מספר הערות
אמיר: "הלוואי שאתבדה, אבל ההתנהלות הזו, הבריחה מלבנון, הבריחה מעזה, שחרור רוצחים, וכדומה וכן הלאה, לפני ואחרי, היא בעייתית בקנה מידה קולוסאלי. תמיד יש "יפי נפש" שייחשבו שאם נתנהג אליהם יפה הם יתנהגו אלינו יפה".
מלבנון לא ברחנו, יצאנו ממקום שלא היינו צריכים להיות בו מלכתחילה ונשארנו בו 15 שנה לאחר החלטת ממשלה. מספר ההרוגים עד שנת 2000, למעלה מ-1200 סך הכל, הוא הדבר המחריד.
מעזה לא ברחנו, אלא יצאנו ממקום שכל מה שעשינו בו היה לשלוט בכוח הצבא על 1.5 מיליון אנשים תוך כדי שמירה בסדר גודל של אוגדה על תריסר ישובים ו-7000 אזרחים שישבו שם בגלל החלטות הזויות של ממשלת המערך בזמנו. כדי להמשיך בשליטה שם, היה צריך להמשיך ולספוג אבידות של חיילים ואזרחים. ואז, בסופו של דבר, היינו עוזבים. כי אי אפשר להמשיך בדבר כזה באמת.
שחרור רוצחים זה דבר רע מאוד. הבעיה היא שכבר היו מקרים לא מעטים כאלה, וגלעד שליט הפך לבן ערובה בזמן שירותו הצבאי. כאשר היה באחריות המדינה ובגלל מחדל של הצבא.
כל מה שנעשה, נכון או לא נכון לשיטתך, אין לא ולא כלום עם "להתנהג אליהם יפה", אלא אמור להיות לפי האינטרסים של המדינה הזאת. זה השיקול שקובע, זה מה שקבע כאן ובמקרים האחרים. אם אתה לא מסכים וסבור שהיה צריך להיות אחרת, אתה צריך גם להתייחס לתשלום עבור כל דבר, בעיקר ומעל לכל בחיי אדם.
כך שכל העניין של יפי נפש פשוט לא שייך לעניין. בהינתן תמיכת ראשי הצבא, המוסד והשב"כ בעניין, נראה לי כי העברת האחריות ליפי נפש לא ממש עובדת. הם, יפי הנפש, לא ממש חברי הממשלה הזאת. הממשלה הזאת קיבלה את ההחלטה ברוב מוחלט לגמרי.
הערה לעורך האתר: זה ממש לא צריך להיות באודיו דו ערוצי, אלא במטבחון, למרות שהיו בעניין הזה ערוצי הידברות (ויותר משניים).