, את
זה להקליט, ותוצאת השיחזור היא זו שצריכה להגיע לאזני המאזין בביית.
למשל אם שמים 2 מיקרופונים בקידמת הבמה, 20 מטר זה מזה, הם לא קולטים את מה שהייה מגיע לשתי אוזניו של מאזין שהייה יושב בחלל ההקלטה, כי אוזני המאזין אינן מרוחקות 20 מטר זו מזו.
כמוכן אם מקליטים ב-3 מיקרופונים ויותר, אין שים מקום בחלל ההקלטה שבו יכול להיות מאזין שזה מה שהוא קולט, נכון?
כלומר ההקלטה אמורה להתבצע עם שני מיקרופונים שהמרחק בין הממבראנות שלהם קרוב למרחק בין עור התוף של אוזניו של מאזין ממוצע, ולהיות מושמעת בעזרת אזניות, כנראה in-ear.
ואם משמיעים בביית עם מערכת ורמקולים, אז אפילו אם הצלילים משוחזרים נכון ע"י המערכת, עדיין מה שמגיע לאוזני המאזין כולל את האקוסטיקה של החדר, כולמר לא מה שהוקלט, כלומר אין סיכוי לשחזר בעזרת רמקולים.
ולזה יש להוסיף:
- מספר ההקלטות שבוצעו עם שני מיקרופונים במרחק האמור בטל בכמה סידרי גודל יחסית למספר ההקלטות שבוצעו בקונפיגוראציות אחרות, החל בשני מיקרופונים רחוקים או ממוקמים גבוה, לא באולם, וכלה בריבוי מיקרופנים (ובמיקרופון אחד - מונו). אם מסתכלים על זה באחוזים בדיוק של 3 ספרות אחרי הנקודה למשל, זה 0.000% מההקלטות
- הרבה ממהקלטות מבוצעות כשהמיקרופונים קרובים, ואז הם קולטים יותר באס ויותר אימפאקט ממה שמאזין מהאולם הייה שומע
- גם כשמקליטים באולם קונצרטים, בהרבה מקרים התזמורת לא מוקלטת כשהיא על הבמה, אלא באולם עצמו, כשהכיסאות מפורקים
- ככל הידוע לי, הקלטות של הופעות פופ/רוק אינן נעשות דרך מערכות ה-PA, אלא מה-feed שלהן, שמכיל בסדרי גודל פחות באס. בהופעות כאלה משתמשים ברמקולים/סאבים אימתניים שמגבירים את הבאס לאין שיעור וללא פרופורצייה
- בעצם שיחזור מדוייק אמור לכלול גם את הווליום!! כידוע, ווליום חזק יותר נותן תחושה של יותר באס ויותר גבוהים ממה שהייה במקור, אבל בהקלטה ובתקליטים/דיסקים/קבצים אין שום אינדיקאצייה למה הייה הווליום המקורי, והכל ניחוש, עם אפשרויות לשטויות בהרבה מאוד dBs
אז, בקיצור, כל הרעיון של התייחסות למה שמוציאה מערכת כאל "שיחזור" הוא רעיון מופרך מיסודו, ששייך אולי לתקופת האידיאלים של תחילת ימי ה-Hi-Fi והסטריאו, אבל אין לו מקום בימינו.
עמיר