JBL היא לא ממש חברה גדולה.
אולי אני ואתה חושבים בפרופורציות אחרות לגבי מהי חברה גדולה,
בשבילי זה סוני, פנסוניק, יונדאי, סמסונג,LG, JVC, טושיבה ועוד...
לא צריך להיות נזיר עם גרא'ז כדי להיקרא חברה קטנה.
אקיופייז, לקסמן, מארק לוינסון, CARY, קונראד ג'ונסון ועוד רבות כמוה הן חברות קטנות, שלא מכוונות למכור לMASS MARKET, ומתמקדות באייכות ומיקסום הביצועים ולאו דווקא במיקסום היקפי המכירה וגידול המכירות ביותר שווקים.
(כהראה שכמעט כולם עושים את זה בשביל מיקסום הרווח)
רוזי, אתה צריך לבדוק את העובדות לפני שאתה מגיב.
JBL, בתחום ייצור הרמקולים, היא חברה ענקית. בנוסף, היא בבעלות של קונצרן הרמן, שזו חברה ששווה 6 מיליארד דולר. אין גדול מזה בתחום האלקטרוניקה הבידורית נטו.
מארק לווינסון היא גם חלק מקבוצת הרמן.
לקסמן היא בבעלות IAG, בעלת המותגים Mission, Whrefdale, Audiolab ועוד (לא סתם היא חווה פריחה בשנים האחרונות...).
באמת? אתה בטוח במה שאתה טוען? אם הרמן קומפריישן קונה את revel זה הופך אותה לגדולה יותר ממוניטור אודיו? לא. היא נותרה קטנה וחלק מקונצרן גדול.
Revel זו לא הדוגמא שאתה מחפש. עיקר הפרסום שלהם עכשיו זה כמותג יוקרה למכוניות יוקרה. הם רק עוד מותג בערימת המותגים של הרמן.
אלה המכוניות שקובעות תקנים. לדוגמא שימוש בחומרים קלים, אווירודינמיקה, יכולות דינמיות, ניצול מנועים.
נכון, ומי מייצר את המכוניות הללו?
נכון, חברות גדולות.
פעם גם בעולם הרכב היו יצרנים קטנים ועצמאיים שיזמו כל מיני פיתוחים. היום כבר אין.
למה?
כי היתרון לגודל עובד והייצור ההמוני מבטיח את האיכות.
ביחס למכונית, רמקול הוא מוצר נורא פשוט. הוא עובד כבר שנים פחות או יותר אותו הדבר ועושה פחות או יותר את אותה העבודה באותם התנאים (חלל ביתי). לחשוב שיש פה איזה הוקוס פוקוס חדש שייגרום למוצר הזה להשמע כל שנה יותר ויותר ויותר טוב, לאוזן האדם המאוד מוגבלת, וכל זה עם אותה מדיה שמזינה אותו... לא קונה.
מוכרים בולשיט.
כן גם הגדולים.
גם JBL מוכרת רמקול נורא יקר. רהיט ענק מעץ, שדורש חדר מיוחד והתקנת קאסטום.
אני לא מדבר על התקנות כאלו. מי שמייצר לעצמו סביבה אקוסטית הוא בליגה אחרת, גם בתוצאה.
אני מתייחס לזוג רמקולים שאתה יכול להעמיד אצלך בסלון.
ל-jbl רמקול אחד או שניים שנחשבים למוצרי על. ויש טובים מהם, מחברות קטנות יותר. מה הטענה כאן?
ומכן למבחנים העיוורים. ״הם לא הצליחו להבחין בין גראנד אטופיה לרמקול מחשב מפלסטיק של קריאטיב״ (בהגזמה כמובן). יופי. זה בעצם מוכיח את הבעיות במבחנים מהסוג הזה. למה? כי יש הבדלים משמעותיים אבל מבחן כזה לא בודק את יכולות הרמקול אם כי את היכולת של המאזין לא להתבלבל כשמבלבלים אותו. צריך להקשיב לרמקולים המדוברים, בלי שמישהו יצבוט להם את הפטמה, ושיגידו לי אם יש הבדל בין א׳ הזול ל-ב׳ היקר והמושקע בהרבה.
אם ההבדלים משמעותיים, אז איך מצליחים להתבלבל?
ואיך זה שיש קבוצה אחת של אנשים שמצליחים לבלבל אותה ואחרת שלא?
אנחנו מדברים על הבדלים "משמעותיים", שפתאום נעלמים והופכים לבלתי מובחנים?
אם מאזין מתבלבל ולא יודע לזהות מחדש רמקול שהוא כבר שמע, אז הוא לא יודע לזהות הבדלים בין רמקולים.
בהגדרה. בייחוד שיש קבוצה של אנשים
שכן מצליחה.
הבלבול לא נוצר כשהמבחן עיוור, להפך.
אלו המהנדסים של JBL שהתבלבלו כעשו מבחנים בהם ראו את הרמקולים, ונתנו ציונים גבוהים יותר לרמקול היקר יותר, מאשר כשקיבל במבחן עיוור.
המהנדסים, לא עיתונאי אודיו.
כי כולנו בני אדם וכבני אדם אנחנו נתונים להטיות פסיכולוגיות, ובגדול. כל ענף הפרסום בנוי על זה.
עיתונאי אודיו... הם בכלל לא הצליחו להבדיל בין רמקולים בשמיעה חוזרת.
אתה יודע למה?
לא כי "בלבלו אותם", כי קבוצת האנשים
שכן לימדו אותם לנתח סאונד, כן הצליחו.
זאת אומרת, שיש מי שמבחן עיוור לא מבלבל אותו, ויש מי שכן.
כתבי האודיו נכשלו כי הם למעשה לא מיומנים בהקשבה בקרותית (נכשלו=ההצלחה שלהם כמו של סתם אנשים שאספו מהרחוב).
עכשיו, שמאן דהוא לא יודע להבדיל בין רמקולים, כשהוא לא רואה אותם, מה שווה הביקורת שלו?
אתה אומר שיש חברות קטנות עם מוצרים "טובים" יותר, אבל מי אומר שהם טובים יותר?
אתה?
מגזין סטריאופייל?
מי?
לפי איזה מדד?
על בסיס איזה ידע ואיזו הכשרה?
אני לא רוצה להטפל אליך אישית, אתה איש מאוד חביב מאז ומתמיד, והפנייה האישית היא רק לצורך השיחה ויכולה להפנות את השאלה לכל אחד אחר...
אבל למה אתה חושב שאתה שומע טוב?
לדוגמא, בראש קבוצת פיתוח הרמקולים של הרמן יושב ד"ר לפסיכו-אקוסטיקה (Floyd Toole), שללמוד מהו סאונד שאנשים אוהבים זה פרוייקט חייו, שהאזנה ומדידה של רמקולים, לא ייצורם, זה המקצוע שלו. חברות רבות, קטנות וגדולות (מ-DeVore ועד פאראדיים), משתמשות בידע שהוא תוצר של העבודה שלו (והוא לא עבד לבד)
ואתה חושב שאתה יודע יותר טוב ממנו מה המתודולוגיה הנכונה לבדוק רמקול?
אז גם אני, שבחרתי ברווז לא מזמן, עשיתי את המבחן כמו שאני יכול.
שמתי בבית והאזנתי יומיים לכל ברווז בנפרד. אני
חושב שאני שומע הבדלים ואני
חושב שאני יודע לאפיין אותם. אבל אם הייתי עושה מבחן עיוור (עם השוואת עוצמות והכל) ומגלה שאני לא מצליח... אז הייתי מודה בזה שטעיתי כשחשבתי שאני שומע הבדלים, לא הייתי פוסל את המבחן.
הקטע הוא שאין באמת ויכוח אמיתי. ברור שיצרניות בוטיק יכולות לאפשר לעצמן את מה שיצרניות מסחריות גדולות פשוט אינן יכולות לאפשר לעצמן. למה? כי שוב - הן בנויות אחרת. וכן, בתוכן יש כמה בודדות שמצליחות לעשות את זה. ונתתי דוגמאות, וחזרת אתה עליהן, ודיווחתי לך שכבר נתתי אותן וכנראה תחזור עליהן שוב. משעמם משהו.
להפך.
הן לא יכולות, כי אין להם משאבים.
שם המשחק הוא יתרון לגודל, גם במחקר ופיתוח.
