אני חושב שאתה מגדיר פירוט כנראה אחרת ממני.מבחינת פירוט בהקלטה, אני לא אוהב הקלטות מאוד מפורטות של כלים בהופעה חיה, כי זה נשמע לא אמיתי. לא כמו הופעה חיה. כאן הרבה פעמים יש לי העדפה להקלטות ישנות יותר (הטובות...), שלא בודדו כל כלי עם מיקרופון משלו (או יותר מאחד), אלא השתמשו בשני מקרופונים ממוקמים היטב.
אנחנו משתמשים במונחים בסיסיים לתיאור סאונד, כאשר אין בעצם הבנה של כולם
לפירוש של כל מינוח.
אני לא בטוח שאני מבין את הלוגיקה שלך, וגם לא בטוח שהבנת את מה שכתבתי.מעניין!
"חוסר ההבנה של כולם לפירוש של כל מינוח" לא הפריע לך רק אתמול לקבוע בנחרצות
שצריך ניסיון ורפרנס בהאזנה למערכות סטראו כדי לזהות מהו צליל נייטראלי ומה לא.
טיפה בעייתי ליישום אם כל אחד מפרש "צליל נייטראלי" אחרת, לא?
אתה מתייחס לכמה שומעים ואני מתייחס לאיך שומעים.
לי הכי קל לזהות את זה באמצעות הזמרת או הזמר.
פירוט מבחינתי לדוגמה זה קבלת הגוון והגודל הנכון של הכלי או הווקאל (בכפוף לעוצמה שלו בהקלטה).
מעניין!
"חוסר ההבנה של כולם לפירוש של כל מינוח" לא הפריע לך רק אתמול לקבוע בנחרצות
שצריך ניסיון ורפרנס בהאזנה למערכות סטראו כדי לזהות מהו צליל נייטראלי ומה לא.
טיפה בעייתי ליישום אם כל אחד מפרש "צליל נייטראלי" אחרת, לא?
במערכת בהירה ורזה אתה תשמע את הטפיחות באופן מודגש יותר, כי חסרים תדרים אחרים (באס ומיד באס) ולכן היא לא מערכת מפורטת אלא מערכת מחסירה.לא לכמה - למה. פרטים.
אם בהקלטה מסויימת שומעים את טפיחות השסתומים בסקסופון או את מיצמוצי שפתי הזמרת, היא יותר מפורטת (לא ניכנס כרגע עם זה טוב או לא).
בהנתן הקלטה מפורטת, כנ"ל במערכת. המפורטת יותר היא זו שבה שומעים ברור יותר את הטפיחות, לדוגמא. מן ה
סתם, זו תהיה גם המערכת המאוזנת יותר מבחינת תדרים בנקודת ההאזנה של המאזין (שוב, בלי להכנס להעדפות סובייקטיביות).
לכולנו. אנחנו טובים יותר בזיהוי קול אנושי מכל דבר אחר.
נשאלת השאלה, מהו הנכון?
כיצד אתה מיומן לקבוע מהו נכון וכיצד אתה יודע שהוא הוקלט נכון?
בהקלטה המפורסמת של ג'אז במייזי הול, הוסיף מינגוס בעריכה הדגשה של הבאס (over dubbing), כי לטעמו הוא הוקלט חלש מדי.
זה נכון?
אבל בו נניח שאנחנו עוסקים רק במערכת ולא באופן ההקלטה ואפילו לא באופן העריכה...
איך אתה יודע מהו "הנכון"?
אין לנו סטנדרט.
לא של מאזינים ולא של רמקולים.
הרי מי שהכין לך את ההקלטה שמע רמקול אחר בחדר אחר, ולפיו הוא קבע מה נכון.
ומי ששומע, גם אם נניח שכל אחד מאיתנו שומע היטב (פיסיולוגית), לכל אחד מאיתנו יש זיכרון של סקסופון אחר, ממקום אחר, שהוא הנכון שלנו.
אז מי קובע את הסטנדרט?
איציק, טונאליות היא הגדרה די חד ערכית, ודי אינטואיטיבית להבנה כמדומני. תסתכל על ההגדרה בגוגל:השאלה כיצד אתה מגדיר טונאליות?
פירוט מבחינתי לדוגמה זה קבלת הגוון והגודל הנכון של הכלי או הווקאל (בכפוף לעוצמה שלו בהקלטה).
לי הכי קל לזהות את זה באמצעות הזמרת או הזמר.
למשל, אם בהרבה הקלטות הזמרת נשמעת צרחנית בקטעים מסוימים או ההיפך (נשמעת נעימה ורכה כל הזמן) - בשבילי המערכת אינה מפורטת והיא מדגישה או מחסירה תדרים.
כן, אבל אתה מדבר על תופעה פסיכו-אקוסטית אחת ופרטית. יש עוד הרבה דוגמאות, כמו קטימה של גראף ההיענות בקצוות התדרים באופן מסויים גורמת לצליל להשמע כמו דרך טלפון, ולנו לקבל את ההרגשה שהוא "מנוזל". אני לא בטוח שההיקש המתבקש מהתופעה שתיארת, לעובדה שמערכת לא מפורטת נשמעת צועקת או רזה, הוא כזה טריוויאלי. זה כבר נתון לפרשנות אישית ולאיך כל אחד מאיתנו, האנשים הלא-מקצועיים, משתמשים במינוחים.במערכת בהירה ורזה אתה תשמע את הטפיחות באופן מודגש יותר, כי חסרים תדרים אחרים (באס ומיד באס) ולכן היא לא מערכת מפורטת אלא מערכת מחסירה.
נשאלת השאלה, מהו הנכון?
כיצד אתה מיומן לקבוע מהו נכון וכיצד אתה יודע שהוא הוקלט נכון?
אין לנו סטנדרט.
לא של מאזינים ולא של רמקולים.
הרי מי שהכין לך את ההקלטה שמע רמקול אחר בחדר אחר, ולפיו הוא קבע מה נכון.
ומי ששומע, גם אם נניח שכל אחד מאיתנו שומע היטב (פיסיולוגית), לכל אחד מאיתנו יש זיכרון של סקסופון אחר, ממקום אחר, שהוא הנכון שלנו.
כי אם הכל סובייקטיבי, או מנעד ההעדפות השונות הוא רחב, איך בכלל אפשר ליצור שפה אודיופילית משותפת. פשוט, כמו באוכל, כל אחד וטעמו?
במערכת בהירה ורזה אתה תשמע את הטפיחות באופן מודגש יותר, כי חסרים תדרים אחרים (באס ומיד באס) ולכן היא לא מערכת מפורטת אלא מערכת מחסירה..
לא, לא. אל תלך לשם. אתה בורח מפה במודע או שלא במודע ל"לא משחקים, שברו את הכלים". אני מניח שתסכים איתי (ואתה מוזמן לחלוק על ההנחה שלי), שאם שנינו נשמע משולב של פיליניוס מול משולב של דרטזיל, שנינו קרוב לוודאי נסכים שהטונאליות של הדרטזיל טובה יותר, והדינמיות / דחיפה של הפליניוס טובה יותר. על זה, קרוב לוודאי, לא יהיה וויכוח. אם כבר, הוויכוח יהיה על מה חשוב לנו יותר ואיזה פשרה אנחנו מעדיפים.
אבל, לעניות דעתי, גם אם תשים עשרה אנשים שבינם ובין מערכת סטראו אין דבר וחצי דבר, ותשאל אותם שאלה ממוקדת בנוסח: "באיזה מערכת הקול נשמע לכם אמיתי יותר", קרוב לוודאי שהתוצאות תהיינה יחסית אחידות ודומות לרשמים שלנו.
קטונתי , אבל האם פירוט וטונאליות זה לא משהו שהולך ביחד באודיו.כן, אב, כל מה שנשאר לנו הוא לשכנע את רוזי ש"פירוט" זה יותר פרטים, ו"טונאליות" זה גוון צליל. לא?
קטונתי , אבל האם פירוט וטונאליות זה לא משהו שהולך ביחד באודיו.
אם כל התדרים נשמעים, ובעוצמה כפי שהוקלטו, אז המערכת תהייה גם מפורטת וגם נכונה טונאלית.
הנאמנות היא למקור - מה שהודפס על הדיסק (בהנחה שהוא מאוזן)קודם כל, אתה מניח שהכל הוקלט "נכון" ונערך "נכון". הקלטות ועריכה הם לא עניין אמפירי חד משמעי ויש סוגיות רבות שקשורות לאיך מקליטים ואיך עורכים הקלטה.
אבל אם אתה רוצה לשמוע את ההקלטה באופן מדוייק, אתה מחפש מוניטור אולפני. ועדיין... רבים לא אוהבים להקשיב למוניטורים אולפניים...