רמקולים RIBBON tweeter ברמקולים יתרונות וחסרונות

[exupgh12]

גם זה לא שייך לדיון. הרי מדברים על יכולות של רכיב ולא על היכולת שלנו להכשיל אותו. כששני טויטרים מקבלים מקור איכותי, האחד מפורט והשני אינו כזה, לא משנה כמה עוצמה תגביר, או איזה מגבר תלביש, הוא לעולם לא יחשוף פרטים שאין ביכולתו לחשוף. כך גם בשאר תחומי רכיבי הרמקול. דהיינו מיד ובס. מאוד פשוט.

ולגבי טופולוגיות. לכל טופולוגיה יתרונות וחסרונות. וכשמדברים על מוצרים ברמה גבוהה, מגבר מנורות כזה על רמקול נציל - פגז! על רמקול לא נציל - אסון במקרה הטוב.
מגבר טרנזיסטור גיבור על רמקול לא נציל - פגז, על רמקול נציל מאוד מגבר טרנזיסטור קלאס a עם כמה וואטים בודדים - פגז! אבל פחות טוב ממנורות. לעומת זאת, ישמע טוב באותה מידה היום, ובעוד 12 ובזמן שבאמצע. מנורות לעומת זאת, מה לעשות, דועכות. והפאק של הטופולוגיה הזו הוא שחובבי המנורות, ששומעים הרבה שעות וכל יום, אינם מודעים לעובדה שהמגבר שלהם כבר טרנטה ובשביל שהוא יחזור להיות למבורגיני צריך להחליף את המנורות. מזל שהייתי שם בשביל להעיר כמה אפאתים שחשבו שהמערכת שלהם נשמעת טוב. אחרי שהערתי אותם, והסברתי להם שהמערכת שלהם נשמעת כמו מלוואח, מדדו, הבינו, והחזירו את המערכת שלהם לתפארתה. ואגב, מאז למדו לבדוק כל כמה חודשים כמה שעות נותר להם עד שהצליל יתחיל להתפגר.

אחרי טפיחת שכם עצמית כזו, תזכיר לי להביא לך חופן מדליות (אחת עבור כל חובב מנורות שהצלת) בפעם הבאה שניפגש

 

[omi]

מאוד פשוט. אם בשיא של סימפוניה בזמן תיפוף חזק על הטימפאני, ברמקול אחד הטוויטר מכוון חזק יותר מאשר ברמקול אחר, יש סיכוי שנוכל לשמוע יותר ברור או בכלל את נגן המשולש שבדיוק פספס קצת במכה.

 

[נמר]

אחרי טפיחת שכם עצמית כזו, תזכיר לי להביא לך חופן מדליות (אחת עבור כל חובב מנורות שהצלת) בפעם הבאה שניפגש

וזה עוד שאני מעודן.

 

[gds]

זה עיבוד אותות בסיסי. בעיבוד תמונה כמו בסאונד, אפשר להגביר את התדרים הגבוהים שיחשפו דברים שהיו בהקלטה המקורית אבל לא היית ער אליהם.
...

אגב הגברת תדרים גבוהים גם מעלה את הרזולוציה בבס ובכל הספקטרום.

נ. ב. ברור שאם הטוויטר לא מסוגל להוציא את מה שהוא מקבל אז זו בעיה. אני מדבר על מקרה הפוך, בו הטוויטר ( או תדרים מסוימים בו) מכוון חזק מדי ונותן הרגשת פירוט.

רוצה לחזק את דבריך בדוגמה למוצר של Townshend שנקרא 'סופר טוויטר' שעושה בדיוק זאת והמוח שלנו מפרש בנוסף כאילו יש גם הדגשה בבאסים, מיותר לציין את הברדק הנורא שעושה רכיב זה בקרוסאובר של הרמקול שאליו הוא מחובר במקביל.

ואחרי הכול…
תמיד אפשר להוסיף סופר טוויטר.

ראה הכתוב.

אך בשביל מה? לא אמורים לשמוע תדרים של סופר טויטר, לא?

כנ"ל

 

[gds]

מה שאני מנסה לומר הוא שרדיפה אחרי פירוט ויהי מה, מעבר לגבול מסוים, יכולה להיות לא טבעית ולהדגיש דברים שנחבאו בהקלטה, כמו בדוגמה של הנמש בעור. חידדנו את התמונה, אנחנו רואים יותר פרטים אבל זה לא טבעי ולא כוונתו של הצלם/מקליט.

יש לי מסך סוני שבכיול שלו אני מבטל את כל אופציות ניקוי הרעשים כי הן פוגעות בחדות.
לעומת זאת הגברת חדות כשלעצמה אולי מוסיפה פרטים בתמונה אך מעוותת את האיזון בה, אם זה היה כל כך טוב כולם היו שמים על 100.

 

[omi]

רוצה לחזק את דבריך בדוגמה למוצר של Townshend שנקרא 'סופר טוויטר' שעושה בדיוק זאת והמוח שלנו מפרש בנוסף כאילו יש גם הדגשה בבאסים, מיותר לציין את הברדק הנורא שעושה רכיב זה בקרוסאובר של הרמקול שאליו הוא מחובר במקביל.



כנ"ל

בדיוק. כל צליל טבעי, גם בתדר בס או מיד, מורכב גם מתדרים גבוהים שקובעים את אופי הצליל. ההבדל בין אבוב לקלרינט שמנגנים לה, 440 הרץ, נמצא בתדרים הגבוהים האלה . אם משמיעים רק את הרכיב הבסיסי של 440 הרץ, הכלי ישמע כמו אוסילוסקופ שמייצר צליל סינתטי, וכל הכלים ישמעו אותו דבר.

 

[pruym]

סורי אבל האנלוגיה לתמונה לדעתי לא נכונה.
על מנת להגביר צלילים חלשים על פני צלילים חזקים יש לטכנאי ההקלטה והמסטרינג כלי שקוראים לו קומפרסור ובאמת כשמשתמשים בקומפרסור לא נכון ההקלטה לא נשמעת טוב.
מערכת שקופה לא מבליטה צלילים חלשים על פני צלילים חזקים אלה משמיעה את כל הצלילים שיש בהקלטה מבלי להחסיר כלום ובלי להוסיף כלום.
יש מערכות שקופות יותר עם אלמנטים טובים יותר ברמקולים, עם טכנון טוב יותר ועם אלקטרוניקה טובה ומאוזנת שמשמיעה הכל בדיוק רב ויש מערכות שפרטים נעלמים בדרך.
עומס כלים עם אוויר ביניהם והמון פרטים עדיף (לטעמי) על פני האופציה השניה.
לא מוצא שום קשר לתמונה, לחדות של תמונה ולתדרים של צבעים או אופטיקה.

 

[omi]

???
אמרת שאתה לא מסכים לאנלוגיה ביו צליל לתמונה אבל לא אמרת מילה אחת על תמונה.

בתור מי שמתעסק באופן "תחביבי" בסאונד ובאופן מקצועי בתמונות, יש אנלוגיה מאוד חזקה.

תוספת (עריכה):
לגבי האנלוגיה: כשעוסקים בתדרים בתמונה, לא מדובר על תדר האור בצבעים מסוימים שמופיעים בתמונה, אלא לדוגמה אם נסתכל על שינוי הצבע בתמונה לאורך קו מסוים (לדוגמה, לאורך ציר ה x) ונשרטט גרף של הצבע כפונקציה של מיקום - זה מקביל באנלוגיה לפונקציה של עוצמת הצליל כפונקציה של הזמן בתחום הסאונד.
מכאן נובע שהתדרים בתמונה הם עוצמת השינויים והמחזור שלהם. באנלוגיה הזו, חידוד של התמונה בפוטושופ מקביל להגברה של תדרים גבוהים.

הנה הסבר יותר טוב

https://photo.stackexchange.com/questions/40401/what-does-frequency-mean-in-an-image

 

[pruym]

???
אמרת שאתה לא מסכים לאנלוגיה ביו צליל לתמונה אבל לא אמרת מילה אחת על תמונה.

בתור מי שמתעסק באופן "תחביבי" בסאונד ובאופן מקצועי בתמונות, יש אנלוגיה מאוד חזקה.

מכיוון שאני לא מוצא אנלוגיה והדיון הוא לא על תמונה אלה על סאונד לא מצאתי סיבה להגיד אף מילה על תמונה...

 

[omi]

מכיוון שאני לא מוצא אנלוגיה והדיון הוא לא על תמונה אלה על סאונד לא מצאתי סיבה להגיד אף מילה על תמונה...

(סליחה, ערכתי את ההודעה אחרי שענית, והוספתי שם לינק שעוסק בתמונות. ברגע שעוסקים בתדרים בתמונה, האנלוגיה מתבהרת)

 

[gds]

מאתר Townshend

In the same way that a sub-woofer extends the low end of your system, Maximum Supertweeters reveal a wealth of detail in the midband and treble. Most striking tough, is the amazing improvement in bass detail.

• Maximum Supertweeters reproduce high and very high frequencies in the most coherent and realistic fashion, delivering a rich harmonic structure that dome tweeters simply cannot match.

• Coherent high frequencies affect the brain both physiologically and psychologically,revealing the full potential of your favourite recordings.

• Maximum Supertweeters enhance and define bass, mid and treble. They are the key to high resolution.

מוצר מיותר וחבלני לתפקוד הרמקולים והמגבר ואיך אפשר גם בלי תג מחיר מופרך.

Supertweeters Reveal Detail – Visual Interpretation

גם הם משתמשים בהשוואה לתמונה (למרות שאני לא שותף לאנלוגיה) אבל הדוגמה חובבנית.
ולמי שתהה והתעצל לבדוק זה ריבון.

 

[נמר]

???
אמרת שאתה לא מסכים לאנלוגיה ביו צליל לתמונה אבל לא אמרת מילה אחת על תמונה.

בתור מי שמתעסק באופן "תחביבי" בסאונד ובאופן מקצועי בתמונות, יש אנלוגיה מאוד חזקה.

תוספת (עריכה):
לגבי האנלוגיה: כשעוסקים בתדרים בתמונה, לא מדובר על תדר האור בצבעים מסוימים שמופיעים בתמונה, אלא לדוגמה אם נסתכל על שינוי הצבע בתמונה לאורך קו מסוים (לדוגמה, לאורך ציר ה x) ונשרטט גרף של הצבע כפונקציה של מיקום - זה מקביל באנלוגיה לפונקציה של עוצמת הצליל כפונקציה של הזמן בתחום הסאונד.
מכאן נובע שהתדרים בתמונה הם עוצמת השינויים והמחזור שלהם. באנלוגיה הזו, חידוד של התמונה בפוטושופ מקביל להגברה של תדרים גבוהים.

הנה הסבר יותר טוב

https://photo.stackexchange.com/questions/40401/what-does-frequency-mean-in-an-image

אין בעיה. חידדת את התמונה בשביל להשיג עוד מהפרטים הקיימים, אבל כשחידדת הוספת רעש. וכשהוספת רעש הורדת אותו בעזרת תוכנה לניקוי רעשים. ואז הבהרת את התמונה בשביל לקבל את הפרטים שבחושך. ומשם הפרטים המוארים כבר איבדו את הצבע. בקיצור, העיבוד לקח את המציאות והפך אותה למשהו חדש, שלא היה במציאות. בתמונה זה אחלה, זה גם יכול להראות מהמם. בצליל לעומת זאת, אין שום סיבה לעשות מניפולציות אחרי. את המניפולציות עושים בפוסט פרודקשיין, המערכת אמורה לחשוף את מה שקרה שם באולפן. אם זה לא טוב? תבדוק מי הטכנאי, מי חברת ההדפסה וחפש משהו אחר.

 

[genvirt]

אין לנו לדעת למה התכוון הטכנאי עם הציוד ואיך זה נשמע בסטודיו רקורד מקורי.
ואנחנו, בלי לחשוב, כול אחד עושה פוסטפרודקשן אישי, כלומר מתאים את המקורות (סי די וכו׳) לאוזניים לפי הטעם ותפיסה, ושינוי של כול רכיב במערכת יכול להביא לשינוי באזנה... ובכול אופן לא נדע מה רצה טכנאי לחשוף אלינו...
ואין לזה סוף...

 

[omi]

אין בעיה. חידדת את התמונה בשביל להשיג עוד מהפרטים הקיימים, אבל כשחידדת הוספת רעש. וכשהוספת רעש הורדת אותו בעזרת תוכנה לניקוי רעשים. ואז הבהרת את התמונה בשביל לקבל את הפרטים שבחושך. ומשם הפרטים המוארים כבר איבדו את הצבע. בקיצור, העיבוד לקח את המציאות והפך אותה למשהו חדש, שלא היה במציאות. בתמונה זה אחלה, זה גם יכול להראות מהמם. בצליל לעומת זאת, אין שום סיבה לעשות מניפולציות אחרי. את המניפולציות עושים בפוסט פרודקשיין, המערכת אמורה לחשוף את מה שקרה שם באולפן. אם זה לא טוב? תבדוק מי הטכנאי, מי חברת ההדפסה וחפש משהו אחר.

צודק.
הגברת העוצמה של הטוויטר (ברמקול, בקרוס) מקבילה לחידוד, שהוא בדיוק הגברה של התדרים הגבוהים בתמונה. משיגים עוד מהפרטים הקיימים אבל מוסיפים רעש.

 

[נמר]

אין לנו לדעת למה התכוון הטכנאי עם הציוד ואיך זה נשמע בסטודיו רקורד מקורי.
ואנחנו, בלי לחשוב, כול אחד עושה פוסטפרודקשן אישי, כלומר מתאים את המקורות (סי די וכו׳) לאוזניים לפי הטעם ותפיסה, ושינוי של כול רכיב במערכת יכול להביא לשינוי באזנה... ובכול אופן לא נדע מה רצה טכנאי לחשוף אלינו...
ואין לזה סוף...

ברור שנדע. אפילו בקלות. יש אולפנים שעושים פלאים ויש כאלה שהורסים את ההקלטה. יש אולפנים כמו למשל emi גרמניה שהם יותר בהירים, פחות בס ומיד נמוך, ויש emi אנגליה שהוא יותר מלא ומאוזן אך פחות מפורט וטבעי. זו דוגמא אחת, יש רבות. למשל מעבדות שפילד במוסיקה קלאסית הן הקלטות מדהימות (אולי הטובות שיש בסוגה הזו) והן מאופיינות בשילוב של פירוט רב, דינמיקה ואיזון מרשים. יש את sts עם ההקלטות האודיופיליות שם נוהגים לתקוע את המקרופון בתוך הסקסופון.

מערכת טובה תחשוף את זה.

 

[genvirt]

ברור שנדע. אפילו בקלות. יש אולפנים שעושים פלאים ויש כאלה שהורסים את ההקלטה. יש אולפנים כמו למשל emi גרמניה שהם יותר בהירים, פחות בס ומיד נמוך, ויש emi אנגליה שהוא יותר מלא ומאוזן אך פחות מפורט וטבעי. זו דוגמא אחת, יש רבות. למשל מעבדות שפילד במוסיקה קלאסית הן הקלטות מדהימות (אולי הטובות שיש בסוגה הזו) והן מאופיינות בשילוב של פירוט רב, דינמיקה ואיזון מרשים. יש את sts עם ההקלטות האודיופיליות שם נוהגים לתקוע את המקרופון בתוך הסקסופון.

מערכת טובה תחשוף את זה.

היא תחשוף כן , אך לכול אחד מאיתנו תהיה תוצאה שונה מין הסתם ולזה אני התכוונתי.
כול אולפן הקלטה אולי נושא איזה ״חתימה״ משלו (מה שכתבתה) באופן גורף, אך גם במקרה זה אין לך לדעת איך זה נשמע באותו אולפן כי אתה לא שומע באולפן אלה בבית שלך...

 

[לני]

לא יודע מה אתה אוכל אבל הכלבה שהיתה לי היתה זוללת הכל עד האוכל שגורשתי היתה מכינה.
השיא היה כשהכינה עוגה והתבלבלה בין חלמונים לחלבונים, אפילו חתולי הרחוב סרבו להתקרב לתוצאר המוגמר.

שמח בשבילך ששרדת בשביל לספר.

 

[לני]

חברים יקרים
רמקול לא ירד מהשמיים.
רמקול נבנה על ידי בני אדם.
קשה לי להאמין שחברה שמחליטה לבנות רמקול היא בוחרת אלמנטים בצורה אקראית מזוודת בתוך ארגז עץ ורק אז מקשיבה לסאונד.

סביר להניח שהם עובדים לפי תקציב וסאונד שהם שואפים להגיע אליו ורק אז בוחרים אלמנטים.

כמו שיינן לא זורק ענבים לתוך חבית ומקווה לטוב. זה תהליך מוגדר מדעי עם פרקטיקה של לשון וטעימות.

 

[רוזי1]

בהנחה שכל החברות שמייצרות רמקולים דומות בהתנהלותן להליכים שמבוצעים על ידי טויוטה.
מהידע שלי רובם בתי מלאכה עם מספר קטן מאוד של עובדים ועם אפשרויות תכנון ובדיקה מוגבלות.

 

[exupgh12]

חברים יקרים
רמקול לא ירד מהשמיים.
רמקול נבנה על ידי בני אדם.
קשה לי להאמין שחברה שמחליטה לבנות רמקול היא בוחרת אלמנטים בצורה אקראית מזוודת בתוך ארגז עץ ורק אז מקשיבה לסאונד.

סביר להניח שהם עובדים לפי תקציב וסאונד שהם שואפים להגיע אליו ורק אז בוחרים אלמנטים.

כמו שיינן לא זורק ענבים לתוך חבית ומקווה לטוב. זה תהליך מוגדר מדעי עם פרקטיקה של לשון וטעימות.

חברות כמו מג'יקו ו Tidal (ראה המאמר שפורסם כאן שלשום) קודם יוצרות את הרמקול ורק אח"כ מתמחרות את הרמקול.