מה האוזן שלנו מסוגלת לשמוע בציר זמן חיינו ?

[AK1]

במאמר הראשון שנתקלתי בו, שמתאר ניסויים שנעשו ע"י חברת Axiom Audio, כתוב:

• ניסויים קודמים שנעשו ע"י חוקרים אחרים עם צלילי סינוס הראו סף הבחנה בעיוות שהייה נמוך משמעותית מ-1%
• הניסוי שלהם הייה עם מוסיקה, שהוסיפו לה רעשים בתדרים מסויימים (לא קראתי לעומק)
• סף האבחנה הייה תלוי בתדר
• בתחום שבין 20 ל-40 הרץ, המאזינים לא הבחינו ברעשים בעוצמה שמתחרה במוסיקה עצמה -- 100% עיוות
• אפילו כשמגיעים למידבאס של 280 הרץ, הבחינו בעיוות רק כשהגיע לרמה של 20%
• כדי שסף האבחנה ירד מתחת ל-10%, צריך הייה לעלות ל-500 הרץ
• כדי שסף האבחנה ירד ל-1%, צריך הייה לעלות ל-8000 הרץ (ששם כבר אין הרבה מוסיקה, דרך אגב, בעיקר הרמוניות)

בכל מקרה, בינתיים מסתמן שבסינוס טהור אפשר להבחין בעיוותים מתחת ל-1%. השאלה כמה מתחת ל-1% עדיין פתוחה, כמו גם השאלה עד כמה זה משמעותי.

עמיר

 

[vitalyi]

האוזן האנושית לא מסוגלת לקלוט מעל 20 קילו הרץ, עם הגיל רמת השמע יורדת לכ18000 קילו הרץ ואפילו פחות מזה (בתנאי ששמרנו על השמיעה כמובן אחרת אין על מה לדבר בתחומי התדרים האלה).

הלוואי שזה היה המצב... אחרי גיל 25 (בערך) היענות האוזן לתדירויות גבוהות מתחילה לרדת, ולקרת גיל 60 (גם בערך) הגבול העלין יורד לכ-8000 הרץ . אחרי זה היענות האוזן (בריאה) כמעט לא משתנה (בתנאים רגילים).

 

[arix]

אתה פשוט מבלבל בין יוצר הרמוניות לבין ניתן להסתכלות/לפירוק להרמוניות.

העיוות לא יוצר כלום, הוא נוצר, משהו אחר יוצר אותו (מכשיר אודיו למשל).

בקשר לאחוזי עיוות שמיעים, אחפור באינטרנט, כי זכורים לי מספרים אחרים, אבל בעצם אני לא יודע עד כמה הם מהימנים, וכידוע, האמת לא אצלי בכיס, אז אבדוק את עצמי

בכל מקרה, מה שיצרינים משוויצים בו לא אומר שזה משמעותי למשהו, מעבר לקידום מכירות.

עמיר

העיוות נוצר זה ברור העיוות יוצר הרמוניות, אם ניקח גל מרובע טהור יש בו אין סוף הרמוניות ,צורת הגל קובעת את ההרמוניות....

 

[arix]

במאמר הראשון שנתקלתי בו, שמתאר ניסויים שנעשו ע"י חברת Axiom Audio, כתוב:

• ניסויים קודמים שנעשו ע"י חוקרים אחרים עם צלילי סינוס הראו סף הבחנה בעיוות שהייה נמוך משמעותית מ-1%
• הניסוי שלהם הייה עם מוסיקה, שהוסיפו לה רעשים בתדרים מסויימים (לא קראתי לעומק)
• סף האבחנה הייה תלוי בתדר
• בתחום שבין 20 ל-40 הרץ, המאזינים לא הבחינו ברעשים בעוצמה שמתחרה במוסיקה עצמה -- 100% עיוות
• אפילו כשמגיעים למידבאס של 280 הרץ, הבחינו בעיוות רק כשהגיע לרמה של 20%
• כדי שסף האבחנה ירד מתחת ל-10%, צריך הייה לעלות ל-500 הרץ
• כדי שסף האבחנה ירד ל-1%, צריך הייה לעלות ל-8000 הרץ (ששם כבר אין הרבה מוסיקה, דרך אגב, בעיקר הרמוניות)

בכל מקרה, בינתיים מסתמן שבסינוס טהור אפשר להבחין בעיוותים מתחת ל-1%. השאלה כמה מתחת ל-1% עדיין פתוחה, כמו גם השאלה עד כמה זה משמעותי.

עמיר

צודק שההבחנה בעיוותים תלויה בתדר,והאוזן לא תבחין בעיוותים בתדרים הנמוכים או הגבוהים, כעקרון בודקים בכל התדרים את העיוותים (בעזרת מכשיר) אבל מפרסמים ומצהירים רק עיוותים ב 1K בד"כ , שזה התדר החזק ביותר שהאוזן שומעת.

 

[AK1]

העיוות נוצר זה ברור העיוות יוצר הרמוניות, אם ניקח גל מרובע טהור יש בו אין סוף הרמוניות ,צורת הגל קובעת את ההרמוניות....

בוא נגיד שנכנס סיגנל מסויים למכשיר, ויוצא סיגנל טיפה שונה, כלומר נוצר עיוות (ע"י המכשיר, ברור שלא על ידי העיוות עצמו, ולצורך הדיון נניח שלא ישירות ע"י אלוהים או כוחות אחרים).

אנא הסבר מה העיוות עצמו יוצר, בניגוד ל"מורכב מ...", או "ניתן לפירוק ל..." וכאלה.

 

[AK1]

צודק שההבחנה בעיוותים תלויה בתדר,והאוזן לא תבחין בעיוותים בתדרים הנמוכים או הגבוהים, כעקרון בודקים בכל התדרים את העיוותים (בעזרת מכשיר) אבל מפרסמים ומצהירים רק עיוותים ב 1K בד"כ , שזה התדר החזק ביותר שהאוזן שומעת.

כל אחד מפרסם מה שהוא רוצה, יש כאלה שמפרסמים יותר, למשל Spectral:
Distortion Static: less than 0.015% from DC to 100 KHz, typically 0.009% @ 300 WRMS/8 ohms

והבחירה ב-1K היא מטעמי נוחות, לאו דווקא כי מישהו בדק שזו בממוצע הנקודה הרגישה ביותר של האוזן.
דווקא יהייה מוזר אם במקרה הטבע קלע למשהו עגול בשיטה העשרונית דווקא, בחלוקה של היממה דווקא ל-86,400 שניות.

בכל מקרה, אני לא מוצא כרגע עוד מאמרים שמכילים התייחסות לניסויים עם מה שבני אדם שומעים (יש הרבה מאמרים על דרכי מדידה, אבל זה לא מעניין), ונראה שהשקעתי בזה מספיק זמן יחסית לחשיבות הנושא, אז אני עוצר כאן, תוך שהשאלות הפתוחות נשארות בלתי מוכחות, לכאן או לכאן, במיוחד שאלת החשיבות של THD מתחת ל-1% מבחינת האזנה למוסיקה.

אתה מוזמן להביא references נוספים.

לי נראה שזה חסר כל משמעות פראקטית שהיא.

ואשר לעיוותים, יש גם סוגים נוספים, כמו TIM, עיוותי פאזה, ואחרים, וכל אחד מהם מתייחס לצורת הסתכלות אחרת ולאספקטים אחרים של שוני לעומת המקור, לאו דווקא בעניין הפירוק להרמוניות.

עמיר

 

[ZEEV78]

הלוואי שזה היה המצב... אחרי גיל 25 (בערך) היענות האוזן לתדירויות גבוהות מתחילה לרדת, ולקרת גיל 60 (גם בערך) הגבול העלין יורד לכ-8000 הרץ . אחרי זה היענות האוזן (בריאה) כמעט לא משתנה (בתנאים רגילים).

זה תלויי בנסיבות, אם אתה עובד כל החיים בסביבה רועשת או מבלה במועדונים ליד הרמקולים אז ברור שהשמיעה תידרדר

בצורה דרסטית, אם שומרים על השמיעה אז אין סיבה שהתחום התדרים לא ישאר בגבול הסביר. למרות הכל אין ספק בכלל

שזה שונה בין אדם לאדם, יש כאלה ששומעים יותר טוב ויש כאלה ששומעים פחות טוב ולא מרגישים בהבדל בין טרנזיסטור

פשוט למערכת High end, לצורך העניין די ברור באיזה צד רוב חברי הפורום, אם אנחנו פה באתר אודיו ומחזיקים ציוד

איכותי לצורך שמע ברמה גבוהה אז כנראה שאנחנו כן מפיקים מזה תועלת והנאה אפילו אם יש לנו את המגבלה האנושית

והדיון צריך להיות למי יש שמיעה של עטלף או למי יש כוחות על אנושיים .

 

[arix]

כל אחד מפרסם מה שהוא רוצה, יש כאלה שמפרסמים יותר, למשל Spectral:
Distortion Static: less than 0.015% from DC to 100 KHz, typically 0.009% @ 300 WRMS/8 ohms

והבחירה ב-1K היא מטעמי נוחות, לאו דווקא כי מישהו בדק שזו בממוצע הנקודה הרגישה ביותר של האוזן.
דווקא יהייה מוזר אם במקרה הטבע קלע למשהו עגול בשיטה העשרונית דווקא, בחלוקה של היממה דווקא ל-86,400 שניות.

בכל מקרה, אני לא מוצא כרגע עוד מאמרים שמכילים התייחסות לניסויים עם מה שבני אדם שומעים (יש הרבה מאמרים על דרכי מדידה, אבל זה לא מעניין), ונראה שהשקעתי בזה מספיק זמן יחסית לחשיבות הנושא, אז אני עוצר כאן, תוך שהשאלות הפתוחות נשארות בלתי מוכחות, לכאן או לכאן, במיוחד שאלת החשיבות של THD מתחת ל-1% מבחינת האזנה למוסיקה.

אתה מוזמן להביא references נוספים.

לי נראה שזה חסר כל משמעות פראקטית שהיא.

ואשר לעיוותים, יש גם סוגים נוספים, כמו TIM, עיוותי פאזה, ואחרים, וכל אחד מהם מתייחס לצורת הסתכלות אחרת ולאספקטים אחרים של שוני לעומת המקור, לאו דווקא בעניין הפירוק להרמוניות.

עמיר

ברור שיצרן שיש לו תוצאות טובות בכל התדרים הוא יפרסם את זה.

1K זה לא מטעמי נוחות, זה מטעמים היסטוריים שהרדיו או מערכות תקשורת ישנות היו מעבירים תדרים עד 4K כאשר 1K נחשב למרכז תדר הדיבור (כולל ההרמוניות , כי תדר הדיבור נמוך יותר)... ומן הסתם התדר שהאוזן מבחינה טוב.

אחפש מאמרים בנושא סף זיהוי עיוותי שמע של אוזן האדם

אכן יש עיוותים נוספים , גם ציינתי קודם

 

[arix]

בוא נגיד שנכנס סיגנל מסויים למכשיר, ויוצא סיגנל טיפה שונה, כלומר נוצר עיוות (ע"י המכשיר, ברור שלא על ידי העיוות עצמו, ולצורך הדיון נניח שלא ישירות ע"י אלוהים או כוחות אחרים).

אנא הסבר מה העיוות עצמו יוצר, בניגוד ל"מורכב מ...", או "ניתן לפירוק ל..." וכאלה.

אם נכנס תדר של 1K העיוות יוצר תדרים נוספים, במקום 1K תשמע 1K וגם 2K יחד איתו וגם 3K
גם מבלי לפרק את הסיגנל במכשיר מדידה, האוזן תשמע את כל התדרים ביחד , כמובן כל תדר בעצמה שונה , יכול להיות שלאוזן יהיה נעים יותר לשמוע מנגינת תדרים במקום תדר מונוטוני של 1K

 

[AK1]

אם נכנס תדר של 1K העיוות יוצר תדרים נוספים, במקום 1K תשמע 1K וגם 2K יחד איתו וגם 3K
גם מבלי לפרק את הסיגנל במכשיר מדידה, האוזן תשמע את כל התדרים ביחד , כמובן כל תדר בעצמה שונה , יכול להיות שלאוזן יהיה נעים יותר לשמוע מנגינת תדרים במקום תדר מונוטוני של 1K

הפוך, הפוך!

עצם העובדה שנוספו התדרים הנוספים זה העיוות עצמו, זה לא מה שהעיוות יוצר.
המכשיר הוא זה שיוצר את התדרים הנוספים, לא העיוות.

הנה, לאי הבנות-בסיסיות ובילבולים ברמה הזו אני קורא סמטוחה

 

[arix]

המכשיר מעוות ,העיוות יוצר תדרים נוספים,
נניח שתקח מקור אות שתצייר מעוות ותנגן את מקור האות במערכת שאין לה עיוותים כלל (הרבה פחות מ 0.01% לצורך העניין) העיוות שציירת במקור יגרום להווצרות תדרים חדשים שאותם תשמע באוזן

 

[AK1]

המכשיר מעוות ,העיוות יוצר תדרים נוספים,
נניח שתקח מקור אות שתצייר מעוות ותנגן את מקור האות במערכת שאין לה עיוותים כלל (הרבה פחות מ 0.01% לצורך העניין) העיוות שציירת במקור יגרום להווצרות תדרים חדשים שאותם תשמע באוזן

כל זמן שאתה מסרב או לא מסוגל להבחין בין:

• העיוות עצמו == השוני בין הכניסה ליציאה, שאפשר לתאר/להתייחס אליו בכמה צורות ולמדוד אותו בכמה צורות ולייצג אותו בכמה צורות, כשאחת מהן היא לפרק אותו להרמוניות וכו'. הוא שוני, הבדל, משהו מופשט, כמו תוצאה של פעולות מתימטיות כמו הפרש או שורש סכומי ריבועים, הוא mata-data, לא גל בעצמו ולא תופעה אלקטרומגנטית בעצמו
  
  
• מה שיוצר עיוות == מכשירים, והשראות, ובעיות בחשמל, וכו', לא העיוות יוצר את עצמו, ולא הוא יוצר אחרים, ובהיותו משהו מופשט, הוא לא עושה כלום ולא יכול לעשות כלום, כמו שהנוסחה, או ערך התוצאה, של חיסור מתח הכניסה ממתח היציאה לא יכולים לעשות כלום בכלל ולא ליצור משהו בפרט. זה אבסורד תפיסתי

תישאר תקוע בעמדה שגוייה ובעייתית, להלן סמטוחה

עמיר

 

[AK1]

ננסה בצורה אחרת.

נגיד שייש לנו סרגל מתכת, שכידוע אמור להיות ישר. אמה מה, הוא התקפל קצת, וכשמישהו מסתכל עליו, מייד הוא רואה שהסרגל קיבל עיוות.

מה יצר את העיוות? מישהו/משהו הפעיל כוח, או שהניחו אותו בטמפרטורה ממש גבוהה, וכו'.

אפשר להמציא כל מיני צורות לתאר/לאפיין את העיוות הזה. למשל להבחין בין כיפוף נקודתי לבין התעגלות.
אפשר גם להמציא מדד למידת העיוות, כמו מידת הסטייה בסנטימטרים של הקצה לעומת ההתחלה כשמצמידים את הקצה האחר לסרגל ישר.
מדד אחר יכול להיות המידת הסטייה הנ"ל מחולקת באורך הסרגל.
וכו'

האם העיוות יצר את העיוות?
מה פתאום???
זה פשוט דבר מטופש לומר -- אי הבנה בסיסית של המהות של מה שמדובר בו.

אולי מכאן תצליח לעשות איזושהי אנלוגיה למצב שלנו.

בינתיים נראה שאפשר להמר שלא

עמיר

 

[arix]

מה לא ברור לך ?
לא כתבתי שהעיוות יוצר עיוות, העיוות של אות סינוס בהגדרתו יוצר תדרים חדשים (ועוד דברים) ,תקרא קצת על טורי פוריה, תקח כל אות שהוא לא סינוס טהור (מתמטית ללא מגבר), בעזרת טורי פוריה אפשר לפרק את הסינוס הלא טהור לסינוסים וקוסינוסים טהורים (הרמוניות), הווה אומר עיוות יוצר הרמוניות , אני מכניס כאן רק נייר ועפרון וחישוב ללא מגבר.. זה לא שמישהו אמר "יאלה נמציא משהו איך למדוד את העיוות", פשוט מתמטיקה של האות....
אגב, גם בסרגל שלך שעיקמת יצרת צורה חדשה...

 

[AK1]

אני חושב שמצאתי דרך להבין למה שאתה עשוי/עלול להתכוון שיכול לתת משמעות לאמירה "עיוות יוצר הרמוניות", אבל אז זה מבטל את המשמעות של דיבור על 1% עיוות.

בכל המקומות שכתבתי "עיוות", התכוונתי ל-"distortion" -- דומני שזה השימוש המקובל במילה -- שאז זה פשוט שטות מוחלטת לומר "distortion causes harmonies", והתיאור הרלוואנטי הוא "distortion is extra harmonies", או "distortion comprises extra harmonies".

אם באנגלית מסובך לך מדי, אז בכל מקום שכתבתי "עיוות" התכוונתי למשהו כמו "[עצם קיומו של] שוני/הבדל בין הכניסה ליציאה", שאז אמור להיות ברור "שעצם קיומו של שוני/הבדל" אינו משהו שייכול ליצור משהו (כמו הרמוניות), אבל על עצם הקיום של השוני/ההבדל אפשר להסתכל כעל עצם קיומן של הרמוניות נוספות, שאפשר לדבר על מה האחוז שלהן.

אבל אולי במילה "עיוות" אתה התכוונת ל-"the act of distorting", שאז יש משמעות לומר "the act of distorting causes extra harmonies". אבל אז השימוש במילה אינו עקבי, כי אז די שטות לדבר על "act of distorting 1%"...

אם לזה התכוונת, אז יש לנו סמטוחה של שימוש לא-מקובל ולא עקבי במילה.
אם לא לזה התכוונת, אז המצב עוד יותר עגום, של גם סמטוחה של שימוש מופרך במילה (משהו מופשט שעושה דברים), וגם זה שאתה לא מבין -- באופן מתמשך -- שאתה משתמש במילה בצורה מופרכת.

בשני המצבים קבל

עמיר

 

[arye.gur]

אנחנו מבחינים בתדרים שמעל 20 ק"ה באמצעות עצמות הגולגולת. ניסוי פשוט שנערך כאשר השמיעו לאנשים מוזיקה עם פילטר שחותך מעל 20 ק"ה וללא הפילטר - המשתתפים בניסוי ידעו להבחין בין המצבים.

חוץ מזה, הרמוניות נוצרות בזמן השמעת הצליל דרך הרמקולים בלי קשר למה שהוקלט או לא הוקלט.

בנוסף, למוח שלנו יש יכולת לבצע "רוורס" כלומר, אם אנחנו שומעים הרמוניה, המוח יכול לשחזר את הצליל המקורי. תופעה זו מנוצלת היטב על ידי יצרני הרמקולים שיודעים שרמקול שיורד ל 40 ה"ץ ומעביר הרמונית בתדר הזה, גורם לנו "לשמוע" גם את התדר המקורי (20 ה"ץ).

יותר מזה, כשחותכים בשימוש בפילטר את התדרים שמתחת ל 20 ה"ץ (בדומה לחיתוך שמעל 20 ק"ה בגבוהים), מתברר שמאזינים מבחינים בהבדל בצליל כאשר מחברים או מוציאים את הפילטר. למאזינים שלא חותכים להם את התדרים שמתחת ל 20 ה"ץ, יש תחושה שהצליל טוב יותר. הסבר אפשרי הוא שכשאנחנו מאזינים לתזמורת על במה שבדרך כלל מורכבת מעץ, העץ רוטט בתדרים שמתחת ל 20 ה"ץ ואנחנו מבחינים ברטט הזה - אם "חותכים" אותו, איכות הצליל נפגעת.

אז כדאי לרוץ לקנות רמקול איכותי שיורד עד ל 20 ה"ץ כדי שנוכל לשמוע גם הרמוניות של צלילים נמוכים מ 20 ה"ץ. יש למישהו להלוות לי איזה 200 אלש"ח?

אריה

 

[vitalyi]

זה תלויי בנסיבות, אם אתה עובד כל החיים בסביבה רועשת או מבלה במועדונים ליד הרמקולים אז ברור שהשמיעה תידרדר

בצורה דרסטית, אם שומרים על השמיעה אז אין סיבה שהתחום התדרים לא ישאר בגבול הסביר. למרות הכל אין ספק בכלל

שזה שונה בין אדם לאדם, יש כאלה ששומעים יותר טוב ויש כאלה ששומעים פחות טוב ולא מרגישים בהבדל בין טרנזיסטור

פשוט למערכת High end, לצורך העניין די ברור באיזה צד רוב חברי הפורום, אם אנחנו פה באתר אודיו ומחזיקים ציוד

איכותי לצורך שמע ברמה גבוהה אז כנראה שאנחנו כן מפיקים מזה תועלת והנאה אפילו אם יש לנו את המגבלה האנושית

והדיון צריך להיות למי יש שמיעה של עטלף או למי יש כוחות על אנושיים .

זאב, אין קשר לנסיבות - זו עובדה פיזיולוגית, כמו התפתחות רוחק ראייה עם הגיל. אין להתבלבל אבל בין היענות האוזן וחדות השמיעה שבאמת תלויה בנסיבות וממשיכה לרדת בזקנה עם השנים כל הזמן (כפי שכתבתי, הידרדרות ההיענות עוצרת בערך בגיל 60). היות שרוב האינפורמציה החשובה בהקלטה (בניית במה, רזולוציה) מועברת בתחום עד 8000 הרץ, אפשר להישאר אודיופיל גם אחרי גיל 60 (בתנאי שהשמיעה המוסיקלית נשארת חדה) - אם כי אי-אפשר ליהנות כבר מכל אושר הצליל (ובעיקר מאווריריות).

 

[arix]

אני חושב שמצאתי דרך להבין למה שאתה עשוי/עלול להתכוון שיכול לתת משמעות לאמירה "עיוות יוצר הרמוניות", אבל אז זה מבטל את המשמעות של דיבור על 1% עיוות.

בכל המקומות שכתבתי "עיוות", התכוונתי ל-"distortion" -- דומני שזה השימוש המקובל במילה -- שאז זה פשוט שטות מוחלטת לומר "distortion causes harmonies", והתיאור הרלוואנטי הוא "distortion is extra harmonies", או "distortion comprises extra harmonies".

אם באנגלית מסובך לך מדי, אז בכל מקום שכתבתי "עיוות" התכוונתי למשהו כמו "[עצם קיומו של] שוני/הבדל בין הכניסה ליציאה", שאז אמור להיות ברור "שעצם קיומו של שוני/הבדל" אינו משהו שייכול ליצור משהו (כמו הרמוניות), אבל על עצם הקיום של השוני/ההבדל אפשר להסתכל כעל עצם קיומן של הרמוניות נוספות, שאפשר לדבר על מה האחוז שלהן.

אבל אולי במילה "עיוות" אתה התכוונת ל-"the act of distorting", שאז יש משמעות לומר "the act of distorting causes extra harmonies". אבל אז השימוש במילה אינו עקבי, כי אז די שטות לדבר על "act of distorting 1%"...

אם לזה התכוונת, אז יש לנו סמטוחה של שימוש לא-מקובל ולא עקבי במילה.
אם לא לזה התכוונת, אז המצב עוד יותר עגום, של גם סמטוחה של שימוש מופרך במילה (משהו מופשט שעושה דברים), וגם זה שאתה לא מבין -- באופן מתמשך -- שאתה משתמש במילה בצורה מופרכת.

בשני המצבים קבל

עמיר

מבלי לפגוע אני לא יודע מה ההשכלה שלך ,
אני מהנדס אלקטרוניקה שעבדתי 32 שנה בפיתוח של ציוד שמע ווידאו לשוק ה broadcast
(כרגע עובד בפיתוח דור 5 של הסלולר)

שאני מתכוון לעיוות כוונתי בד"כ Total Harmonic Distortion
מצאתי מאמר נחמד (באנגלית) שמסביר (אם צריך אתרגם לך)
ציטוט מהמאמר
the kind of distortion we're usually talking about in audio is harmonic distortion

ציטוט נוסף שים לב למילה create שפרושה יצירת הרמוניות:
Thus the original sine wave becomes something closer to a square wave. This creates extra harmonics at multiples to the original tone. If you have a 1,000 Hz tone, you'll get distortion harmonics at 2,000 Hz (the 2nd-order harmonic), 3,000 Hz (the 3rd-order harmonic) and so on.

במאמר גם כתוב שרוב האנשים מבחינים ב 1% עיוותים (THD), כשיש 0.5 אחוז עיוותים חלק מבחין חלק לא
The next 3 seconds is the same tone at 0.5% THD, which some people can hear and some can't. The next 3 seconds is at 1% THD, which most people can hear
המאמר השלם:
http://gizmodo.com/5826651/what-is-distortion

 

[YB-7]

היכולת לשמוע עיוות תלויה בסף העיוותים של הרמקול / אזניות ששומעים דרכם.
אלו הגורמים במערכת שמחזיקים ברמת העיוותים הגבוהה ביותר, וקשה עד בלתי אפשרי, להבחין בהאזנה להם בעיוות שנמצא בנקודה נמוכה יותר, מכיוון שהוא מכוסה ומוסתר מתחתיהם.
לכן זה כה חשוב להשקיע ברמקולים...

 

[arix]

צודק !