פאול, מהנדס בהכשרתו, המנכ״ל של פי אס אודיו על סנייק אוייל.
מעניינת התייחסותו לכבלי כוח.
אריה
קראת את מה רשמתי?? אמרתי, לאור העובדה שרוב האנשים לא מצליחים להבחין בעיותים הרמוניים מתחת ל 4% בגלל אפקט מיסוך פסיכואקוסטי, זה מעלה את השאלה, כיצד בדיוק הם מצליחים להבחין בהבדל בין MP3 בקצב גבוה ל FLAC או HD AUDIO? אני עברתי בדיקת שמיעה במסגרת סדרת בדיקות תקופתיות לפני שנה בגיל 47 ולא מצאו אצלי בעיה בשמיעה. ובכל זאת, אני לא מצליח להבין בין MP3 ל FLAC או FLAC 24/96. בקשתי מאשתי עזרה במבחן AB ונכשלתי.
זה לא אומר שעברתי לשמוע MP3. אני עדיין מתעקש שכל הספריה שלי תהיה LOSSLESS באיכות CD מינימום. אבל לצערי, לא מצליח לשמוע הבדל.
אז אולי בגלל זה אני לא מבדיל בין כבלי חשמל, ומסתפק ברמקולים מדגם בינוני של פוקאל ומגבר DIY CLASS D.
למוח האנושי יש אפקט פסיכואקוסטי של מיסוך או סינון (התעלמות) מתדרים מוחלשים בסמוך לתדר דומיננטי אחר. על זמך עובדה זו פיתחו את עקרון הדחיסה של MP3. כאשר מקליטים פסנטר בתחום תדרים 200 ל 700 הרץ בעוצמה של 10- דציבל, וברקע יש נגן חלילית שמנגן בעוצמה 20- דציבל בתחום תדרים חופף או קרוב, המוח שלנו יתעלם או לא ישים לב לחלילית בגלל תופעת מיסוך.
אז למעשה, מי שתוען שהוא מצליח להבחין בין איכות MP3 192kbps לבין FLAC המקורי, למעשה תוען שהוא אינו עונה עקרון האבולוציה האנושית, מה שלא ייתכן כמובן.
אז אם אנשים לא מצליחים להבדים בין אודיו HD ל MP3, איך בדיוק הם מצליחים להבחין בהבדלים בין כבלי חשמל, או באפקט JITTER דיגיטאלי באודיו? משהו פעם ראה ספקטרום של קטע מוסיקאלי מקורי, ואותו הקטע לאחר שעבר דרך ערוץ תקשורת ספרתי שגרם לעיוותי JITTER? ההבדלים קטנים מיכולת האבחנה האנטומים של דיוק תזמונים של אותן שערות גילוי קול שיש לנו בתוך תעלת האוזן! שוב - מי ששומע הבדלים, כנראה לא משקר לעצמו ולא לאחרים. מי שמשקר זה המוח שלו שמשקר לו. רק מבחר עיוור יוכל להוכיח לו אחרת.
EB 1000,
עצתי לך,תישאר מהנדס בתחומך,ועשה חיל.
בתחביב שלנו,תתחבר יותר לרגש.
מניסיון,זה עובד.
נכון. וכשאתה מאמן את המוח שלך למשהו אחר, במשך שנים, הוא משתנה. אודיופיל מנוסה מאזין למוסיקה אחרת מאשר זה שמוכר לי פיתה עם פלאפל. זה משהו שמפתחים אותו. כמו שמהנדסים מפתחים יכולת להכניס את הידע האקדמאי שלהם לכל חור. בתחום האוכל הטבעוני המצוי משול למהנדס בפורום אודיו. או במילים אחרות, איך מגלים מהנדס אחד מבעד ל-1000 אודיופילים? לא צריך לגלות אותו, הוא כבר יצעק את זה.
קל מאוד להבחין בניהם. במערכות כמו שלי הפערים משמעותיים. לא צריך אפילו מבחן עיוור, ההבדל יקפוץ עלייך כמו גורילה מיוחמת.
אז זהו. האנשים שאתה מכיר לא מבחינים. הפתרון הוא לא להגיד שאין הבדל אם כי להחליף את החברים שלך. למה? כי אותם חברים משאירים אותך במקום. ואני הולך איתך יותר רחוק. לא רק שהבחנתי בין קבצים שונים בעבר, אם כי עשו לי מבחן עיוור על אותו קובץ בדיוק (רדבוק) כשאחד מנוגן מדיסק קשיח והשני מקומפקט דיסק. אותו קובץ בדיוק, בלי פילטרים, בלי שום כלום. נמשך למחשב, גודל הקובץ נותר כפי שהוא, אין אקולייזר ואין נעליים. נקי נקי.
בבקשה. יותר אמפירי מזה לא קיים.
http://www.dtown.co.il/forum/threads/אזני-הזהב-נמר-לוי.22771/
אז עכשיו שיש מישהו אחד שהבחין. האם אתה משתכנע שאדם מיומן יכול להבחין במה שאתה לא תבחין?
דבר שני. מסקרן אותי לדעת כיצד אתה מאזין למוסיקה, מה הסביבה האקוסטית שלך. אולי תכבד אותנו בתמונה של החלל שלך עם המערכת?
EB 1000,
אתה בכלל מצליח לשמוע ולהתענג ממוסיקה טובה,או שאתה בעיצומו של ניסוי אמפירי...
לא כל דבר צריך לפרק לגורמים,סינוסים ושאר ירקות.
מבין את היצר לחקור ולהבין,אבל אז,אתה מאבד את המימד האומנותי של המוסיקה וחווית השמיעה בכלל.
כן,אנחנו גם שומעים עם העניים,חלקנו מתרפקים על היסטוריית מותג,ודילר מועדף.
אז מה !
עיוותים יכולים ליצור הרמוניות,לא הכול נקבע ע״פ מדידה.
היה לי פאוור שפורפרתי של kr (קרונזילה),עם אחוז עיוות של מ״ק 77 צהלי.
אבל בחיבור לווילסון פאפי 8,היו הרמוניות ועדינות שסונוס פאבר יכלו להתקנא בהן.
ובכלל,מישהו היה מבקר בפיזה,לו היה ישר.
עצתי לך,תישאר מהנדס בתחומך,ועשה חיל.
בתחביב שלנו,תתחבר יותר לרגש.
מניסיון,זה עובד.
לטעון שבאולפנים מקצועיים לא נותנים דגש על הכבלים זו שטות גמורה מכיוון שההיפך הוא הנכון, באולפנים נותנים דגש גדול על סוג הכבלים ויש לייבלים שביחד עם ציון סוג המיקרופונים ומכשיר ההקלטה מציינים גם מה סוג הכבילה (https://www.channelclassics.com/catalogue/39719-Beethoven-Symphonies-Nos-1-5/)משהו מכיר את איתן וינר? הוא מהנדס חשמל בעוונותיו, אבל הוא מוסיקאי, מהנדס אולפני הקלטות, וגם מתכנן אולפני הקלטות. ממליץ לצפות בוידאו הזה שמדבר בדיוק על נושא השרשור - הבדלים בין מדידות להאזנה. הוא קורא תיגר על םול מגרואן מ PS AUDIO שתוען כמו רבים כאן, שלא הכל ניתן למדידה. הוא גם מסביר שאילו כבלי חשמל ולכל מיני TWEAKS שמוכרים לאודיפילים היו באמת אפקטיבים, אז מדוע אין בהם שימוש באולפני הקלטות? האם אודיפיל יודע משהו שמהנדס קול והחברה שמייצרת את ציוד לאולפנים לא יודעים? יש לו הרבה סרטונים בנושא בערוץ יוטיוב שלו, שכדאי לצפות. זה הסרטון שמתמקד במדידות:
אגב, גם ג'ין דלסאלה מייסד AUDIOHOLICS תוען את אותם התיענים לגבי אי שימוש בכל המוצרים הנלווים הללו בשוק המקצועי של אולפני הקלטות. הוא אומר, שבניגוד לחובבי מוסיקה שרק מאזינים, על אנשי מקצוע אי אפשר לעבוד, ולכן אין חברות כבלים אקזוטיים שמעיזות למכור מוצרים כאלו לאנשי מקצוע.
כמובן, גם וינר וגם דלסאלה נחשבים לאויבי הציבור בקרב האודיפילים.
חיזוק לדברים - אולפן הקלטות הוא מגרש אחר ושונה ממגרש ההאזנה בבית. עבודה של טכנאי הקלטה באולפן לא ברת השוואה להאזנה לתוצאת ההקלטה בבית.לטעון שבאולפנים מקצועיים לא נותנים דגש על הכבלים זו שטות גמורה מכיוון שההיפך הוא הנכון, באולפנים נותנים דגש גדול על סוג הכבלים ויש לייבלים שביחד עם ציון סוג המיקרופונים ומכשיר ההקלטה מציינים גם מה סוג הכבילה (https://www.channelclassics.com/catalogue/39719-Beethoven-Symphonies-Nos-1-5/)
וכמובן שתמיד יש דגש לחשמל נקי ואיכותי.
כנראה שמעולם לא בצעת בדיקות האודיו בעזרת ציוד מקצועי ובמקרה הטוב בדקת בעזרת תוכנות חובבניות.לפי המקור לעיל, רוב הנבדקים לא הצליחו להבחין גם ב 4% THD במוסיקה, אבל הצליחו להבחין ב 0.4% THD בטון סינוס טהור.
ראה תשובתי ל EB , ציוד AUDIO בודקים במכשירים רק בעזרת טונים...אתה מכיר את זה בעצמךאני מניח שאתה בדקת את עצמך עם טונים ואכן במקרה זה ניתן להבחין ב 0.5 אחוז עיוותים....יש הבדל עצום בין יכולת ההבחנה שלנו עם טונים ועם מוזיקה אמיתית- יכולת ההבחנה עם מוסיקה אמיתית פחותה בהרבה ומתקרבת למספרים שמתאר EB
רק הערונת ברשותך, ללא קשר לגוף הדיון העיקרי, השפעה פסיכולוגית אינה תלויה בשאלה אם הקופסה המנגנת היא שלך או לא, די בידיעה, מכאן שהאמירה " כמובן שאין לי פה איזה ענין פסיכולוגי כי לא אני השקעתי וגו'.. " נחרצת מדי. ומדגיש, אין כאן מסקנה אישית שלי לגבי הענין גופו, יותר לכיוון הלוגיקה המדריכה את הטוענים לאוטוסוגסטיה על ניגזרותיה.הינה סיפור.
אני לא מזכיר את שמו של של חבר הפורום בו מדובר מפני שבמפגשים בארבע עיניים אני לא יודע אם הוא רוצה או לא רוצה ש״אקשקש״ עליו, הוא כמובן יכול להוסיף פה אם בא לו.
לפני כמה שבועות קניתי וגם סיפרתי פה סטרימר יד 2 מאחד מחברי הפורום. מדובר Pioneer N 50A, שילמתי עליו 2,000 שח, בואו נניח שהוא שווה כפול מזה.
כשהגעתי לחבר הפיוניר היה מחובר למערכת, מערכת יקרה עם צליל משובח תענוג אמיתי. החבר שאל מה אני רוצה לשמוע וביקשתי את הקטע Duke’s Place בביצוע של ארמסטרונג ואלינגטון. ביצוע שאני אוהב בין השאר כי הם מבצעים אותו בצורה מאוד שמחה ועליזה.
שמענו את הקטע בפיוניר, היה מצויין, שמענו עוד קטעים וכמה תקליטים על הדרך, וכך החלטתי לקנות את הפיוניר כי היה לי ברור שב 2,000 שח אין לי מה לחפש טוב יותר.
לפני שהחבר ניתק את הפיוניר, הוא הציע לשמוע את הקטע בסטרימר החדש שלו שעולה עשרות אלפי שח.
בשניות הראשונות הוא אמר לי - זה נשמע אותו הדבר. לי לא. הפניתי תשומת ליבו לכך שכל העליצות והעליזות של הקטע באה לביטוי הרבה יותר טוב במכשיר היקר בהשוואה לפיוניר.
במילים אחרות, הסטרימר היקר העביר את המסר המוסיקלי הרבה הרבה יותר טוב מהפיוניר.
כמובן שאין לי פה איזה עניין פסיכולוגי כי לא אני השקעתי את הכסף בסטרימר היקר. גם אין פה עניין של השפעה חיצונית של חדר או אקוסטיקה כי הדבר היחיד שהוחלף זה המקור.
העברת המסר המוסיקלי באמצעות המערכת הוא לא מדיד. זו התרשמות של המאזין. כל אודיופיל נתקל בטח פעם אחת בחייו לפחות במערכת שבאופן מדיד נותנת הכל - נמוכים, ביניים, גבוהים, במה פנטסטית, רק מה לא נותנת? מוסיקה. הכל נמצא אבל מוסיקה אין.
נאחל הרבה בריאות ואושר למודדים ואנחנו נישאר אודיופילים.
אריה
בעברי בצבא הייתי טכנאי קשר והיינו מבצעים בדיקת עיוותים במכשירי קשר,
מכשיר קשר שיש לו פחות מ 5 אחוז היה נכשל בבחינה, ולא מדובר על מוזיקה, בעיוותים מעל הסף הזה זה גם דיבור הופך להיות לא מובן
EB 1000,
היה לי פאוור שפורפרתי של kr (קרונזילה),עם אחוז עיוות של מ״ק 77 צהלי.
רק הערונת ברשותך, ללא קשר לגוף הדיון העיקרי, השפעה פסיכולוגית אינה תלויה בשאלה אם הקופסה המנגנת היא שלך או לא, די בידיעה, מכאן שהאמירה " כמובן שאין לי פה איזה ענין פסיכולוגי כי לא אני השקעתי וגו'.. " נחרצת מדי. ומדגיש, אין כאן מסקנה אישית שלי לגבי הענין גופו, יותר לכיוון הלוגיקה המדריכה את הטוענים לאוטוסוגסטיה על ניגזרותיה.
קראת את מה רשמתי?? אמרתי, לאור העובדה שרוב האנשים לא מצליחים להבחין בעיותים הרמוניים מתחת ל 4% בגלל אפקט מיסוך פסיכואקוסטי, זה מעלה את השאלה, כיצד בדיוק הם מצליחים להבחין בהבדל בין MP3 בקצב גבוה ל FLAC או HD AUDIO? אני עברתי בדיקת שמיעה במסגרת סדרת בדיקות תקופתיות לפני שנה בגיל 47 ולא מצאו אצלי בעיה בשמיעה. ובכל זאת, אני לא מצליח להבין בין MP3 ל FLAC או FLAC 24/96. בקשתי מאשתי עזרה במבחן AB ונכשלתי.
זה לא אומר שעברתי לשמוע MP3. אני עדיין מתעקש שכל הספריה שלי תהיה LOSSLESS באיכות CD מינימום. אבל לצערי, לא מצליח לשמוע הבדל.
אז אולי בגלל זה אני לא מבדיל בין כבלי חשמל, ומסתפק ברמקולים מדגם בינוני של פוקאל ומגבר DIY CLASS D.