אם אנחנו בעניין של להביא דברים מהמקורות, אז הנה עיקרי דברים שמצאתי במאמר של אראל סגל בנושא פדיון שבויים:
חטיפת יהודים אינה תופעה חדשה; כבר בתקופת התלמוד היה מקובל לחטוף יהודים ולהציב דרישות תמורת שחרורם - בדרך-כלל דרישות כספיות.
חז"ל התייחסו לתופעה ואמרו ש: " אין פודין את השבויים ביותר מדמיהם ". הגישה של חז"ל נמצאת באמצע - בין שתי הגישות המנוגדות:
מצד אחד - הם קבעו שיש גבול לפדיון שבויים, ולא צריך לקבל כל דרישה מטורפת שהחוטפים מציבים, אלא רק דרישה סבירה.
מצד שני - הם קבעו שצריך לפדות שבויים, ולא צריך להתעלם לגמרי מהשבויים רק כדי שהחוטפים לא ירוויחו
בימי התלמוד, ייתכן שהם נהגו לחטוף אנשים מעמים שונים, למשל, להתנפל על שיירות רב-לאומיות ולחטוף את כולם, בלי הבחנה בין יהודים לגויים; החטיפה בכל מקרה משתלמת להם כי יש שם אנשים מעמים אחרים, שעליהם לא חל הכלל "אין פודין את השבויים ביותר מדמיהם". אולם, לאחר שהם כבר חטפו את כולם, אם הם יידעו שהיהודים לא יסכימו לפדות את השבויים שלהם תמורת כסף, הם פשוט יהרגו את היהודים כי זה לא ישתלם להם להחזיק אותם. לכן נקבע שיש לפדות שבויים בדמיהם - במחיר המקובל עבור שבויים - כך שמצד אחד לא יתאמצו לחטוף דווקא יהודים, ומצד שני - אם כבר חוטפים יהודים, שיהיה להם עניין להשאיר אותם בחיים.
גם בימינו יש שיקול דומה: המחבלים לא רוצים רק להרויח, הם רוצים גם לפגוע במדינת ישראל; לכן החטיפה בכל מקרה משתלמת להם; אולם, אם הם יידעו שאין להם שום סיכוי להרוויח מהחזרת השבויים, הם פשוט יהרגו אותם, כי זה הרבה יותר קל מאשר לחטוף ולהשאיר אותם בחיים. לכן, גם בימינו יש טעם לנהל משא ומתן עם חוטפים, ואף לקבל חלק מהדרישות שלהם - בתנאי שמדובר בדרישות סבירות.
שני מאמרים ב"תחומין" דנים בשאלה עד כמה צריך להיענות לדרישותיהם של החוטפים:
הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, בתחומין ד, קבע שלא צריך להיענות לאף דרישה, כדי שהחוטפים לא יקבלו מוטיבציה לחטוף עוד;
והרב נתן אורטנר, בתחומין יג, קבע שצריך להיענות לכל הדרישות, כי מדובר בסכנת חיים ודאית ומיידית, ובמצב כזה לא עושים חשבונות.
הרבנים דנו בכלל "אין פודין את השבויים ביותר מדמיהם", והביאו מקורות ופירושים רבים מדברי הראשונים והאחרונים, אך בסופו של דבר, כל רב הגיע לדעה שנמצאת באחד משני הקצוות.
גם מדינת ישראל בימינו ניסתה כבר מספר פעמים את שתי הדעות הקיצוניות, והתוצאות בדרך-כלל היו די עגומות - בחלק מהמקרים החטופים נהרגו, ובחלק מהמקרים שוחררו אלפי מחבלים שחזרו ל"עבודה" והרגו אזרחים תמימים.
לעניות דעתי, יש לחזור ולקיים כפשוטו את הכלל של חז"ל, שמתווה את האיזון, את שביל הזהב בין שני השיקולים הסותרים
.