עזוב. בוא נעשה את זה קל. המערכת שלך היום לעןמת המערכת של השכן שלך. דהיינו סתם רמקול גדול וחזק שרכש לפני כמה שנים במחסני חשמל. מי מהן יותר משקפת את המציאות או את הכלי המוקלט טוב יותר.
בכלל. התחושה היא שאתה וגיא מחזיקים בדיוק באותה גישה. אין רפרנס, יורים באפלה. לך יצא טוב, את המערכת של גיא לא שמעתי. מקווה שגם לו יצא טוב.
לרוב לפשט עניינים יכול להועיל, אבל פישוט
יתר עושה הפוך.
הנדון אינו הניגוד בין מערכות מושקעות לבין מערכות ממחסני חשמל, או כאלה שבהן כינור נשמע כמו צ'לו, וכד'. כל אלה הן מחוץ לתחום הדיון. הנושא הוא באילו מבין המערכות ה"טובות" יש תועלת להתייחס כ"רפרנס" במשמעות של משהו לשאוף אליו. על רפרנס במשמעות של מה שממנו יוצאים אין הרבה מה לדון -- ממילא כל אחד יוצא מהמקום שמוכר לו.
אני לא אומר שאין משמעות ואפילו כדאיות להגדרת רפרנסים -- ברבים -- אחת הנקודות היא שאין רפרנס יחיד לכולם -- רק שכדאי שיהיה ברור למה מתייחסים ואיך מתארים משהו שאנחנו מבקשים להגדיר כרפרנס, ושלא מדובר במשהו אובייקטיבי אבסולוטי, אלא במשהו יחסי וסובייקטיבי, למעשה סטטיסטי: במסגרת הסובייקטיבי, יש הסכמות סביב כמה מוקדים, ויש הטועים לראות בהסכמות הספציפיות שהם שותפים להן משהו אובייקטיבי.
יש כאן די הרבה פרות קדושות שאולי כדאי להתאפס בקשר אליהן. למשל:
#1. הרפרנס הוא הכלים המוקלטים: זה לא רפרנס מעשי/שימושי. כמוסבר לעיל, אין אפשרות לדעת מה היה הצליל שהוקלט ואין אפשרות לדעת אם מתרחקים ממנו או מתקרבים אליו. לכל היותר אפשר לדעת אם ההקלטה+מערכת+אקוסטיקה מעוותים כלים הרבה מעבר למה שנשמע סביר.
#2. הרפרנס הוא ההקלטה במשמעות של מה ששמע הטכנאי בסיום העריכה והמיקס: הטכנאי שמע הכל דרך המערכת והאקוסטיקה שהיו לו באולפן. אין שום דרך מעשית לדעת מה הוא שמע אלא אם מגיעים לאותו אולפן ומשמיעים את המאסטר דרך אותה מערכת שהיתה, אבל לך אחר כך ותשווה את התוצאה לתקליט/דיסק/קובץ אצלך בבית עם המערכת+אקוסטיקה שלך, הרי זיכרון צלילי מחזיק רק כמה דקות. לגמרי לא מעשי. אישית, אני גם לא מבין למה זה מעניין. בהרבה מקרים מדובר בצליל גרוע בהרבה ממה שניתן להשיג כיום מאותה הקלטה.
#3. הרפרנס הוא צורת הגל המיוצגת ע"י התקליט/דיסק/קובץ: זה לא מוגדר היטב עבור הקלטות אנלוגיות, ששם כדי לדעת מה מקודד בהקלטה יש לנגן אותה דרך נגן ספציפי (טייפ או ראש+זרוע+...), מה שאינו חד-ערכי. בכל מקרה, צריך להקליט את תוצאת נגינת המדיה במערכת+אקוסטיקה הנתונים, מה שבהכרח מעוות ואינו חד-ערכי, ולהשוות את צורת הגל המתקבלת לזו של ההקלטה, לאחר השוואת ווליומים. תהליך מסובך, לא חד ערכי, ולא כל כך מעשי ללא ציוד וידע טכני מתאים. שיטה קלה וישימה יותר היא לא לבדוק נאמנות להקלטה ספציפית, אלא ל-test signals למיניהם. זה כבר ישים הרבה יותר, אבל רק לאנשים טכניים עם ציוד מתאים, ורוב המאזינים, בצדק, לא סומכים על זה. אבל מעבר לזה שמה שבודקים בדרך כלל הם רק מצבי steady state ולא דינמיות של מוזיקה,
מתברר מהניסיון שאין מתאם בין דיוק במדידות כאלה == flat, לבין מה שאנשים אוהבים לשמוע. אנשים בדרך כלל לא אוהבים flat וכן אוהבים לפעמים מצבים שהם "שואה אקוסטית" לדעתם של אנשי האקוסטיקה והמדידות. מזה אפשר להסיק לפחות את זה ש
אנשים לא רוצים מקסימום דיוק!
#4. הרפרנס הוא מה שנשמע "נכון" למי ששמע הרבה כלים במציאות ויודע איך הם נשמעים באופן עקרוני. לדעתי, על זה בכלל אי אפשר לסמוך, מכמה סיבות. ביניהן זה שאנשים מאזינים דרך פילטרים שונים למוזיקה חיה ולמוזיקה מוקלטת, ומחפשים בהם דברים שונים. למשל, בקונצרט, אין הרבה כאלה שמקשיבים לאיזון הטונאלי של כל כלי, לאיזון, לבמה, למיקום של כלים, לדינמיות, למיקרו/מאקרו דינמיות, לפירוט של מגע הקשת במיתר, נשימות ונשיפות של הנגנים בשורות הרחוקות, חריקת כסאות, מגע אצבעות בכלים, וכו' וכו', ולא תמיד שמים לב להבדלים בין צליל מקרוב וצליל מרחוק, וכו'. אבל כשאותם אנשים מאזינים למערכת, הם שמים לב דווקא לדברים האלה. מה גם ששוב, הזיכרון הצלילי הוא קצר-מועד, ומעבר לזה, לכל היותר אפשר לזכור מה אמרנו לעצמנו על הצליל, לא את הצליל עצמו. הדבר היחיד שאפשר לומר בהתייחס בהקשר של היכרות עם כלים הוא לכל היותר מצב של התרחקות מהמציאות ללא הכר, שלא במצבים האלה מדובר.
חוצמזה, יש גם מצבים שמי שחושב שהוא מכיר צליל של כלי מסוים לא מכיר את כל הוואריאציות שלו. למשל, יש הקלטה שחשבתי שהיא גרועה כי ממש קשה לזהות בה את הצליל של בסון (bassoon), אבל מה שלא ידעתי באותו זמן שיש בסונים צרפתיים, שאינם מקובלים כיום, שנשמעים אחרת בצורה משמעותית מבסונים "רגילים", והאשמה אינה בהקלטה, אלא בחוסר הידע/היכרות שלי באותו זמן.
#5. כמה שיותר פרטים יותר טוב -- לדעתם של אלה שאוהבים כמה שיותר פרטים. לא כולם חייבים לאהוב פרטים, וכל הטיעונים שהמערכת כן/לא ממציאה פרטים אינם רלוונטיים למי שלא אוהב אותם. מה גם שכאמור, יש מצבים שתוספת פרטים נוצרת דווקא ע"י הדגשות יתר בתחומים מסויימים, בלי שבהכרח זה יפגע בתחומים אחרים, או שהפגיעה בתחומים האחרים תהיה פחות חשובה לשומע.
לדעתי, מערכת רפרנס עבור אנשים מסוימים אינה מוגדרת על פי ביצועיה, אלא על פי יכולתה לגרום להם להתרגש ממה שהם שומעים דרכה לאורך זמן, בין אם הם יודעים להגדיר קריטריונים לבחירתם במילים או לא. מה שקורה הוא שברוב המוחלט של המקרים יש למערכת כזו גם ביצועים טובים, אבל לא הביצועים הם שעושים את ההבדל, כי לרוב יש מערכות אחרות עם ביצועים דומים, שאינם גורמים לאותם אנשים להתרגש.
אין רפרנס אחד לכל האנשים, אבל אנשים יכולים להסכים שגם אם מערכת מסויימת אינה מרגשת אותם, ביצועיה יכולים להצדיק היותה רפרנס עבור אחרים. כאמור, יש מוקדים של הסכמות, ויהיו יותר הסכמות על מערכות מושקעות ממרכיבים המקובלים כ"איכותיים" באקוסטיקה טובה, מאשר על מערכות שנבחרו באופן שנראה אקראי מרכיבים שנחשבים "בינוניים" באקוסטיקה בעייתית.
בפועל, "איש הטוב בעיניו יעשה"
אינו ניגוד/סתירה לקיומם של רפרנסים מוסכמים, כפי שטוענים לפעמים: האנשים השונים, שכל אחד מהם עושה כטוב בעיניו, מצטרפים למעשה לאוסף הסכמות שמגדירות דה-פקטו מהם רפרנסים מקובלים ומה לא, והבחירות של אלה שטעמם שונה מהמקובל נשארות בשוליים.
