- הודעות
- 20,101
- מעורבות
- 4,266
- נקודות
- 113
הוא לא היה מת אצלי. הוא פשוט לא היה מספיק טוב.
לגבי השוני.
אני עם רמקול קרמי מאוד ״גרמני״ ולא סלחן. הארטוס יחסית אליו נחשבים לסלחנים וקצת מנופחים בתחום התחתון לעומת הטידל אך לעומת רמקולים אחרים (לא קרמים) הוא מדויק להפליא.
הקונצנסוס (ארטוס) עושים רמקולים קרמים ממשפחת הצליל החמימה. העץ, הטכניקה של הפורט ועוד.
הרמקול של אלדר שונה לחלוטין משלי. הוא מציג יותר גודל, יותר ״בשר״ אך פחות מפורט, מהיר ומדויק.
הרמקול שלי הוא זכוכית מגדלת מאוד קיצונית לאלקטרוניקה. באחת מהישיבות שלי ושל יואל פלרמן בביתי, שינינו פחות מחצי מילימטר בזרוע של הפטיפון. ההבדלים היו דרמטים. מיד החסרונות קופצים. יחד עם זאת, עם הביקורות והנסיון שלי, למדתי לבודד סינרגיה מיכולות של מוצר. זה אפשרי ואפילו קל. כלומר, יש בעיות שמאפיינות רכיב. שליטה למשל לא קשורה לקומפקט. אם אין שליטה זה המגבר. דינמיות לעומת זאת, קשור לכולם. אם יש שליטה בבסיס אבל אין דינמיות, אני מאשים את הקדמגבר או הנגן. כלומר כל מה שאחריו (בלי קשר לגוון הצליל). פרטים למשל, מאפיינים את כל הרכיבים. ברגע שהחלפתי רכיב ואני מקבל פחות מידע מוסיקלי, הרכיב המוחלף אינו מפורט מספיק. זה לא קשור לסינרגיה אם כי לביצועים. אודה ואומר שהוויסינג שלו לא מתאים למערכת שלי כלל. אבל היו הרבה כאלה אצלי, הם קיבלו אפילו ביקורות מאוד מפרגנות. מדוע? משום שהביצועים הם החשובים. היכולת להעביר פרטים, שקט, דינמיות, פרופורציות בין הכלים. זה לא ישתנה על אף רמקול. היכולות הללו ישארו תמיד משום שהם בליבה של המוצר.
אתה מוזמן לשמוע אצלי. ככה יהיה לך רפרנס למה שאני מחפש, מכיר וחי איתו.
וסתם בשביל הפרוטוקול.
אני שומע מוסיקה קלאסית סימפונית. אלדר שומע ג׳אז. במוסיקת ג׳אז יותר קשה ״לאתגר״ מוצר.
לגבי השוני.
אני עם רמקול קרמי מאוד ״גרמני״ ולא סלחן. הארטוס יחסית אליו נחשבים לסלחנים וקצת מנופחים בתחום התחתון לעומת הטידל אך לעומת רמקולים אחרים (לא קרמים) הוא מדויק להפליא.
הקונצנסוס (ארטוס) עושים רמקולים קרמים ממשפחת הצליל החמימה. העץ, הטכניקה של הפורט ועוד.
הרמקול של אלדר שונה לחלוטין משלי. הוא מציג יותר גודל, יותר ״בשר״ אך פחות מפורט, מהיר ומדויק.
הרמקול שלי הוא זכוכית מגדלת מאוד קיצונית לאלקטרוניקה. באחת מהישיבות שלי ושל יואל פלרמן בביתי, שינינו פחות מחצי מילימטר בזרוע של הפטיפון. ההבדלים היו דרמטים. מיד החסרונות קופצים. יחד עם זאת, עם הביקורות והנסיון שלי, למדתי לבודד סינרגיה מיכולות של מוצר. זה אפשרי ואפילו קל. כלומר, יש בעיות שמאפיינות רכיב. שליטה למשל לא קשורה לקומפקט. אם אין שליטה זה המגבר. דינמיות לעומת זאת, קשור לכולם. אם יש שליטה בבסיס אבל אין דינמיות, אני מאשים את הקדמגבר או הנגן. כלומר כל מה שאחריו (בלי קשר לגוון הצליל). פרטים למשל, מאפיינים את כל הרכיבים. ברגע שהחלפתי רכיב ואני מקבל פחות מידע מוסיקלי, הרכיב המוחלף אינו מפורט מספיק. זה לא קשור לסינרגיה אם כי לביצועים. אודה ואומר שהוויסינג שלו לא מתאים למערכת שלי כלל. אבל היו הרבה כאלה אצלי, הם קיבלו אפילו ביקורות מאוד מפרגנות. מדוע? משום שהביצועים הם החשובים. היכולת להעביר פרטים, שקט, דינמיות, פרופורציות בין הכלים. זה לא ישתנה על אף רמקול. היכולות הללו ישארו תמיד משום שהם בליבה של המוצר.
אתה מוזמן לשמוע אצלי. ככה יהיה לך רפרנס למה שאני מחפש, מכיר וחי איתו.
וסתם בשביל הפרוטוקול.
אני שומע מוסיקה קלאסית סימפונית. אלדר שומע ג׳אז. במוסיקת ג׳אז יותר קשה ״לאתגר״ מוצר.
