).
לגבי מלחמת לבנון: לא נעים, אבל אתה פשוט לא יודע. לגמרי. הייתה הפסקת אש מוסכמת שעבדה שנה, וישראל הפרה אותה (בעקבות ניסיון ההתנקשות בארגוב) כדי לצאת למלחמה שלא הייתה קשורה לכל זה. אם היית יודע על ריכוז הכוחות לפני החלטת הממשלה ביום ראשון...
ישראל לא נשארה כי לא היה עם מי לעשות הסכם, אלא מסיבות אחרות. לפי הטיעון הזה, היא הייתה צריכה לצאת כבר ב-1982 (ראה מיד): העניין "התמסמס" לא בגלל סברה ושתילה אלא בגלל שהרגו את בשיר. כל הרעיון ההזוי היה של שרון, אבל הצבא, הרמטכל ואלוף פיקוד צפון שיתפו פעולה, גם בשקרים.
בדיעבד, אני ידעתי על דברים לא מעטים, לפני פרוץ המלחמה והחלטת הממשלה, יותר מאשר ראש הממשלה דאז. כלומר: מי שהיה בסביבה וראה את הסד"כ למבצע, ידע שזה לא 40 ק"מ ולא נעליים - שום דבר הדומה ל"מבצע ליטני מורחב" כמו שזה הוצג אז.
לגבי עזה: יציאה מעזה והמשך שליטה בשטחים, זה בוודאי לא "שטחים תמורת שלום". את זכות השיבה הם רוצים מ-1949, ויש להם גיבוי מהאום בעניין זה.
לגבי היום: לפחות לפי ההנהגה הרשמית של הרשות, מדובר במדינה בגבולות 67 לצד ישראל ועל זה הם מדברים. החמאס לא - הוא רוצה הכל, על בסיס דתי ומממש כמו הימין הישראלי שרוצה הכל ועל בסיס אמוני.