בדיוק - אהבת הסאונדלא מדובר ב"פגמים" בהקלטה, אלא "שיפורים" שהטכנאים עושים בכל מיני צורות, החל בבחירת ומיקום מיקרופונים, וכלה ב"בישולים" למיניהם, כדי שההקלטה תישמע "טוב" יותר לאוזן.
כלומר, המאסטר אינו משקף מציאות אלא עיוות משמעותי שלה, וקירבה אליו אינה "אמת" אלא "רמאות עצמית".
אתה חוזר שוב ושוב לאותם מקומות.
אתה מרמה את עצמך כשאתה חושב שאתה עוסק ב"אמת".
גם בתקליטים יש דברים נעימים יותר ופחות, כולל גם ממש לא נעימים, בתלות בהקלטה.
חוצמזה, אודיופיליה ("אמיתית") מוגדרת כ"אהבת סאונד המתקבל ממערכות קול", כלומר אהבת הסאונד, לא אהבת מדידותיו.
וגם כאן אתה חושב שאתה עוסק ב"אמת", אבל שוב מרמה את עצמך.
לא רק שהאודיופיליה שלך אינה ה"אמיתית", זו בעצם לא אודיופיליה כלל, בהגדרה.
אולי "טכנופיליה"
בשביל חלק מהאודיפילים
אהבת סאונד = נעים לי באוזן, הסאונד מוזיקלי, כיף לי לא מעניין שומדבר מעבר לזה.
ובשביל חלק מהאודיופילים-
אהבת סאונד=אני רוצה לשמוע את האמת בכל מחיר גם אם לא נעים לי באוזן.
אלה אסכולות שונות
אני לא אומר מה יותר נכון
פשוט אומר איפה אני נמצא
אגב אם הייתי היחיד בעולם שחושב או מרגיש ככה אז אוקיי הייתי אומר שאני לא שפוי
אבל יש עוד מיליונים כמוני פשוט לא הפורום הזה.
