- הודעות
- 20,099
- מעורבות
- 4,264
- נקודות
- 113
תגובות כרגיל במודגש.
זו לא הכללה ידידי, זו עובדה!
הקלטה אנלוגית שנעשת על ידי טכנאי מנוסה תשמע טוב יותר מאותה הקלטה שיעשה אותו טכנאי אך בדיגיטלי.
הי, נמר!
יפה מאוד שאתה סוף סוף מתבטא גם בצורה "טכנולוגית" (Y)
יפה יפה אבל הטכני מאוד משעמם אותי.
אני ממש לא טכנולוג, ואין לי השכלה פורמאלית בתחום, רק ידע כללי.
עם זאת, נשמע לי שאתה מדבר על הקלטות דיגיטאליות מוקדמות, כשיכולות המיחשוב היו נמוכות, ו-16 ביט ב-44.1 קה"צ היו בקצה גבול היכולת, והניסיון והיידע היו קטנים.
אני מדבר על הקלטות דיגיטליות באופן כללי, אני היום יכול {עם המיחשוב שלי} להקליט גם ב-64 ביט, הדוגמאות שננתי ממחישות כיצד מקליטים באופן כללי מהרגע שהדיגיטלי נכנס לתמונה. עוד 10 שנים נצטרך להשאיר את אותו המלל ורק לשנות את המספרים.
מי היום מקליט ב-16 ביט ב-44.1 קה"צ? אלה שנשארו עם ציוד ישן באולפן מקליטים עדיין ב-16 או 20 ביט ב-48 קה"צ, אבל הקלטות חדשות? או ב-DSD או ברזולוציות מטורפות, 192 או אפילו 384 קה"צ ב-24 או 32 ביט, ויותר. כך שהפילטרים שאתה מדבר עליהם לפני הדגימה מופעלים בתדירויות שגם עטלפים וכלבים לא יכולים לשמוע.
נכון, אבל זה עדיין רלוונטי.
כמוכן, איזה נגן CD עובד היום ב-16 ביט ב-44.1 קה"צ? תמיד יש upsampling ו/או oversampling רציניים, עובדים בפנים ברזלוצייות גבוהות, וחלק גם מסבים ל-DSD לפני ההמרה לאנאלוג, כך שגם כאן הפילטרים בסטראטוספירה
עזוב ת'מספרים כבר את המספרים, תסתכל על הפואנטה שלא משתנה.
ואפרופו "בפטיפון הסיפור שונה...אומנם העיוות גדול יותר בדיוק מהסיבות שציין עמיר בהתחלה אך הקלטת הדגימה נאמנה יותר למקור וזה מפני שהדגימה עצמה היא אנלוגית לחלוטין".
הרבה פעמים שמעתי את הטיעון המיתוסי הזה. שים לב שכאן "אנאלוגי" הוא רק במשמעות "רציף", ממש לא במשמעות "ליניארי".
תחשוב לרגע על ניסיון לתאר גל ע"י דגימות. אתה יכול לצייר את זה לעצמך על נייר. שים לב שמתקבלות "מדרגות", שגודלן תלוי בצפיפות הדגימות. ברור שאם תדגום מספיק צפוף, המדרגות יהייו כה קטנות עד שאי אפשר יהייה להבחין בינן לבין צורת הגל, מסובך ככל שייהייה.
מכיר את זה ידידי, ישבתי הרבה שעות מול הלוח ושירטטו לי את כל השרטוטים האפשריים, עדיין הגל אינו יפה וחלק כמו גל אנלוגי, זה ניכר בצליל.
יש אפשרות אחרת להעתיק את צורת הגל הזה, ע"י שני עפרונות המחוברים במקביל ביניהם לזרועות המחוברות לקרש קבוע מעל הנייר. את הנייר המתאר את צורת הגל מזיזים, ואתה עוקב עם עיפרון אחד, והעיפרון השני נע במקביל ומצייר כבייכול אותו ציור. אני מקווה שזה ברור?
נגיד שייש לך הכישרון לעקוב בדיוק אחרי הציור שעל הנייר של הגל, אלא מה -- המהירות שבה מזיזים את הנייר של העיפרון השני אינה בדיוק המירות של הנייר שלך, ובעצם העיפרון השני לא כותב על נייר אלא על מין פלאסטיק גמיש שמישהו מעקם אותו תוך כדי הציור (מה שנקרא RIAA), מתוך טענה שהוא יודע ליישר את הפלאסטיק בדיוק בצורה הופכית אחר כך.
האם נראה לך שאחרי היישור הנ"ל תקבל משהו באמת דומה לגל שניסית לצייר??? משום מה לא כל כך נראה לי...
אין קשר בין זה להקלטה אנלוגית. הכל שם עובד פשוט אחרת.
מצד אחד, הטיעונים שלך לגבי תדירויות הדגימה, שכאמור אינם רלוונטיים כיום, אבל גם אם כן מקליטים/משמיעים ב-44.1/16, מתייחסים לאי-היכולת לייצג בצורה טובה צלילים באיזור 20 קה"צ, כאשר:
*** אין בתחום הזה אפילו לא צליל מוסיקאלי אחד
*** אין בתחום הזה אפילו לא הרמונייה ראשונה של צליל מוסיקאלי אחד (וההרמוניות השניות ומעלה בד"כ חלשות בהרבה מהראשונה)
*** רוב הצעירים שומעים פחות מ-18 קה"צ, ומבוגרים שמחים גם ב-10 קה"צ
*** מחט טובה עם ראש טוב בתקליט חדש תוכל אולי להגיע ל-20 קה"צ, אבל בשמיעות נוספות של אותו תקליט התדר המאקסימאלי יורד עקב שחיקה
*** לא בטוח שיכולת העקיבה (tracking) של מחט ב-20 קה"צ מאפשרת קבלת תוצאות טובות יותר מאשר דיגיטאלי ב-44.1/16, שלא לדבר על דיסק מודרני בנגן מודרני
*** ובטוח שיכולת העקיבה מגבילה את האמפליטודה המירבית שאפשר להקליט בתדירויות גבוהות
*** פעם, כשהיו כותבים על תקליטים מה התדירות המאקסימאלית שהוקלטה עליהם, הרבה פעמים ממש התפארו בתדר של 17 קה"צ, שלא לדבר על 13 או אפילו 10
מצד שני, אם כל מה שדיברת עליו בהקשר למיגבלות כביכול של הדיגיטאל (כשממש לא ברור שבתקליטים המצב לא גרוע בהרבה) נוגע בעיקר לעטלפים, הרי סוגי העיוותים שדיברתי עליהם ברשימה הארוכה שבפוסט הפותח נוגעים לכל תחומי הצליל, כולל אלה שהאוזן רגישה אליהם ביותר, ולכל האמפליטודות.
השתדלתי להסביר טוב {בלי קשר לעטלפים} בתדריות הגבוהות. אותו פילטר משפיע על כל טווח התדרים ולא רק על הגבוהים ביותר. מעבר לכך שאומנם אתה לא שומע את התדריות הגבוהות אך אתה בהחלט מרגיש בנוכחותם.
ובכל מקרה, בוא נשים דברים בפרופורצייה:
להרבה אודיופילים מביני עניין קריטי שמסלול האות (signal path) יהייה נקי מכל הפרעה פוטנציאלית, אפילו עד כדי כניסות Direct כדי לא להעביר את האות דרך סלקטור בודד (!), שלא לדבר על דברים ברמת האינטרקונקט, ואפילו כבלי חשמל שהם בכלל מחוץ למסלול האות!
זה כבר סיפור לפרק אחר {שאני לא משתתף בו}.
ובתקליטים אנחנו מדברים לקחת את האות הקדוש עצמו, ולהפעיל עליו עיוותים גדולים ומשמעותיים, מכוונים ובלתי מכוונים, חלקם מתוך תיקווה שמשהו אחר בהמשך יאזן אותם (למשל ה-equalization של ה-disc cutter, ה-RIAA), וחלקם ללא שום איזון -- פשוט עיוות נטו (דחיסה, הקטנת הפרדת הערוצים)!
ואחרי כל זה יש הטוענים שזה הצליל האמיתי??
מה לעשות? במבחן ההאזנה הפטפון מציג יתרונות וחסרונות על פני המדייה הדיגיטלית. זה אומר שיש פרמטרים באנלוגי שהדיגיטלי טרם מצליח להציג. אולי בעתיד, אולי.
עמיר
נ.ב., אפרופו "ההקלטות הדיגיטליות הן פחות איכותיות מההקלטות האנלוגיות" -- אני ממש לא מסכים עם ההכללה -- יש נפלאות ואיומות מכל סוג -- אבל לא ההקלטות הן הנושא אלא ההשמעות הביתיות.
זו לא הכללה ידידי, זו עובדה!
הקלטה אנלוגית שנעשת על ידי טכנאי מנוסה תשמע טוב יותר מאותה הקלטה שיעשה אותו טכנאי אך בדיגיטלי.