וואוו איזה נושא רגיש!
התלהמות, רגשות, עובדות והמון המון אהבה לתחום המצומצם אותו חברי הפורום נוצרים ואוהבים.
שימו לב לשיתופיות בחוויות האישיות, בניסיונות לארגון מרד, ברצון להראות בקיאות, בהוכחת ניסיון ואפילו הצגת הון.
אני חלילה לא מנסה לעורר אנטגוניזם או לזלזל בנאמר - ההפך הוא הנכון. קראו עד הסוף.
כסף הינו גורם מענין. הוא מניע אותנו לכיוונים שונים ומראה אופי בצורה מאוד בינארית.
אני בטוח שקרה לכם שהופתעתם מהתנהלות של חבר/ה (אפילו הכי טוב) כשיצאת יחד לטיול או אפילו קפצתם לחנות היי-פי האהובה עליכם (אחרי שכמובן ניסיתם לשכנע אותו/ה מה טוב בשבילו/ה). גיליתם פזרנות יתר או את ההפיך הגמור.
כל אחד מאיתנו מתנהל שונה בנוגע לכסף. אחד יחקור וילמד פריטים איזוטריים (או לא) בנוגע לשעון או מגבר, אך מעולם לא בדק את אחוזי העמלה הנגבים לו בחשבון הפנסיה. אחר ירכוש מיידית ללא השוואת מחירים. יש לכך תשובות ומחקרים רבים אבל האגורה וחצי שלי מתייחסת לעובדה ש-
אנו חיים בתקופה של שינוי (קללה סינית נכון
).
פעם, (תיאור זמן עבר כללי וכל אחד יקח א זה לחלון הזמן שלו) לא היו נוסעים לחו״ל לעיתים כה קרובות, לא הייתה פלטפורמה כה משוכללת של מאגר מידע - אינטרנט ולא היה קל להביא לארץ רמקולים מחו״ל, אלא אם הייתם חלק מענף העמילות ושילוח המטענים או שהתלבשתם על מכולה של פוסט דוקטורנט החוזר לארץ. לא היו פלטפורמות מכירה מקוונות והתחרות היתה ״הוגנת״ וללא Amazon שנוגס ונוגס בחלקים רבים וגדלים בתחומים רבים כל כך. (ממליץ מאוד על סדרת הפרקים על אמזון בפודקסט - ״עושים טכנולוגיה״). פעם, היינו ממתינים למגזין, שיגיע לבית או לסניף הדואר על מנת לקרוא HiFi Choice ודומיו. פעם מגוון המוצרים והחברות היה מצומצם יותר ויכולות השיווק היו מוגבלות לעיתונות הכתובה בלבד (הרי לא היו פרסומות בטלוויזיה למעברים או רמקולים בטלוויזיה. או פרסומות בכלל).
ולעניין - אנו חיים בעידן אותו אני אוהב לכנות
עידן ה-Low Cost. למה לרכוש בחנות אם אפשרי לרכוש ב-2 הקלקות מקלדת? יצירת הערך נובעת דווקא מחסכון ולוא דווקא מערך מוסף. היוקרה מצד שני נהיית יותר ויותר יוקרתית מישום שצרכני היוקרה המסורתיים מרגישים שאינם ״מיוחדים״ מספיק. סיפור מעניין בנושא קשור פולקסווגן ורכישת מותג היוקרה בוגאטי. בוגאטי היתה בקשיים ולא הצליחה למכור מספיק את דגם הווירון שפיתחה. רעיון של אחד המנהלים היה פשוט ליקר אותו. עצם ייקור הרכב והפיכתו לעוד יותר בלתי ניתן להשגה, ע״י הוספת ״בלינג בלינג״ על גווניו, העלה את המכירות והציל את המותג.
עולם הסטריאו נמצא על קו התפר בין יוקרה קיצונית ולקוחותיה, לאנשי ה-Amazon ו-״חסרונותיהם״. לדעתי הצלילה ל-low Cost תחסל בסופו של דבר את העסק כפי שאנו מכירים היום ופחות ופחות בעלי מקצוע ומומחים יוכלו לשרוד דרך מכירת המוצרים ללקוחות באופן אותו אנו מכירים. בעולם הרכב הישראלי מתמודדים עם אותם קשיים בהתמודדות עם השינוי. יבואנים עוברים למכירה ישירה, ללא צורך להגיע לאולם ומנסים להתמודד עם נגיסת היבוא האישי לתחום.
עולם הרכב הינו דוגמא מצויינת לדילמה העומדת בפני עולם הסטריאו. החוקים הנוכחיים מחייבים יבואן מקומי להחזיק חלפים, מרכזי שירות ותמיכה למותג אותו הוא מייבא. מוזר הדבר שליבואן אישי אין את החובה הזו. להיפך, הוא נשען על התשתית הקיימת, והחוק אף מחייב את היבואן ״הרישמי״ לתמוך, בחינם, ברכבים המובאים ארצה אישית בכל סוגיית Recall או שירות המחוייב ע״י היצרן.
ברכישת רכב ביבוא אישי, שהיום בעיקר פועל בתחום היוקרה, אך מתפשט גם לרכבים עממיים, גברת יכולה להפגש עם אשת מכירות על קפה, בסניף של ארומה, לקבל פרטים ראשוניים על הרכב ואולי אפילו תקבל לידיה מעט חוברות, אם היא בעניין (נציין שגם עולם הדפוס נעלם, כן), לרוב היא תופנה לסניף היבואן הרישמי, על מנת להתרשם מהרכב והפילו לבצע נסיעת מבחן (ואולי לקחת עוד קצת חוברות) ולבסוף תקנה מאותו יבואן אישי, אשר אינו מוכר ״תפוחים לתפוחים״ בעלות זולה משמעותית.
תשאלו למה? טוב אני אענה - כי אין לו עלויות של מחסן על עובדיו, הפצה 3 פעמים ביום למרכזי השירות (כי לא תפספסו יום עבודה בגין משאבת דלק), יועצי שירות שצריכים, או יותר נכון חייבים לטוס ליפן/ארה״ב/קוריאה/שוודיה כמה פעמים בשנה על מנת ללמוד על השינויי בדגמים ואופני השירות. אולם תצוגה, רישיונות עסק, העסקת עובדים, צי רכבים, תמיכה ועוד ועוד.
ענף הרכב עובר מה שענף הספרים עבר פני 2 עשורים אך נותן קרב חזק ומשמעותי יותר מישום הקשר האישי, החיבור לשירות והשמרנות (הזמנית) בענף, מצד הלקוחות בארץ, עד כה.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001304240
אז נעבור ל-Low Cost בענף הרכב הרבה אחרי שנעבור לאותו פורמט בענף הסטריאו. ענף חזק ומבוסס משמעותית יותר מהרבה ענפים אחרים במשק בכלל. זו דעתי. ולכן מה שצריך לעשות, שוב לדעתי האישית, ואני בטוח שלצד התנגדויות רבות כאן, היא למצוא את אלמנט הערך ע״י מומחים מקומיים.
מה זה אומר ואיך עושים את זה? אני בטוח שהיבואנים מומחים גדולים ממני. אך אם, חנות בגדים לא יכולה להתמוד עם חוסר ההיגיון בכך שניתן לרכוש ביגוד עד $75 ללא תשלום מע״מ בעוד שעל גרב ב-5 ש״ח נשלם מע״מ, בחנות המשלמת לעובדים, לקניון, לזיכיון וכו׳ וכו׳ כיצד אנו מצפים מהמומחים לשרוד?
ה-Low Cost משנה עולם ומשנה את התנהגותנו יום יום. בצדק, לא נשלם יותר ממה שאנו מוכנים להוציא על מוצר אך חובה עלינו, ובעיקר על המומחים, להבין מה נקודת הערך ולהבין שיש לה
מחיר אותו עלינו לשלם.
מבנה עלויות שונה ושקוף יותר? פחות אחריות מקומית ויותר גלובאלית (טסלה?) כל מיני אפשרויות קיימות, אך בסופו של דבר כולנו אוהבים לשבת עם מומחה אצלו בממלכה, לשמוע מחכמתו וניסיונו, להשוות ולהשקיע מזמננו ומזמנו בגין תחביב מיוחד זה. לכל זה יש מחיר. No Free Meal, אמרו בשיקגו כשפתחו את בורסת הסחורות. משפט קפיטליסטי מובהק המשקף את העולם בו אנו חיים ונמשיך לחיות. ערך = עלות. צריך להכיר בה ולשלם.
מבנה החיוב עבור המוצרים צריך להיות מורכב מהנוסחה הבאה -
מחיר המוצר + ערך המומחה = מחיר סופי (לזאת יש להוסיף את עלויות הזמן המושקע ע״י המומחה במהלך התהליך אם קנינו את המוצר או לא - נתון לדיון קשה מאוד אני מאמין). כמובן שערך המוצר משתנה וכבר אינו בידי או בהשפעת המומחה.
יתכן וישנם פתרונות נוספים אבל זה הרעיון המרכזי. ייעוץ, הכוונה וליווי התהליך צריכים לעלות כסף. יתכן ותהיה הפרדה מלאה בין המוצר למומחה. יתכן והצרכנים ברובם, אשר לא יאהבו לשלם, יצאו בהפסד בכך שיצא המומחה מהמשוואה. בכל תרחיש, לדעתי, המצב יהיה מורכב וידרוש שינוי תפיסתי של כלל המערכת, קונים ומוכרים/מומחים. ישרדו אלו שישכילו להתאים עצמם לעולם החדש ולשיטת המסחר החדשה - הן המוכרים והן הקונים.
אפשר לכתוב רבות על הקפיטליזם ופניו ולאיזה עולם ילדינו גדלים אבל בחייאת, אנחנו בכיף פה לא?