ואבוי.
אני רוצה לסכם ולחדד את מה שניסיתי להסביר קודם, אולי לא בצורה מדויקת מספיק.
כך אני רואה את הדברים באמור לסינרגיה:
סינרגיה היא מילת קסם ריקה מתוכן, או לחילופין מילה זיקית עם אלף פנים שזה בעצם אותו
הדבר. היא לא מסבירה כלום ולא תורמת כלום למסע שלי לשיפור המערכת.
סינרגיה לא מסבירה מדוע מכשיר מסוים משפר את מערכת א' או מקלקל את מערכת ב'.
סינרגיה משאירה אותנו בורים באשר לסיבות ולהבנה מה קורה במערכת שלנו.
ההצהרה "המערכת שלי נשמעת נהדר בזכות סינרגיה טובה" גם היא בעיני
ריקה מתוכן. למה? כל הרכיבים טובים? כולם עקומים ומיישרים אחד את השני? מה
קורה שם?
ההצהרה "המערכת שלי נשמעת נהדר בזכות סינרגיה טובה" אולי אפילו שלילית.
היא מרמזת על מצב בו מצאתם איזה שילוב מופלא בין כל הרכיבים ולכן מן הסתם
כל שינוי קטן ימוטט את המבנה. אני לא רוצה מערכת כזאת. אני רוצה סתם מערכת
מצוינת בכלל שכל רכיביה מצוינים בזכות עצמם ולכן נותנים ביחד תוצאה מצוינת.
אני לא רוצה לחפש שנתיים את כבל החשמל הקסום שיפתור לי את כל הצרות
במערכת (אמיתי מהחיים). ועוד אלף דוגמאות אחרות.
אבל אני לא מסתפק בטענה הזאת.
אני רוצה לקחת אותה ולהוציא ממנה משהו בונה.
אם אני הולך בדרך שלילת הסינרגיה זה מאלץ אותי לבחור רכיבים טובים
בלי קשר אחד לשני. במצב כזה אני בונה מבנה יציב שלא יתמוטט עם כל
שינוי ונסיונות השיפור יהיו מלמדים ומועילים.
דוגמה אחת פשוטה מהחיים:
האלגרי (קדם מגבר פסיבי) שהבאתי שיפר לי מאוד את המערכת.
כשלקחתי אותו למערכת אחרת הוא גם שיפר וגם קלקל. מצד אחד
שמעו הרבה יותר נקי ומפורט ומצד שני הצליל היה לא נעים, אגרסיבי.
זו לא בעיה של סינרגיה. צריך לשים את האצבע על הסיבה:
האלגרי חשף את האופי האמיתי של המגבר. הקדם המקורי החליק
הבעיה במחיר של נקיון, שקיפות ופרטים. אז מה עושים? נשארים
עם סינרגיה (שני רכיבים עקומים) או עושים צעד ומחליפים מגבר?
העניין הוא שקל מאוד לפתור את העניין ב "אין סינרגיה טובה". זו
כמובן טעות בהבנה שמשאירה אותנו עם מערכת פחות טובה לזמן
ארוך עד שבמקרה נמצאה "סינרגיה" חדשה עם קדם אחר שיקלקל
קצת פחות מבלי להציק. הבן אדם מחפש קדם מגבר חדש לפי
סינרגיה. למעשה הוא צריך לחפש מגבר חדש. זה הצעד הנכון אבל
זה לא קורה בגלל תירוץ הסינרגיה.
(לכל המודאגים, זו לא פרסומת לאלגרי. באמת שלא).
בקיצור, לא מחפש סינרגיה. מחפש מערכת מצוינת.
אין ספק שההסבר הזה קביל יותר מקודמיו.
הבעייה היא כשמנסים להעמיס יותר מדי על מילה אחת מסכנה -- סינרגייה -- ועוד על שימושים לא מדוייקים בה -- והמילה לא עומדת בעומס.
אם מצפים ש:
- סינרגיה תתרום משהו (כמו למסע לשיפור המערכת)
- סינרגיה תסביר משהו (כמו מדוע מכשיר מסוים משפר את מערכת א' או מקלקל את מערכת ב')
- סינרגיה לא תשאיר אותנו בורים (באשר לסיבות ולהבנה מה קורה במערכת שלנו)
וכו', אז באמת יש מקום להתאכזב.
סינרגייה גם לא אומרת אם הרכיבים טובים או רעים, או שהיא הסיבה לכך שמשהו נשמע טוב.
כאמור, אי אפשר לדעת אם המערכת נשמעת טוב יותר מסכום מרכיביה (==סינרגייה) או שהרכיבים "סתם" טובים בזכות עצמם.
גם רוב הסיכויים שההצהרה "המערכת שלי נשמעת נהדר בזכות סינרגיה טובה" היא פשוט אי-הבנה של המושג (שגם אני לקיתי בה!), מאשר יומרה ל"מצב בו מצאתם איזה שילוב מופלא בין כל הרכיבים", וגם אין שום הכרח ש"כל שינוי קטן ימוטט את המבנה".
מערכת יכולה להיות מצויינת גם אם רכיביה מעצימים זה את זה, שזה
לא אומר שהם לא יעצימו רכיבים אחרים.
ולפעמים אפשר לרצות ולהצליח לבנות מערכת מרכיבים שלא מסתדרים עם כל העולם, ושהחופש בהחלפתם קטן, אבל עדיין זה עדיף עבור בעליה מאשר מערכות מרכיבים גמישים שמתאימים-כבייכול כמעט לכל רכיב. למשל:
- מערכות Naim, שלפחות לצורך הדיון אפשר להסכים שבהן הרכיבים מעצימים זה את זה ופחות רכיבים אחרים, ועדיין יש משתמשם מרוצים (עד כדי פרופגנדה)
- מערכות של הגברה חלשה ורמקולים סופר נצילים
כך שלא בהכרח צריך "לשלול את הסינרגייה".
לכל היותר, מי שמעוניין יותר בבניית מערכת שתיתן לו את מירב הגמישות בהחלפות, צריך להשקיע בגמישות הזו, ולנסות הרבה שילובים. זה לכשעצמו מצריך גישה להרבה מוצרים, גישה שייש אולי ליבואנים של הרבה סוגי ציוד, אבל לא כל כך לאנשים מן השורה.
רוב בני התמותה יכולים להסתפק ולחיות בשלום עם מערכת שנותנת להם את מה שהם מבקשים מתוך האלטרנטיבות שהייתה להם האפשרות לבדוק, אם מבחינה כלכלית, פרקטית (להביא מוצרים הבייתה), סבלנותית, Wife Acceptance Factor וכיו"ב.
לאנשים כאלה (כנראה הרוב המכריע לחלוטין), דרך "שלילת הסינרגייה" אינה פרקטית.
כך שמסע-הצלב נגד
המילה בשימושיה הלא-מדוייקים אינו מוצדק עבור הרוב המוחלט של קהל הייעד.
עמיר