Artos Moonglow - רמקולים "קרמיים" במבחן
- פותח הנושא dtown
- פורסם בתאריך
אתה לא שמעת מספיק מערכות עם רמקולים קרמיים.
מערכת טובה, עם רמקול קרמי ולא קרמי יודעת ללטף מתי שצריך ולחתוך את האוזניים כשזה מוקלט כך במקור.
אני מכיר מערכות עם רמקולים קרמיים שמלטפות את האוזן כשצריך, ומאידך שמעתי מערכת עם רמקולים לא קרמיים שצורחות אלי גם אם הזמרת התכוונה ללטף..
אם הכל עניין של טעם,למה בכלל צריך את הפורום הזה ?
שכל אחד וירכיב מערכת לפי טעמו, ואפילו וזה מרוח או צורח, הרי זה טעמו ואמרו שלום על ישראל.
למיטב ידיעתי, הבנתי וזיכרוני, היית מת שיהיו לך אגרטלים כאילו בבית.יפה כתבת
אבל מה לעשות שחברו להם ביחד זוג בעלי ממברנות קלות ומהירות ,ירו חץ ,ועכשיו עסוקים בלצייר את עיגולי המטרה סביב החץ,
חוץ מזה, ממתי יעקב דניאל מכונה וויסקי?
האיכות שלו נמדדת בטעם הקולה שמכסה אותו
שניצל
חבר משקיען
- הודעות
- 8,417
- מעורבות
- 1,792
- נקודות
- 113
אני באמת חושב שהאיזופון מדהים!,בתנאי שאתה מצליח טיפה לחמם ולנדנד אותו ,אבל אם צריך מגבר מהמאדים ,אני מוותר.
אתה די צודק, אבל גם אי אפשר להגיע לביצועים שפורשה התכוונו עם צמיגים מאוטו דיפו.
אני לא חושב שהמגבר צריך להיות ממאדים, הוא צריך להיות טוב, כמו שלך יש מגברים טובים ויקרים.
אמרתי כבר בעבר שלדעתי הגברה זה המכשיר הכי קל למצוא ולהתאים למערכת. הpre, מקור, כבלים הרבה יותר קשים להשגה במחירים שפויים ומשפיעים יותר על טונאליות המערכת ממגבר.
- הודעות
- 20,101
- מעורבות
- 4,266
- נקודות
- 113
גם אותי לא. אבל מה לעשות שמה שזז שם בפנים אחראי למה שאתה שומע בסוף. אם מה שזז לא יודע לזוז על פי הדרישות אז זה יתחיל לעניין אותך. או שתחפש משהו שזז כמו שאתה רוצה ובסופו של דבר, בלי שזה מעניין אותך, זה מה שישמע טוב. זו הסיבה שהרמקול שלך עשוי בדיוק מתרכובות שמטרתן היא לעמוד בשרישה של לזוז אחורה וקדימה תוך צימצום משמעותי של תנועה לא רצויה הצידה או בתוך עצמה.
זו לא תיאוריה. זו עובדה. יחידות קלות וקשיחות מדויקות יותר מיחידות כבדות ורכות מהן. וכן, אני מבחין בקלות בבעיות מהסוג הזה. כשאתה חי שנים רבות בתוך שעות של האזנות למוצרים שונים אתה מפתח רגישות לבעיות בצליל. זה לא בגלל שאני בעל כוחות מיוחדים. כל אחד שיעשה זאת, יפתח מיומנות כזו. הוא לא חייב להיות כתב אודיו, הוא פשוט צריך לשמוע הרבה דברים. הריזון שיש ליחידות קשיחות וקלות (לא משנה איך השיגו את הדרישה) הוא זה שבסופו של דבר מאפשר לצליל להתנגן ולעצור מהר, להיות מוכן לצליל הבא או לצליל שניכנס במקביל. כשיחידה לא עושה את זה, יש עירבוב, מיסוך ועוד כמה תופעות לוואי שהן מאפיין מאוד מובהק של רמקול. אגב, זה יכול לבוא גם בגלל התיבה. אבל אנחנו כאן יוצאים מנקודת הנחה שהתיבה בנויה היטב.
אנחנו לא אומרים. אנחנו מכירים את זה וכל העולם המתרכז בנושא יודע זאת. צליל חד ומנסר ניתן לריסון ברוב המוחלט של המקרים (למעט מקרים בהם הרמקול פשוט לא טוב). השאלה היא אם ניתן לעשות פעולה הפוכה. לקחת יחידה שהיא חסרה בפרטים וברזולוציה ולהביא אותה לאיזון בעניין הזה. אני למדתי, שכמו בכל דבר, אין יש מאין. לכן, ההעדפה שלי היא קודם כל מקסימום ביצועים ועם האיזון הטונאלי כבר נסתדר. וזה אגב, הדבר הכי קל להשגה.
נכון. אבל אנחנו רוצים לקבל חוויה שמתקרבת לשם. או לפחות מזכירה. זה אולי חלום רחוק, אבל בכל זאת, יש כמה דברים שמקבלים בבית שאולם קונצרטים לא מסוגל לתת.
עם המשפט הזה אני לא מסכים. לאחרונה התנסתי עם המון הגברות וקדמהגברות. הגעתי כמה פעמים לצליל מלטף ומאוד נעים. אחד מהרגעים הללו התרחש עם קדמגבר של vac רנסנס. זה היה נעים, חם, אך הביצועים היו ברצפה. היו חסרים פרטים, מהירות, גבוהים. בקיצור, בינוני. ישבנו אני ויואל והבנו שהאודיו ריסרצ׳ מחזיר לי כמה נגנים לשורה שנעלמו ב-vac. והנגנים הללו, עשו משהו מאוד חשוב בשיחזור היצירה. הם ניגנו עוד כמה דברים ברקע שחסרו עם ה-vac. האם היית מקבל את זה שיצירה שאתה שומע חסרה בנגנים? האם היית מקבל את העובדה שכשאתה משלם כרטיס לקונצרט כאשר מתחייבים לך שתנגן שם תזמורת סימפונית מלאה וחלק מהנגנים דפקו ברז? אז כן, קיבלת חמימות ונעימות אבל החסרת במוסיקה. לכן אני לא ממש מבין מדוע צריך להתפשר. אני מחפש גם וגם, אני גם מוכן לשלם על זה.
נכון, יש המון רמקולים היי אנד שהם אינם קרמים. קרמי זה לא הכי טוב, אבל דרישה ליחידה קשיחה וקלה זו דרישה הכרחית על מנת שמה שתשמע יהיה טוב מאוד (שוב, בהנחה שהכל מאחורה כמו שצריך). אבל לקרמי, כמו לקרבון מגנזיום ונייר מחוזק בסיבי זכוכית וחומרים מקשיחים וקלים אחרים, יש צליל יחודי. מי שאוהב את זה נהנה. מי שלא, מתרגל, מעכל מה הוא שומע, ונהנה.
מערכת שאי אפשר לשמוע בה יותר מחצי שעה היא מערכת לא טובה. האמת למה חצי שעה? מספיק חצי דקה על מנת להבין שהיא כזו. באולם קונצרטים אתה מקבל המון רזולוציה. זו הסיבה שהנגנים יושבים היכן שהם יושבים ובמרחקים מוגדרים אחד מהשני (לעומר ולצדדים) זה על מנת שתקבל את כל השכבות של כלי הנגינה ביצירה. זו גם הסיבה שהמוסיקה שם ״נשפכת״ בכמויות. כי יש המון ממנה. יש את כל המידע. אם היה חסר מידע, ונניח לא היו באמת מיתרים בכינורות, פחות ״מוסיקה| היתה נשפכת לך. וזה בדיוק העניין. קודם כל מקסימום מידע. לא לפספס דבר. אחר כך מתחילים לחפש את השאר. אבל אם הראשון חסר, אז מה אכפת לי השאר?
שלום מר קח אחד
אם מר לוי כותב מבחן על רמקולים, כדאי מאוד שיתייחס למרכיבים שלהם, עוד יותר כדאי שיתייחס למרכיבים שלהם שמשפיעים על הצליל. זו בעצם חובתו. אם לא יעשה כן, פשוט יעשה מלאכתו רמייה.
יש מקרים, כמו כאן, שהם משפיעים מאוד מאוד. כך שרמת העניין שיש לך, לעכוזך ו/או לכל חלק אחר מאברי גופך אינה רלוונטית בכלל לדיון הזה.
מכיוון שיחידות כמו אלה המדוברות כאן הן עניין של: א. השנים האחרונות; ב. מוצאות ביטוי ברמקולים ברמות מחיר נתונות ומעלה; ג. יש להן חתימת צליל אופיינית; ד. הן אלה המרכיבות את הרמקול הנ"ל - יש להתייחס גם לתופעה ולהסביר מדוע זה טוב, מה לא עובד ועוד ועוד. אלה דרישות יסוד ממי שכותב על כל מוצר באופן "רשמי".
עניין הפירוט הוא דרישה ממערכת מהטעם הפשוט שזו סחורה שמרכיבה את המוזיקה וגרה בתקליט/ור. אם המערכת ו/או רכיבים בתוכה כושלים בהבאת מה שיש, הם מפשלים בתפקיד. אם יש כאלה שמעדיפים את המוזיקה אצלם בחדר בלי כל זה - שיבושם להם. טעם והעדפה אישיים, הם בדיוק כאלה: אישיים.
למי שכותב באופן "רשמי", כאמור, אין הלוקסוס הזה. הוא חייב - אומר שנית: חייב - להתייחס ליכולת של הרכיב להביא פרטים מוזיקליים ולהכניס אותה לשקלול הכולל של הרכיב.
לגבי הענין עצמו: לא צריך הרבה, אבל כאשר משווים (ולפעמים אפילו זה מיותר) בין רמקול "מהיר" ו"איטי" בהקשת פסנתר, מצילתיים, תופים למיניהם ועוד כיו"ב כלים מקישים - ההבדל ניכר לאוזן מיד. וכל זה נכון לא פחות כאשר תזמורת שלמה, למשל, פוצחת בטוטי פורטיסימו. אם מכירים רק את ההתנהלות האיטית - אין בעיה. אם מכירים גם את היכולת המהירה, ההבדל ברור מעל ומעבר.
ובכלל: אם יש מגמה בעולם, מתוך הסיבות הנ"ל, והיא בקנה מידה כזה - כל העניין של נמר ככה, יואל גם כן, ממש לא שייך לעניין.
אם מר לוי כותב מבחן על רמקולים, כדאי מאוד שיתייחס למרכיבים שלהם, עוד יותר כדאי שיתייחס למרכיבים שלהם שמשפיעים על הצליל. זו בעצם חובתו. אם לא יעשה כן, פשוט יעשה מלאכתו רמייה.
יש מקרים, כמו כאן, שהם משפיעים מאוד מאוד. כך שרמת העניין שיש לך, לעכוזך ו/או לכל חלק אחר מאברי גופך אינה רלוונטית בכלל לדיון הזה.
מכיוון שיחידות כמו אלה המדוברות כאן הן עניין של: א. השנים האחרונות; ב. מוצאות ביטוי ברמקולים ברמות מחיר נתונות ומעלה; ג. יש להן חתימת צליל אופיינית; ד. הן אלה המרכיבות את הרמקול הנ"ל - יש להתייחס גם לתופעה ולהסביר מדוע זה טוב, מה לא עובד ועוד ועוד. אלה דרישות יסוד ממי שכותב על כל מוצר באופן "רשמי".
עניין הפירוט הוא דרישה ממערכת מהטעם הפשוט שזו סחורה שמרכיבה את המוזיקה וגרה בתקליט/ור. אם המערכת ו/או רכיבים בתוכה כושלים בהבאת מה שיש, הם מפשלים בתפקיד. אם יש כאלה שמעדיפים את המוזיקה אצלם בחדר בלי כל זה - שיבושם להם. טעם והעדפה אישיים, הם בדיוק כאלה: אישיים.
למי שכותב באופן "רשמי", כאמור, אין הלוקסוס הזה. הוא חייב - אומר שנית: חייב - להתייחס ליכולת של הרכיב להביא פרטים מוזיקליים ולהכניס אותה לשקלול הכולל של הרכיב.
לגבי הענין עצמו: לא צריך הרבה, אבל כאשר משווים (ולפעמים אפילו זה מיותר) בין רמקול "מהיר" ו"איטי" בהקשת פסנתר, מצילתיים, תופים למיניהם ועוד כיו"ב כלים מקישים - ההבדל ניכר לאוזן מיד. וכל זה נכון לא פחות כאשר תזמורת שלמה, למשל, פוצחת בטוטי פורטיסימו. אם מכירים רק את ההתנהלות האיטית - אין בעיה. אם מכירים גם את היכולת המהירה, ההבדל ברור מעל ומעבר.
ובכלל: אם יש מגמה בעולם, מתוך הסיבות הנ"ל, והיא בקנה מידה כזה - כל העניין של נמר ככה, יואל גם כן, ממש לא שייך לעניין.
נערך לאחרונה ב:
שניצל
חבר משקיען
- הודעות
- 8,417
- מעורבות
- 1,792
- נקודות
- 113
אז זהו , שלדעתי כתבת את זה כאקסיומה ! ראשית ,זה אינו נכון , ושנית , הנגנים אינם יושבים היכן שהם יושבים לא בגלל הרזולוציה שלך ,הם יושבים בקבוצות בכדי שהמנצח ימצא אותם ,חוץ מזה הם קיבלו מקום מסומן ,ולא על בסיס של כל הקודם יושב.
נ.ב
ראית , נהיית אבי הרזולוציה המתחדשת בארץ הקודש ,אפילו vac רנסנס מעלים לך נגנים,אז מה יאמר יואל ,הרי עם הסוניק פרונטיר ,הרכב גאז קטן נשמע כמו נגן יחיד ( סתם). גם לי יש כזה.
נערך לאחרונה ב:
TakeOne
חבר משקיען
- הודעות
- 2,917
- מעורבות
- 865
- נקודות
- 113
שלום מר יואל פרלמן,
אני לא בטוח שיש ביננו ויכוח.
תפקידו של "מר לוי" (?) בהחלט להתייחס לכל המרכיבים ולבדוק את השפעתם. אני גם מאוד נהנה לקרוא את הניתוחים והמסקנות שלו. הוא הבוחן היחיד במדבר האודיו הישראלי שכותב לטעמי סקירות רציניות ומנומקות כהלכה.
אבל תפקידי שונה. תפקידי לשבת ולהנות מהמוזיקה.
וכשם שלא תמיד מעניין אותי כיצד ומדוע דווקא כך הורכב הרמקול שלי, גם לא ממש מעניין אותי מאיזה סוג של עץ בנו בוני הכינורות השונים את הכינורות של כל נגני הסקציה בתזמורת שמנגנת מולי. אני רק יכול לשפוט ביכולותי הדלות אם זה נשמע לאוזני טוב, או לא.
אז נכון שאני מקצין עכשיו. ואני מודה שלעיתים אני מוצא עניין בהגיון התכנוני של פריט אודיו כזה או אחר, אבל מעולם לא רכשתי שום פריט עפ' הפרמטרים האלה. תמיד רכשתי בעקבות שמיעה והתאהבות.
אני גם מוכן להשבע לך, שעד שנמר לא התקשר היום וסיפר לי שברמקולים שלי יש אלמנטים ממגנזיום, בכלל לא ידעתי.......רק יודע שהם נשמעים בוננזה, וכשחיפשתי לי רמקולים הם היו השקופים והמאוזנים מכל מה ששמעתי.
גם לגבי הפירוט, קשה לי להתווכח. פירוט חשוב. ללא ספק.
אבל כבר למדתי לא פעם, שבאודיו ייתכנו מצבים שדבר יבוא על חשבון דבר אחר. גם אם המערכת יקרה מאוד.
מה שאני מבקש לטעון הוא, שאם פירוט בא על חשבון דברים אחרים, אז במטותא, אני מוכן להקריב חלק ממנו. ברור שאם ניתן להרכיב סט שגם יהיה מפורט באופן ממש מפתיע, וגם מהיר, וגם דינאמי, וגם אוורירי, וגם עם במה רחבה ועמוקה, וגם מוזיקלי, ומרגש, כזה שייתן לי הכל מכל, אני מבסוט. אבל אנחנו יודעים שזה לא בהכרח עובד כך. ולכן, מי שבוחר להתפשר קצת בפירוט ולקבל קצת יותר רגש וחמימות, אני יכול בהחלט להבין אותו.
ולמען הסר ספק, זה לא שאנחנו מדברים על מערכת שמורחת ומעממת את הצליל עד כדי שיממון ועצבים. הכל יחסי, כן?
- הודעות
- 20,101
- מעורבות
- 4,266
- נקודות
- 113
אתה טועה אלדר. למיקום כלי הנגינה באולם קונצרטים ישנה משמעות אקוסטית. תבדוק נשמה, תבדוק...
אני לא רוצה להתיחס לעניין הקרמיקה או המגנזיום או הנייר,ולא לקשיחות ולחוזק של הממברנות.
הרזולוציה היא נתון שמתיחס לאפשרות ההבחנה,או השקיפות של השדה האקוסטי.
זה לא עניין של חמימות בצליל או פרטים שקשורים לחדות הצליל, אלא היכולת להבחין והריאליזם שבו הוא ממוחזר דרך המערכת.
ברמות השונות של ההבחנה זה כמו :
א)להסיט וילון מלמלה מלפני חלון שמשקיף לנוף.
ב) לנקות הזכוכית המלוכלכת שהסתיר אותו וילון.
ג)להחליף את פנל הזכוכית שיוצר דפורמציה בתמונת הנוף.
ד)לפתוח את החלון הזכוכית ולהתבונן בנוף ישירות.
עד שמקבלים תמונה אקוסטית שמדמה האזנה לאירוע במקום עצמו,(עד כמה שזה אפשרי).
לכן הרזולוציה/מובחנות היא לא הדבר הכי חשוב, אלא היא הכל, האמת עצמה.
ואת זה מקבלים גם ברמקולים שהממברנות שלהם עשויות כגם ממיילר רך וגמיש, (ראה רמקולים אלקטרוסטטיים).
הרזולוציה היא נתון שמתיחס לאפשרות ההבחנה,או השקיפות של השדה האקוסטי.
זה לא עניין של חמימות בצליל או פרטים שקשורים לחדות הצליל, אלא היכולת להבחין והריאליזם שבו הוא ממוחזר דרך המערכת.
ברמות השונות של ההבחנה זה כמו :
א)להסיט וילון מלמלה מלפני חלון שמשקיף לנוף.
ב) לנקות הזכוכית המלוכלכת שהסתיר אותו וילון.
ג)להחליף את פנל הזכוכית שיוצר דפורמציה בתמונת הנוף.
ד)לפתוח את החלון הזכוכית ולהתבונן בנוף ישירות.
עד שמקבלים תמונה אקוסטית שמדמה האזנה לאירוע במקום עצמו,(עד כמה שזה אפשרי).
לכן הרזולוציה/מובחנות היא לא הדבר הכי חשוב, אלא היא הכל, האמת עצמה.
ואת זה מקבלים גם ברמקולים שהממברנות שלהם עשויות כגם ממיילר רך וגמיש, (ראה רמקולים אלקטרוסטטיים).
נערך לאחרונה ב:
ובכן, מר קח 1, אין ויכוח. לא ייתכן ויכוח בינינו על ההעדפות שלך, כי הן שלך. אם אתה מדבר על הצורף בפשרות, גם כאן ברור שזה מה יש בחיים וגם באודיו.
אני למשל לא רואה סתירה בין הדברים האלה, וחמימות היא לא תכונה שאני מכיר במוזיקה, כך שאני לא צריך לקבל אותה במערכת. אם זה מה שהיה יודעת לעשות כי המתכננים שלה לא יכולים ו/או לא יודעים לנפק פירוט בלי לייצר צליל סטרילי, זה משהו אחר.
מאוד מאוד חשוב מהי המוזיקה ששומעים, מה הדרישות והציפיות שיש מהשחזור שלה וכמה מכירים אותה ב"חיים" בהשוואה להשמעה.
מה שמחזיר אותנו למבחן. המבחן צריך לספק את מלא המידע והפרטים על המוצר, על ההקשר שלהם ואז לספר איך הוא עושה מה, גם בהקשר של המאפיינים הייחודיים שלו.
אתה, מנגד, יכול לדלג, להתעלם, לקרוא, להתייחס או להיות מושפע מכל הנ"ל. או שלא.
בקיצור: אתה צריך לקבל את מלוא המידע, והכותב חייב לספק אותו; אתה יכול לעשות אתו (עם המידע, לא עם הכותב, בטח לא זה) מה שבא לך.
אני למשל לא רואה סתירה בין הדברים האלה, וחמימות היא לא תכונה שאני מכיר במוזיקה, כך שאני לא צריך לקבל אותה במערכת. אם זה מה שהיה יודעת לעשות כי המתכננים שלה לא יכולים ו/או לא יודעים לנפק פירוט בלי לייצר צליל סטרילי, זה משהו אחר.
מאוד מאוד חשוב מהי המוזיקה ששומעים, מה הדרישות והציפיות שיש מהשחזור שלה וכמה מכירים אותה ב"חיים" בהשוואה להשמעה.
מה שמחזיר אותנו למבחן. המבחן צריך לספק את מלא המידע והפרטים על המוצר, על ההקשר שלהם ואז לספר איך הוא עושה מה, גם בהקשר של המאפיינים הייחודיים שלו.
אתה, מנגד, יכול לדלג, להתעלם, לקרוא, להתייחס או להיות מושפע מכל הנ"ל. או שלא.
בקיצור: אתה צריך לקבל את מלוא המידע, והכותב חייב לספק אותו; אתה יכול לעשות אתו (עם המידע, לא עם הכותב, בטח לא זה) מה שבא לך.
YB-7 כתב: "ואת זה מקבלים גם ברמקולים שהממברנות שלהם עשויות כגם ממיילר רך וגמיש, (ראה רמקולים אלקטרוסטטיים)".
רמקולים כאלה (קווד, לאו דווקא אחרים), באמצעי הנ"ל, מספקים בדיוק מה שמדובר בו: התחלה וסיום מהירים במיוחד. הטכנולוגיה שונה לחלוטין (אין מגנטים ותיבה, באחדים אין מפלג, יש מתח חשמלי), היתרונות זהים, נובעים מאותם עקרונות (מהירות, קלות, דיוק). כל הקטע של החומרים הנ"ל (בתוספת החומרים המרוכיבם לתיבות) הוא בדיוק כאן: לקבל אותה יכולת ביחידות עם תצורה בסיסית קונבנצינלית (ממברנה עגולה היושבת על מגנט).
רמקולים כאלה (קווד, לאו דווקא אחרים), באמצעי הנ"ל, מספקים בדיוק מה שמדובר בו: התחלה וסיום מהירים במיוחד. הטכנולוגיה שונה לחלוטין (אין מגנטים ותיבה, באחדים אין מפלג, יש מתח חשמלי), היתרונות זהים, נובעים מאותם עקרונות (מהירות, קלות, דיוק). כל הקטע של החומרים הנ"ל (בתוספת החומרים המרוכיבם לתיבות) הוא בדיוק כאן: לקבל אותה יכולת ביחידות עם תצורה בסיסית קונבנצינלית (ממברנה עגולה היושבת על מגנט).