"נאמנות למקור - Hi Fidelity " = פיקציה אודיופילית, דעתכם?

[KOOKE]

הנושא כבר נטחן עד דק בפורומים שונים וגם בכחול.

לאחרונה הוא עלה גם כאן בפוסט של צחי על המיתוסים האודיופילים...לדעתי הנושא שווה התייחסות נפרדת ומעניינת אותי דעתם של החברים כאן שלא השתתפו בפורומים אחרים.

אנסה להסביר את הכותרת הבומבסטית המשקפת את דעתי.

להבנתי חלקו הגדול אם לא כל כולו של תחביב האודיופיליה נשען על המושג "נאמנות למקור". חברות אודיו מקטנה ועד גדולה מתהדרות בתואר מוצרי HI -FI . אודיופילים מנסים להשיג את המושג החמקמק הזה במערכות הסאונד שלהם וכו'...

מהו בעצם אותו "מקור" שכולם כל רוצים להשיג את הנאמנות אליו ??

יש כאלו שיגדירו כי "מקור" הוא המידע (האנאלוגי או הדיגיטאלי) המוטבע על המדיה וכי "נאמנות למקור" היא שיחזור מדוייק אחד לאחד מבלי לפספס אף שביב על ידי מערכת הסאונד של מה שמוטבע או קיים במדיה.

אחרים יגדירו את המקור כצלילים הבוקעים מפי המבצעים (זמרים או נגנים) בעת הפקת הצליל, בין אם זה בהופעה חיה ובין אם זה באולפן ההקלטות ו"נאמנות למקור" היא שיחזור מדוייק אחד לאחד של הצלילים האלו..

להערכתי ולדעתי ככל שמדובר בשיחזור מוסיקה במערכת אודיו ביתית אין בכלל משמעות לשאלת הגדרת ה"מקור" ואיזו הגדרה היא נכונה יותר לצורך המונח "נאמנות למקור"

בימים ההם, מי שחפצה נפשו במוסיקה נאלץ לכתת את רגליו להופעה החיה עם הכלים האקוסטיים הקרובה למקום מגוריו או פשוט לפצוח בשיר - אין חשמל ואין אפילו מיים..

אולם כשהתגלו פלאי החשמל והאמצעים לשיחזור מלאכותי של הצליל נפתח עולם חדש ובא לעולם המושג של "נאמנות למקור".

איני יודע מה קורה אצל כולכם, אבל אני יכול להעיד על עצמי שמעולם לא שמעתי במו אוזניי אף תו ואף צליל ב"מקור" (לא בהופעה חיה ולא בעת ההקלטה באולפן) מתוך כל המדיה המוקלטת הקיימת בביתי (תקליטורי CD וקבצים במחשב).

אני מנחש שגם אצל 99.9% ממחזיקי מדיה מוקלטת כל שהיא המצב דומה עד זהה. כן גם אלו שהולכים כל יום לקונצרט או הופעה חיה כזו או אחרת לא יכולים לאמר שיש להם בבית בדיוק, אבל ממש בדיוק את אותו הקונצרט או ההופעה שהם היו בה.

למעשה לרובנו אין את הבסיס להשוואת "מקור" ששמענו במו אוזנינו לעומת מה שאנחנו שומעים במערכת. גם אם אני אישית הייתי בהופעה החיה של שלום חנוך ושלמה ארצי ויש לי בבית את הדיסק של הופעה החיה אין לי בסיס להשוואה. לא מדובר באותו יום ובאותה הופעה.

לכן דעתי היא שהמושג "נאמנות למקור" הוא דיי ריק מתוכן בהקשר שלנו.

בכל זאת, מהי "נאמנות למקור" או מערכת Hi-Fi ? עבורי התשובה היא פשוטה - מערכת המקנה לי תחושת מציאות מדומה כך שאני ממש יכול לדמות ולטעות ולחשוב שריצ'י בלקמור (סולן להקת הרוק סגול כהה) מתחרע על הגיטרה שלו אצלי בסלון היא היא מערכת המגלה נאמנות למקור עבורי וזאת למרות שמעולם לא שמעתי במו אוזניי את ריצ'י בלקמור.

אוף...יצא לי ארוך...תודה על הסבלנות לקרוא את הכל.

שלמה

 

[יואלפלרמן]

הנאמנות למקורה במושגה המקורי הייתה למקור המוזיקלי - זה שהוקלט. כמה מהמקור אפשר להביא הביתה - או , הנה הבעיה. הייחוס היעיל ביותר הוא "מוזיקה שנוצרה בכלים אקוסטיים והוקלטה בחלל פתוח".
צד א' הוא החומר עצמו. יש כזה שפחות מאתגר, יש כזה שיותר ויש שמאוד. צד שני היא המערכת כמה היא יכולה לעמוד בכל הדרישות הנ"ל. צד שלישי הוא החדר, אבל בניגוד לארה"ב, לחלומות של אילן, ולאופציות הפתוחות בפני סופר-עשירים, הממדים כאן הם כמו שהם. מה שלא אומר, שאין חשיבות לחדר - יש מאוד, ויש להתייחס אליו כאל מרכיב חשוב מאוד של המערכת.
תרגיל: סוויטה לצ'לו של בך. אפשר לנגן את זה בבית. מערכת מעולה אמורה להחזיר את כל מרכיבי הנגינה וההשמעה החיה ג בהקלטה. אפשר להשיג את זה גם בהרכבים קטנים, או בקטעים רלוונטיים במשהו גדול יותר. ברגע שמגיעים למשהו שיוצא מממדים הגדולים משמעותית מהחדר - כמו במת תזמורת או רוק - אז נידונים (גם) להקטנה. זה לא אומר שאי אפשר לקבל הרבה בכל זאת: צליל דומה, פרטים, מיקום יחסי בחלל וכיו"ב.

 

[truejoker]

תראה , אני לא ממש יודע אם זה נאמנות למקור או לא , אבל יש מערכות חושפניות ומהירות מאוד , ובהן כשאתה נתקל בהקלטה רעה אתה סובל ממנה , ובהקלטה טובה אתה נהנה . ויש מערכות שבהן ההבדל הוא נמוך כי הן "צובעות" את המוסיקה .
מערכת מהירה היא לא נאמנה למקור , כי אין אפשרות פיסית לרמקולים להיות עם כול הצלילים האפשריים (דהיינו לרדת בצורה טובה ונשלטת ובאותה רמת SPL לתדרים נמוכים מאוד ), ולהיות מהירה מאוד . כך שלמעשה אין לך אף פעם אפשרות לקבל נאמנות מוחלטת , אבל על הסקאלה אתה יכול להחליט היכן אתה רוצה להיות (בתלות במשאבים שלך )

 

[נמר]

ג'וקר - לא הבנתי את כוונתך.

אטען למה שאני חושב שהבנתי אך תקן אותי אם אני טועה.

1- מערכת צבועה, מהירה, חושפנית. מה הקשר ביניהן? ניקח לדוגמה סונוס פאבר {שהוא ידוע בתור צבעי מדופלם} אינני חושב שחסרה בקוורינרי למשל מהירות ועדיין כינור נישמע דרכו מעולה ומאוד קרוב לכינור אמיתי.

האם כלי איטי ידרוש מערכת איטית? גם לא לדעתי, הוא ידרוש מערכת טובה.

לכן כל העיניין של נאמנות למקור אינו רלוונטי, לא אני ולא אתה יודעים מה היה באותו חדר בו הקליטו, ובנוסף גם המערכת הכי שקופה לא תגלה לך אם אותו כנר משתמש בסטרדיווארי או באמטי.

לכן נאמנות למקור הוא מושג שפשוט כייף להגיד אותו. שקיפות וחושפנות הם מושגים שקשורים למה המערכת מגלה מבחינת איכות ההקלטה, איכות המכשירים המחוברים ולא מגלה את הכינור המנגן.

אני אוסיף שבאופן אישי לא נתקלתי במערכת שהשמיעה לי כינור ולא הצלחתי להבחין בכך שהוא אמיתי.

 

[truejoker]

כלי יכול לצבוע קצת ולהיות מהיר ויכול להיות שתשמע כינור כמו שצריך , אבל אתה לא יכול לצבוע את חלק מהקשת ולהיות מהיר באותה מידה בכול התדרים . אז כשמתכננים רמקול מתכננים שהתדרים הגבוהים יגיעו באותה מהירות לאוזן כמו התדרים הנמוכים יותר , אם אתה מנסה גם להגיע לתדרים נמוכים גם לשמור על מהירות גבוהה וגם שכולם ישמעו באותו זמן (למוח ), אתה לא יכול לצבוע .
זה אומר שאת הגוארינארי אתה יכול למצוא רמקולים אחרים שישמעו יותר מהירים , אבל הם בהכרח יצבעו פחות , או שיוותרו במודע על תדרים נמוכים מאוד
אם אתה רוצה דוגמה מעולה לזה , תקח את הקווד הישנים הESL57 או ה66 , הם השיגו מהירות אדירה , שבגללה הרגשת שהמוסיקה מרחפת , אבל הם וויתרו במודע על כול התדרים (להערכתי פחות מ200HZ ). אני עדיין לא שמעתי רמקולים יותר מהירים , ובאותה תקופה שמעתי כמה רמקולים מאוד יקרים ריבונים ופלאנאריים , ואלו שניסו פלאנארי עם דרייבר דינמי (זה היה מזמן אז אני לא זוכר את השמות והדגמים ) , לכולם היה טווח הענות הרבה יותר מהקווד , אבל אף אחד לא הצליח להיות מהיר כמוהו .
מאוד יתכן וזו גם הייתה בעיה של הגברה , כי לשים ריבון עם הגברת מנורות של CZ או של אודיו ריסרץ' רק כי היא עולה כמה אלפי דולר , זה לא שיטה , ריבון להערכתי צריך הגברה SS חזקה מאוד שיכולה לרדת לעכבה דינאמית של חצי אום , ואת זה מגברי המנורות דאז לא חלמו אפילו .
ולגבי כלי הנגינה וחושפנות ושקיפות , אזי כפי שאתה יודע יש הקלטות שאכן מהנדסי הקול רצו שיהיו קרובות למקור , ואם יש לך מערכת צבועה אזי זבש"ך , ויש הקלטות , ואאל"ט אלו רובן , שממילא מהנדסי הסאונד עושים מניפולציות כי הם מכוונים למאס מארקט , ויודעים מהן המערכות שרוב העולם משתמש . ולכן לא הכנסתי נאמנות למקור אלא תיארתי את המערכת כפי שלדעתי תוכל בהנתן הקלטה טובה לתת כמה שיותר נאמנות למקור .
ולעניות דעתי מהירות היא במקום הראשון ואח"כ שקיפות ופירוט וטווח תדרים , אבל זה הטעם שלי , אני מניח שאחרים כאן יהיה להם טעם אחר

 

[z.y]

לאן אתה ממהר ?

אז כשמתכננים רמקול מתכננים שהתדרים הגבוהים יגיעו באותה מהירות לאוזן כמו התדרים הנמוכים יותר , אם אתה מנסה גם להגיע לתדרים נמוכים גם לשמור על מהירות גבוהה וגם שכולם ישמעו באותו זמן (למוח ), אתה לא יכול לצבוע .

אתה בטוח שזו פילוסופית תכנון רמקולים

האם הבדלי המהירות המדוברים לא בטלים בשישים במהירות זרימת האות ובמרחק ההאזנה מהרמקולים?
ובכלל מי אמר שהכל צריך להגיע ביחד ? האם כאשר המתופף בועט בתוף ומכה במצילות הוא עושה חישובי מהירות לאוזניים שלנו ?

אשמח להחכים בנידון.

 

[liorkoren]

KOOKE, לגבי החשפות ל"מקור האמיתי", גם רכישת כרטיס להופעה חיה לא תביא את המקור המיוחל שנמצא על הדיסק משום שרוב הדיסקים הוקלטו באולפן ולכן ישמעו בצורה שונה בעליל מהופעה חיה.
בל נשכח כי גם הטכנאי משנה את המקור (קרי קולות הזמרים וצלילי כלי הנגינה) בעודו מוזרם אל המדיה: מעלה טרבל, מנפח מיד, מוריד בס וכו'.

 

[Vandoren]

נאמנות למקור - כמה מחשבות לשעות הלילה

נקודה חשובה. כשדנים בנאמנות למקור, ברוב המקרים מנחשים ניחוש מלומד. אפשר לדעת אם הפסנתרן מנגן בסטיינוויי או בפסנתר נטול כנף וחבוט, אפשר לזהות לפעמים כלי איכותי במיוחד או צליל של נגן מקורי (אדם ולא מכשיר). לדעתי, הנגן חשוב הרבה יותר מהכלי המוסיקלי בו הוא מנגן. תמיד מתבדחים מה היה אילו ארט טייטום היה מנגן על פסנתר איכותי ומוקלט בתנאים סבירים יותר. התשובה פשוטה: הוא עדיין היה אותו גאון פסנתר עם סגנון מזוהה שאי-אפשר לחקותו...

הכל עניין של טעם, ניסיון, קירבה ויכולת להתחבר למוסיקה. הקלטה שנוצרה באולפן או במועדון ג'אז נשמעת לי קרובה מאוד למציאות החיה ברמקול מדפי שאיכותו, לפי הגדרת הרוב בפורום זה, בינונית (וכל מכריי יאמרו - משובחת). הקלטה של מוסיקה סימפונית או תזמורת גדולה - זה כבר סיפור שונה. גם עוגב כנסייתי אי אפשר יהיה להעביר לסלון הפרטי הממוצע - אבל התחושה של החלל ועומק הצליל עוברת גם במערכת בסיסית (הגדרה פתוחה ובעייתית בפני עצמה). אפשר לומר: "לא טוב כמו..." אך לא ניתן לאטום אוזניים ולומר: "לא קיים כלל". הניואנסים, הפירוט, החשיפה, השקיפות, הדינמיקה וגווני הצליל הם מונחים חשובים ותורמים בדרך לאותה נאמנות. כולם קיימים בדרגות משתנות במערכות טובות וטובות פחות. הדרגות מרמזות על כך שאין שיחזור מלא.

אולי יש משהו בצליל השפופרתי שמשנה מאוד את הצליל של כלי הנשיפה והמיתר ואולי מייפה אותו, על חשבון אותה נאמנות למקור. אז מה? הרבה הקלטות ישנות נעשו בטכנולוגיה הזו ואולי אין דרך אמיתית להימנע מזה או למצוא את הצליל הנאמן למקור. לרצפתי יש יותר באס. עובדה נכונה. צריך יותר באס? אולי. מושגים כמו "נוכחות" או "שובב" זכורים לי יותר מימי בית הספר אבל גם הם לגיטימיים לצורך הדיון בצליל הרמקול.

לא בטוח שצריכים נאמנות במובנים האלה, בסופו של דבר.

לא שמעתי את קולמן הוקינס או בן וובסטר בהופעה חיה. ייתכן שאם אחד מהם היה קם לתחייה ומנגן אינקוגניטו בפינת הרחוב הייתי מזהה אותם לפי הצליל בלבד, מניסיון האזנה רב שנים לתקליטיהם. ייתכן שלא. אין ספק שההנאה שמפיקים מהופעה חיה שונה מזו של האזנה להקלטה.

לסיכום (ועם הסיכון להיות לא מובן או לירוק לבאר ממנה אנו שואבים ולוגמים בשקיקה): מדובר בסיסמא שיש לה ביסוס מסויים, לדעתי, אם מדובר בשומע מיומן ואוהב מוסיקה. הדבר מותנה בכך. העניין הוא שמוטב לא לרדוף באופן בלבדי אחרי אותה נאמנות מוחלטת שהיא לא יותר ממאמץ לשיחזור תחושה מוסיקלית. לא ניתן להשיגה ברכישת פריטים איכותיים ויקרים בלבד. נדרשת אותה קירבה ראשונית, כמעט אובססיבית, למוסיקה.
במילים פשוטות, המנטרה "הכל רק בראש" נכונה גם כאן. המניפולציה מתחילה כבר בשעת הנגינה, ע"י הנגן עצמו, וזו ההשפעה הגדולה ביותר על "צליל המערכת".

 

[tzachi]

נאמנות למקור זו המצעה של אנשיי השיווק ביחד עם מבקרי הציוד המכורים.
נאמנות למקור נועד לתת חשיבות יתרה לרכיבים בכדיי שנהיה מוכנים להכניס את היד לכיס ביתר קלות ובכדיי להאדיר ולהרשים את שמם של המותגים השונים .
זה לא משנה אם הכוונה למקור היא למה שיש בדיסק או למה שיצה מפיו של הזמר כי במילה לאף אחד אין מושג ירוק לגביי שני הפרמטרים האילו.
במידה ואנו מדברים על ההקלטה (הדיסק) כמקור יש פרמטר אחד שכן ניתן להתייחס עליו וזה מה יש על הדיסק מבחינת כלים וצלילים ברקע (אינפורמצייה ), בניגוד לטונליות של הסאונד (הצליל המקורי של החומר שהוקלט) לאנפורמצייה ניתן להתיחס במושגים של אליו פרטים שומעים ברמקול X ואילו חסרים ברמקול Y ובאיזה רמקול ניתן להבחין ברוב האינפורמצייה ביתר קלות - אבל לדבר הזה לא קוראים נאמנות למקור אלא פרוט והפרדה .

הכותב הנ"ל דיסלקט הערות על שגאות כתיב לא יתקבלו בברכה

 

[KOOKE]

ליאור

זה ברור. לכן גם הכותרת. נאמנות למקור זו פיקציה.

לכן מבחינתי נאמנות למקור במערכת אודיו היא מערכת אודיו שמצליחה לייצר אצלי בסלון מציאות מדומה (ואני יודע ומודע לכך שזו מציאות מדומה)

כמו שאמר vandorem בצדק הכל בראש.

שלמה

 

[truejoker]

אתה בטוח שזו פילוסופית תכנון רמקולים

האם הבדלי המהירות המדוברים לא בטלים בשישים במהירות זרימת האות ובמרחק ההאזנה מהרמקולים?
ובכלל מי אמר שהכל צריך להגיע ביחד ? האם כאשר המתופף בועט בתוף ומכה במצילות הוא עושה חישובי מהירות לאוזניים שלנו ?

אשמח להחכים בנידון.

עד כמה שהשגתי מגעת לא. זה אינו בטל ב60 , האוזן ומערכת המוח מעצבות חלל על מיליוני מיליסקונד הבדל באות , אין לך חדר כ"כ גדול עד שההבדל לא יורגש ולו גם מבחינה פסיכואקוסטית . אבל זו דעתי , אין לי נסיון בתכנון רמקולים ואולי אני טועה

ולגבי השאלה השניה זה אנו שייך בכלל , אם המהירות היחסית שלו היא X אתה אמור לקבל אותה כX ולא כ DX ( כלומר X +משהו ששואף לס)
אבל זה לא משנה מהירות היא אחד הפרמטרים שלי עושים את זה הכי הרבה , אולי לאחרים זה לא משנה כמעט , ואולי אני טועה ואם כך אשמח אם תומאר היכן ובמה

 

[נמר]

ג'וקר.

מהירות במערכת זה אכן חשוב, בכדי להעביר מכות תוף סנר מהירות או מעברי תופים, מהירות אכן טובה כאשר מאזינים לחצוצרה ורוצים לחוש את הוויברציות שבוקעות ממנה, זה חשוב בסולו קונטרבס מהיר לכן אין ביננו ויכוח.

מה שאני אומר הוא דבר אחר, לפי טענתך נוצרה אצלי התחושה שככל שהמערכת מהירה יותר כך היא תרכוש את ליבך {תקן אותי אם אני טועה}.

אגב.
איזה רמקול יש ברשותך? האם הוא מהיר מספיק לטעמך?

 

[truejoker]

הרמקול שלי הוא רמקול צרפתי של ראלף שנקנה מאייל בזמנו , הוא לא מהיר מספיק (בשביל להיות כמו אלקטרוסטטי ) והוא גם לא מתקרב . הוא לא משדר את כול טווח התדרים , רק שבזמנו זה היה האפשרות הכי טובה לתקציב , כרגע כול המערכת מושבתת כי יש לי בעיה ברמקולים , אבל אין לי יכולת לסדר את זה אז אני שומע מאייפוד , אז גם כול השידרוג ימתין.
ומהירות זה לא רק לכלים שהזכרת זה להרגשה שהמוסיקה מרחפת ולא עוברת מהרמקולים דרך הריצפה וקשה לה התרומם (אני יודע שאי אפשר להעביר את ההרגשה במילים , וזה הנסיון שהכי מתקרב לתיאור ההרגשה )

 

[נמר]

אינני מכיר את הרמקול שברשותך.

הרמקול היחידי שמתקרב במהירות לאלקטרוסטטי הוא רמקול בעל יחידה קראמית.

לאלקטרוסטטי ישנה גם בעיה להיות ראליסטי מספיק והיא דווקא בתחום הנמוך. קח זמר כמו לאונרד כהן שברמקול אלקטרוסטטי אולי תהיה להעביר את הנמוכים של קולו ביחד עם שאר הלהקה. לכן גם הוא פשרה מסויימת.

 

[truejoker]

אתה צודק , אבל אני לא מכיר רמקולים קראמיים , ובוודאי לא בסביבות המחיר שאני יכול להרשות לעצמי , כך שלא אוכל להגיב לגבי המהירות שלהם ואיך הם נשמעים . מה עוד שכרגע אני מתחיל סבב טיפולים חדש כך שאני אדחה את כול השידרוגים (חוץ מאוזניות שאני מקווה שידיד שלי יקנה לי בארה"ב כי הם לא שולחים לארץ ) , עד שאדע אם שוב פעם אני צריך ללכת למומחים חדשים (זה יכול לעלות יותר ממערכת שלמה )

 

[נמר]

עוד מעט יגיעו ארצה רמקולים קראמים מעניינים.

בינתיים אני לא יכול למסור יותר מידי מידע אך הם הולכים להיות מתומחרים במחיר ששווה לכל כיס ואמורים להישמע נהדר.

חכה קצת לפני השידרוג - הול להיות מעניין בשוק האודיו וזה יהיה ממש בקרוב.

 

[z.y]

עוד מעט יגיעו ארצה רמקולים קראמים מעניינים.

בינתיים אני לא יכול למסור יותר מידי מידע אך הם הולכים להיות מתומחרים במחיר ששווה לכל כיס ואמורים להישמע נהדר.

חכה קצת לפני השידרוג - הול להיות מעניין בשוק האודיו וזה יהיה ממש בקרוב.

וואלה, מידע מעניין.
אני מקווה שלא מסין...או לפחות שלא יראו כמו רוב עבודות הקרמיקה של פועלים סינים בארץ

נא לא לקחת ברצינות תהומית מידי ושוב לחזור למלחמת גלויות

 

[z.y]

אבל זה לא משנה מהירות היא אחד הפרמטרים שלי עושים את זה הכי הרבה , אולי לאחרים זה לא משנה כמעט , ואולי אני טועה ואם כך אשמח אם תומאר היכן ובמה

אינני יודע האם אתה טועה ומה בכלל נכון.

למיטב הבנתי מע' סטראו על רכיביה האלקטרו מכניים אמורה לעמוד בקצב של כל מוסיקה תהה אשר תהה, אבל אולי לא (אולי כשמשלבים כמה וכמה כלים מהירים בו זמנית העסק מתחרבש? ).

 

[tzachi]

מהירות הרמקול ...

אני כודם כל אומר שאני לא חותם על מה שאני אומר אכשיו

מהירות הממברנה היא פועל יוצא של המשקל הסגולי של הממברנה .
התעשייה כל הזמן צועדת לכיוון ממברנות בעלות משקל סגולי נמוך יותר-אלומניום למגנזיום לכרמי ושמעתי גם על תערובת של מגנזיום טיטניום ואלומיניום.

אני רכשתי לאחרונה רמקול בן 10 עם ממברנות מנייר שעובר אצלי שיפוץ.
והסאונד שבקע מין הרמקול הזה גרם לי להרים גבה - הריי לממברנת הנייר יש את המשקל הסגולי הנמוך ביותר ומין הסתם היא אמורה להיות המהירה ביותר ובאמת כך זה נשמע .
היתכן שהפנייה של התעשייה לחומרים אגזוטיים נעשת משיקולים זרים כמו עיצוב או גימיק מסכרי !

הכותב הנ"ל דיסלקט התיחסות לשגיאות הכתיב לא תתקבל בהבנה

 

[truejoker]

צחי , ממברנה מנייר היא לא מספיק קשיחה , אתה צריך חומר קשיח מאוד כדי שלהזיז את האוויר לא "יתרכך"/"יתכופף" לא יודע בדיוק איך להגדיר את זה , ומאידך קל מאוד כדי שלאחר הזזת האוויר יוכל המגנט שלו להחזירו למנוחה במהירות עצומה , ולכן משקל אינו מספיק אתה צריך משקל וקשיחות מבנית . את זה עושים חומרים אפוקסיים , שאני לא ממש יודע מדוע הם לא עובדים ברמקולים (אולי כי הטובים שבהם עולים הון תועפות) , ומתכות ועכשיו קרמיים
העניין הוא שמהירות היא שייכת המון לרמקול אבל גם למגבר , אם הרמקול יהיה כזה שלא תוכל למצוא מגבר קלאס A מעולה להניע אותו , אתה תרגיש את זה (וכן אני מרגיש את זה )