מוסיקה של אודיופילים – האם יש דבר כזה?

[Sol]

קראתי בעיון את כל התגובות.
אני באופן די אקראי לא מקשיב כמעט למוזיקה אודיופילית.
רוב המוזיקה מוקלטת באיכות טובה ב-44.1,גם בתקליטים אני משתדל שלא.
למעשה יש לי תקליט אחד של בן וובסטר שנחשב לכזה והוא היה בחירה של רעייתי.
גם שמגיעים אלי אורחים אני לא בוחר קטעים מהמחשב מעל ל-44.1 וכך אני שומע ומשמיע.
לסיום רק לשם השוואה אני בוחר קטע אחד שהוא בדרגה אחת מעל (88.2).
רב המוזיקה האודיופילית היא מקבץ של קטעים עם מבצעים שונים.
יש גם אלבומי מופת בהקלטות שאינם נחשבים לכאלה(אודיופילים).
אין בי את הריצה אחרי ההקלטה המשובחת אלא הקשבה למוזיקה לשמה.

 

[נמר]

למה משתדל שלא? האם מוסיקה שמוקלטת באיכות גבוהה יותר לא עדיפה על מוסיקה שמוקלטת באיכות נמוכה יותר?
מזל שאישתך בחרה תקליט שמוקלט ככה וחבל שאת אישתי זה לא מעניין (יש מצב שהיא תדבר איתה?)


בקיצור פיני.

אתה מבזבז המון כסף על אודיו ולא מעניינת אותך איכות ההקלטה של התוכן?
זה כמו לעשות כושר כל היום ולדפוק ארוחות עם רמת שומן מטורפת.

תמיד תבחר את ההדפסה הטובה יותר וזרוק או תרום את הפחות טובה. כמו שלמדנו לשמוע פרטים וניואנסים ברכיבי האודיו צריך ללמוד לבחור את הטוב ביותר גם בתוכן. ואם אין את התוכן המבוקש בהדפסה ראויה אז מילא. מוסיקה זה יותר חשוב.

 

[AK1]

קראתי בעיון את כל התגובות.
אני באופן די אקראי לא מקשיב כמעט למוזיקה אודיופילית.
רוב המוזיקה מוקלטת באיכות טובה ב-44.1,גם בתקליטים אני משתדל שלא.
למעשה יש לי תקליט אחד של בן וובסטר שנחשב לכזה והוא היה בחירה של רעייתי.
גם שמגיעים אלי אורחים אני לא בוחר קטעים מהמחשב מעל ל-44.1 וכך אני שומע ומשמיע.
לסיום רק לשם השוואה אני בוחר קטע אחד שהוא בדרגה אחת מעל (88.2).
רב המוזיקה האודיופילית היא מקבץ של קטעים עם מבצעים שונים.
יש גם אלבומי מופת בהקלטות שאינם נחשבים לכאלה(אודיופילים).
אין בי את הריצה אחרי ההקלטה המשובחת אלא הקשבה למוזיקה לשמה.

יותר ביטים ו/או יותר דגימות ממש לא אומר אוטומאטית יותר איכות, זה רק יותר פוטנציאל לאיכות, שברוב המקרים אינו מנוצל.

כפי שכתבתי וקראת בעיון , מה שהופך הקלטות לטובות במיוחד אינו רק/בעיקר הציוד והטכנולוגייה, כולל ביטים ודגימות, אלא גם הכישרון והידע של מי שמפעיל את הציוד והטכנולוגייה.

אני בטוח ששמעת הרבה הקלטות ב-16/44.1 שנשמעו טוב יותר מהקלטת 24/96 ויותר, וששמעת הקלטות אנאלוגיות טובות יותר מדיגיטאליות, ולהיפך.

כפי שכתב פה מישהו חכם(? :משתומם, "יש את הטכנולוגייה, וייש את מה שעושים איתה"

וייש הרבה הקלטות ברמה אודיופיליות שלא "נחשבות", אבל עושות את העבודה מצויין, אולי בלי למשוך תשומת לב לעצמן, ואולי בגלל שההוצאה לא מספיק מוציאה את מה שייש בהן.

וזה לא בהכרח יותר מכובד/טוב/"נכון" שלא לחפש את ההוצאה הטובה ביותר למוסיקה שאוהבים, כי כך מפסידים הרבה מהיופי שייש בה -- בדיוק כמו להאזין במערכת פחות טובה.

ולא נראה לי הגיוני במיוחד להשקיע הון תועפות במערכת ואז לתת לה לעשות בצורה מדוייקת וטובה יותר את התהליך של garbage in --> garbage out...

למחשבה.

עמיר

 

[Sol]

למה משתדל שלא? האם מוסיקה שמוקלטת באיכות גבוהה יותר לא עדיפה על מוסיקה שמוקלטת באיכות נמוכה יותר?
מזל שאישתך בחרה תקליט שמוקלט ככה וחבל שאת אישתי זה לא מעניין (יש מצב שהיא תדבר איתה?)


בקיצור פיני.

אתה מבזבז המון כסף על אודיו ולא מעניינת אותך איכות ההקלטה של התוכן?
זה כמו לעשות כושר כל היום ולדפוק ארוחות עם רמת שומן מטורפת.

תמיד תבחר את ההדפסה הטובה יותר וזרוק או תרום את הפחות טובה. כמו שלמדנו לשמוע פרטים וניואנסים ברכיבי האודיו צריך ללמוד לבחור את הטוב ביותר גם בתוכן. ואם אין את התוכן המבוקש בהדפסה ראויה אז מילא. מוסיקה זה יותר חשוב.

כנראה שלא הובנתי כהלכה.
אני לא רודף אחרי הקלטות אודיופיליות,אני מחפש אם יש הקלטות טובות.
בדרך כלל הכותרים האודיופילם ״מצטיינים״ בנפח מלאכותי שאני לא אוהב.
וזה מתבטא בבאס בומבסטי,ומיד מעיק.
ואין כל קשר להקלטה טובה.

 

[AK1]

אתמול בערב נתקלתי שוב בתקליט שמוקלט ממש נהדר, אבל אני לא מוצא בו שום דבר מהבחינה המוזיקלית, למרות שמשתתף בו אמן גדול, Archie Shepp, כשבעצם אני אוהב במיוחד דווקא את ההקלטה של הפסנתר:



אז קניתי אותו עכשיו ב-eBay -- בפירוש רק בגלל הסאונד, לא בגלל המוזיקה.

דוגמה "חמורה" יותר היא עם Waltz for Debby עם Bill Evans Trio, אלבום שקראתי עליו באיזשהו מדריך ג'אז שהוא אחד הטובים ביותר בג'אז של כל הזמנים, וקניתי אותו בזמנו באיזשהו רימאסטר ישן לדיסק, אולי זה (מ-1990):



אבל השתעממתי מהמוסיקה -- שיעמום רצח -- למות שהאזנתי לזה שוב ושוב ונתתי לזה את כל הצ'אנסים שבעולם, עד שהתייאשתי.

באיזשהו שלב הדיסק הזה הופיע ב-Harry Pearson's Super-SACD List, בהוצאת Analogue Productions.



וראו זה פלא -- ההאזנה הפכה משיעמום טוטאלי לחווייה חושנית וכייפית של ממש.

אז מבחינתי -- עבורי אישית -- זוהי בעצם מוזיקה של אודיופילייה בלבד -- מוזיקה שמבחינתי אינה מעניינת להאזנה אלא עבור הסאונד בלבד.

אין לי שום ספק שאחרים אוהבים ומעריכים מאוד את המוזיקה הזו -- ואני ממש לא אומר שטעמי נעלה משלהם -- ממש לא!

אני רק אומר שאפשר להסתכל על העניין מכל מיני זוויות, ואנשים שונים רואים דברים שונים עד מנוגדים.

כבודם של אלה שאוהבים את הנ"ל -- כולל אנשים שאני מאוד מעריך את טעמם המוזיקאלי -- בהחלט במקומו מונח.

פשוט אין צורך לזלזל בנקודת הראות של האחרים בענייני טעם, כולל בהקלטות נפלאות שאפשר ליהנות מהסאונד שלהן גם בלי להתלהב מהמוזיקה שזה הסאונד שלה.

עמיר