מלבנון לא ברחנו, יצאנו ממקום שלא היינו צריכים להיות בו מלכתחילה ונשארנו בו 15 שנה לאחר החלטת ממשלה. מספר ההרוגים עד שנת 2000, למעלה מ-1200 סך הכל, הוא הדבר המחריד.
מעזה לא ברחנו, אלא יצאנו ממקום שכל מה שעשינו בו היה לשלוט בכוח הצבא על 1.5 מיליון אנשים תוך כדי שמירה בסדר גודל של אוגדה על תריסר ישובים ו-7000 אזרחים שישבו שם בגלל החלטות הזויות של ממשלת המערך בזמנו. כדי להמשיך בשליטה שם, היה צריך להמשיך ולספוג אבידות של חיילים ואזרחים. ואז, בסופו של דבר, היינו עוזבים. כי אי אפשר להמשיך בדבר כזה באמת.
יואל,
אתה יכול לכבס את המילים כאוות נפשך.
העובדה המצערת היא שיצאנו מלבנון בלי להשיג את המטרה שהביאה להחלטה להכנס לשם - יציאה תוך כדי הסכם שביתת נשק.
כמו שכתבת, בשביל מה ישבנו שם 15 שנים?
בשביל לצאת בלי שום דבר ביד?
יש פה כשלון מדיני ברור.
תוסיף לזה את האפקט שזה עשה על הפלסטינאים - הם הבינו את מה שהיה קל להבין - רק בכוח ובאלימות נשיג את מטרותינו כי לישראלים פשוט נמאס להלחם.
גם מעזה ברחנו.
מה הייתה המטרה המרכזית של פינוי גוש קטיף?
לתת להם את השטח לפי הגבול הבינלאומי על מנת שלא תהיה עילה להמשיך להתקיף אותנו משם.
מה אמר שרון ושר הבטחון שלו, מופז?
"אם יירו עלינו טיל אחד, תגובתנו תהיה קשה ובלתי מתפשרת"... ממש מפחיד ואפקטיבי....את מה שקרה כולנו יודעים.
האם המטרה של הנסיגה מגוש קטיף הושגה?
האם הנסיגה הזאת לא עודדה את הפלסטינאים בעזה להמשיך לתקוף? העובדות ידועות.
זו התוצאה של פעולות פחדניות חד צדדיות.
שלא תטעה - אני לא הייתי בעד השארות בלבנון וגם לא בעד השארות בעזה.
אבל זה לא אומר שהיה נכון לבטל את כל ההישגים הצבאיים שהושגו בדם חיילינו תמורת כלום.
הדרג המדיני תמיד "מצליח" לקלקל כל הישג צבאי. בזה ה"מדינאים" שלנו מצטיינים.
ארז