דן
כאשר נחשפים בתדירות גבוהה לתוכן קולי במדיה מסויימת שלא נשמע טוב תרתי משמע ולא בהכרח מהסיבה שהוא אכן הגיע לידינו לא מספיק איכותי, זה מערער את העיסוק האודיופילי שלוקח זמן להבין שהוא קשוח. מכאן שבמסע של כל אחד מאתנו לא פעם כפי שרונן ציין קורה שדברים משתבשים.
לא אין כאן איזו נוסחת קסמים פרט לכללים בסיסיים שעל הדרך הרוב לומדים להכיר, וגם הם אינם ארובה להשגת המטרה. גם מה שמתאים לי לא בהכרח יתאים לך או לכל אחד אחר מהסיבה הפשוטה שלכל אחד חדר שונה ומערכת שונה וסף דרישות שונה, ויתרה מכך נסיון שונה, ולבסוף איך לא גם טעם שונה במוסיקה.
בכל אופן לדידי אחד הדברים שמקבלים פחות תשומת לב ראויה זו צורת האזנה. במילים האחרות לדעת למפות תוך כדי האזנה מה שלא רלוונטי בעיקר למוסיקה. זה סוג של מיומנות שמוזנחת.
מכאן שאין כמו למידה מהאזנה לרפרנסים או למצבים משתנים. בכלל ללמוד ניתן גם לא מעט ממה שאחרים השיגו, משילובים וציודים של מערכות שלא נחשפנו אליהם קודם גם במידה שידינו רחוקה מלהשיג.
מאד חשוב לדעת מה המגבלות שקיימות במרחב האודיו האישי, שכולל את המערכת ותגובת החדר. דוגמה שקשורה למערכת שלי אם יש לי רמקול ווינטג' שהבס שלו קרטון אני לא אצפה לקבל ממנו את הדיוק של יחידה קרמית או זו שעשויה מקרבון וזה ללא קשר כרגע למותג או לכמה נמוך כל אחת מהיחידות יכולה לרדת ובאיזו תצורת רמקול.
לשאוף למושלם או לאידאלי זה אחלה רק שאין פה קיצורי דרך וזה גם לא סוד שזה מצריך בדרך כלל להשקיע הרבה מאד כסף שלא לדבר על זמן. מבחינתי למקסם את היכולות של סך הנתונים שהשגתי זו התכלית.
הסיפור על מערכת זולה יחסית שעושה את זה יותר ממערכות אולטרה זה נחמד וזה יכול לשכנע עד לרמה מסויימת ולא יותר, וחס וחלילה שלא תתפסו אותי כאן באמירה מזלזלת משום שגם אני אוחז פלוס מינוס במערכת מהסוג הזה רק שההשקעה במסביב אצלי לא הייתה פחותה בהרבה ממה שהושקע במערכת גופא, ובד"כ הייחס הזה לא מתקיים לא רק ברמה הזו.
גם להפתעות יש מקום, וזה קורה לא פעם בשידוך מכשירים ושאר הציוד, ובכלל לתגובת החדר, וזה חלק מהכיף.
שורה תחתונה אני מחפש לקבל מקסימום אמינות. התוצאה אמורה לרגש ולהדביק אותי לספה ולשאוב אותי חזרה בזמן, ועד כאן זה פחות או יותר כמו כולם, ואם לא אפשר גם מבחינתי לכבות המערכת. אז נכון יש כאלה שזה קורה להם באוטו כמו שנאמר כאן לפני, או בהאזנה במטבח שזה גם לגיטימי. אבל חברים יקרים לא בשביל זה אנחנו כאן. על אותו משקל תוכן מעולה לטעמי ובעיקר מורכב, שמסיבות אוביקטיביות נשמע משובש לא יהפוך אצלי פתאום משום מקום לאיזה רפרנס אודיופילי זה פשוט לא יקרה. יותר חשוב לי אישית שהוא לא יזרק לצד כמו שבדרך כלל קורה. הסיבה היא שלכל מוסיקה איכותית כזו שהיא גם לטעמי יש מבצעים שמנגישים תוכן יחודי, כזה שמגלם קסם. המטרה שלי היא שכל זה יחשף עד כמה שניתן , וזה מבחינתי הסיפור. תאזינו לברירה הטבעית- אלי שורשים, או לאריק סיני - שירים חוזרים (אפרופו מוסיקה ישראלית) לא הפקות מי יודע מה. כבר האזנתי לחברה הראשונים באמת במערכות יותר ממושקעות, ולמרבה הצער זה אילץ את בעליהן לזפזף קדימה. למרות זאת במידה שמגיעים לנקודת "האל חזור" מגלים כמה עומק מהפנט מתקבל "מהברירה" הזו לצד עושר קולי מרגש, והרשימה הזו היא אין סופית.
מכאן שאני לא מחפש להתפשר על תוצאה פושרת ואם ננסח זאת קצת אחרת בעיקר כזו שרחוקה מלהשמע אמינה. כן יש דבר כזה. תוצאה בינונית אף פעם לא תעביר את מרבית החומרים מהמוסיקה שקיימת ברשותי שלא לדבר על מה שהיא באמת מגלמת, עבורי. לקח לי שנים שזה יקרה.
כבר ציינתי את זה בעבר, לכל חברה טביעת אצבע משלה ופערים קיימים מקצה לקצה ( גם ביחס לעצמה) מאלף ואחד גורמים ומשתנים, כולל השנים שהקליטו וכו. זה מה יש ואת זה אני אמור לקבל לטוב ולרע בלי לעשות לזה אידאליזציה. אם זה בכל זאת לא בא לי טוב לאוזן אני אשיג את האיזון שיאפשר לי להוציא מאותו כותר את המייטב. והטיונינג החדש הזה לא יהרוס לי כפי שניתן אולי לחשוב כותרים אחרים שעברו יותר מטוב.
כמה שזה ישמע הזוי למי מחברי הפורום ולא רק, את זה אני יכול למצוא ברמת הבורג. לדוגמה ברגי טיטניום במקום הסטנדרט שמגיע עם ראש שעולה כמה k€ מביאים לשיפור( לא אציין "מהותי" כי זה לא ישמע לכם הגיוני) ולעוד קצת הזה שהיה חסר לי. מי שמזלזל בדברים הקטנים סופו שילמד במוקדם או במאוחר מה הוא הפסיד על הדרך ולא בנקודות.
השליטה של המערכת ושיווי המשקל האקוסטי שמושג בחדר מונע תוצאה שהיא מוגזמת או כזו שנשמעת מכנית שלא לצורך. אם נסיון בהאזנה לתופעות כאלה ניתן די בקלות לזהות אותן.
הנטייה לא להתייחס להדהודים מיותרים בחדר היא מאד שכיחה, לי אישית זה מאד מפריע ובעיקר למה שאני מייחל לקבל מהמוסיקה, ונוכחתי לדעת שזה מתקיים גם בחדרים מטופלים לעילא.
באופן כללי המוסיקה מבחינתי צריכה למלא את החלל מלמטה ועד מעט מעל לגובה הראש. יש תוצאות שהגבול התחתון שלהם רחוק מהרצפה. כמו כן הרמקולים לרוב אמורים להעלם. הנקודה המתוקה לא צריכה להיות צרה כמו ראש של סיכה. קרי הזזת האוזניים טיפלה ימינה והאמצע נעלם. שכבות אמורות להיות שכבות בבמה ולא בכאילו. כך גם לגבי הטווח הדינמי (שכידוע גם הוא כמו השאר משתנה בהתאם למקור שמושמע) האוויר בין הכלים והווקל, המרקמים, והפרופרציות וכו. אתה מאזין לתוכן שמגלם במה עם עומק, אז אתה צריך לקבל במה (עד כמה היא אמורה להיות ברורה או צלולה אתה צריך לגלות), בטח שלא כזו שנגמרת עשרה ס"מ מאחורי קו הרמקולים. הרי בסופו של דבר זה מה שאמור לייצר את אשליית התלת. הקצה העליון שלו דרך אגב לא אמור להסתיים בתקרת החדר.
לגבי קבלת צבע, חום, או מה שלא פעם מכונה "מתיקות" אין על מה לדבר. אם הם קיימים בפורמט שנבחר להשמעה אז ברוך הבא. אם הם בכלל לא קיימים בתוצאה משהו כאן לא מכוון נכון לפחות מבחינתי. כלומר אם הסאונד יבש בצורה כזו שחוזרת על עצמה גם כאן יש לי בעיה. לסיכום כל רשימת המכולת האודיופילית הזו מבחינתי צריכה להיות נטולת סינתטיות או לחילופין מונוטונית.
