האמת על ויניל - ויניל לעומת דיגיטלי?
- פותח הנושא tomertsin
- פורסם בתאריך
מפתיע אותי שאף אחד מקציני האודיו פה לא מתייחס לכך שויניל הוא אנלוגי בגלל הפלסטיק וה MM\MC שמייצרים ממתח(V) ולשים ויניל שהמאסטר שלו דיגיטלי נשמע פרדוקסלי, למה לקחת מאסטר שהוא אחדים ואפסים להמיר לאנלוג ולכבוש על פלסטיק, מה זה נותן? עוד שלב כמו המרה מדיגיטל לאופטי. ויניל מצדיק את קיומו רק אם נוצר ממאסטר אנלוגי אחרת אני לא יכול לחשוב על שום סיבה למה הוא יותר טוב מסידי או כל מדיה אחרת בפורמט wav-pcm, לדעתי מה שכובש את לב שומעי הויניל הדיגיטלי זה האאוראליות שיוצרים הראש והמחט בדיוק כמו טייפ סלילים וזאת תוספת שאינה קיימת בהכרח במוקלט.
נערך לאחרונה ב:
Audiofreak
עוסק בתחום
- הודעות
- 2,004
- מעורבות
- 1,083
- נקודות
- 113
אמיר, כולם יודעים שהדיסק מת מסחרית.
תבדוק כמה אנשים הורידו/ הזרימו את האלבומים האלו מהרשת....אני מעריך ש 80% מהאודיופילים מעדיפים לעבוד עם סטרימר איכותי בדיגיטל מול נגן דיסקים, זו המציאות ללא קשר להבדלי איכות.
Audiofreak
עוסק בתחום
- הודעות
- 2,004
- מעורבות
- 1,083
- נקודות
- 113
גם אני שאלתי את עצמי את אותה השאלה, ואכן בחלק מהמקרים זה מיותר לגמרי.
אבל יש עוד נתון שאנשים לא יודעים ונודע לי לאחרונה מבעל מקצוע ותותח מאסטרינג מכובד,
מאסטר לתקליט איננו זהה למאסטר עבור קובץ דיגיטלי, ההבדל הוא בתדרים הנמוכים שמבלי להיכנס לפרטים טכניים, בדיסק יש עוד מימד לרוחב בתדר הנמוך ובתקליט הוא צר יותר (אי אפשר להכיל אותו ) ולכן בתקליט זה נשמע יותר ממורכז ולעיתים מפוקס יותר או פחות עמוס (כמו שהרבה אנשים מעדיפים RCA על פני XLR ) . בדיסק יש יותר רוחב לצדדים ובהרבה מערכות/ חדרים זה דווקא יכול לגרוע מהתוצאה...
עוד נתון שלדעתי מאוד משפיע, הוא משהו שעופר גם ציין וזה איכות הטרנספורט הדיגיטלי (הכוונה גם לסטרימר+NAS)
פטיפון ברמה סבירה עם ראש טוב הוא שווה ערך לטרנספורט דיגיטלי באיכות מאוד גבוהה מבחינת יכולת להוציא פרטים, טיימינג ותלת מימד, המגרעה היא בד"כ מאקרו דינמיות ועיוותים שונים במהלך הנגינה (מכל מיני סיבות, כולל ההדפסות המודרניות העקומות...)
בשורה התחתונה גם מאסטר דיגיטלי איכותי על תקליט שמנוגן על פטיפון טוב ולא ממש יקר, יכול לעקוף שחזור דיגיטלי שבד"כ מבוצע ע"י טרנספורט פחות טוב (מחשבים למינהם או סטרימרים/נגנים זולים)
לא מזמן, הוצאתי מהבוידעם נגן משנת 1990 בערך עם טרנספורט פיליפס CDM2 המקורי מהברזל והעין שזזה
בצורת סהר. הנגן הזה הושווה לפטיפון ב6 ספרות בערך עם אותו האלבום בשני הפורמטים. מבחינת פירוט וטבעיות לא היה לו סיכוי, אבל! התלת מימד שהוא ייצר היה לא רחוק מהפטיפון, משהו שנדיר למצוא במחוזותינו היום, בטח לא עם רב הסטרימרים והמחשבים שאנשים מחברים בבית... לא סתם אנשים מחפשים את הנגנים של ניים המבוססים על הטרנספורט הזה ...
נערך לאחרונה ב:
pruym
חבר משקיען
- הודעות
- 2,321
- מעורבות
- 1,888
- נקודות
- 113
pruym
חבר משקיען
- הודעות
- 2,321
- מעורבות
- 1,888
- נקודות
- 113
מה שאתה אומר זה שחוסר התווך הדינמי בתקליט מול דיגיטל הוא יתרון...
Audiofreak
עוסק בתחום
- הודעות
- 2,004
- מעורבות
- 1,083
- נקודות
- 113
לא הבנת את מה שכתבתי, אז אבהיר:
כתבתי שהחיסרון בפטיפונים בד"כ הוא חוסר טווח דינמי במאקרו.
היתרון לעיתים בבאס של התקליט הוא שהבאס נשמע יותר ממורכז, מול באס שמוקלט במימד יותר רחב בדיסק-
לא קשור לטווח דינאמי, אלא לתמונת הסטריאו.
ארמה אודיו
עוסק בתחום
- הודעות
- 1,351
- מעורבות
- 963
- נקודות
- 113
לא מתווכח על העובדה הזו שמסחרית הדיסק מת אצל רובם.
אבל אם רק על איכות אנחנו מדברים אז הדיסק הרבה יותר איכותי.
מי שיש לו אוסף דיסקים רציני ואיכותי ורוצה לשמוע הכי טוב שישתמש בטרנספורט דאק וישלב אליו סטרימר
המנגנון הזה שיש לפיליפס בכמה סוגים מזיז את העין בצורה מגנטית המבודדת אותו מכל מרעין בישין מכניים ושם גדולתו.
חברות "נחשבות" שבחרו לא לעבוד עם עין כזו פותרות זאת ע"י הנעת רצועה של הדיסק שגם מבודדת אותו מהשפעות מכניות, לכן רוב הטרנספורטים האיכותיים הם טופ לואודרים, מרק לווינסון שילבו בין השניים ובאמת נשמעים מעולה.
עם השנים שראייתי התקלקלה הרבה יותר נשים נראות לי יפות, או בגלל שיש לי מספיק וודקה...
עם כל החסרונות שלו תקליט מייצר ערך ריגשי מוסף אפילו אם באופן מלאכותי וקשה להתווכח עם קסמו.
pruym
חבר משקיען
- הודעות
- 2,321
- מעורבות
- 1,888
- נקודות
- 113
מאסטרו אודיו
עוסק בתחום
- הודעות
- 1,790
- מעורבות
- 338
- נקודות
- 83
נכון מאוד
גם נכון מאוד. קח פיק-אפ איכותי כזה ושים אותו על שיכוך וייצוב חכמים ותקבל פירוט והולוגרפיות שעוקפת הרבה פטיפונים לא זולים בגלל.
חוצמזה, יש כאן בדיון עירבוביה נחמדה של מושגים סובייקטיבים לגמרי.
מה זה למשל "נשמע מדהים"? מה בכלל יכול להיות מדהים בסאונד?
moshe625
חבר משקיען
- הודעות
- 1,100
- מעורבות
- 346
- נקודות
- 83
אם אנחנו רוצים לעמוד על ההבדלים הבסיסיים בין סידי לפטיפון, תמיד הסידי ישמע שלם יותר לאוזן בלתי מיומנת ופחות רב שיכבתי. מכאן שאם אתה רוצה להפיק מהסאונד מעבר לשלם הנדון אתה תמצא את זה באנלוג. הסיבה לכך נעוצה ביכולת של האנלוג לשחזר את ההקלטה בצורה יותר ראליסטית. בארגז הכלים של האנלוג יש את היכולת לפרוט כמעט את כל ההבטים שמגולמים בסאונד אודיופילי מבלי ליפגוע בהיבטים החשובים ביותר שהוא חיות שאינה משתמעת לשתי פנים, תלת מימד, ורזולוציות . כמובן שיש מערכות מבוססות מקור אנלוגי שישמעו לא מאוזנות, סינטטיות ונטולות חיות,אבל זאת בגלל טיונינג לקוי והעדר אוזן רגישה בבדיקת מבחן התוצאה.
זה די שקוף כאשר הופיע גם הסטרימינג
בצורה מאסיבית הסידי החל לצנוח תעשיית
אודיו היו חייבים למצוא תשובה הולמת,
מה שמפתיע שחזרו לטכנולוגיות אנלוג,
וזאת לאחר כ 40 שנה וזה לדעתי לא מובן מאליו,
כיוון הדיגיטל השתפר לרמה גבוהה גם סונית
וגם ברמת תפעול, הדבר הביא לוויכח בעד
ונגד וגרם לחוסר וודאות איזו בחירה היא
נכונה ואולי שווה להחזיק גם וגם,
ופה נכנסת החמדנות שאת זה יש לכולנו,
אנחנו רוצים עוד,אין לי תשובה חד ערכית,
כי אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה
אך אתה לא יכול לרצות את מה שאתה רוצה
בצורה מאסיבית הסידי החל לצנוח תעשיית
אודיו היו חייבים למצוא תשובה הולמת,
מה שמפתיע שחזרו לטכנולוגיות אנלוג,
וזאת לאחר כ 40 שנה וזה לדעתי לא מובן מאליו,
כיוון הדיגיטל השתפר לרמה גבוהה גם סונית
וגם ברמת תפעול, הדבר הביא לוויכח בעד
ונגד וגרם לחוסר וודאות איזו בחירה היא
נכונה ואולי שווה להחזיק גם וגם,
ופה נכנסת החמדנות שאת זה יש לכולנו,
אנחנו רוצים עוד,אין לי תשובה חד ערכית,
כי אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה
אך אתה לא יכול לרצות את מה שאתה רוצה
- הודעות
- 20,100
- מעורבות
- 4,266
- נקודות
- 113
ארמה אודיו
עוסק בתחום
- הודעות
- 1,351
- מעורבות
- 963
- נקודות
- 113
בסופו של דבר הוויכוח הזה הוא עקר
לכל אחד אוזן עם שמיעה שונה, לכל אחד מערכת שונה , כל אחד בדעתו שלו ,כולנו הריי מומחים , וזה הרי לא יגמר .
העיקר שנשמע מוסיקה ושכל אחד יעשה מה שמתאים לו ושאלה יהיו הצרות שלנו ונגמר הסיפור.
לכל אחד אוזן עם שמיעה שונה, לכל אחד מערכת שונה , כל אחד בדעתו שלו ,כולנו הריי מומחים , וזה הרי לא יגמר .
העיקר שנשמע מוסיקה ושכל אחד יעשה מה שמתאים לו ושאלה יהיו הצרות שלנו ונגמר הסיפור.
moshe625
חבר משקיען
- הודעות
- 1,100
- מעורבות
- 346
- נקודות
- 83
באמת?!
ariekarp
אוהב את התחום
- הודעות
- 387
- מעורבות
- 119
- נקודות
- 43
אויש, אתה כל כך תמים.
moshe625
חבר משקיען
- הודעות
- 1,100
- מעורבות
- 346
- נקודות
- 83
יש לי חבר טוב שאינו שותף פעיל בפורום. אחרי שקרא את השירשור בנוגע אנלוג/דיגיטל ביקש לשתף אותכם בגישתו לנושא.
בבקשה: "
אנלוגי הוא ורסיטלי(רב גוני) וגם ובעיקר גמיש. נמוך הוא נמוך וככה הוא נשמע מול הגבוה הספציפי. את הדקיק אתה מרגיש לידך שקוף כמו מים צלולים וזאת מול ההרמטי. צליל שטוח נשמע מול המיתר הפעמוני. צהבהב מול האפרורי גם מובחן הייטב, קדימי בניגוד למהדהד מאחור אף הם שמיעים ולא זקוקים לכל עזרה שהיא מהדמיון שלנו אלה פשוט לרמת קשב מיומנת. נגינת פסנתר איטית נמוכה וחלשה תשמע לך לרגע קט מלווה בארגה את אותו הצ'לו שדוהר במרחק פסיעה ממנו ללא מעצורים כפי שמתקיים בסונטות של אחד מהמלחינים הגדולים של המוסיקה הקלאסית בטהובן בביצוע צ'לן מיומן כשטארקר האגדי. וזו אכן דוגמא קטנה וכמובן שאין לזה סוף וזה סוחף מרגש ומהפנט כן וזו המהות של המוסיקה ולא רק על פי בטהובן. במילים אחרות אתה יכול למצוא עצמך יושב מול מערכת שהמקור האנלוגי שלה מזין מכלול שלם המבוסס טרנזיסטורי או מנורתי לעצום את העיניים (בלי למצמץ להביט ולפזול לעבר הכבל או שאר הציוד האלקטרוני שנמצא מולך) ולשמוע פסיפס שלם ועשיר שמגלם גוונים שקופים או אטומים, ערב רב של צלילים מחוספסים וגרעיניים שמתקיימים לצד כאלה שהם יותר מעודנים ורזולטביים הן בתחום הקולי והן באינסטרומנטלי שבסידי איפשהו לא מצליחים להשתחרר מהרמקול ולצוף ברגישות כזו בחלל השמע והם כמו הולכים בו לעיבוד. היכולת של הטיפ לשחזר באמצעות הקנטיליוור את אותו הנפח הסגולי והאוויר שנשמע בדיעבד בתוך גבולות המרחב שבו הוא הוקלט נעשת בשיחזור האנלוגי בצורה כה עוצמתית שמותירה אצל המאזין צורך עז לקום מהכיסא ולפלוט הנחת פליאה האם כל זה קורה כשמאזינים לסידי!? ולבסוף האם באמת זמן התגובה האנלוגי איטי יותר מזה המתקיים בסידי או שזו אגדה, ואם זה נכון האם זה באמת מה שמשנה או חשוב כאן!? עם יד על הלב בסופו של יום מי שהאנלוג זורם בדמו זוכה בדכ לשמוע סאונד פחות דחוס מהודק ושלם אם זאת יותר מגוון עמוק ומרגש כפי שמתקיים במציאות.
בבקשה: "
אנלוגי הוא ורסיטלי(רב גוני) וגם ובעיקר גמיש. נמוך הוא נמוך וככה הוא נשמע מול הגבוה הספציפי. את הדקיק אתה מרגיש לידך שקוף כמו מים צלולים וזאת מול ההרמטי. צליל שטוח נשמע מול המיתר הפעמוני. צהבהב מול האפרורי גם מובחן הייטב, קדימי בניגוד למהדהד מאחור אף הם שמיעים ולא זקוקים לכל עזרה שהיא מהדמיון שלנו אלה פשוט לרמת קשב מיומנת. נגינת פסנתר איטית נמוכה וחלשה תשמע לך לרגע קט מלווה בארגה את אותו הצ'לו שדוהר במרחק פסיעה ממנו ללא מעצורים כפי שמתקיים בסונטות של אחד מהמלחינים הגדולים של המוסיקה הקלאסית בטהובן בביצוע צ'לן מיומן כשטארקר האגדי. וזו אכן דוגמא קטנה וכמובן שאין לזה סוף וזה סוחף מרגש ומהפנט כן וזו המהות של המוסיקה ולא רק על פי בטהובן. במילים אחרות אתה יכול למצוא עצמך יושב מול מערכת שהמקור האנלוגי שלה מזין מכלול שלם המבוסס טרנזיסטורי או מנורתי לעצום את העיניים (בלי למצמץ להביט ולפזול לעבר הכבל או שאר הציוד האלקטרוני שנמצא מולך) ולשמוע פסיפס שלם ועשיר שמגלם גוונים שקופים או אטומים, ערב רב של צלילים מחוספסים וגרעיניים שמתקיימים לצד כאלה שהם יותר מעודנים ורזולטביים הן בתחום הקולי והן באינסטרומנטלי שבסידי איפשהו לא מצליחים להשתחרר מהרמקול ולצוף ברגישות כזו בחלל השמע והם כמו הולכים בו לעיבוד. היכולת של הטיפ לשחזר באמצעות הקנטיליוור את אותו הנפח הסגולי והאוויר שנשמע בדיעבד בתוך גבולות המרחב שבו הוא הוקלט נעשת בשיחזור האנלוגי בצורה כה עוצמתית שמותירה אצל המאזין צורך עז לקום מהכיסא ולפלוט הנחת פליאה האם כל זה קורה כשמאזינים לסידי!? ולבסוף האם באמת זמן התגובה האנלוגי איטי יותר מזה המתקיים בסידי או שזו אגדה, ואם זה נכון האם זה באמת מה שמשנה או חשוב כאן!? עם יד על הלב בסופו של יום מי שהאנלוג זורם בדמו זוכה בדכ לשמוע סאונד פחות דחוס מהודק ושלם אם זאת יותר מגוון עמוק ומרגש כפי שמתקיים במציאות.