האמת על ויניל - ויניל לעומת דיגיטלי?

[pruym]

זכותך לדעתך…

נכון, זו אך ורק דעתי הלא קובעת...
אבל בכל זאת הדגשתי בפוסט הזה יותר מפעם אחת שאני מדבר על הקלטות דיגיטליות ואז חבר פורום מדבר על השוואה של פינק פלויד ולא מפרט על איזה פטיפון ואיזה ממיר...

 

[נמר]

נכון, זו אך ורק דעתי הלא קובעת...
אבל בכל זאת הדגשתי בפוסט הזה יותר מפעם אחת שאני מדבר על הקלטות דיגיטליות ואז חבר פורום מדבר על השוואה של פינק פלויד ולא מפרט על איזה פטיפון ואיזה ממיר...

עשיתי טונות של השוואות. גם הדפסה דיגיטלית מול הקובץ ומול גרסת ה-sacd.
לדיגיטל אין את ההרמוניה (ניגון בהרמוניה - לא הרמוניות) שיש לאנלוג. מדוע? כי גם בהדפסה דיגיטלית, אתה עדיין מנגן אותה על אנלוג וזה פשוט, מה לעשות, נשמע טוב יותר.

ועכשיו למען הסדר הטוב. יש לי אוסף תקליטורים ענק (כמה אלפים) ואם אני מוכר את הפטיפון שלי עם הזרוע הראש ומגבר הפונו, אני יכול לשים יד על כל סט דיגיטלי שקיים ביקום ואפילו אקבל עודף. שמעתי כמה כאלה מאוד יקרים. חלקם היו מעולים, חלקם היו הדבר הקרוב ביותר לאנלוג (nagra) וחלקם היו פשוט דיגיטלים. אבל אלה שהיו קרובים לאנלוג בהחלט היו יכולים לספק אותי אם הייתי רוצה משהו שקרוב לאנלוג.

אבל מי רוצה על יד?

 

[pruym]

עשיתי טונות של השוואות. גם הדפסה דיגיטלית מול הקובץ ומול גרסת ה-sacd.
לדיגיטל אין את ההרמוניה (ניגון בהרמוניה - לא הרמוניות) שיש לאנלוג. מדוע? כי גם בהדפסה דיגיטלית, אתה עדיין מנגן אותה על אנלוג וזה פשוט, מה לעשות, נשמע טוב יותר.

ועכשיו למען הסדר הטוב. יש לי אוסף תקליטורים ענק (כמה אלפים) ואם אני מוכר את הפטיפון שלי עם הזרוע הראש ומגבר הפונו, אני יכול לשים יד על כל סט דיגיטלי שקיים ביקום ואפילו אקבל עודף. שמעתי כמה כאלה מאוד יקרים. חלקם היו מעולים, חלקם היו הדבר הקרוב ביותר לאנלוג (nagra) וחלקם היו פשוט דיגיטלים. אבל אלה שהיו קרובים לאנלוג בהחלט היו יכולים לספק אותי אם הייתי רוצה משהו שקרוב לאנלוג.

אבל מי רוצה על יד?

זה שהם לא נשמעים אותו דבר זה ברור, רק שאני טוען שהאנלוג הוא זה שליד הדיגיטל, הוא מומר מגירסה דיגיטלית ומשתנמך ועל כן הוא זה שמצליח לשחזר פחות טוב, פחות מפורט,פחות דינמי ופחות תלת מימדי...

 

[ronensud]

האמת הפשוטה היא שזה בעיקר תלוי בהקלטה-
שמעתי הקלטות שלא היה לדיגיטל סיכוי והקלטות שהדיגיטל נשמע טוב יותר.
גם בהשוואה בין קובץ מטידל לדיסק לפעמים הקובץ עדיף, לפעמים הדיסק ולפעמים אני לא מבחין בהבדל.
מסקנה- הכי טוב להחזיק טרנספורט דאק, סטרימר ופטיפון
מה שבטוח- מבחינת חוויה פסיכולוגית הויניל נותן נוק אאוט לכולם

 

[TakeOne]

האמת הפשוטה היא שזה בעיקר תלוי בהקלטה-
שמעתי הקלטות שלא היה לדיגיטל סיכוי והקלטות שהדיגיטל נשמע טוב יותר.

מניח שהעובדה שלעמיר קסנר יש מערכת משובחת (ואולי במיוחד החלק האנאלוגי) לא עומדת כאן לוויכוח.
אצל עמיר השווינו בין כמה דיסקים לתקליטים - אותן יצירות כמובן - כדי לשמוע מקרוב את ההבדלים. היו כמה דוגמאות בולטות להקלטות והדפסות טובות יותר בדיסקים, לעיתים גם טובות משמעותית.
מי שיכול כדאי לו שיחזיק בשתי המדיות ( לפחות) ויהנה משני העולמות.
טוב גם ליבואנים.

 

[pruym]

מה שבטוח- מבחינת חוויה פסיכולוגית הויניל נותן נוק אאוט לכולם

זה נכון מול cd עם החוברת הקטנטנה וקופסת הפלסטיק המעפנה, זה פחות נכון מול roon, שם יש המון אינפורמציה על האלבום, אומן, הפקה, קרדיטים מילים לשירים והכל באייפד בהישג יד...

 

[tomertsin]

הוויכוח הנצחי – דיגיטלי או אנלוגי, מה נשמע יותר טוב?​

הרבה מובילי דעה בקהילת המוזיקה גורסים שתקליטי ויניל נשמעים טוב יותר ממקור דיגיטלי. חלקם הגדול טוען, שצליל שמפיק תקליט ויניל נשמע יותר "חם", יותר עשיר ועם יותר "רגש". אז…מה עומד מאחורי הטענה הזו - ייתכן ששיטת הקלטה בת יותר מ-100 שנה נשמעת טוב יותר מנגני המוזיקה הנפוצים כיום? או שזו נטו רומנטיקה ונוסטלגיה? באנו לשים עובדות ליד מיתוסים ולעזור להבין את ההבדלים.

קריאה אנלוגית?
אם נבחן לרגע את גלי הקול של תקליט ויניל לעומת דיסק, נוכל להבין את השוני העיקרי. במקור אנלוגי (תקליט למשל) האות משוחזר ע”י קריאה צמודה ורציפה, גל אחד מתמשך, באותה צורה (רק הפוכה) שהוקלט גל הצליל במקור. המחט נעה בתוך חריצים שעל גבי התקליט וקוראת את האות שחרוטה על התקליט, תוך כדי תנודות. התנועה היא רציפה ומכאן הגל של הסיגנל הוא מקטע אחד. הגלים שמפיק מקור אנאלוגי הינם גלי סינוס מושלמים שעוברים ישירות ליחידת ההגברה במערכת.

אז מה קורה בדיגיטלי?
אם ציירתם פעם עיגול במחשב, באמצעות הצייר או אפילו Power Point, בטח שמתם לב שקו המתאר החיצוני של העיגול לא עגול, אלא מורכב מפונקציה של קווים ישרים בלבד - צורה אשר שואפת לדמות מתאר עגול באמצעות מקסימום זוויות ותיקונים. כל שהקובץ מחולק (ובהמשך ישוחזר) ליותר ביטים, הצליל יהיה ברזולוציה גבוהה יותר ויוגדר כאיכותי יותר.
ככל שקיימים יותר ביטים שחזור הגל מדויק יותר- כך התיקונים נהיים יותר זניחים, המוזיקה בפוטנציאל תהיה איכותית יותר. הרכיב DAC שמייצג המרה מדיגיטלי לאנאלוגי, אחראי על שחזור הגל בצורה האוטנטית ביותר. כתלות באיכות הממיר DAC עצמו וכן דרך הקובץ עצמו וגם הכונן הקשיח שמחזיק בקובץ. כל אילו משפיעים על התצוגה הסופית והאות האנאלוגית שנקבל בכניסה למערכת השמע שלנו. בימינו קבצים המוגדרים כאיכותיים עובדים ב-24 ביט, 192 קילוהרץ ומעלה. לצורך ההמחשה, דיסקים רגילים שרוכשים בכל חנות הינם בעלי קצב דגימה של 44.1 קילו הרץ.

אז מהי ומאיפה מגיעה תחושת ה"חמימות" אשר משויכת לצליל אנאלוגי?
כחלק מנושא התיקונים שעובר הגל לטובת הפיכתו לאנאלוגי, הבאס הוא התחום היותר בעייתי. תקליטים משחזרים את התדרים הנמוכים טוב יותר ממה ששחזור דיגיטלי (קונבנציונלי) יכול, מה שמוסיף עוד משקל ל"חמימות" של הצליל האנלוגי. בנוסף, בקבצים דיגיטליים לרוב, מתקיים תהליך משמעותי של דחיסה לסיגנלים (גם בקבצים איכותיים), מה שגורם לחלקים קטנים מהגל להיעלם. קיימות היום נוסחאות מאוד מורכבות אשר “מטפלות” בחוסר המידע (חוסר ביטים) במגוון דרכים. אבל חשוב לזכור שתיקון שואף להגיע למצב שלפני, שתמיד יהיה נכון יותר.

אז מה טוב בדיגיטלי בכלל?
הטווח של הגל/תדר הדגימה הפוטנציאלי בדיגיטלי הוא משמעותית גדול יותר מהטווח האנלוגי. קבצים דיגיטליים כיום מגיעים לדגימה בתדר 192 קילו הרץ ואפילו בתדרי דגימה גבוהים בהרבה! קיימות פונקציות תיקון והשלמה שהופכות קבצים עם מנעד צר למנעד רחב מאוד וכנראה טוב יותר ממה שהיה נשמע כמו שהוא, אפילו באנלוגי. לכן איזון טונאלי ומנעדים רחבים יותר יכולים להישמע טוב יותר בקבצים דיגיטליים. קבצים אלו ייהנו מהמון רזולוציה, במה רחבה ופירוט הרבה יותר מתקליטים. בנוסף ובאופן מעט שטחי, יתרון נוסף ובולט של המוזיקה הדיגיטלית זו שיטת האחסון שלה, כמות הקטעים שניתן לשמור היא עצומה ביחס לגודל המדיה, מכאן גם הניידות ושלא נדבר על עמידות. תקליטים הרי מזוהים עם רעש החשמל הסטטי, שריטות וקפיצות. הויניל נשחק עם הזמן בניגוד למקור דיגיטלי שברוב מוחלט של המקרים יודע לשמור על עצמו לאורך שנים רבות. כמובן זמינות, למוזיקה אנלוגית ניתן להאזין רק במקום מסודר עם פטיפון ומערכת, לעומת מוזיקה דיגיטלית שניתן להאזין בכל מקום ובכל זמן.

לסיכום
הדבר החשוב ביותר ולשמחתנו גם קיים קונצנזוס שכל קהילת האודיופילים מסכימה לגביו - אם המערכת שלכם לא טובה אז לא משנה מה מקור המוזיקה שלכם, כי הצליל יהיה לא טוב. לשני מקורות המדיה יש יתרונות/חסרונות. כמו בכל תחום שמעורב בו רגש, שמיעה שונה בין אנשים שונים וכמובן העדפות מוסיקליות שונות – אנשים ימשיכו להתווכח על זה, גם אחרי שיומצא מקור המדיה הבא ואפילו הרבה אחריו. כל עוד יש בעולם שלנו מוזיקה, המוח האנושי ימשיך להיות בעל מגוון טעמים וימשיך להמציא דרכים חדשות ליהנות ממוזיקה משובחת. הכי חשוב שתיהנו ממוסיקה שעושה לכם טוב!

אתה מסכים או לא?

תודה רבה לפיוז סטריאו.

 

[DavidGil]

היו כמה דוגמאות בולטות להקלטות והדפסות טובות יותר בדיסקים, לעיתים גם טובות משמעותית.
.

לצורך נושא הדיון, ההקלטה חייבת להיות אותה הקלטה כאשר ההשוואה מבוצעת בין הדפסה על תקליט להדפסה על דיסק.
ולמהדרין (כמו הבחור בעל מערכת העל שהוזכר בפוסט שלך) אפשר להשוות בין הדפסות שונות של אותה הקלטה ואותה מדיה (נניח השוואה בין הדפסה של דיסק יפני לדיסק רגיל ואותו כנל בתקליטים) וגם שם יימצאו הבדלים.
אם זו לא אותה הקלטה אז כמובן שצריך לבדוק איזו הקלטה עדיפה אבל זה לא קשור לדיון דנן.

 

[YOSSI24]

תומר,
הסיכום שלך אומר בערך כך, אף מערכת
לא תשמע יותר טוב ממה שיכולה להישמע,
כל הנושא של טעם וסינרגיה מוזיקליות ועוד
מושגים מופשטים שאי אפשר להסביר במילים
אין להם חשיבות באודיו,יש לנו דימויים מובנים
במוח, מה זה יפה, מה זה מכוער, כל שמות עצם,
שמות של חיות ואנחנו מבינים מיד באיזו חייה
מדובר, כשמישהו אומר לי שמיכל בחורה יפה
אני יודע מה זה יפה ואני לא שואל שאלות,
גם אודיו יש לנו דימויים מה זה נשמע נפלא,
הגבוהים ממכרים, מיד בס מורגש המיד נשמע
מוזיקלי עם הרמוניות ואובר אונים הבס
מרוכך וגם מנגן ואתה נמצא ב magic Kingdom
אם כך אפשר לתאר מערכת עם תוספת
אנלוג, אז אנלוגית יותר טובה או להיפך
הדיגיטלית יותר טובה,
כמו כן בדיגיטל נגישות למוזיקה היא אין סופית
גם בהיי רז, ההפעלה היא קלה מאוד ונוחה
מאוד,אין צורך לשדרג שרשרת של שיבעה
חלקים באנלוג אחרת לא תהיה מסופק בטיב השינוי,
לסיכום בעיניי אנלוג דומה למכונית ספורט
שיש לה מאפיינים כמו אחיזת כביש, מתלים
טובים, הגה מדויק, מהירות ותאוצה, בטיחות
אקטיבית, עיצוב, ובעיקר הנאה מנהיגה,
הדיגיטל יותר מכונית קונבנציונלית מעולה
עם מאפיינים פושרים יותר.

 

[pruym]

תומר,
הסיכום שלך אומר בערך כך, אף מערכת
לא תשמע יותר טוב ממה שיכולה להישמע,
כל הנושא של טעם וסינרגיה מוזיקליות ועוד
מושגים מופשטים שאי אפשר להסביר במילים
אין להם חשיבות באודיו,יש לנו דימויים מובנים
במוח, מה זה יפה, מה זה מכוער, כל שמות עצם,
שמות של חיות ואנחנו מבינים מיד באיזו חייה
מדובר, כשמישהו אומר לי שמיכל בחורה יפה
אני יודע מה זה יפה ואני לא שואל שאלות,
גם אודיו יש לנו דימויים מה זה נשמע נפלא,
הגבוהים ממכרים, מיד בס מורגש המיד נשמע
מוזיקלי עם הרמוניות ואובר אונים הבס
מרוכך וגם מנגן ואתה נמצא ב magic Kingdom
אם כך אפשר לתאר מערכת עם תוספת
אנלוג, אז אנלוגית יותר טובה או להיפך
הדיגיטלית יותר טובה,
כמו כן בדיגיטל נגישות למוזיקה היא אין סופית
גם בהיי רז, ההפעלה היא קלה מאוד ונוחה
מאוד,אין צורך לשדרג שרשרת של שיבעה
חלקים באנלוג אחרת לא תהיה מסופק בטיב השינוי,
לסיכום בעיניי אנלוג דומה למכונית ספורט
שיש לה מאפיינים כמו אחיזת כביש, מתלים
טובים, הגה מדויק, מהירות ותאוצה, בטיחות
אקטיבית, עיצוב, ובעיקר הנאה מנהיגה,
הדיגיטל יותר מכונית קונבנציונלית מעולה
עם מאפיינים פושרים יותר.

או להבדיל, הדיגיטל הוא כמו מרצדס חדשה: יפה, מהיר, מגיב טוב חד כשצריך ומצד שני מאוד מדוייק. האנלוג כמו רכב אספנות ששופץ מצויין וכולם מסתכלים עליו ברמזור...

 

[YOSSI24]

או להבדיל, הדיגיטל הוא כמו מרצדס חדשה: יפה, מהיר, מגיב טוב חד כשצריך ומצד שני מאוד מדוייק. האנלוג כמו רכב אספנות ששופץ מצויין וכולם מסתכלים עליו ברמזור...

אם אתה בטוח בדעתך שדיגיטל טוב יותר,
למה אתה צריך להשפיל את האנולוגים
רק בגלל שיש לך דיגיטל ואתה לא מכיר אנלוג,
אתה יודע הפוסל במומו פוסל,
מי שמרגיש ויודע שהוא גבר הוא לא מצהיר
בקולי קולות אני גבר

 

[pruym]

אם אתה בטוח בדעתך שדיגיטל טוב יותר,
למה אתה צריך להשפיל את האנולוגים
רק בגלל שיש לך דיגיטל ואתה לא מכיר אנלוג,
אתה יודע הפוסל במומו פוסל,
מי שמרגיש ויודע שהוא גבר הוא לא מצהיר
בקולי קולות אני גבר

לא מנסה להשפיל בכלל ולמה אתה חושב שאני לא מכיר את האנלוגי?
יש פה דיון לגיטימי על חווית שמיעה של דיגיטלי מול אנלוגי ואני מנסה להציג את הדיגיטלי כמו שאני חווה אותו, יש מי שאולי שוקל לאיזה כיוון לפנות וההרגשה שלי שהנוסטלגיה האנלוגית מתעתעת. מה גם שנמר מאוד אוהב את האנלוגי ורוח הפורום הרבה פעמים נוטה לשם.

 

[YOSSI24]

לא מנסה להשפיל בכלל ולמה אתה חושב שאני לא מכיר את האנלוגי?
יש פה דיון לגיטימי על חווית שמיעה של דיגיטלי מול אנלוגי ואני מנסה להציג את הדיגיטלי כמו שאני חווה אותו, יש מי שאולי שוקל לאיזה כיוון לפנות וההרגשה שלי שהנוסטלגיה האנלוגית מתעתעת. מה גם שנמר מאוד אוהב את האנלוגי ורוח הפורום הרבה פעמים נוטה לשם.

זה יפה שאתה נאמן לעצמך וכולם הבינו שאתה
בעד דיגיטלי ונוטה רק לדיגיטלי, אין לי בנתיים
אנלוגי , ותפסיק להיות רדוף ולעשות ספקולציות, יש רוח בשדה, ולא בפורום,
רוב האודיופילים מחזיקים גם וגם,
תכבד את דעות האחרים אולי תלמד גם אודיו.

 

[pruym]

תכבד את דעות האחרים אולי תלמד גם אודיו

האם יש באיזה שהוא מקום שבו לא כיבדתי את דעותיהם של אחרים?
בסדר, אלך ללמוד אודיו ואז אחזור לכתוב בפורום ולפני שאחזור אני אגש אליך לקבל אישור שאני מבין.

 

[סיימון]

נכון, זו אך ורק דעתי הלא קובעת...
אבל בכל זאת הדגשתי בפוסט הזה יותר מפעם אחת שאני מדבר על הקלטות דיגיטליות ואז חבר פורום מדבר על השוואה של פינק פלויד ולא מפרט על איזה פטיפון ואיזה ממיר...

ההשוואה בוצעה בין טורנס 160 עם ראש דנון DL160 לבין H90 של הגל

 

[arix]

תומר,
הסבר יפה וממצה, אהבתי
רק בנקודה אחת אני חולק עליך:
כתבת:
"תקליטים משחזרים את התדרים הנמוכים טוב יותר ממה ששחזור דיגיטלי (קונבנציונלי) יכול..."
נהפוך הוא, בגלל 2 סיבות:
1. אם אות השמע נגיד 20K ואנו דוגמים אות בתדר נגיד של 192 קילו אז בעצם יש לנו רק 10 דגימות לשיחזור האות ואם אות השמע 20 הרץ אזי יש לנו
עשרת אלפים דגימות שזה המון לשחזור אות.
2. בתקליט התדרים הנמוכים יצרו בעיה של חריצים רחבים , לכן התעשיה אימצה את התקן RIAA curve , שבעצם מגבירה את התדרים הנמוכים בהקלטה לתקליט ובפונו סטייג' "מתקנים" חזרה את העקומה,
כל עקומה שמגבירים ומתקנים יוצרת עיוות (ובעיקר שהעקומה היא לא קו ישר) , אפילו הקטן ביותר , לכן זה לעולם לא יהיה נאמן למקור.

אמנם יש בתקליטים הגבלה לתדרים גבוהים, אבל להרגשתי בלבד, בהאזנה לתקליטים, דווקא הצלילים הגבוהים יותר נשמעים לי טבעיים יותר,
וזה לאו שדווקא שמאזינים לתדר גבוה, המוסיקה היא בעצם אוסף של הרמוניות (מכפלות תדרים), שגם בצלילים נמוכים יש מרכיבים של תדר גבוהה יותר, אולי מכאן יש ההרגשה של יותר חמימות ויותר טבעיות..

 

[אהרון66554]

אני שמתי לב שאני אוהב יותר הקלטות שהוקלטו באנלוג, ולא ממש משנה לי איך אשמע אותן (דרך פטיפון או CD)
הקלטות דיגטליות תמיד נשמעות לי פחות טוב, גם דרך פטיפון.
לדעתי הקלטות אנלוג מסוף שנות ה70 זה הסאונד הכי טוב ששמעתי בחיים ושום הקלטה דיגיטלית לא נותת לאוזניי כזה תענוג.

 

[atmos]

הוויכוח הנצחי – דיגיטלי או אנלוגי, מה נשמע יותר טוב?​

הרבה מובילי דעה בקהילת המוזיקה גורסים שתקליטי ויניל נשמעים טוב יותר ממקור דיגיטלי. חלקם הגדול טוען, שצליל שמפיק תקליט ויניל נשמע יותר "חם", יותר עשיר ועם יותר "רגש". אז…מה עומד מאחורי הטענה הזו - ייתכן ששיטת הקלטה בת יותר מ-100 שנה נשמעת טוב יותר מנגני המוזיקה הנפוצים כיום? או שזו נטו רומנטיקה ונוסטלגיה? באנו לשים עובדות ליד מיתוסים ולעזור להבין את ההבדלים.

קריאה אנלוגית?
אם נבחן לרגע את גלי הקול של תקליט ויניל לעומת דיסק, נוכל להבין את השוני העיקרי. במקור אנלוגי (תקליט למשל) האות משוחזר ע”י קריאה צמודה ורציפה, גל אחד מתמשך, באותה צורה (רק הפוכה) שהוקלט גל הצליל במקור. המחט נעה בתוך חריצים שעל גבי התקליט וקוראת את האות שחרוטה על התקליט, תוך כדי תנודות. התנועה היא רציפה ומכאן הגל של הסיגנל הוא מקטע אחד. הגלים שמפיק מקור אנאלוגי הינם גלי סינוס מושלמים שעוברים ישירות ליחידת ההגברה במערכת.

אז מה קורה בדיגיטלי?
אם ציירתם פעם עיגול במחשב, באמצעות הצייר או אפילו Power Point, בטח שמתם לב שקו המתאר החיצוני של העיגול לא עגול, אלא מורכב מפונקציה של קווים ישרים בלבד - צורה אשר שואפת לדמות מתאר עגול באמצעות מקסימום זוויות ותיקונים. כל שהקובץ מחולק (ובהמשך ישוחזר) ליותר ביטים, הצליל יהיה ברזולוציה גבוהה יותר ויוגדר כאיכותי יותר.
ככל שקיימים יותר ביטים שחזור הגל מדויק יותר- כך התיקונים נהיים יותר זניחים, המוזיקה בפוטנציאל תהיה איכותית יותר. הרכיב DAC שמייצג המרה מדיגיטלי לאנאלוגי, אחראי על שחזור הגל בצורה האוטנטית ביותר. כתלות באיכות הממיר DAC עצמו וכן דרך הקובץ עצמו וגם הכונן הקשיח שמחזיק בקובץ. כל אילו משפיעים על התצוגה הסופית והאות האנאלוגית שנקבל בכניסה למערכת השמע שלנו. בימינו קבצים המוגדרים כאיכותיים עובדים ב-24 ביט, 192 קילוהרץ ומעלה. לצורך ההמחשה, דיסקים רגילים שרוכשים בכל חנות הינם בעלי קצב דגימה של 44.1 קילו הרץ.

אז מהי ומאיפה מגיעה תחושת ה"חמימות" אשר משויכת לצליל אנאלוגי?
כחלק מנושא התיקונים שעובר הגל לטובת הפיכתו לאנאלוגי, הבאס הוא התחום היותר בעייתי. תקליטים משחזרים את התדרים הנמוכים טוב יותר ממה ששחזור דיגיטלי (קונבנציונלי) יכול, מה שמוסיף עוד משקל ל"חמימות" של הצליל האנלוגי. בנוסף, בקבצים דיגיטליים לרוב, מתקיים תהליך משמעותי של דחיסה לסיגנלים (גם בקבצים איכותיים), מה שגורם לחלקים קטנים מהגל להיעלם. קיימות היום נוסחאות מאוד מורכבות אשר “מטפלות” בחוסר המידע (חוסר ביטים) במגוון דרכים. אבל חשוב לזכור שתיקון שואף להגיע למצב שלפני, שתמיד יהיה נכון יותר.

אז מה טוב בדיגיטלי בכלל?
הטווח של הגל/תדר הדגימה הפוטנציאלי בדיגיטלי הוא משמעותית גדול יותר מהטווח האנלוגי. קבצים דיגיטליים כיום מגיעים לדגימה בתדר 192 קילו הרץ ואפילו בתדרי דגימה גבוהים בהרבה! קיימות פונקציות תיקון והשלמה שהופכות קבצים עם מנעד צר למנעד רחב מאוד וכנראה טוב יותר ממה שהיה נשמע כמו שהוא, אפילו באנלוגי. לכן איזון טונאלי ומנעדים רחבים יותר יכולים להישמע טוב יותר בקבצים דיגיטליים. קבצים אלו ייהנו מהמון רזולוציה, במה רחבה ופירוט הרבה יותר מתקליטים. בנוסף ובאופן מעט שטחי, יתרון נוסף ובולט של המוזיקה הדיגיטלית זו שיטת האחסון שלה, כמות הקטעים שניתן לשמור היא עצומה ביחס לגודל המדיה, מכאן גם הניידות ושלא נדבר על עמידות. תקליטים הרי מזוהים עם רעש החשמל הסטטי, שריטות וקפיצות. הויניל נשחק עם הזמן בניגוד למקור דיגיטלי שברוב מוחלט של המקרים יודע לשמור על עצמו לאורך שנים רבות. כמובן זמינות, למוזיקה אנלוגית ניתן להאזין רק במקום מסודר עם פטיפון ומערכת, לעומת מוזיקה דיגיטלית שניתן להאזין בכל מקום ובכל זמן.

לסיכום
הדבר החשוב ביותר ולשמחתנו גם קיים קונצנזוס שכל קהילת האודיופילים מסכימה לגביו - אם המערכת שלכם לא טובה אז לא משנה מה מקור המוזיקה שלכם, כי הצליל יהיה לא טוב. לשני מקורות המדיה יש יתרונות/חסרונות. כמו בכל תחום שמעורב בו רגש, שמיעה שונה בין אנשים שונים וכמובן העדפות מוסיקליות שונות – אנשים ימשיכו להתווכח על זה, גם אחרי שיומצא מקור המדיה הבא ואפילו הרבה אחריו. כל עוד יש בעולם שלנו מוזיקה, המוח האנושי ימשיך להיות בעל מגוון טעמים וימשיך להמציא דרכים חדשות ליהנות ממוזיקה משובחת. הכי חשוב שתיהנו ממוסיקה שעושה לכם טוב!

אתה מסכים או לא?

תודה רבה לפיוז סטריאו.

לגבי דיגיטל, הדבר החשוב ביותר בשרשרת הוא הטיימינג, ואת זה עושים שעונים מאוד יקרים סופר מדוייקים.
ולכן דאקים יקרים לא סתם יקרים, אבל הם נותנים תוצאה שמתחרה (אם לא עוקפת) פטיפונים אולטרה הייאנד.
(ואגב הם מייצרים הולוגרפיה תלת מימד ותחושה של פרזנס - ועוד איך!)

 

[moshe625]

לגבי דיגיטל, הדבר החשוב ביותר בשרשרת הוא הטיימינג, ואת זה עושים שעונים מאוד יקרים סופר מדוייקים.
ולכן דאקים יקרים לא סתם יקרים, אבל הם נותנים תוצאה שמתחרה (אם לא עוקפת) פטיפונים אולטרה הייאנד.
(ואגב הם מייצרים הולוגרפיה תלת מימד ותחושה של פרזנס - ועוד איך!)

ממש..אבל לא נראה! לא… לא נראה.

 

[Audiofreak]

נכון, זו אך ורק דעתי הלא קובעת...
אבל בכל זאת הדגשתי בפוסט הזה יותר מפעם אחת שאני מדבר על הקלטות דיגיטליות ואז חבר פורום מדבר על השוואה של פינק פלויד ולא מפרט על איזה פטיפון ואיזה ממיר...

אבל הוא ציין שזה תקליט חדש, שכנראה מכיל אינפורמציה מאחד המאסטרים הדיגטליים המאוחרים שיצאו לאלבום- כך שההשוואה היא די רלוונטית.