מה האוזן שלנו מסוגלת לשמוע בציר זמן חיינו ?


איציק ירקוני

צוות האתר
צוות האתר
הודעות
4,136
מעורבות
1,067
נקודות
113
שלום לכולם.

תמיד ידעתי שצריך להיוולד עם הניסיון המוסיקלי של היום (אמצע החיים) עם שמיעה של תינוק בן יומו.
ולמה זאת ? בצעירותי שמעתי מעולה אבל לא היה לי את הנסיון המוסיקלי וטעמו.
האם בסופו של דבר האוזן האנושית מסוגלת להאזין לתדרים המוצהרים ע"י יצרני האודיו ?
 

NStudio-Hiend

חבר משקיען
הודעות
851
מעורבות
43
נקודות
28
האוזן לא שומעת , המח כן , וגם 100khz.

מישל .
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,950
מעורבות
2,947
נקודות
113
א. לא
ב. מה זה משנה?
 

itay123

חבר משקיען
הודעות
3,931
מעורבות
2,678
נקודות
113
כשאנשים יפסיקו להסתכל על נתונים
יהיה טוב.
 

איציק ירקוני

צוות האתר
צוות האתר
הודעות
4,136
מעורבות
1,067
נקודות
113
לא מובן כלל.
האוזן האנושית מסוגלת לשמוע תדרים מעל 20.000hz?
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,950
מעורבות
2,947
נקודות
113
מה זה משנה??

אם הייה איזשהו מיתאם בין יכולת השמיעה של תדרים גבוהים לבין הנאה מוסיקלית, הייה עניין/טעם לעסוק בשאלה.

גם כנראה שאין מתאם כזה, וגם די ברור שאין בתחומים האלה אינפורמציה מהותית למוסיקה, רק הרמוניות שמשפיעות רק על הגוון, לא על התווים המנוגנים.

בקיצור, זה לא שקול ללומר "תמיד ידעתי שעדיף להיות צעיר בריא ועשיר על פני זקן חולה ועני"...
 

zariel

חבר משקיען
הודעות
2,188
מעורבות
718
נקודות
113
אני לא יודע מתי עשיתי בדיקת שמיעה אחרונה,
אולי לפני 10 שנים,
וכבר אז נאמר לי שהתוצאות לא מרנינות במיוחד,
וכאמור עם השנים השמיעה הולכת ויורדת,
כך שנתונים לגבי שמיעת תדרים ברמקולים,
לא ממש רלוונטית להרבה מאיתנו,
 

michael123

חבר משקיען
הודעות
9,753
מעורבות
1,439
נקודות
113
האוזן לא שומעת , המח כן , וגם 100khz.

מישל .

זה כתבת שטויות

הסנסורים החיצוניים (אוזניים, עיניים, עור, וכו') מביאים את הנתונים בצורה של אימפולסים חשמליים למוח.
מה בדיוק מוח שומע?
 

SONYES

חבר משקיען
הודעות
1,659
מעורבות
743
נקודות
113
שלום לכם
{קצת ארוך תשתדלו לא לפרוש באמצעo_O}

נושא הסאונד הוא רחב ומדע ממש

תחום האודיו הוא שונה מיצרן ליצרן ויש המפרסמים 5-300000 HZ
ונראה לכם שכתוב לכם על הרמקול או סידי היא הוא מסוגל עד 100000 אתם שומעים ????
אז לא ולא
רק הגוף מרגיש את זה
תחום השמיעה שלנו הוא 20-20000HZ בתנאי אחד שאנו נולדים ומתחילים לשמוע מיד אבל בפועל זה לא קורה עד ששמיעתנו נהרסת עם השנים כתוצאה מרעש יותר מ60DB כבר אנו בסכנה אף אומרים למטה מזה .מתחילים בכלל מה אנו אוהבים לשמוע זה כבר בגיל מאוחר 20+ שכבר שמיעה פחות
צריך להוולד עם נסיון מוסיקאלי כבר מהתחלה ואפשרות לשמיעה מידית - הפוך
עטלפים שומעים יותר -נכון אבל לא מוסיקאלים כמונו
Ultrasound_range_diagram.jpg



אבל אנחנו לא שם

לא אכנס מי ומה מהיצרנים .אבל מקובל כי תחום תדרים גבוהה יותר היא יכולת למיקרופון לקלוט יותר מידע
ולשמור אותו על מכשיר הקלטה מיועד כמו מכשירים דיגיטלים מראשית שנות השמונים SONY PCM-1630
ודומים לו .
ככל שטווח הקליטה גבוהה יותר יש יותר מידע הנקלט יותר הרמוניות ויותר אוירה גוון נכון למוסיקה וכוכ
זו המגמה יותר ביטים יותר תדרים יותר מידע
אבל בפועל שמעתי כבר הקלטות אנלוגיות משנות 50/60 עם פירוט יוצא מן הכלל עם מכשירים משנות 80
ולא חסר להם ברזולוציה מאלו הטובים של בעשור הנוכחי .
עם המון המון אוויר סביב הכלים
וטימבר המשכנע את האוזן שלנו כי זה הדבר האמיתי .
אז מה כל המהומה על תדרים ומה ומי .
בסאונד בכלי נגינה
יש הרמוניה ראשונה /שניה /שלישית /רביעית /חמישית /שישית /שביעית
ככה זה בטבע .
זה מה שגורם לנו להינות מקונצרט חי ומוסיקה אקוסטית .

זה גם המוטו העיקרי בעיקר ליצרניות רמקולים לשים עץ..ולמה .... כי הפסנתר הוא עץ הכינור קונטרבס
כלי נשיפה מעץ גיטרות ועוד
אז יש את המיתר = לרמקול ויש את תיבת הכינור = לתיבת הרמקול ככה אני רואה את זה
השילוב של השנים מוסיף לנו להעצמת חויית השמיע והנאה .
גם זה מדע שלם
והעדפה רמקול עם תיבה מעץ או לא או סוגים שונים - לא אכנס לזה שאלה של טעם אישי
אבל גם הם פקטורים מאד רצינים בסאונד הנשמע לנו בסופו של יום
מהדיסק והציוד שלנו
כי הנפח אחר ההרמוניות בדיוק כמו שאמורות להיות מועתקים כדי שהיה לנו
בבית
עם השנים יצרנים עשו לנו שטיפת מוח כי יותר מידע ויותר תדרים יותר מכל דבר
אך לצערי מנסיון שללי היום לא כך הדבר
וגם מרמקול יחסית ישן עם הגבלות סאונד בתדרים נהנתי בלי סוף והוא רק 20-20000 והשקיפות היתה -פנטסטית -מותירה בצל רמקולים טובים ובעלי נתונים חזקים בהרבה .

לקריאה מופרטת על תורת הצליל והרמוניות כאן
https://he.wikipedia.org/wiki/קול
התדרים
לא כולם נקלטים עי האוזן
אבל המוח הגוף תקראו לזה מסוגל לחוש ולשמוע ......
זה מה שעשו פיוניר בשנות ה90 שיצרו כמעט היש מאין את הלגטו לינק -PD-95. כלומר להוסיף עוד תדרים למוסיקה
שנחתכה ב22.1KHZ בערך תדרים נוספים כפיצוי על אלו שנחתכו בזמן ההקלטה
זה רק דוגמא
היום 24/192 הוא סטנדרט
אבל מי באמת שומע????? את מה שהמכשיר מסוגל תאורטית להשמיע ???
כל אחד והציוד שלו -וניסיונות של יצרנים להמציא כאלו טכניקות חדשניות
ואז המוסיקה נשמעה אחרת יותר עגולה ...... כמו אנלוגי מתכוון המשורר ?
יש אוהבים ויש שונאים .
אולם כן יש כאלו חדי האוזן מסוגלים לשמוע תדרים ומה בניהם כמו מכוון פסנתרים וכו

אני חוזר לצליל האקוסטי -

900x900px-LL-6eac251a_main_chart.jpeg


התחום האדום הוא גבול התדרים של הכלי מעבר לכך הן צלילים שלא כל אחד מסוגל לשמוע פיקולו 4000HZ
והיות שרוב התדרים הן בגבול אז כן אנו יכולים לשמוע אפילו דרך רמקול קטן במחשב

אז מה כל הבז סביב רמקולים עם תדרים סופר סופר כמו 35000-20HZ .......
או רמקולים עם סופר טיוטר המגיע ל 100000HZ כמו סוני SS-M9ED איך שהשיקו את סידרת ה1
ביפן ובעולם 1999 כל הבז סביב SACD
פתאום משמעים לנו תדרים שנחתכו בהקלטה והנה לראשונה כאן אצלכם בבבית לשמוע בסלון.
וכל מה שבא אחריו .
זה מה שמראים לנו בנתונים על הנייר
לדעתי ואני לא יחיד בעניין הוא -זה לקדם מכירות בעיקר

מדיה דיגיטאלית השמים הם הגבול בתדרים - האם אנו שומעים ???? רואים את המיברנה .זזה ואוא איזה באס ...וחשים בעצמות בבטן את הבאס אבל לא באוזן .....כי יש לה מגבלה שעם השנים אנו שומעים פחות ופחות
רוב הנפילה מתחיל אצלי או אנשים סביב 4000/6000 הרצים .כל עוד לא יורד למטה מ40DB סביב זה.
ירדה מעבר לזה ..
הדרך לאיבוד שמיעה במרבית התחום שאנו נהנים ממנו -ואז קורא שזקנים פותחים טלויזיה חזק כי לא שומעים -מכיר את זה מקרוב שכנים וכו .
סאב ששומעים הוא לא סאב -צריך להרגיש אותו -ככה אמר מומחה לסאבים אמריקאי מפורסם .
מה אנו שומעים ???? ברוב המקרים את החדר ועוד את הקופסה/תיבה של הרמקול .
קרוב לפינה מוגבר +-3DB ואז המציאו לוכד באסים למה - כדי ללכוד את הראזוננס של הצליל
40 הרץ או 20 או תחת לזה רק בעלי רמקולים סופר דופר
בלי לראות את הרמקול שומעים כי הוא באמת מוציא אבל לא כולם יכולים לשמוע/לפענח
בגלל מגבלות השמיעה האנושית הספציפית לכל אדם ואדם.

ומה באמת אם אנו שומעים או שנדמה לנו שאנו שומעים .... כי יש עוד מדיום הראיה והגוף שלנו העור שלנו מסוגל לחוש תנודות קלות של ויברציות סאונד - כמו שאומרים באס מהבטן ....
אז לא שומעים הכל הבוודאי לא שומעים את התדרים היום בגילנו המופלג באמצע שנות 50 יותר מ
12000 במקרה הטוב ובאס פחות מ100HZ - רובנו


כמו בטהובן שלא יכל לשמוע את הצליל שם מקל בגוף הפסנתר ודרך התנודות אקוסטיות ידע אפה ומה
נשמע הצליל
ומסמפוניה מס 3 ואילך היה חירש לחלוטין סמטנה סבל מאותה מכה - של חרשות.

העמדת צליל אקוסטי עם מערכת המסוגלת להקליט את כל ההרמונויות -באולפן
והשמעה דרך מערכת ביתית נאותה -
מבטיחה לנו רק חלק מהחוייה בקונצרט חי שאנו שומעים את כל ההרמוניות ללא התערבות בדרך .

אאה שכחתי כמעט -אנלוג נטו
זה מה מריץ אנשים לתחום האודיו/מנורות פטיפונים אנלוגי שוב
רמת עוותים 0.010% לפחות לא נשמע באוזן בצורה בולטת יש יותר עוותים בהקלטה עצמה מאשר בציוד
אפילו ישן - אני מדבר על ציוד איכותי
ונתונים הם לא ערובה לצליל איכותי
התקליט הוא מסוגל להוציא מוסיקה די דומה לצליל המקורי עם המון הרמוניה - והנה עדות לכן על האהבתם של המאזנים לציוד כזה
לפי ראשים של AT משנות 70/80 עם תחום תדרים מעל 35000HZ -ועוד יצרנים

האוזן שלנו מוגבלת אבל הגוף /המוח באיזה שהוא במקום במוח מסוגל לפענח לחוייה מוסיקאלית
את זה אני אוהב וזה לא אוהב
בדיוק כמו להתאהב .
 

תמונות מצורפות

  • 900x900px-LL-6eac251a_main_chart.jpeg
    900x900px-LL-6eac251a_main_chart.jpeg
    KB 216.6 · צפיות: 508
נערך לאחרונה ב:

arix

חבר משקיען
הודעות
2,352
מעורבות
493
נקודות
83
יש לך אי דיוק ברמת העיוותים,
האוזן רגישה מאוד לעיוותי קול.
בציוד דיבור כמו טלפוניה ( טווח תדרים עד 4K ) עיוותים מעל 3% מורגשים בצורה מאוד חזקה עד אי יכולת הבנת הנשמע..
טווח התדרים פחות קובע באיכות המערכת (חשוב מאוד, אבל קל למימוש)
במוסיקה עיוותים גם של 0.1 אחוז מורגשים לרבים מאיתנו, לא חייב להיות אדיופיל,
איכות המערכת נקבעת בעיקר (לא רק) על רמת העיוותים ותמיד עדיף מערכת פחותה מ 0.01 אחוז.
לכן השימוש בשפורפרות בחוגים מסויימים, כי בשפורפרות ההגברה לינארית, בטרנזיסטורים ההגברה היא אי לינארית וגורמת לעיוותים, נכון עיוותים קטנים של פחות מ 0.1 אחוז אבל רבים מאיתנו מבחינים בה...
אגב, עיוותים גורמים להרמוניות, לכן ההגדרה הנכונה היא: טוטאל הרמוניק דיסטורשן
 

נערך לאחרונה ב:

SONYES

חבר משקיען
הודעות
1,659
מעורבות
743
נקודות
113
יש לך אי דיוק ברמת העיוותים,
האוזן רגישה מאוד לעיוותי קול.
בציוד דיבור כמו טלפוניה ( טווח תדרים עד 4K ) עיוותים מעל 3% מורגשים בצורה מאוד חזקה עד אי יכולת הבנת הנשמע..
טווח התדרים פחות קובע באיכות המערכת (חשוב מאוד, אבל קל למימוש)
במוסיקה עיוותים גם של 0.1 אחוז מורגשים לרבים מאיתנו, לא חייב להיות אדיופיל,
איכות המערכת נקבעת בעיקר (לא רק) על רמת העיוותים ותמיד עדיף מערכת פחותה מ 0.01 אחוז.
לכן השימוש בשפורפרות, כי בשפורפרות ההגברה לינארית, הגברה אי לינארית (כמו בטרנזיסטורים)
גורמת לעיוותים.
עיוותים גורמים להרמוניות, לכן ההגדרה הנכונה היא: טוטאל הרמוניק דיסטורשן

מצטער טעות קולמוס התכוונתי ל0.010% -תודה תיקנתי
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,950
מעורבות
2,947
נקודות
113
אופס, יש כאן ממש הצפה של אינפורמציה ודיסאינפורמציה ונתונים לא רלואנטיים עד שגויים, מכמה מקורות שונים.

ראשית, התדרים המגיעים לאוזן מהמערכת אינם רק פונקצייה של רכיבי המערכת, אלא של כל מה שהייה בשרשרת ההקלטה, החל במיקרופונים, מכשירי ההקלטה, וכל האלקטרוניקה שבדרך, מכונות החיתוך של ויניל, ממירים לדיגיטאל וחזרה, וכו' וכו'.

אם נתחיל במיקרופונים, רוב המיקרופונים שמשמשים כיום, ובטח בעבר, בתעשייה, לא עוברים בהרבה, אם בכלל, את ה-20KHz. אז כבר מכאן רוב הדיבורים על תדרי על, ובטח על 100KHz, כן מוח לא מוח, לא משנים הרבה

אם מדברים על הקלטות אנאלוגית ישנות יחסית -- שחלקן נשמעות עדיפות בהרבה על הקלטות אנאלוגיות מאוחרות וכמעט כל הדיגיטאליות -- אפשר עדיין לראות על עטיפות של חלק מהתקליטים איך הם מתגאים בכך שהם מגיעים ל-13,000 או 15,000 הרץ!

אז יופי אם היו אז ראשים שמגיעים ל-35,000 הרץ, אבל איפה אנחנו חיים?

ואם מדברים על המגבלה של 20KHz, של המיקרופונים, או ההקלטות, או של CD, או בכלל, הרי גם הרבה מהאלקטרוניקה הבייתית -- החל בפונו סטייג', פרה, פאוור וכלה ברמקולים, בטח במודלים הלא הכי חדישים, לא בהכרח עוברת בהרבה, אם בכלל, את המגבלה הזו, כך שבהרבה מקרים היא לא באה לידי ביטוי כמגבלה, ובטח לא אם ההקלטה לא מכילה מוסיקה בתדרים האלה, לכל היותר רעשים...

ואשר לעיוותים, אני לא זוכר את המספרים המדוייקים, אבל האוזן -- אפילו של אודיופילים מדופלמים -- לא רגישה לעיוותים קטנים מ-1% (או אפילו לאחוז גבוה מזה) בסינוס טהור.

במוסיקה העיוות יכול עוד להיות גבוה בהרבה לפני שהאוזן מרגישה בכך, וייש גם סוגי עיוותים (הרמוניות זוגיות, קומפרסייה) שהאוזן קולטת ומעדיפה.

כך שמבחינת specs, אין משמעות למספרי עיוות מתחת ל-1%, ואין שום הבדל שמיע באיכות בין 1% ל-0.1% או 0.00001%, וזה לא "עדיף" משום בחינה פראקטית, כך שהאמירה "תמיד עדיף מערכת פחותה מ 0.01 אחוז" אינה בכיון בכלל, ומי שפועל לפיה עלול לבחור במערכת פחות טובה בגלל שיקול מעוות.

ואשר ל-Total Harmonic Distortion, המונח אינו נגזר מזה ש"עיוותים גורמים להרמוניות" -- זו פשוט סמטוחה בעניין זה -- אם כבר אז להיפך: בהקשר זה מדובר על זה שהארמוניות שנמצאות ביציאה של מכשיר, למרות שאינן בסיגנאל המקורי שבכניסה, הן סוג של עיוות. THD מודד בצורה מסויימת סוג ספציפי של עיוות, וייש גם צורות מדידה אחרות של עיוותים מסוגים אחרים.

הבעייה אינה בכך שאנשים קוראים specs, אלא באי ההבנות ובפרשנוית העקומות המתלוות להן, שהראשונה והעיקרית ביניהן היא שלא נמצא מתאם בין ה-specs שאנחנו קוראים לבין מה שאנחנו שומעים, ולכן המשמעות הפראקטית של ה-specs אמורה להיות מוגבלת מאוד, גם לכאלה שכן יודעים לקרוא ולהבין במה מדובר.

עמיר

נ.ב., בעת כתיבת הסימפונייה השלישית שלו, בטהובן הייה עדיין רחוק מלהיות חירש לחלוטין, אבל זה הייה בשלב שבו הייאוש שלו מתהליך אובן השמיעה הייה בשיא, שהתבטא ב"צוואת הייליגנשטאט" שלו -- מכתב שמסביר לחבריו את המצב האיום מבחינתו
 
נערך לאחרונה ב:

YOSSI24

חבר משקיען
הודעות
1,938
מעורבות
477
נקודות
83
האוזן מעבירה הגירוי למוח,
והמוח מפרש את הגירוי,
התודעה משתפת את כל החושים
בו זמנית ומאפשרת לנו לחוש את
כל החוויות,
כיוון שהתודעה היא ייחודית לכל אחד,
אפשר להניח שגם חווית שמיעת מוזיקה
ייחודית לכל אחד ולכן סוביקטיבית,
בלי קשר לכמה טוב הוא שומע.
 

arix

חבר משקיען
הודעות
2,352
מעורבות
493
נקודות
83
ואשר לעיוותים, אני לא זוכר את המספרים המדוייקים, אבל האוזן -- אפילו של אודיופילים מדופלמים -- לא רגישה לעיוותים קטנים מ-1% (או אפילו לאחוז גבוה מזה) בסינוס טהור.

במוסיקה העיוות יכול עוד להיות גבוה בהרבה לפני שהאוזן מרגישה בכך, וייש גם סוגי עיוותים (הרמוניות זוגיות, קומפרסייה) שהאוזן קולטת ומעדיפה.

כך שמבחינת specs, אין משמעות למספרי עיוות מתחת ל-1%, ואין שום הבדל שמיע באיכות בין 1% ל-0.1% או 0.00001%, וזה לא "עדיף" משום בחינה פראקטית, כך שהאמירה "תמיד עדיף מערכת פחותה מ 0.01 אחוז" אינה בכיון בכלל, ומי שפועל לפיה עלול לבחור במערכת פחות טובה בגלל שיקול מעוות.

ואשר ל-Total Harmonic Distortion, המונח אינו נגזר מזה ש"עיוותים גורמים להרמוניות" -- זו פשוט סמטוחה בעניין זה -- אם כבר אז להיפך: בהקשר זה מדובר על זה שהארמוניות שנמצאות ביציאה של מכשיר, למרות שאינן בסיגנאל המקורי שבכניסה, הן סוג של עיוות. THD מודד בצורה מסויימת סוג ספציפי של עיוות, וייש גם צורות מדידה אחרות של עיוותים מסוגים אחרים.
האוזן (של כל אחד) מרגישה ועוד איך בעיוותים קטנים מ 1% ,
אתה טועה ומטעה.
העיוותים גורמים להרמוניות, גל סינוס שאינו טהור יוצר הרמוניות (חוקי פוריה)
זה לא סמטוחה, זה בדיוק מה שזה אומר, מכיוון שאם הסינוס לא טהור נוצרים הרמוניות ראשונה שניה שלישית וכו.. (סינוסים וקוסינוסים),
את העיוות מודדים ע"י ספירת ההרמוניות ועוצמתן ביחס לסיגנל המקורי , למשל לגל מרובע יש אין סוף הרמוניות.
ברור שמודדים את ההרמוניות ביציאה מתוך הנחה שנכנס סיגנל נקי ללא עיוות.
ואכן יש גם עיוותים אחרים למשל עיוותי פאזה
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,950
מעורבות
2,947
נקודות
113
טרוויאלי שהתודעה היא ייחודית לכל אחד, ושחווית שמיעת מוזיקה ייחודית לכל אחד, ושהיא סוביקטיבית, ומאף אחד מאלה, בנפרד או ביחד, ו/או מתיאור המנגנונים הפיזיולוגיים והאחרים, לא נובע שאין קשר בין ההנאה ליכולות השמיעה.

להיפך, די טריוויאלי שייש קשר, החל בזה שמי ששמיעתו פגומה מאוד צריך להתאמץ, מה שפוגע בהנאה, או שנדרש להגביר במידה שמפריעה לאחרים, ומוגבל על ידי כך להאזנה בעוצמות שאינן מרגשות אותו, וכלה בכך שייש אנשים שסובלים מכך שהשמיעה שלהם מעוותת את הסאונד (דומני שזו הייתה בעייה של המלחין Fauré), או שמחמיצים חלק מהצלילים עצמם, לא רק מההרמוניות שלהם, וכו' וכו'.

אבל רק אובדן חלקי בצלילים גבוהים, כפי שקורה עם הגיל ו/או עם חשיפה לרעשים בעוצמות גבוהות אך לא מטורפות מדי, אינה בהכרח בעייה טרמינאלית.

עמיר
 

ZEEV78

חבר משקיען
הודעות
1,130
מעורבות
349
נקודות
83
האוזן האנושית לא מסוגלת לקלוט מעל 20 קילו הרץ, עם הגיל רמת השמע יורדת לכ18000 קילו הרץ ואפילו פחות מזה (בתנאי ששמרנו על השמיעה כמובן אחרת אין על מה לדבר בתחומי התדרים האלה). מה שחשוב כפי שכבר צוין הוא איך האינפורמציה מועברת (מבחינתי בצורה הכי נאמנה למקור עם THD אפסי הסאונד יהיה איכותי).
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,950
מעורבות
2,947
נקודות
113
האוזן (של כל אחד) מרגישה ועוד איך בעיוותים קטנים מ 1% ,
אתה טועה ומטעה.
העיוותים גורמים להרמוניות, גל סינוס שאינו טהור יוצר הרמוניות (חוקי פוריה)
זה לא סמטוחה, זה בדיוק מה שזה אומר, מכיוון שאם הסינוס לא טהור נוצרים הרמוניות ראשונה שניה שלישית וכו.. (סינוסים וקוסינוסים),
את העיוות מודדים ע"י ספירת ההרמוניות ועוצמתן ביחס לסיגנל המקורי , למשל לגל מרובע יש אין סוף הרמוניות.
ברור שמודדים את ההרמוניות ביציאה מתוך הנחה שנכנס סיגנל נקי ללא עיוות.
מאיפה לקחת את זה ש"האוזן (של כל אחד) מרגישה ועוד איך בעיוותים קטנים מ 1%"?

בוא נעשה קצת סדר:

עיוות משמעותו שוני בין הכניסה ליציאה.
אפשר לבחון את השוני הזה בכל מיני צורות ואיפיונים, ולהמציא כל מיני דרכים למדוד אותו.

אחת הדרכים שהומצאו היא להכניס סינוס טהור בכניסה, ולבדוק מה התוספות לסינוס הזה ביציאה.
מדד אפשרי אחד הייה להחסיר את האותות, מה שהייה נותן קריאה בערכים משתנים עם הזמן כולל בסימן.
במקום זה החליטו להמציא --- להגדיר -- מדד של שורש סכומי הריבועים של האמפליטודות של התדרים שמעל לסינוס המקורי, ולערך של המדד המומצא הזה קוראים Total Harmonic Distortion, כאשר שמו נובע מצורת החישוב שלו.

לפיכך, תיאור הסיבה ל"הגדרה הנכונה" במה שכתבת אינו נכון:
עיוותים גורמים להרמוניות, לכן ההגדרה הנכונה היא: טוטאל הרמוניק דיסטורשן

וחוצמזה, זה פשוט לא נכון -- ברמת אי-הבנה בסיסית -- שעיוות יוצר הרמוניות.
עייות נוצר כפי שהוא נוצר, והוא לא יוצר כלום, אבל אפשר לפרק את רכיביו להרמוניות.

ולכן כתבתי שמה שכתבת הוא ברמת סמטוחה -- בלבול מוחלט.

עמיר
 

arix

חבר משקיען
הודעות
2,352
מעורבות
493
נקודות
83
נענה לך מהסוף להתחלה...
בוודאי שעיוות יוצר הרמוניות,
אם נכנס סינוס טהור והוא יוצא טהור אז נסכים שאין עיוותים ואין הרמוניות.
אבל אם קיבל עיוות כלשהו (למשל אי ליניאריות) אז הסינוס אינו טהור יותר ולפי פוריה יוצר הרמוניות, לכן מודדים את עוצמת ההרמוניות, פשוט מאוד ולא סמטוחה.
ואיך "מחסירים" את האותות?
פשוט מאוד , אם למשל נכנס תדר של 1K , מכשיר המדידה מכניס פילטר של 1K ואז מודדים את עוצמת האות ללא 1K
לאות הנמדד קוראים THD+ NOISE
(עיוותים + רעש) , כי למערכת השמע יש גם רעש (50 הרץ של ספק וכו...)
חלק מתפיקידי ב 30 שנה האחרונות זה לבדוק עיוותי אודיו בציודי שידור בעזרת
audio precision
אני לא אדיופיל , אבל בהחלט מבחין באוזן בעיוותים גם של חצי אחוז.
בציוד שידור (broadcast TV ), וזה רק ציוד שידור, אסור שיהיה (תקן) עיוותים קטנים מ 0.1%
למה יצרני האודיו הטובים משוויצים בעיוותים קטנים מ 0.01% אז כולם דפוקים ?
ידוע לכל בר דעת שהאוזן האנושית רגישה לעיוותי שמע
 
נערך לאחרונה ב:

YOSSI24

חבר משקיען
הודעות
1,938
מעורבות
477
נקודות
83
קורה בהרבה מקרים שדווקא
עיוותים בהרמוניה השניה והשלישית
נעימים לאוזן לפחות אצלי :(
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,950
מעורבות
2,947
נקודות
113
בוודאי שעיוות יוצר הרמוניות,
אם נכנס סינוס טהור והוא יוצא טהור אז נסכים שאין עיוותים ואין הרמוניות.
אבל אם קיבל עיוות כלשהו (למשל אי ליניאריות) אז הסינוס אינו טהור יותר ולפי פוריה יוצר הרמוניות, לכן מודדים את עוצמת ההרמוניות, פשוט מאוד ולא סמטוחה.
ואיך "מחסירים" את האותות?
פשוט מאוד , אם למשל נכנס תדר של 1K , מכשיר המדידה מכניס פילטר של 1K ואז מודדים את עוצמת האות ללא 1K
חלק מתפיקידי ב 30 שנה האחרונות זה לבדוק עיוותי אודיו בציודי שידור בעזרת
audio precision
אתה פשוט מבלבל בין יוצר הרמוניות לבין ניתן להסתכלות/לפירוק להרמוניות.

העיוות לא יוצר כלום, הוא נוצר, משהו אחר יוצר אותו (מכשיר אודיו למשל).

בקשר לאחוזי עיוות שמיעים, אחפור באינטרנט, כי זכורים לי מספרים אחרים, אבל בעצם אני לא יודע עד כמה הם מהימנים, וכידוע, האמת לא אצלי בכיס, אז אבדוק את עצמי :)

בכל מקרה, מה שיצרינים משוויצים בו לא אומר שזה משמעותי למשהו, מעבר לקידום מכירות.

עמיר
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור