וואו - איזה פוסט מתיש...
יש איזה סיכום ביניים?
החלטתי לעזוב את ענייני אישיותו של DigiSUN ולחזור לפסים ענייניים:
הצעה לסיכום (ביניים?):
#1. בניגוד לאינטרקונקטים ולכבלי רמקול, שהסיגנאל עובר דרכם ולפיכך הם יכולים להשפיע בצורות ברורות, הסיגנאל אינו עובר דרך כבלי החשמל באופן ישיר
#2. הזרם לפעולה השוטפת של כל רכיב אינו נצרך ישירות מכניסת החשמל למכשיר דרך כבל החשמל, אלא עובר דרך ספק הכוח -- טרנספורמאטור (סלילים, שייש להם השפעה מייצבת), מיישר, קבלים (שגם להם השפעה מייצבת) וכו'
#3. כמוכן, לא טריוויאלי למה, אחרי כל המסלול הארוך מחברת החשמל, לעמוד החשמל שלייד הבניין, ללוח החשמל של הבניין, ללוח החשמל הדירתי, בתוך הקירות, עד לשקע, דווקא המטר/שניים האחרונים יכולים להייות כל כך קריטיים לסאונד. סך הכל זה די מוזר, לא?
#4. לפיכך, אפריורית, לא טריוויאלי שכבלי חשמל ישפיעו בכלל על הצליל של רכיבים, ואם הם אכן מצליחים להשפיע, לא טריוויאלי להסביר איך, אפילו לגבי כבלים שנמדדים שונה, שלא לדבר על מדידות זהות.
#5. לכן לא פלא שלאנשים בעלי רקע טכני קשה מאוד לקבל שייש השפעות כאלה, שנשמעות להם כמו voodoo, ובוודאי לא לקישור ההבדלים בין כבלים לתופעות כמו "רוחב במה"
#6. עם זאת, אפשר בכל זאת לחשוב על דרכי השפעה שאינן כוללות voodoo. למשל:
#6.1 התנגדות פנימית גדולה במיוחד של הכבל, שגורמת לירידת מתח בכל פעם שהרכיב מגדיל את צריכת הזרם שלו, מה שיכול לגרום להרגשה של פחות דינאמיקה, וגם, היות וצריכה מוגברת של זרם קשורה בעיקר לבאס, גם להרגשה של מחסור בבאס. יש לציין שהסבר זה נוגע רק לצרכני זרם גדולים, כמו מגברים.
#6.2 חוטי חשמל לא מסוככים (כמו כל חוטי ה"קומקום") יכולים להיות מקור גם להפצת הפרעות אלקטרומגנטיות מהחשמל הלא-מיוצב העובר דרכם, ו/או שימוש כאנטנה לקליטת הפרעות אלקטרומגנטיות (למשל RF) מהסביבה, בצורות/עוצמות שמייצבי הזרם בכניסה לא מטפלים בהם כראוי. הפרעות אלקטרומגנטיות המופצות בדרך זו יכולות להשפיע על רכיבים שבתוך המכשירים, ובוודאי על אינטרקונקטים שאינם מסוככים כראוי (שאז ההפרעות גם עלולות להיות מוגברות)
#6.3 ייתכן/סביר שלייצרני כבלים ו/או למומחים אחרים יש הסברים טובים יותר
#7. כך שייתכן שהבדלים שמיעים בין כבלים עדיין קיימים ואינם הזויים לחלוטין.
#8. עם זאת, יש כמובן אפשרות סבירה שלפחות בחלק מהמיקרים, יש אנשים מוטים/מוטעים ע"י פירסומות/מאמרים/ביקורות וכיו"ב, שמתארים הבדלים עצומים, ואז מתקבל אפקט "המלך העירום" -- לא לשמוע את ההבדלים המתוארים שקול אצלם להטלת ספק ביכולתם הבסיסית -- בלתי נסבל -- ואז הם מתחילים לדמיין הבדלים שאינם קיימים. יש גם אנשים שמוטים אפריורית ע"י מראה יותר רציני, מחיר וכיו"ב.
#9. כמוכן, יש אפשרות תיאורטית של טעויות בשמיעה, כמו שייש טעויות אופטיות, אבל לא ברור למה שאלה יחולו דווקא כששומעים כבל X ולא כבל Y
#10. ניתן לתכנן ניסויים בבני אדם שיאששו או יפריכו קיום הבדלים שמיעים בין כבלים. ניתן גם לתכנן מדידות שייבדקו האם יש הבדל ב-output של מערכת בעקבות שימוש בכבלים שונים. תיכנון ניסויים כאלה אינו טריוויאלי, כפי שראינו לאורך השירשור. בכל מקרה, כנראה שקל יותר לאשש קיום הבדלים אם יש כאלה מאשר להפריך במקרה שאין.
#11. יש לפחות שני סוגים של אנשים בקשר לעניין כזה: כאלה שיגידו שעד שהם לא מבינים איך זה כן ייתכן שייש הבדלים, זה כנראה לא ייתכן וזה כנראה טעות, ולא יהייו מוכנים לסמוך על אוזניהם. אחרים כן יסמכו על אוזניהם, וייתכן שהם טועים וייתכן שלא.
#12. השקפתי האישית:
#12.1. בעיני, הפאראדיגמה "מה שלא מובן/מוכח לא קיים" אינה קבילה
#12.2. כנ"ל גם מה שאני תופס כהימנעות מתוך "אסור להיות פראיירים".
#12.3. אם מישהו קונה לעצמו אילוזייה באלפי דולארים, כשהוא יכול להרשות לעצמו, כאשר בלי ההוצאה אין לו את האילוזיה, למה לא? במיוחד כשייש אפשרות ממשית שזו לא בהכרח אילוזייה
#12.4. כל העניין באודיו זה כיף , לא הוכחות/הפרכות (sad)!
#12.5. אני מציע שאיש היישר בעיניו/אוזניו יעשה!
עמיר