מה אתם אוהבים , מערכת משקל כבד או לחליפין מערכת זריזה ומפורטת

[רועי51]

מקווה שבאודיו אתה מפגין ידע שונה.
ֿאומנים המנגנון של רולקס לא ברמת גימור של פאטק, אבל מדובר במנגנון לעילה גם אם לא הכי יפה. ולא, לא מדובר במנגנון שנראה כפי שאתה מתאר.

נדמה לי שהוא כיוון באנאלוגיה דווקא להמחיש את ההבדל בין רולקס לבין מוצרי אודיו בעלי מיתוג יוקרה דומה, הראשון תוכו כברו השני, לא תמיד. ולא, אין ספק בדבר איכות המנגנון ברולקס, מדובר במנגנון משובח, מדויק ומאוד איכותי, כמו שאר רכיבי השעון הזה. המיתוג האמסלמי שהודבק אליו, היינו שעון שהוא בעיקרו שואו אוף, חוטא לעובדה שעם כל ההילה הדוחה מעט מדובר בכלי מושקע, מדויק ומאוד איכותי. עם זה יש בהחלט דמיון בין שעוני יוקרה לאודיו היי אנד, כמו גם לתיקי יוקרה או בגדי יוקרה, מדובר בתמחור מופרז, לרוב מופרך. תמחור שבכל התחומים הללו מורכב לא מהעובדה שמדובר במוצר מאוד יקר לתכנון וייצור, אלא מעומק כיסי הקליינטים הפוטנציאליים והנכונות אפילו הרצון לריקונם.

 

[AK1]

גם אין אנלוגיה בין יין לבין אודיו שאתם מזכירים את זה זה בכל שרשור שני נכון ...

א. אני לא נכלל ב"אתם" בהקשר זה.

ב. יש סוג ספציפי של אנלוגיה בין כבלים ליין: התוצאה במבחנים עיוורים שונה מזו כשיודעים במה מדובר, וכשכן יודעים במה מדובר, ההטיה היא לצד מה שיוקרתי יותר, יקר יותר ו/או מרשים יותר חזותית.

שבוע טוב עמיר
אני לא מאמין שאנשים רוכשים אודיו הי אנד כפי שרוכשים שעוני יוקרה.

שבוע טוב רונן.

לא בדיוק כמו שעון יוקרה, אבל יש אנשים שיבחרו רק בין רכיבים יקרים ויוקרתיים במיוחד, גם אם יש רכיבים פחות יקרים/יוקרתיים (ועדיין יקרים) שנשמעים לא פחות טוב, אבל לא יישקלו אפילו.

 

[eyalw]

אם אנשים היו קונים "סאונד" לא היתה האינפלציה המטורפת הזו של היצרנים
אם אנשים היו קונים "סאונד" הלוחות לא היו ניראים כמו שהם ניראים והתדירות ההחלפות היתה הרבה יותר קטנה.

אני אסתור את עצמי עם ההקבלה שעשיתי לרולקס כי היא ייצגה רק פאן אחד בסיפור "פונקציה נמדדת למול מחיר".
וכאמור שום דיוק של רולקס אינו פונקצינאלי לבני אנוש, לא מדובר פה כיפת ברזל עם חישובים מטורפים ודיוק שנידרש שם.
ועדיין אם מאמצים את עניין ההשוואה של רולקס , למי שלא יודע יש להם שוק מטורף ואנשים לא מחליפים רולקסים , זו בדרך כלל רכישה
שעוברת בירושה, רחוק ממה שקורה באודיו.

אפשר ללכת סחור סחור , במינכן מציגים כ 1000 יצרנים , ומבקרים בקרוב של 20000 , 22 יצרנים לראש
ובכלל אוכלוסית אירופה זה איזה 760 מליון , תעשו את החשבון לבד מה המשמעות של 22K שמגיעים לתערוכה.
ובנוסף בתערוכות בארה"ב ישנם עוד יצרנים שלא מגיעים בכלל למינכן.

מה שאני מנסה להגיד שאודיופיל ממוצע רוצה להיות יחודי והוא עושה את זה באמצעות זיווגים ,ואז מחליף , ושוב מחליף, ושוב מחליף
ובשורה התחתונה אם אנשים היו קונים סאונד לתפיסתי היינו אמורים לראות הרבה פחות שונות.

 

[YOSSI24]

לא ניתן לדעת את יכולת המערכת, בלי טיפול אקוסטי ראוי, יש אנומליה עד כדי פליאה, בחדר אקוסטי המערכת פחות חשובה,
לכן כל השידרוגים הם ניסיון נואש לנצח את הפיזיקה באופן עיקש.

 

[exupgh12]

אפשר ללכת סחור סחור , במינכן מציגים כ 1000 יצרנים , ומבקרים בקרוב של 20000 , 22 יצרנים לראש
ובכלל אוכלוסית אירופה זה איזה 760 מליון , תעשו את החשבון לבד מה המשמעות של 22K שמגיעים לתערוכה.
ובנוסף בתערוכות בארה"ב ישנם עוד יצרנים שלא מגיעים בכלל למינכן.

אנחנו מדברים על ענף תעשייה רווי בייצרים אך קטן בנפחו.

בסין יש כ 1.3 מיליארד איש, ע"פ פירסומים בתערוכה בהונג-קונג ביקרו כ 35,000 איש (ששוק האודיו במזרח (שוב ע"פ פרסומים ומהווה כ 25% משוק אודיו היי אנד העולמי).

בתערוכות בארה"ב (מדינה בת כ 330 מיליון איש) מבקרים בתערוכות השונות בין אלפים בודדים לכ 10,000 איש
לא מכיר את המספרים של וורשה ולונדון, אבל גם שם אני מניח שהתערוכות אינן עולות על 10K - 15K משתתפים.

בהשוואה, בסלון האוירי בלה בורז'ה פריס שבצרפת ביקרו מעל 320,000 מבקרים.

מה שאני מנסה להגיד שאודיופיל ממוצע רוצה להיות יחודי והוא עושה את זה באמצעות זיווגים ,ואז מחליף , ושוב מחליף, ושוב מחליף
ובשורה התחתונה אם אנשים היו קונים סאונד לתפיסתי היינו אמורים לראות הרבה פחות שונות.

אודיו ושמיעה נוגעים בחושים אישיים ולכן אי אפשר להתעלם מהעובדה שלרוכשים שונים יש טעם שונה, אחרת לא היינו רואים כל כך הרבה יצרנים בתחום.

 

[AK1]

אם אנשים היו קונים "סאונד" לא היתה האינפלציה המטורפת הזו של היצרנים
אם אנשים היו קונים "סאונד" הלוחות לא היו ניראים כמו שהם ניראים והתדירות ההחלפות היתה הרבה יותר קטנה.

מה שאני מנסה להגיד שאודיופיל ממוצע רוצה להיות יחודי והוא עושה את זה באמצעות זיווגים ,ואז מחליף , ושוב מחליף, ושוב מחליף

ובשורה התחתונה אם אנשים היו קונים סאונד לתפיסתי היינו אמורים לראות הרבה פחות שונות.

ייתכן, אבל זה לא מבוסס על שום דבר, ובטח לא על הנתונים לעיל.

אני לא בטוח שאנשים רוצים להיות ייחודיים דווקא דרך הציוד. אם כבר להיפך, אנשים הם ייחודיים כעובדה כבר מראש, ולכן כל אחד מעדיף ציוד אחר.

אבל הדברים הבאים מסבירים החלפות גם אצל כאלה שקונים רק בגלל סאונד, שזה בהגדרה כולל גם תקוות לסאונד משופר שאינן מבוססות על שמיעה:

1. מה שהם קונים בפעם הראשונה תלוי במה שהם נתקלו בו קודם, אם בהאזנה, אם בקריאה, ואם מסיפורים ועצות של חברים, ואם זה מה שהיה במלאי בחנויות שהם בדקו.
2. אחר כך טעמם מתפתח ומשתנה, והם מחליפים.
3. ואז נתקלים בדברים טובים יותר, או שנמאס להם ורוצים לחדש, או שמשהו בציוד הקיים מפריע להם, וכו', ואז הם מחליפים

וכו' וכו', כך שלא מפתיע שהמצב הוא כפי שהוא, גם אם הרוב המוחלט קונים בגלל סאונד נטו

אפשר ללכת סחור סחור , במינכן מציגים כ 1000 יצרנים , ומבקרים בקרוב של 20000 , 22 יצרנים לראש

להיפך, 0.05 יצרנים לראש

ובכלל אוכלוסית אירופה זה איזה 760 מליון , תעשו את החשבון לבד מה המשמעות של 22K שמגיעים לתערוכה.

במשפט הקודם זה היה 20K, ולא ברור לי איזה חשבון אפשר לעשות כאן לגבי המשמעות.

לא ניתן לדעת את יכולת המערכת, בלי טיפול אקוסטי ראוי, יש אנומליה עד כדי פליאה, בחדר אקוסטי המערכת פחות חשובה,
לכן כל השידרוגים הם ניסיון נואש לנצח את הפיזיקה באופן עיקש.

אפילו מתוך החלק הלא גדול של האודיופילים שבכלל שמעו על טיפול אקוסטי, רק מעטים מיישמים, וגם אלה שלא, יודעים מצוין מה איכות המערכת. לגבי הרוב המוחלט, המציאות קיימת בלי טיפול אקוסטי.

ההבדל בין חדר מטופל ללא הוא שהמטופל נכון, המערכת נשמעת קרובה יותר לתכנון שלה, ובלא מטופל ובמטופל לא נכון, רחוק יותר. אבל גם בחדר לא מטופל, כמעט תמיד מערכת טובה יותר תישמע טוב יותר, למעט אולי בעיות פיזור הצליל ברמקולים, כזה שנמדד באמצעות ספינורמה.

אז אני לא חושב שמנסים לנצח את הפיזיקה, אלא לקבל סאונד טוב יותר לטעמם בחדר שלהם, וזה אפשרי, ישים, ובהרבה מקרים מצליח.

 

[Dan-Cinemart]

לא ניתן לדעת את יכולת המערכת, בלי טיפול אקוסטי ראוי, יש אנומליה עד כדי פליאה, בחדר אקוסטי המערכת פחות חשובה,
לכן כל השידרוגים הם ניסיון נואש לנצח את הפיזיקה באופן עיקש.

צודק 10000 אחוז !
ההבדל באקוסטיקה הוא גדול אלפי מונים מההבדל בין הרמקולים ( החל ממחיר מסויים - לא ממש גבוה )

מה שכן אפשר לעשות - הוא לחפור על התנהגות רמקול בחלל - היום יודעים בדיוק איזה רמקולים יתנהגו דומה בחללים שונים ואיזה ממש לא .

ופה נכנס העניןן של ה data שאותו צריך לדלות
מהרשת או מהיצרן ( ובתחום הבייתי לא חושב שיש מעל חמישה יצרנים שמפרסמים, לצערי)

 

[AK1]

צודק 10000 אחוז !
ההבדל באקוסטיקה הוא גדול אלפי מונים מההבדל בין הרמקולים ( החל ממחיר מסויים - לא ממש גבוה )

נראה לי שהצדק מוגבל לפחות מ-100%, כאמור בפוסט קודם.

הטענה שטיפול אקוסטי יכול להיות יעיל ומשמעותי יותר בתקציב נתון משיפור בציוד -- ושאיתה אני מסכים -- היא כבר טענה חדשה ושונה מהנאמר עד כה.

מה שכן אפשר לעשות - הוא לחפור על התנהגות רמקול בחלל - היום יודעים בדיוק איזה רמקולים יתנהגו דומה בחללים שונים ואיזה ממש לא .

ופה נכנס העניןן של ה data שאותו צריך לדלות
מהרשת או מהיצרן ( ובתחום הבייתי לא חושב שיש מעל חמישה יצרנים שמפרסמים, לצערי)

לא לכולם יש את היכולת להסיק מסקנות נכונות ומשמעותיות מהמידע שאפשר להשיג, וגם המידע אינו מאפשר לנבא עד כמה הרמקול ישמע טוב בחדר נתון, ועד כמה המאזין יאהב אותו, אלא רק מה הסיכוי שתהיה איתו בעיה בגלל פיזור לקוי, שזה הוזכר בהקשר של ספינורמה.

 

[Dan-Cinemart]

נראה לי שהצדק מוגבל לפחות מ-100%, כאמור בפוסט קודם.

הטענה שטיפול אקוסטי יכול להיות יעיל ומשמעותי יותר בתקציב נתון משיפור בציוד -- ושאיתה אני מסכים -- היא כבר טענה חדשה ושונה מהנאמר עד כה.



לא לכולם יש את היכולת להסיק מסקנות נכונות ומשמעותיות מהמידע שאפשר להשיג, וגם המידע אינו מאפשר לנבא עד כמה הרמקול ישמע טוב בחדר נתון, ועד כמה המאזין יאהב אותו, אלא רק מה הסיכוי שתהיה איתו בעיה בגלל פיזור לקוי, שזה הוזכר בהקשר של ספינורמה.

אין 100 אחוז הצלחה - יש רק סיכוי הרבה יותר גבוה + כלי עבודה מוצלח יותר .
אני יודע שרמקול שמפזר בצורה מסוימת יתן תגובה ממש ממש טובה מתדר המעבר שהוא סביב 250 ומעלה.
אני לא יודע האם הוא ישמע טוב או לטעם המאזין - אבל אני יודע שיש עם מה לעבוד ושהסכויים הרבה יותר גדולים להצלחה וגם לעקביות מהחדר של החבר שלו שהוא שמע כבר את הרמקול (מה שאי אפשר להגיד על רמקול שלא מפזר נכון)
גם ברמה של אקוסטיקה אקטיבית - שלא יכולה לתקן עד הסוף רמקול שלא מפזר טוב.
גם ברמה של אקוסטיקה פאסיבית שגם היא מאוד מוגבלת בזה שנאלץ ללכת על יותר ספיגה ופחות פיזור(כדי לא להותיר זכר לתכנון הגרוע).

הבאס מתחת לתדר המעבר הוא נחלת החדר והבעיה תשאר עם כל רמקול ותדרוש התייחסות -לפי סוג הפורט/אטום/קרדיואידי -היא עשויה לפחות אבל היא תמיד תהיה שם במידה כזו או אחרת.

אז כאמור- אין הבטחה -אבל יש סיכויים הרבה יותר טובים ואופציה לעבודה נכונה ולא מאבק בחשיכה עם כלי עבודה שמלכתחילה נחות - גם ואף אם יש לו 12 שכבות לקה.
זה שלא כל אחד יכול- אפשר ללמוד.
זו לא הנדסת טילים .

וכאמור - זה תחביב אז לא באמת חייב כלום.

 

[moshem74]

זה לא עניין של תחביב ולא חייב כלום, זה עניין של מה שזה היה פעם בשנות ה 80/90 תחילת 2000, ולמה ש זה הפך להיות היום. וזה בדיוק העניין שזה לא הנדסת טילים אבל הפכו את זה לאמא של הנדסת טילים, המציאו תעשייה שלמה סביב הדבר הזה והפכו את "זה" למפלצת.

 

[AK1]

אין 100 אחוז הצלחה - יש רק סיכוי הרבה יותר גבוה + כלי עבודה מוצלח יותר .

לא התייחסתי לאחוזי הצלחה אלא למידת הצדק בדברים שנאמרו קודם.

אני יודע שרמקול שמפזר בצורה מסוימת יתן תגובה ממש ממש טובה מתדר המעבר שהוא סביב 250 ומעלה.
אני לא יודע האם הוא ישמע טוב או לטעם המאזין - אבל אני יודע שיש עם מה לעבוד ושהסכויים הרבה יותר גדולים להצלחה וגם לעקביות מהחדר של החבר שלו שהוא שמע כבר את הרמקול (מה שאי אפשר להגיד על רמקול שלא מפזר נכון)
גם ברמה של אקוסטיקה אקטיבית - שלא יכולה לתקן עד הסוף רמקול שלא מפזר טוב.
גם ברמה של אקוסטיקה פאסיבית שגם היא מאוד מוגבלת בזה שנאלץ ללכת על יותר ספיגה ופחות פיזור(כדי לא להותיר זכר לתכנון הגרוע).

הבאס מתחת לתדר המעבר הוא נחלת החדר והבעיה תשאר עם כל רמקול ותדרוש התייחסות -לפי סוג הפורט/אטום/קרדיואידי -היא עשויה לפחות אבל היא תמיד תהיה שם במידה כזו או אחרת.

אז כאמור- אין הבטחה -אבל יש סיכויים הרבה יותר טובים ואופציה לעבודה נכונה ולא מאבק בחשיכה עם כלי עבודה שמלכתחילה נחות - גם ואף אם יש לו 12 שכבות לקה.

זה שלא כל אחד יכול- אפשר ללמוד.
זו לא הנדסת טילים .

אני בטוח שאפשר ללמוד, אבל עובדה שרק מיעוט זניח עושה את זה, גם אם זה תיאורטית לא מסובך.

אני מניח שקלטתי את העיקרון איך מסתכלים על ספינורמה, למשל, אבל אני ממש לא בטוח בעצמי שאדע לזהות איזו סטיה בפיזור היא משמעותית ואיזה לא, וגם אם אלמד את זה, לא אעז לעשות על פי זה החלטות שקשורות לקנייה.

חוצמזה, מידת האמונה שלי בספינורמה כמדד לצליל שאני אוהב היא נמוכה: ככל הידוע לי, ל-B&W לדורותיהם הייתה ספינורמה גרועה, אבל במשך עשרות שנים, מאז מודל Matrix 801 series 2, דרך series 3, ו-Nautilus 802, ועד מודל 800D1, היו לי רמקולים של B&W שאהבתי יותר מכל רמקולים אחרים ששמעתי עד אז, ובתערוכת מינכן 2015, מתוך כ-60 זוגות רמקולים ששמעתי, רק מיעוט רמקולים, במחיר כפול ויותר מה-800D1, נשמעו לי עדיפים עליו לטעמי האישי במידה שהצדיקה שקילת קנייה.

לדעתי, ספינורמה מראה אם רמקול מפזר היטב את מה שהוא מפיק, אבל זה לא אומר שאוהבים את מה שהוא מפיק. זה אומר שאם אוהבים אותו, הוא ישמע טוב ביותר חדרים, ותהיה פחות בעיה לתקן בעיות אקוסטיות, אם בדירה הנוכחית ואם בדירות הבאות. זה משמעותי להקטנת הסיכונים והבעייתיות, אבל כדאי גם לוודא שאוהבים אותו.

כשמחפשים רמקולים, עצה טובה יכולה להיות להתחיל באלה עם ספינורמה טובה, ולנסות לאתר ביניהם אחד שאוהבים, אבל זה מגביל את החיפוש לחברות שמפרסמות ספינורמה, או שמישהו באינטרנט פרסם מדידות ספינורמה, ואז אם יש אפשרות לשמוע בארץ כאלה, והם נשמעים טוב, אז יופי. אם לא, פחות יופי. בשום פנים ואופן לא הייתי מציע למישהו לקנות רמקול רק על פי ספינורמה בלי לשמוע אותו, או, אם אין ברירה, לפחות אח קטן שלו (לא הייתה לי אפשרות לשמוע 800D1 לפני קנייתו, אז נסעתי לשמוע 802D1 בחו"ל).

אבל לרוב המצב הפוך: נתקלים ברמקול שאוהבים. אם יש מדידות ספינורמה והן טובות -- יופי, אבל מה עושים אם אין, או אם הן גרועות? בטוח שזה מגדיל את הסיכון, אבל לא בטוח שחד משמעית לא כדאי לקנות: ע"ע B&W הנ"ל.

 

[Dan-Cinemart]

לא התייחסתי לאחוזי הצלחה אלא למידת הצדק בדברים שנאמרו קודם.


אני בטוח שאפשר ללמוד, אבל עובדה שרק מיעוט זניח עושה את זה, גם אם זה תיאורטית לא מסובך.

אני מניח שקלטתי את העיקרון איך מסתכלים על ספינורמה, למשל, אבל אני ממש לא בטוח בעצמי שאדע לזהות איזו סטיה בפיזור היא משמעותית ואיזה לא, וגם אם אלמד את זה, לא אעז לעשות על פי זה החלטות שקשורות לקנייה.

חוצמזה, מידת האמונה שלי בספינורמה כמדד לצליל שאני אוהב היא נמוכה: ככל הידוע לי, ל-B&W לדורותיהם הייתה ספינורמה גרועה, אבל במשך עשרות שנים, מאז מודל Matrix 801 series 2, דרך series 3, ו-Nautilus 802, ועד מודל 800D1, היו לי רמקולים של B&W שאהבתי יותר מכל רמקולים אחרים ששמעתי עד אז, ובתערוכת מינכן 2015, מתוך כ-60 זוגות רמקולים ששמעתי, רק מיעוט רמקולים, במחיר כפול ויותר מה-800D1, נשמעו לי עדיפים עליו לטעמי האישי במידה שהצדיקה שקילת קנייה.

לדעתי, ספינורמה מראה אם רמקול מפזר היטב את מה שהוא מפיק, אבל זה לא אומר שאוהבים את מה שהוא מפיק. זה אומר שאם אוהבים אותו, הוא ישמע טוב ביותר חדרים, ותהיה פחות בעיה לתקן בעיות אקוסטיות, אם בדירה הנוכחית ואם בדירות הבאות. זה משמעותי להקטנת הסיכונים והבעייתיות, אבל כדאי גם לוודא שאוהבים אותו.

כשמחפשים רמקולים, עצה טובה יכולה להיות להתחיל באלה עם ספינורמה טובה, ולנסות לאתר ביניהם אחד שאוהבים, אבל זה מגביל את החיפוש לחברות שמפרסמות ספינורמה, או שמישהו באינטרנט פרסם מדידות ספינורמה, ואז אם יש אפשרות לשמוע בארץ כאלה, והם נשמעים טוב, אז יופי. אם לא, פחות יופי. בשום פנים ואופן לא הייתי מציע למישהו לקנות רמקול רק על פי ספינורמה בלי לשמוע אותו, או, אם אין ברירה, לפחות אח קטן שלו (לא הייתה לי אפשרות לשמוע 800D1 לפני קנייתו, אז נסעתי לשמוע 802D1 בחו"ל).

אבל לרוב המצב הפוך: נתקלים ברמקול שאוהבים. אם יש מדידות ספינורמה והן טובות -- יופי, אבל מה עושים אם אין, או אם הן גרועות? בטוח שזה מגדיל את הסיכון, אבל לא בטוח שחד משמעית לא כדאי לקנות: ע"ע B&W הנ"ל.

כשאתה במינכן או אצל חבר .
אתה אף פעם לא שומע רמקול .
אתה שומע מערכת ובעיקר חדר .

האם קרה לך ששמעת ״ רמקול ״ ואהבת אותו ובמקום אחר לא ?
למעשה הסיכוי שתזהה רמקול מחדר לחדר ומערכת למערכת שואף לאפס .

מספיק שינוי בתגובה של הבאס שגבר ישפיע על כל האיזון הטונאלי ותקבל משהו אחר לגמרי .

לכן כל הדיבורים על אהבת רמקול הם מגניבים אבל לא ממש קשורים למציאות .

 

[AK1]

כשאתה במינכן או אצל חבר .
אתה אף פעם לא שומע רמקול .
אתה שומע מערכת ובעיקר חדר .

האם קרה לך ששמעת ״ רמקול ״ ואהבת אותו ובמקום אחר לא ?
למעשה הסיכוי שתזהה רמקול מחדר לחדר ומערכת למערכת שואף לאפס .

מספיק שינוי בתגובה של הבאס שגבר ישפיע על כל האיזון הטונאלי ותקבל משהו אחר לגמרי .

לכן כל הדיבורים על אהבת רמקול הם מגניבים אבל לא ממש קשורים למציאות .

מצד אחד, אתה צודק ששומעים מערכת בתוך חדר ושזה בעייתי לבודד מזה אלמנט אחד במנותק מהחדר.

אבל האם אתה אומר שכל הרמקולים אותו דבר למעט הפיזור שלהם?

שאין מה לדבר על העדפה של רמקול אחד על אחר כי כולם אותו דבר, למעט הפיזור?
ושאוסף הגרפים של FR שמהווה את הספינורמה, או המספר הבודד שגוזרים מזה, מייצגים את כל מה שצריך לדעת על הרמקול, למעט ענייני הספק , אימפדנס, ורגישות?

 

[Dan-Cinemart]

מצד אחד, אתה צודק ששומעים מערכת בתוך חדר ושזה בעייתי לבודד מזה אלמנט אחד במנותק מהחדר.

אבל האם אתה אומר שכל הרמקולים אותו דבר למעט הפיזור שלהם?

שאין מה לדבר על העדפה של רמקול אחד על אחר כי כולם אותו דבר, למעט הפיזור?
ושאוסף הגרפים של FR שמהווה את הספינורמה, או המספר הבודד שגוזרים מזה, מייצגים את כל מה שצריך לדעת על הרמקול, למעט ענייני הספק , אימפדנס, ורגישות?

ממש לא !
אני רק אומר שזה תנאי סף - עבורי .
אחרי זה אתעסק באהבה .
לא מכיר דרך למדוד הכל או תחליף לאוזניים - אבל כן יש דרך לזהות רמקול טכנית טוב שיתן לי את רוב האינפורמציה על הרמקול - כזה שיאפשר לך הרבה מאוד גמישות ועיקביות - גם פאסיבית וגם אקטיבית וגם ללא שום טיפול .

כמו אותו לינטון שדיברו עליו - סתם דוגמא .
אז מתוך אילו שטכנית - טובים , מוכחים - אתחיל לשמוע .

 

[AK1]

ממש לא !
אני רק אומר שזה תנאי סף - עבורי .
אחרי זה אתעסק באהבה .
לא מכיר דרך למדוד הכל או תחליף לאוזניים - אבל כן יש דרך לזהות רמקול טכנית טוב שיתן לי את רוב האינפורמציה על הרמקול - כזה שיאפשר לך הרבה מאוד גמישות ועיקביות - גם פאסיבית וגם אקטיבית וגם ללא שום טיפול .

כמו אותו לינטון שדיברו עליו - סתם דוגמא .
אז מתוך אילו שטכנית - טובים , מוכחים - אתחיל לשמוע .

הזכרתי את זה שיש שני מסלולים:

כשמחפשים רמקולים, עצה טובה יכולה להיות להתחיל באלה עם ספינורמה טובה, ולנסות לאתר ביניהם אחד שאוהבים, אבל זה מגביל את החיפוש לחברות שמפרסמות ספינורמה, או שמישהו באינטרנט פרסם מדידות ספינורמה, ואז אם יש אפשרות לשמוע בארץ כאלה, והם נשמעים טוב, אז יופי. אם לא, פחות יופי. בשום פנים ואופן לא הייתי מציע למישהו לקנות רמקול רק על פי ספינורמה בלי לשמוע אותו, או, אם אין ברירה, לפחות אח קטן שלו (לא הייתה לי אפשרות לשמוע 800D1 לפני קנייתו, אז נסעתי לשמוע 802D1 בחו"ל).

אבל לרוב המצב הפוך: נתקלים ברמקול שאוהבים. אם יש מדידות ספינורמה והן טובות -- יופי, אבל מה עושים אם אין, או אם הן גרועות? בטוח שזה מגדיל את הסיכון, אבל לא בטוח שחד משמעית לא כדאי לקנות: ע"ע B&W הנ"ל.

ואני מבין שאתה פועל על פי המסלול הראשון בלבד, ושזה מה שאתה ממליץ לאחרים.

אני מסכים איתך שזה מקטין סיכונים ואולי בזבוז זמן על רמקולים לא מספיק טובים, אבל, כפי שכתבתי, זה מגביל את האפשרויות, ומה גם שבהרבה מקרים, נתקלים במשהו שאוהבים לפני שידועים עליו נתונים, אם אצל חבר, בתערוכה, בחנות, מישהו מהפורום, וכד', ואז לא תמיד מצליחים להשיג נתונים (למי שבכלל יודע איך להתייחס אליהם), או שהנתונים לא מספיק טובים. כפי שכתבתי, בטוח שזה מגדיל את הסיכון, אבל לא בטוח שחד משמעית לא כדאי לקנות בגלל זה.

 

[Dan-Cinemart]

הזכרתי את זה שיש שני מסלולים:

ואני מבין שאתה פועל על פי המסלול הראשון בלבד, ושזה מה שאתה ממליץ לאחרים.

אני מסכים איתך שזה מקטין סיכונים ואולי בזבוז זמן על רמקולים לא מספיק טובים, אבל, כפי שכתבתי, זה מגביל את האפשרויות, ומה גם שבהרבה מקרים, נתקלים במשהו שאוהבים לפני שידועים עליו נתונים, אם אצל חבר, בתערוכה, בחנות, מישהו מהפורום, וכד', ואז לא תמיד מצליחים להשיג נתונים (למי שבכלל יודע איך להתייחס אליהם), או שהנתונים לא מספיק טובים. כפי שכתבתי, בטוח שזה מגדיל את הסיכון, אבל לא בטוח שחד משמעית לא כדאי לקנות בגלל זה.

חד משמעית יש רק דבר אחד בעולם הזה .
הרי תשמע 7 דעות שונות מ 7 אודיופילים שונים על אותו רמקול וגם זה תלוי יום.
הרי לסאונד אצל חבר שלך - אין שום קשר לסאונד אצלך - גם באותה מערכת אחד לאחד .
לא חסר דוגמאות של אנשים מוערכים כאן שבכלל לא זיהו את הרמקול שלהם אצל חבר וגם מהנדסים אומרים את זה .OLD NEWS.

אז אם זה מגדיל את הסיכוי להצלחה ומהווה אינדקיציה להנדסה מוצלחת - אני לא מבין למה לא ללכת בדרך הזו -כמסנן ראשוני .
אפשר להגיד אין לי כוח ללמוד את זה -מעדיף לקרוא ביקורת על כבל.לגיטמי לגמרי.
אבל אי אפשר להגיד שזו לא הדרך ההגיונית יותר.הרבה יותר -למי שרוצה להגיע לתצואה טובה - במינימום זמן, מינימום הוצאה -מינימום יד 2.

את זה לא תשמע מהתעשיה ומיצרני הרמקולים ובטח לא מיצרני הרום קורקשיין - רק בשיחות סגורות - מפני זה מוריד מהיוקרה המדומה שלהם .

 

[shokroun]

אז אם זה מגדיל את הסיכוי להצלחה ומהווה אינדקיציה להנדסה מוצלחת - אני לא מבין למה לא ללכת בדרך הזו -כמסנן ראשוני

פחות ברמקולים, ויותר באלקטרוניקה, אני מוצא את עצמי מסנן בשיטה הזאת. יוצא מנקודת הנחה שממחיר מסויים כל המוצרים טובים, רק מחפש משהו שיעניין אותי לשמוע כי הכיוון של הנדסת המוצר ואו מתכנן המוצר מתחבר לי עם הניסיון שלי. זה יכול להיות שימוש בנגדים קבלים מסוג מסויים, התייחסות לחשמל, התייחסות לכפתור הווליום וכולי. מכיוון שאני לא כזה מבין בטכנולוגיה, אני מוציא את כולם זכאים וטוען שקשה למצוא היום מוצר רע באמת. באותה מידה שקשה למצוא יוצא דופן. כמו שרוב המכוניות דומות כי נכנסות לאותה מנהרת רוח, כך גם המגברים וציוד האודיו בחתך הרוחבי שלהם. ב"ה יצא שהמלצתי על מספר מוצרים ככה לחברים ומשפחה, ולא טעיתי עד היום. אבל יכול להיות שאטעה בעתיד לכן תמיד שומר על שמרנות בהערכת ביצועים כשאני ממליץ על מוצר שלא שמעתי.
בקשר לרמקולים , שם יותר קשה כי האינטראקציה עם הסביבה היא יותר משמעותית. אז הניסיון לא בהכרח מלמד, הרבה פעמים הוא מטעה. שמעת רמקול בחדר מסויים עם שידוך מסויים... וזהו. בד"כ. לאחרונה שמעתי מדפי לא זול, אפילו יוקרתי, של חברה מוכרת, בצירוף להגברה נחשבת והסאונד היה חסר חיים לטעמי. כלומר לא כזה שמשאיר חותם מיוחד. אבל שמעת שהרמקול מסוגל לתת קצת יותר. נרכש הרמקול, חצי בהסכמתי, אותו רמקול בבית החבר שקנה עם הגברה אחרת נשמע פתאום לא פחות ממדהים. עבורי. ושיקף בדיעבד בעיקר את איכות ההגברה.
למדתי להנות מאלמנטים קטנים וקופסאות פונקציונאליות, להנות ולא לדרוש מעבר להגיון. להבין כי גודל החדר וחלל האזנה הם קריטיים . לא פחות. לא מתרשם מאלמנטים גדולים, אבל יודע שיש דברים שכנראה רק הם יכולים לתת. ומבין שנתונים זה כמו בושם- להריח אבל לא לשתות.
מי שמתעסק באקוסטיקה אודיו וצריך לחפש רמקולים כבסיס מקצועי כמו @Dan-Cinemart חייב לערוך סינון כי יש המון מוצרים. טיב הבחירות שהוא עושה בסוף שמתשקף במוצרים אותם הוא מקדם יעיד על חוש הריח הטכני שלו.

 

[AK1]

נראה לי שמיצינו את הנושא, כי אין ויכוח על זה שהמסלול הראשון מקטין סיכונים, שהמשמעות הישירה של זה היא "מינימום זמן, מינימום הוצאה -מינימום יד 2", וזו הדרך הטובה והמומלצת לחיפוש אקטיבי. גם אין ויכוח גם על זה שאם אוהבים רמקול במקום אחד, זה לא אומר שיאהבו אותו במקום אחר, ואפילו מתכנן הרמקול לא בהכרח יזהה אותו בחלל שונה.

רק הזכרתי את מגבלות הגישה הזו, ואת זה שלפעמים החיפוש לא אקטיבי, אלא נתקלים במשהו שאוהבים.

ואת זה שאם הייתי הולך בדרך הזו, יתכן שהייתי מחמיץ רמקולים שמאוד אהבתי ומאוד נהניתי מהם, ואני לא בטוח שאם הייתי קונה משהו אחר, הייתי נהנה באותה מידה.

ובעצם גם את הרמקולים שיש לי כרגע, שאני אוהב אותם יותר מכל רמקול אחר ששמעתי, קניתי בלי לדעת בכלל על עצם הקיום של ספינורמה, ואם הייתי יודע על ספינורמה באותו זמן, אבל אף אחד לא מדד אותם לפני הקניה, הייתי מחמיץ אותם, אם ע"י קנייה של עוד רמקול "רגיל" אחד, או שלא קונה בכלל.

אז זה לא כל כך שחור/לבן כפי שאתה מצייר את זה.

בעצם מה שאני אומר הוא שספינורמה טובה מקטינה סיכונים אבל לא מבטיחה סאונד שאוהבים, וצריך לשמוע, והיעדר ספינורמה או ספינורמה גרועה לא חייבת לפסול לגמרי רמקול שכן אוהבים, אבל כיום כדאי לדעת על ספינורמה וכדאי להיזהר.

 

[ronenperetz]

אני בדרך כלל "נצמד" לחברות מסוימות שאני מכיר את הכיוון הסוני שלהם, אני לא מתייחס כל כך לספינורמה. הרבה יצרנים מזייפים את הנתונים של המוצרים שלהם-כך נטען ברשת לא פעם ע"י אנשים עם גישה לחדר אנקואי(בדרייברים זה ממש קטסטרופה) וגם טוענים למדידות בחדר אנקואי שאין לך גישה אליו ואתה צריך לקבל את טענתם כעובדה מוגמרת. אני מתייחס לאיכות הבנייה ושימוש בחומרים מתקדמים. נכון שזה לא ערובה לכלום אך זה מהווה עבורי לבסיס שניתן לבחון ממנו

 

[AK1]

אני בדרך כלל "נצמד" לחברות מסוימות שאני מכיר את הכיוון הסוני שלהם, אני לא מתייחס כל כך לספינורמה. הרבה יצרנים מזייפים את הנתונים של המוצרים שלהם-כך נטען ברשת לא פעם ע"י אנשים עם גישה לחדר אנקואי(בדרייברים זה ממש קטסטרופה) וגם טוענים למדידות בחדר אנקואי שאין לך גישה אליו ואתה צריך לקבל את טענתם כעובדה מוגמרת.

רוב/כל הנתונים שאינם ספינורמה ואינם קשורים להתאמה חשמלית או לעוצמת ההאזנה אינם אומרים הרבה, אם בכלל, כך שאפשר להתעלם מהם בלי בעיה. אבל לספינורמה בהחלט שווה להתייחס, כי זה לא מדד שהומצא משיקולים טכניים, כמו מינימום ריבועי הסטיות מהממוצע (THD), אלא נגזר ממבחני האזנה double-blind מוקפדים, ויש התאמה ברורה בין התוצאות לבין העדפות של אנשים אמיתיים.

רצוי שהמקור לספינורמה יהיה אמין, אבל צריך לקחת בערבון מוגבל גם תלונות והשגות לגבי נתונים. התלונות עלולות להיות יותר מפוקפקות מהנתונים.

גם אם הייתה לך גישה לחדר אנאקואי, לא הייה לך הרבה מה לעשות איתו והיית צריך לקבל את המדידות של אחרים, אלא אם אתה יודע למדוד ספינורמה ויש לך גם גישה לציוד המתאים. חוצמזה, כיום בהרבה מקרים בכלל לא משתמשים בחדר אנאקואי אלא ב-Klippel.

אני מתייחס לאיכות הבנייה ושימוש בחומרים מתקדמים. נכון שזה לא ערובה לכלום אך זה מהווה עבורי לבסיס שניתן לבחון ממנו

כמו שאמרת, עצם השימוש בחומרים "מתקדמים" לא מבטיח איכות צליל, צריך לתכנן נכון את השימוש בחומרים, ומהנדס טוב יכול להוציא מחומרים "רגילים" יותר ממה שמוציא מהנדס פחות טוב מהחומרים ה"מתקדמים" ביותר. גם איכות בניה לא משפיעה על איכות הצליל אלא אם היא איומה במיוחד.


כך שנראה שאתה מתייחס לדברים שאתה עצמך אומר שאינם ערובה לכלום, ו(כמעט?) תמיד מתעלם מהנתון החשוב ביותר, בהסתמך על טענות לזיופים בחלק מהמקרים, כשאולי גם חלק מהטוענים לא יותר אמינים.