הייתי מעדיף שיהיה לי יותר נוח בגוף. השאלה היא איזה מחיר הייתי משלם על נוחות באוזן. יש דיגיטל מעולה, סקרתי כמה כאלה. אבל זה עדיין לא זה. אולי זה עדיין לא שם ביחס לאנלוג שלי. אני סבור שאני יודע להעריך סאונד. ראשית אני עובד בזה בפועל, שנית אני חי את זה בפועל. וכששומעים הרבה דברים, מצליחים לגבש דיעה די נחרצת. ושלי, מה לעשות, היא די נחרצת.
לי אין קריטריונים. לכלי יש וליכולת לשחזר אותו. כולנו משתמשים באותם קריטריונים בדיוק. שמעתי כמה מערכות דיגיטליות טובות שדיברו גם על המדידות שלהן. השוואתי אותן לאנלוג שלי. זה היה מעולה אבל לא מספיק. לא בבמה, לא בהולוגרפיה, לא בתחום הנמוך ולא בטבעיות. בכמה תחומים זה היה פשוט דיגיטלי. וכמובן שיבואו וידברו איתי על מבחן עיוור. אז הבחנתי ב-100% בין שני טרנספורטים על אותו ממיר. אני מאמין שאצליח להבחין בין פטיפון לבין נגן דיגיטלי. זו לא התחושה, זו ההאזנה.
אותי לא מעניין אם יש או אין עיוות. אני יוצא לעבודה בצהריים, שומע כלים חיים (כל יום כמעט) וחוזר הביתה בערב ושמע מערכת. זה מתרחש כל יום כמעט. מתופים ועד חצוצרה ובדרך גיטרה. האנלוג הוא הדבר הכי קרוב לכלי האמיתי בפער של שעות ספורות זה מזה. וזה מבחינתי הרפרנס המוחלט.
זה לא יפה יותר, זה לא נעים יותר - זה נכון יותר.
טוב, נראה לי שלא נותר אלא להסכים שלא להסכים
אני מתקשה להבין איך קימפרוס טווח דינמי, הקטנת ההפרדה בין הערוצים, סיכום הבאס למונו, ועוד אינספור מקומות שנכנסים בהם אי-דיוקים קטנים כגדולים בכל התהליכים המיכניים, יכול להיות טוב יותר ונכון יותר ממה שלא עבר את כל התהליכים האלה.
כשאתה עושה את ההשוואות שלך בין הכלים שאתה שומע לייב לבין תקליטים, אתה לא משווה אותם מיידית לתקליט שעשית מהם, ובהרבה מקרים לא מדובר אפילו באותם כלים באותה אקוסטיקה. אתה משווה "מהויות" של כלים. אני לא מקבל את זה כמשהו מחייב.
בקבוצת פייסבוק שאני חבר בה נמצא מפיק הקלטות קלסיות בינלאומי מהשורה הראשונה, Michael Fine, שמקליט את כל הגדולים בכמה labels, וזכה בכמה פרסי גראמי, ראה
כאן. לו יש את ההזדמנויות היומיומיות להשוות את הסאונד של כלים אקוסטיים להקלטות שלו שלהם. השוואות תוך פחות מדקה של אותם כלים באותה אקוסטיקה. אין השוואות יותר טובות ויותר רלוונטיות מזה. וכאמור, בדיגיטל, אתה יוכל לשמוע את אותו מאסטר שהמפיק שמע באולפן.
מייקל האמור מתבטא בצורה לא פחות נמרצת ממך, רק בצורה מבוססת יותר ממך, וטוען שבכלל אי אפשר להתייחס לוויניל כ-hi-fi medium, ומתבאס בכל פעם שמבקשים להעביר הקלטה שלו לוויניל, כי כל התהליכים האמורים משנים אותה לגמרי. אני מאמין לו, וזה גם מסתדר לי עם מה שהגיוני ועם מה שאני שומע בוויניל, ולפעמים אוהב, במערכת שלי וגם בשלך ואחרות.
נ.ב., מבחינתי הדיון הוא על
ויניל מול דיגיטל, לא
הקלטה אנלוגית מול דיגיטלית.