עד כמה המקור קובע לומדים תמיד מחדש בהאזנה לתקליטים ישנים.

[אפי ווגדן]

מקשיב לתקליט אוסף מהתקופה הסטודנטיאלית עבדתי למחייתי כדי. ג'יי בתל אביב, סוף שנות השמונים.
תקליטי האוסף לימדו פרק מאלף בהבנת חשיבות המקור.
הם החליפו את התקליטונים 45 שהיו נפוצים בשנות השישים והשבעים, וקיבצו כעשרה בתקליט 33 אחד.
המיוחד בתקליטי האוסף הוא בכך שכל רצועה הוקלטה באולפן אחר. עם ציוד ביצוע שונה. עם טכנאי אחר. עם מיקרופונים וציוד הקלטה אחר.
ומיד בכל מעבר מרצועה לרצועה האיכות של הסאונד משתנה ובאופן קיצוני. ובכל פרמטר.
זו אותה מחט ואותה הזרוע ואותו פונו ואותה הגברה ואותה כבילה ואותם הרמקולים.
ובכל זאת מה שקובע את איכות הצליל באופן הכי בסיסי שניתן לאבחן - הוא איכות הביצוע והקלטה באולפן.

 

[ayal30]

הי אפי . האם ניסיתה לנקות את התקליטים לפני שמיעה ?

 

[אפי ווגדן]

התקליטים נקיים. בכל זאת ניקיתי. הליכלוך אם היה - משפיע באופן זהה על כל הרצועות.

 

[אפי ווגדן]

משהו מוזר קורה. מאז שהעליתי את הפוסט הזה לא נכתבה אפילו תגובה אחת בכל הפוסטים. או שרק אני לא רואה אותן??

 

[Cloudy]

אין תגובות לדעתי כי זה לא באמת קשור ספציפית לסאונד.
באותה מידה ניתן להגיד שהכי חשוב ברכב זה איכות הדלק.

https://en.wikipedia.org/wiki/Garbage_in,_garbage_out

 

[shushu]

ברור, תקליטים שונים על אותה המערכת הם בעלי sounds signature שונה.
זה עסק נחמד, כל הפטיפון הזה מרגיש אורגני ומבליט הבדלים אפילו בין מסטרים\הדפסות שונות של אותו האלבום.
העסק הפתיע אותי כי בדיגיטל זה משום מה פחות קיים, לא הייתי מודע לזה לפני שהכנסתי אנלוג.

 

[exupgh12]

ברור, תקליטים שונים על אותה המערכת הם בעלי sounds signature שונה.
זה עסק נחמד, כל הפטיפון הזה מרגיש אורגני ומבליט הבדלים אפילו בין מסטרים\הדפסות שונות של אותו האלבום.
העסק הפתיע אותי כי בדיגיטל זה משום מה פחות קיים, לא הייתי מודע לזה לפני שהכנסתי אנלוג.

קשיים חייו של בעל מקור אנלוגי, כאילו לא מספיק שהמשוואה פטיפון, זרוע, ראש, כבלים היא אין סופית צריך להוסיף למשוואה גם את איכות ההדפסות שאנחנו רוכשים.
בדיגיטל החיים קלים יותר, על אף שגם כאן יש הבדלים בין מקורות והקלטות.

 

[shushu]

בעני זה דווקא היתרון העיקרי של המדיה האנלוגית, למי שאוהב כמובן

 

[מאסטרו אודיו]

מי שמכיר טוב את עולם ההקלטות על תקליטים החל משנות החמישים מבין טוב את החשיבות העצומה של ההקלטה.

 

[AK1]

למה רק תקליטים ורק שנות החמישים או השישים או השִבְעים??

ההקלטות קריטיות מאז ועד היום, וגם היום יש רעות וטובות, אולי הממוצע השתפר, ויש פחות רעות, אבל סך הכל הקלטות תמיד היו ועדיין קריטיות.

אולי יש משהו בזה שתקליטים רחוקים מההקלטה יותר מדיגיטל:

• יש העתקות אנלוגיות מטייפ לטייפ שמורידות הרבה באיכות: קטעים מהסרט שעליו הקליטו מועתקים ואז נחתכים עם סכין גילוח ומצורפים עם סלוטייפ למאסטר, ויש מקרים שעבור המיקס, והעריכה, יש העתקות נוספות
• קומפרסיה אנלוגית אם הטווח הדינאמי גדול מדי
• EQ/reverb אנלוגיים אם יש צורך
• RIAA
• העברה מטייפ למטריצות (ההעברה יכולה להיות באיכות משתנה לפי הטכנאי ומכונת החריטה)
• הטבעה
• קריאה ע"י ראש ולרוב זרוע לא לינארית
• וכו'

בעוד שבדיגיטל לא מאבדים שום איכות בהעתקות, כל הפעולות יכולות להתבצע בדומיין הדיגיטלי, והעתק פשוט של המאסטר עצמו יכול לשמש כקובץ המקור שנמכר כקובץ או על דיסק, לכל היותר מבצעים פעולת downsampling פשוטה

 

[שניצל]

לדעתי שימוש בתקליטים הוא שטות גמורה

 

[exupgh12]

לדעתי שימוש בתקליטים הוא שטות גמורה

שי שואל אם אפשר לקבל הסבר לטענה.


באופן אישי, טרם שמעתי דיגיטל שטוב יותר מהסט האנלוגי שברשותי.

יש לי למכביר אלבומים מאותה הוצאה בתקליט, במדיה אופטית (CD\SACD) או כקובץ דיגיטאלי.
אם התקליט מוקלט טוב ומעלה, האנלוגי משאיר אבק לדיגיטלי.

אותו הדבר אפשר לומר על מה שקורה אצל אביעד, אצל ידידנו בעל השופריים ואצל ידידך מרמת השרון.
בכל אחד מהמקרים התלת ממדיות, הרגש והסאונד שהאנלוגי מצליח לייצר הוא מעבר למה שמקבלים באותם מערכות בדיגיטלי (גם אצל אלו שיש להם דיגיטל במחיר רכב משפחתי פלוס תוספות).

זה לא אומר שאין באנלוגי חסרונות, רק שהם אינם על הצד המוזיקלי של העסק.

 

[AK1]

לדעתי שימוש בתקליטים הוא שטות גמורה

עם אהבה לא מתווכחים

ויותר ברצינות: בתקליטים יש משהו שמושך חלק מהאנשים, והם נשבים בקיסמו, ולא סתם נשבים, הם מוכנים להשקיע הון בכסף על רכיבים, תקליטים (שכם ההובלה שלהם יקרה), מכונות ניקוי, אמצעי שיכוך , ומדידה וכיול וכו' וכו', ובטירחה של חיפוש הדפסות טובות, ושל ניקויים אינסופיים, והחלפת ראשים שמתכלים, ובכיוונון מחדש כל תקופה, וגם מוכנים לאכול כל מיני רעשים, קפיצות, עיוותים מכל מיני סוגים, שריטות שגורמות לקפיצה או להיתקעות, תקליטים עקומים ו/או לא ממורכזים, וכו' וכו' וכו' -- כל זה כדי לקבל את מה שהם אוהבים. תקליטים מעוררים אצלם רגשות שלרוב/תמיד דיגיטל לא.

נראה לי שעם כל זה אין מה להתווכח.


יש ויניליסטים מכורים/אדוקים/מושבעים, שבכלל לא מוכנים לשמוע דיגיטל, ויש כאלה שמוכנים גם וגם, כמו שיש דיגיטליסטים שלא סובלים תקליטים, ויש אינסוף ויכוחים לוהטים בין ויניליסטים לדיגיטליסטים. זה חסר תוחלת, ולא נראה שזה יתכנס להסכמות בעתיד הנראה לעיין.

אני בין אלה שגם וגם, ויש מקרים שתקליטים נשמעים לי עדיפים על דיגיטל (CD, SACD, Blu-ray, DAV-Audio, download, streaming...) של אותה הקלטה, ויש מקרים שלהיפך.

הטענה היחידה של ויניליסטים שאיתה אני לא מסתדר היא שתקליטים הם יותר ריאליסטים, מדוייקים, טבעיים, נכונים וכו'. אולי הם נותנים חוויה כזו, אבל זה לא המצב מבחינת העיוותים למיניהם. להכנת תקליט של הקלטה עם טווח דינמי גדול, דוחסים אותו, מקטינים את הפרדת הערוצים, בתדרי באס שאינם כיווניים גם מסכמים למונו, שלא לדבר על אינספור אי-דיוקים בדרך, ועדיין זה נשמע טוב, לוויניליסטים אפילו יותר טוב. לא ברור לי למה, אבל כנראה שהעיוותים שנכנסים בתהליכים למיניהם שקשורים להכנת תקליט ולקריאתו הם מהסוג שנעים לאוזן, כמו במגברי מנורות. יותר נכון/מדוייק לה לא, אבל למי שאוהב זה יכול להיות הרבה יותר מרגש.

 

[shushu]

איכשהו בדרך כלל שמדברים על אנלוג ניתן להבין בין השורות שהצליל שלו חם יותר, לפחות זה מה שאני מבין מקריאת שרשורים שונים בנושא (לא ספציפית השרשור הזה).
לטעמי זה כלל לא המצב, המחט כלואה בתוך הגרוב שמפרק לה את הצורה, היא עוקבת אחר הגרוב ומייצרת טרנזיאנטים מהירים מאוד, יש דינמיות, פאנץ והכל. סאונד חם זה לא, או נגדיר את זה ככה, מקור אנלוגי טוב שלעצמו לא מייצר סאונד חם, הוא מייצר סאונד.
עכשיו העניין הוא להתאים ראש לדרגת פונו שחייבת להיות מדוייקת ונטולת רעשים כמה שאפשר עקב הגיין הגבוה של ההגברה, ושוב, סאונד חם זה לא. בקיצור לא מבין בזה יותר מידי, סתם היה לי קצת מזל (שהפונו הזקן בקדם שלי רוצח) וקצת שכל (להתקשר לערן שיתאים לי ראש).
מה שכן, הרמה של הדאקים היום סופר גבוהה ונשמעים פיצוץ גם כן, אז יכול להבין את אלדר.
בקיצור אוהב גם וגם, מה שאוהב באנלוג זה את המדיה הפיזית והכניסה למצב הקשבה ללא זפזופים.
חוץ מזה בשבילי לקנות תקליט זה כיף ומקל קצת על מחלת השדרגת.

 

[AK1]

המחט כלואה בתוך הגרוב שמפרק לה את הצורה, היא עוקבת אחר הגרוב ומייצרת טרנזיאנטים מהירים מאוד, יש דינמיות, פאנץ והכל. סאונד חם זה לא, או נגדיר את זה ככה, מקור אנלוגי טוב שלעצמו לא מייצר סאונד חם, הוא מייצר סאונד.
עכשיו העניין הוא להתאים ראש לדרגת פונו שחייבת להיות מדוייקת ונטולת רעשים כמה שאפשר עקב הגיין הגבוה של ההגברה, ושוב, סאונד חם זה לא.

מהתיאור הטכני של המחט, הגרוב, הראש והפונו סטייג' לא ניתן להסיק אם הצליל חם או לא.

האם הצליל נשמע למישהו חם או לא תלוי בטעמו, בלמה הוא קורא חם, וכמובן בתקליט, בכל רכיב בשרשרת מהמחט ועד כולל הרמקולים, ובאקוסטיקה.

הרבה אנשים אומרים על צליל וינילי שהוא חם, ושדיגיטל נשמע להם קר ויבש, כך שבטוח שאי אפשר לומר באופן קטגורי שהצליל לא חם.

 

[shushu]

כמו שלא ניתן להגיד באופן קטגורי שהצליל חם.

 

[AK1]

כמו שלא ניתן להגיד באופן קטגורי שהצליל חם.

אכן, אבל העניין שהקפיץ אותי אוטומטית היה שכאילו יצאת להוכיח שמה שאנשים אחרים אומרים אינו נכון, בעוד שהם [עדיין] לא טענו שמה שאתה אומר אינו נכון, ויתכן שהם היו מניחים לך לחשוב שהצליל לא חם גם אם מבחינתם כן, בלי להתווכח.

בוא נעזוב, לא הייתי צריך בכלל להיכנס לזה. סורי

 

[shushu]

הבנתי, כנראה ניסוח לא מדוייק מצידי
מה שניסיתי להגיד שלטעמי הקישור האוטומטי:
אנלוג=חם
לא תמיד מתקיים
אם אצל פלוני האנלוג חם מהדיגיטל, אז זה המצב, וברור שאינו טועה.

 

[נמר]

אין שום דיגיטל, טוב ככל שיהיה, שיכול להתחרות עם מערכת אנלוגית משובחת ביותר. הבעיה היא המחיר. דיגיטלי טוב מאוד (ממש טוב) מתחיל בכמה עשרות אלפי שקלים בודדים. לעומת זאת, מערכת אנלוגית טובה לא תוריד את המאזין מ-100,000 ש״ח.

חום לא קשור לאנלוג. הוא אמור להיות קשור רק להקלטה. ומערכת טובה, בהמשך לאותו ויכוח מביך שהיה בפוסט ״מהו רפרנס״, לא אמורה לחמם או לקרר את הצליל.

 

[Web3]

אין שום דיגיטל, טוב ככל שיהיה, שיכול להתחרות עם מערכת אנלוגית משובחת ביותר. הבעיה היא המחיר. דיגיטלי טוב מאוד (ממש טוב) מתחיל בכמה עשרות אלפי שקלים בודדים. לעומת זאת, מערכת אנלוגית טובה לא תוריד את המאזין מ-100,000 ש״ח.

חום לא קשור לאנלוג. הוא אמור להיות קשור רק להקלטה. ומערכת טובה, בהמשך לאותו ויכוח מביך שהיה בפוסט ״מהו רפרנס״, לא אמורה לחמם או לקרר את הצליל.

אפשר בפחות מ 100k ….