pruym
חבר משקיען
- הודעות
- 2,321
- מעורבות
- 1,888
- נקודות
- 113
יש לא מעט...(עד הקורונה)
מה הרפרנס שלכם?
- פותח הנושא Cloudy
- פורסם בתאריך
exupgh12
חבר משקיען
- הודעות
- 5,074
- מעורבות
- 3,081
- נקודות
- 113
למה להתווכח, כי מערכת האחזור שלך לא עובדת עם הקלטה ולא עם כינור, כך שאם כל הכבוד ל״רפרנס״ שלך הוא כלל לא רלוונטי, משום שאתה לא מתחיל מהכינור אלה מהכינור מוקלט שעבר מיקס.
- הודעות
- 20,099
- מעורבות
- 4,264
- נקודות
- 113
טוב. פעם האחרונה. אם לא אצליח אז אני ניכנע.
מזה לא רלוונטי? אתה יוצא מנקודה שמראש ההקלטה הורסת את האופי של הכלי? ובכן אתה צודק שמדובר בהקלטה בינונית או גרועה. טועה בענק כשמדובר על הקלטות מצוינות כמו של ״שפילד לאב״ או ״לוינג סטריאו״ ועוד. למשל במוסיקה קלאסית יש תשומת לב רבה לנאמנות למקור. אין מיקס כמעט. שלושה מיקרופונים וזהו. שניים לבמה ואחד אמביאנס. בלי eq, בלי אפקטים ובלי קישקושים. הרפרנס, נקדת היחוס לכלים חיים אקוסטים הם רק, אבל רק הכלי עצמו.
Audiofreak
עוסק בתחום
- הודעות
- 2,001
- מעורבות
- 1,079
- נקודות
- 113
לפני המערכת שלא משחזרת, זו ההקלטה שמקמפרסת את התופים באופן מהותי.
אם תשים בבית רמקול ומגבר שמסוגלים לנגן תופים בכל עוצמתם ( משהו בסגנון PA)-
ותנגן דרכו הקלטת תופים ללא קומפרסיה, תתפלא לשמוע שהשחזור די קרוב.
Cloudy
חבר משקיען
- הודעות
- 804
- מעורבות
- 314
- נקודות
- 63
אני רוצה להסיט מעט את הויכוח מאחר והוא מתמקד בנגינה ספציפית יחסית.
אני "מודל 75", הסיכוי שלי לשמוע את להקות שנות השבעים בשיא תפארתן בלייב קרוב לאפס ולו מאחר ולא מעט מהם הזדקנו, התפרקו או פשוט החזירו null.
כילד, גדלתי עם פטיפון "אוטומטי" שאליו היו משודכים שני רמקולים גרועים (זה היה סוג של סט). בכיתה ד' (בערך) כולם העריצו את דוראן דוראן ואחרים מהתקופה. מה היה הסיכוי שלי לשמוע אותם, את A-Ha, דפש מוד, הקיור, קווין, פינק פלויד, טנג'רין דרים, ז'אן מישל ז'אר ועוד ועוד ועוד תקליטים של הורי וקלטות שהיו לי בלייב? אפס. הכי "לייב" שיצא לי לשמוע היה גד ביטון בשישי בלילה או בקוליסאום של שנות ה 90.
ככה שאת ה"מקור" אפשר בהחלט להגיד שלא ההכרתי. מה כן הכרתי, מערכות של אנשים שהשקל היה יותר מצוי בכיסם ושהצליחו לייצר צליל (פאק אתם והבמה שלכם, אני חלמתי על פיאט אונו טורבו בזמן שאתם מתווכחים לי על השפעת התנע הזויתי על סגסוגת כזאת או אחרת בגודל גלגל זה או אחר ביחס לחתך הצמיג על המקלארן שלכם. פאק יו סיידוויז!)
כשהגעתי לסנהייזר האלה נתקלתי בפעם הראשונה בנוחות פיזית וצליל פנומנלי שלא רציתי להסיר אותן ורציתי רק להמשיך ולשמוע עוד, מהכל, גם סוגי מוסיקה שאני לא חשבתי שארצה אי פעם לשמוע. כל החוויות המוסקליות שחוויתי באוזני (בשונה מבאסים שמזיזים לך את הגוף) היו באוזניות האלה ויותר. נכון, יש טובות יותר אבל הן מבחינתי הפכו לרף של "כזה אני רוצה", יש יותר טוב? אחלה, זה כבר מותרות על.
היום, למזלי הרב יש לי את האוזניות האלה עם DAC מצויין. יותר מזה, יש לי מערכת שכשאני מוריד את האוזניות ושומע מהרמקולים, אני לא מתבאס, להיפך! אז למרות שהרף לי נמוך משמעותית מזה של האודיופילים בפורום (ולכן שאלתי באודיו דו ערוצי ולא באשכול השכן), אני בהחלט סקרן לשמוע מה היה הוואו הראשון שעליו סוג של התקבעתם באובססיביות למספר שנים וגם אם התקדמתם מאז, החוויה הזאת עדיין נשארה איתכם. אוזניות, מערכת של חבר/שכן/הדגמה בפסטיבל/הופעה חיה ספציפית שאתם הצבעתם עליה ואמרתם "כזה!"
שוב, להדגשה, עזבו פרמטרים טכניים. אני שואל אתכם על ההתאהבות הראשונה שלכם, מתי התרגשתם מצליל בטירוף כ"כ שזה "צילק" אתכם. אם הייתי שואל על הילדה שנשביתים בקסמה לראשונה לא הייתי מצפה להכנס לויכוח על מידות חזיה
אני "מודל 75", הסיכוי שלי לשמוע את להקות שנות השבעים בשיא תפארתן בלייב קרוב לאפס ולו מאחר ולא מעט מהם הזדקנו, התפרקו או פשוט החזירו null.
כילד, גדלתי עם פטיפון "אוטומטי" שאליו היו משודכים שני רמקולים גרועים (זה היה סוג של סט). בכיתה ד' (בערך) כולם העריצו את דוראן דוראן ואחרים מהתקופה. מה היה הסיכוי שלי לשמוע אותם, את A-Ha, דפש מוד, הקיור, קווין, פינק פלויד, טנג'רין דרים, ז'אן מישל ז'אר ועוד ועוד ועוד תקליטים של הורי וקלטות שהיו לי בלייב? אפס. הכי "לייב" שיצא לי לשמוע היה גד ביטון בשישי בלילה או בקוליסאום של שנות ה 90.
ככה שאת ה"מקור" אפשר בהחלט להגיד שלא ההכרתי. מה כן הכרתי, מערכות של אנשים שהשקל היה יותר מצוי בכיסם ושהצליחו לייצר צליל (פאק אתם והבמה שלכם, אני חלמתי על פיאט אונו טורבו בזמן שאתם מתווכחים לי על השפעת התנע הזויתי על סגסוגת כזאת או אחרת בגודל גלגל זה או אחר ביחס לחתך הצמיג על המקלארן שלכם. פאק יו סיידוויז!)
כשהגעתי לסנהייזר האלה נתקלתי בפעם הראשונה בנוחות פיזית וצליל פנומנלי שלא רציתי להסיר אותן ורציתי רק להמשיך ולשמוע עוד, מהכל, גם סוגי מוסיקה שאני לא חשבתי שארצה אי פעם לשמוע. כל החוויות המוסקליות שחוויתי באוזני (בשונה מבאסים שמזיזים לך את הגוף) היו באוזניות האלה ויותר. נכון, יש טובות יותר אבל הן מבחינתי הפכו לרף של "כזה אני רוצה", יש יותר טוב? אחלה, זה כבר מותרות על.
היום, למזלי הרב יש לי את האוזניות האלה עם DAC מצויין. יותר מזה, יש לי מערכת שכשאני מוריד את האוזניות ושומע מהרמקולים, אני לא מתבאס, להיפך! אז למרות שהרף לי נמוך משמעותית מזה של האודיופילים בפורום (ולכן שאלתי באודיו דו ערוצי ולא באשכול השכן), אני בהחלט סקרן לשמוע מה היה הוואו הראשון שעליו סוג של התקבעתם באובססיביות למספר שנים וגם אם התקדמתם מאז, החוויה הזאת עדיין נשארה איתכם. אוזניות, מערכת של חבר/שכן/הדגמה בפסטיבל/הופעה חיה ספציפית שאתם הצבעתם עליה ואמרתם "כזה!"
שוב, להדגשה, עזבו פרמטרים טכניים. אני שואל אתכם על ההתאהבות הראשונה שלכם, מתי התרגשתם מצליל בטירוף כ"כ שזה "צילק" אתכם. אם הייתי שואל על הילדה שנשביתים בקסמה לראשונה לא הייתי מצפה להכנס לויכוח על מידות חזיה
נערך לאחרונה ב:
exupgh צהריים טובים
לדידך הכל מתחיל מ..."כינור מוקלט שעבר מיקס". תאכלס איך זה בדיוק עומד בסתירה למה שנמר טוען!?
אם אני לא טועה האקסיומה שלך אומרת שלמרות שמדובר בתהליך סופר מורכב ומסובך מדובר במוצר שאנחנו מקבלים סגור הרמתית כלומר סוג של יש מאין שהלפני שמגולם בו לא מעניין מהסיבה שהוא בטל בשישים.
תסכים איתי או שלא מהנדס הסאונד והטכנאי באולפן הם בדכ הראשונים לרצות לשמר עד כמה שניתן את ההיבטים האותנטים והקסם היחודי כפי שמתקיימים במוסיקה וזאת לכל אורך תהליך הפקת המקור על מגבלותיו!.
לא פעם מבצעים מנצחים וסוליסטים, שותפים בעריכת חומרי ההקלטה שלהם מה שאומר שזה עובר דרך האוזניים של המבצע והוא זה שנותן את הגושפנקה לתוצאה הסופית.
אם עסקינן בכינור, (ניתן לבחור כל כלי אחר או לחילופין ווקל ועוד) מעבר לכך שמדובר בכלי מייתר עם מאפיינים יחודיים רק לו, יש לקחת בחשבון שקיימים במכלול ההקלטה פרמטרים נוספים כמו ביצוע שמעביר אינטרפרטציה מסויימת בז'אנר יחודי, מרחב בו התקיימה הנגינה וכו. כלומר לא מדובר אפילו בפשט בסתם עוד ..."כינור שהוקלט ועבר מיקס"...
לגבי ציוד ההקלטה שנבחר כמו גם ציוד העריכה והצוות הטכני שעומד מאחורי הקלעים אכן מדובר בעולם ומלואו שטביעת האצבע שלו מגולמת במקור. קיימים גורמים נוספים שצריך לקחת בחשבון לגבי זמן ההדפסה שהוא לא פחות קריטי ובדיגיטל סוג הזרמה קובץ וכו.
למרות זאת בלתי אפשרי למדוד את רמת ההשפעה של התהליך הנדון על התוצאה הסופית. עד כמה באחוזים ה-די אן היי של אותה "המציאות" שלפני ההקלטה השתנה בזמן שהמערכת מנגנת ומנסה לשחזר קטע מסויים. בנקודה זו רב הנסתר על הגלוי ומכאן שמיותר לעסוק בזה.
אף על פי כן, ניתן לחוש עד כמה מערכת שמעבר להיותה אמורה לענג ולרגש אותנו מתמודדת עם שחזור המקור בצורה ראויה יותר או פחות וזה כמובן תלוי גם בבעל המערכת שמאזין לה. זה לא סוד שרוב המערכות האודיופיליות לא מכוונות את טיונינג הסינרגייה שלהן לגלם (במגבלות האפשרויות) אותנטיות מהסיבה שהבסיס לבנייתן אינו יושב על אותו "רפרנס" שנמר מדבר אליו ושלא ישתמע מדבריי שיש צורת סאונד אחת נכונה. הכל כשר כל עוד בעל הבית חי אם זה בשלום.
באני מאמין שלי למערכת צריכה להיות המסוגלות להעביר בצורה הכי ישירה את המקור גם אם הוא רחוק מלהיות מושלם שכן הרוב המוחלט של חומרי ההקלטות הוא כזה וגילוי נאות לא רק אלה שאני עושה בהם שימוש.
זה אינו סותר שאותו כח "מדמה" של המערכת צריך להעביר לי את האשליה שאני מאזין לחפץ ולא למילשטיין. כך לגבי ההבדלים בין הקלטה של חפץ מנגן על סטרדיוורי מול חפץ מנגן על גווארינרי אקס דויד שאותו העדיף על פני הראשון. למרות הטלטלה שאותה "מציאות מוקלטת" עוברת בזמן ההפקה אני אמור לשמוע הבדלים מהותים משום שמדובר בכלים שונים לגמרי והנגינה בהתאם. מדוע חפץ העדיף את הגווארינרי!? גם זה קשור לדיון, ורק לסבר האוזן בקצרה הגאוורינרי היה פחות מנומס מבחינת המצלול ובעיקר מתקתק מבחינת הטימברה.
מי שהנדון מעניין אותו כקליפת השום בסופו של יום סיכוי רב שימשיך להאזין לאלקטרוניקה והציוד שברשותו ופחות להתקרב למה שמגולם בתוכן מבחינה סונית וכל אחד וטעמו האישי.
ללמוד על איך כלים מגיבים מבחינת סאונד או אמורים להישמע גם בהרכבים מרובי כלים כמו תזמורות ולא משנה באיזה ז'אנר אפשרי גם דרך המערכת. המלצה שלי את הבסיס הזה שהוא כל כך קריטי להאזנה אייכותית עדיף לרכוש דרך קונצרטים חיים, הרכבים קטנים ובאמת שלא חסרה דרך לעשות זאת כמו שנמר ציין בעבר הלא רחוק!
המשך יום נעים
נערך לאחרונה ב:
viamusic
כל חבר ואודיופיל וכוס התה שלו וציינתי את זה לעיל. בהזדמנות זו תרשה לי ברשותך להרחיב את דבריך המעמיקים ותרומתך המהותית לשרשור הנדון;
ישנם אודיופילים שעדיין חיים בסרט אילם
יש את אלה שחיים במציאות ללא כיוון
וקיימים אלה שחיים בסרט אבל עם כיוון
כל חבר ואודיופיל וכוס התה שלו וציינתי את זה לעיל. בהזדמנות זו תרשה לי ברשותך להרחיב את דבריך המעמיקים ותרומתך המהותית לשרשור הנדון;
ישנם אודיופילים שעדיין חיים בסרט אילם
יש את אלה שחיים במציאות ללא כיוון
וקיימים אלה שחיים בסרט אבל עם כיוון
exupgh12
חבר משקיען
- הודעות
- 5,074
- מעורבות
- 3,081
- נקודות
- 113
לשם ההתפלמסות נלך בלוגיקה של נמר, אבל בהפוך על הפוך - הכול משפיעה והכול מתחיל מהמקור
ביום שציוד הקלטה/מיקס יעבירו להקלטה שאתה שומע בבית 100% מהסאונד שיצא ברגע נתון מכלי כל שהוא בדיוק כפי שהיה ברגע נגינתו בכלי, אתה צודק, למצער (או שלא) זו אינה המציאות.
לכן ההתיימרות להתייחסות למקור כרפרנס...אשרי המאמין, זאת מהסיבה שכול מיקרופון, מכשיר הקלטה, רמקול, מגבר, פרה וכבל נשמע ומקליט שונה ובבית אנחנו שומעים הקלטות, לא כלי מקורי.
מבחינתי מיציתי את הדיון.
תגיד,
זו תגובה בפורום או תצהיר לבית משפט?
אין ספק שזכית בתואר התגובה הכי מעייפת
רד לעם בבקשה
(ביקורת בונה - בלי חלילה רצון לפגוע!!!)
- הודעות
- 20,099
- מעורבות
- 4,264
- נקודות
- 113
את רוב חיי העברתי בתוך אולפן. והאמת, עד היום אני מידי פעם לוקח עבודות הקלטה או מיקס. מה שאתה כותב הוא לא התפסלמות, מה שאתה כותב זו בורות.
עכשיו נעשה סדר.
לכינור, לא משנה איזה כינור, יש כמה דברים שפשוט לא ניתן להרוס בהקלטה (ניתן, אבל אף אחד לא בחר להרוס את זה) וזה למשל הנידנוד שלו. לכינור יש גוון מאוד שלו, הוא שונה מכלים אחרים. בהקלטה ראויה גם יהיו לך פרופורציות נכונות בינו לבין ויולה למשל (אני מתייחס לזה תמיד בכתבות) וכן הלאה.
לכל אחד מחלקי מערכת התופים יש את הגוון שלו. טמטם לא ישמע כמו פלור (תוף דוד) שהוא שונה מתוף הרגל. כמעט ואין טכנאי שייגע במקומות המאפיינים את הכלי. אין טכנאי שישנה את הגוף של הכינור. ולא, זה לא יהפוך להיות ויולה אם תוסיף בסים. הויולה תמיד תהיה ״גדולה יותר״.
את הקול של לואיס ארמסטרונג אי אפשר לשנות בהקלטה (שלא תוכננה לשנות אותו). את הענבל שבגרונו אתה תשמע. כמה אמיתי הוא יהיה? מאוד פשוט, ככל שהמערכת מפורטת יותר תקבל יותר פרטים מקולו. וזה חלק מהעניין של שיחזור. השיחזור הוא של מה שהיה באולפן שהאולפן משחזר את המציאות (זו השאיפה). אין 100 אחוז. אבל גם ב-80 אחוז אתה מקבל המון, אבל המון, מלא, טונות, בוחטות מהכלי המקורי החי. ממש ככה. ממש ממש ככה. מה שצריך, זה פשוט לשמוע את הכלים הללו. שהרי, אוזניות או רמקולים או מגברים הם לא נקודת יחוס מדוע? כי נקודת היחוס היא הדבר האמיתי בלבד. אין אחרת. זה כמו שתגיד שנקודת היחוס שלך לחומוס זה חומוס עם חומר משמר.
אז הגענו למשל ל-80 אחוז? מערכת לא שקופה תוריד עוד כמה אחוזים, חדר גרוע עוד קצת, קיר אחורי צמוד לראש יוריד עוד, מזנונים לא יעודיים שמווברצים עם המערכת יורידו עוד והנה, יכול להיות שיש כאלה שבאמת יעדיפו שהרפרנס שלהם יהיה מה שהוקלט, ככה תמיד אפשר לתרץ צליל לא טבעי/לא נכון (לא רומז עלייך, תחזיר ת׳ציפורניים למקום) כי מה לעשות, לכלי האמיתי אין להם סיכוי להגיע מנקודת מוצא בעייתית כזו.
exupgh12
חבר משקיען
- הודעות
- 5,074
- מעורבות
- 3,081
- נקודות
- 113
אתה סותר את עצמך, מצד אחד מדבר על משהו ״טהור״ ובהמשך אותו משפט מודה שההקלטה אינה בדיוק אותו הדבר, קצת שינוי כאן, קצת בלבול שם ופתאום אתה כבר מדבר על 80 אחוז מהמקור.
אתה יכול לבלות שנים בחדרי הקלטה ובחזרות עם זמרים וכו...בסוף היום המערכת בבית משמיעה הקלטה, לא את המקור.
קול אנושי, גיטרה, חצוצרה, סקסופון, פסנתר אינם לוקים ברזולוציה של מסך 8k או חלילה בסאונד שמזכיר יובש מדברי. אם זאת ישנ מי שמעדיפים צליל יבשושי יותר ממדבר גובי שבסין ועוד טוענים שזה קרב למציאות ומה שהשאר מעדיפים זה צבע.
shushu
חבר משקיען
- הודעות
- 1,340
- מעורבות
- 851
- נקודות
- 113
״שוב, להדגשה, עזבו פרמטרים טכניים. אני שואל אתכם על ההתאהבות הראשונה שלכם, מתי התרגשתם מצליל בטירוף כ"כ שזה "צילק" אתכם. אם הייתי שואל על הילדה שנשביתים בקסמה לראשונה לא הייתי מצפה להכנס לויכוח על מידות חזיה ״
אצלי זה היה ששמעתי פעם ראשונה את המערכת של שניצל, זוג וון שוויקרט ענקיים, קדם סוניק פרונטירז אם זוכר נכון, לא זוכר איזו הגברה היתה שם, חטפתי חום... חזרתי הבייתה הבנתי הרמקולים שלי מנגנים מפוחית במקום סקסופון...זרקתי את המערכת שלי ללוחות והתחלתי מאפס.
מאז שמעתי עוד המון מערכות מהממות אצל המון חברי פורום (שרובם חברים שלי ברמה כזו או אחרת) שהואילו בטובם להזמין אותי, קיבלתי פרופופורציות ובניתי משהו לפי הטעם והתקציב שלי (בלי להעתיק מהם, אלא למידה ארוכה בעצמי עם המון ניסוי וטעיה וגיבוש טעם אישי).
אבל את הפעם הראשונה ששמעתי את המפלצות של אלדר לא חושב שאשכח.
אצלי זה היה ששמעתי פעם ראשונה את המערכת של שניצל, זוג וון שוויקרט ענקיים, קדם סוניק פרונטירז אם זוכר נכון, לא זוכר איזו הגברה היתה שם, חטפתי חום... חזרתי הבייתה הבנתי הרמקולים שלי מנגנים מפוחית במקום סקסופון...זרקתי את המערכת שלי ללוחות והתחלתי מאפס.
מאז שמעתי עוד המון מערכות מהממות אצל המון חברי פורום (שרובם חברים שלי ברמה כזו או אחרת) שהואילו בטובם להזמין אותי, קיבלתי פרופופורציות ובניתי משהו לפי הטעם והתקציב שלי (בלי להעתיק מהם, אלא למידה ארוכה בעצמי עם המון ניסוי וטעיה וגיבוש טעם אישי).
אבל את הפעם הראשונה ששמעתי את המפלצות של אלדר לא חושב שאשכח.
- הודעות
- 20,099
- מעורבות
- 4,264
- נקודות
- 113
אין סתירה ואין בלבול.
עכשיו ננסה להסביר לך את זה הפוך. וזה יסגור לך את הפינה של ״סתירה״, ״בלבול״ וכ״ו. וזה משום שאתה לא מצליח להבין את העקרון של התשובה שלי. עכשיו שים לב מה אני כותב, ואנא ממך, תקרא בעיון.
1- מעצם העובדה שאני מתייחס לכלי החי כרפרנס זה כבר אומר שאני יודע שאין 100 אחוז. לא שיניתי את דעתי, לא סתירה ולא בלבול. ולכן, בשביל להתקרב לשם, צריך רפרנס. עכשיו תחזור אחורה ותקרא מהו רפרנס מבחינתי. מעצם העובדה שהרפרנס שלך הוא האולפן, ומכיוון שכל אולפן מקליט אחרת, אז הרפרנס שלך לא באמת קיים. לכן, לא הגיוני שאולפן הוא הרפרנס למעט מצב בו קיים רק אולפן אחד בעולם, ומקליט אחד בעולם, עם ציוד שלא משתנה לעולם. נקודת יחוס לא משתנה אף פעם, אם היא משתנה, היא לא נקודת יחוס.
אחרי שסגרנו את עניין הבלבול והשינוי שלא היה, נמשיך לעניין ה״טוהר״.
2- אינני משתמש במילה ״טהור״ בכל הנוגע לשיחזור מוסיקה. אבל אני כן יודע מהי מערכת שמשקפת מציאות ומהי מערכת צבועה כמו תוכי. למה? כי הרפרנס שלי מעולה (משוויץ). ליתר דיוק, הרפרנס שלי מלווה אותי כל חיי. לכן, אני יודע איך נשמע סקסופון באולם ואיך הוא נשמע בחוץ. אני יודע איך הוא נשמע בקבלת פנים ואיך הוא נשמע במקלט. למה? כי זה המקצוע שלי - מגביר כלים חיים. אני גם יודע איך הוא נשמע אחרי המקרופון ולפני המקרופון. אני יודע איך הוא נשמע עם הגברה במערך קו שבאה מהגובה ומנגנת לאלפי אנשים בפארק ואיך הוא נשמע בשני מוניטורים באולפן. למה? כי זה מה שאני עושה מהיום שאני מכי את עצמי. והנה, אני אגלה לך סוד - גם ציוד הקלטה בינוני, לא ייקח מהסקסופון את מה שהופך אותו לסקסופון. מה שנותר הוא קודם כל לדעת (ידע, כן?) איך הכלי נשמע במציאות, להתרגל אליו, להבין אותו ולהתעמק בפרמטרים שהופכים אותו למה שהוא. מערכת אודיו איכותית צריכה לדעת להשמיע את זה ובאופן מדויק מאוד.
ישנו הבדל משמעותי בין הקלטה לבין ניגון. זה שונה בכל הרמות. המטרה היא שונה, הישום שונה, הגישה שונה. אבל ברמת הנסיון להגיע לנאמנות מקסימלית לכלי המוקלט, שם זה לא שונה בכלל. ועל מנת שאדם יבין את מה שאני טוען, מוכרח לשמוע הקלטות שונות על מנת שקודם כל יבין מהי שקיפות. מוכרח שידע גם לפרק ולהרכיב את מה שהוא שומע אחרת הניתוחים של מה שהוא שומע יהיו שטוחים כמו פלטה. יש אדם שמשמיע מוסיקה ומסוגל לפרק ולנתח את מה שהוא שומע. יש כאלה ששומעים מוסיקה אבל קולטים עיסה. כל עוד לא מבינים מהו כל כלי, ומהם הניואנסים המייחדים אותו (רזולוציה, פרטים, דינמיקה) הדיון הזה ימשיך להתערבב סביב ה״מזה רפרנס״. ומעצם העובדה שאצל אנשים מסוימים הרפרנס אינו המקור עצמו, מביא אותי להבנה מדוע חלק מהמערכות ששמעתי אצל אנשים נשמעות כפי שהן נשמעות.
exupgh12
חבר משקיען
- הודעות
- 5,074
- מעורבות
- 3,081
- נקודות
- 113
@נמר נסכים שלא להסכים, היות וכול מה שרשמת דומה למשל שלושת העיוורים המתארים פיל, כול אחד מהם ממשש חלק אחר (הסקסופון ישמע שונה בכל מקום). ובין ההקלטה שאתה שומע במערכת למציאות יש מרחק (גם אני שמעתי כלים, זמרים ותזמורת בלייב ואף ניגנתי בפסנתר בעבר).
לשאוף תאורטית לצליל של לכלי אמיתי זה בהחלט המטרה, למצער אתה לא מאחזר כלים על המערכת אלה פרשנות של הרבה אנשים שעבדו בדרך על הקלטה.
לשאוף תאורטית לצליל של לכלי אמיתי זה בהחלט המטרה, למצער אתה לא מאחזר כלים על המערכת אלה פרשנות של הרבה אנשים שעבדו בדרך על הקלטה.
נערך לאחרונה ב:
exupgh12
חבר משקיען
- הודעות
- 5,074
- מעורבות
- 3,081
- נקודות
- 113
שוב, להדגשה, עזבו פרמטרים טכניים. אני שואל אתכם על ההתאהבות הראשונה שלכם, מתי התרגשתם מצליל בטירוף כ"כ שזה "צילק" אתכם. אם הייתי שואל על הילדה שנשביתים בקסמה לראשונה לא הייתי מצפה להכנס לויכוח על מידות חזיה
לדעתי בכיתה י’ ביקור אצל חבר שחזר שהוריו חזרו משליחות באירופה, מגבר של מרנץ, טייפ סלילים שלצערי לא זוכר של מי ורמקולים של AR, הייתי בשוק מהחוויה ומהסאונד.