מצד שני BI-AMP אופטימלי, לא רלוונטי עבור 99% מהמקרים, לפחות כשמדובר בציוד ביתי ולא במערכות PA.
(אלא אם המשתמש מוציא משימוש את הקרוסאובר הפנימי של הרמקול)
נכון מאוד
בלי לעקוף את הקרוסאובר הפנימי של הרמקול, אי אפשר, אלא אם מדובר ברמקול שבו יש הפרדה מוחלטת בין נניח תחום תחתון לבין תחום מיד-היי, או רמקול עם קרוסאובר חיצוני.
האיזון/הרמוניה וכולי לעומת זאת גם אם מפצלים לשלוש הגברות ולא שתיים, גם אם הוא לא מושלם, (ומה כן מושלם ?) במבחן vfm יש לו היכולת לעקוף בהרבה הגברה אחת.
בנוסף, בהינתן האפשרות לשלוט על הכניסה של תחומי תדרים שונים בזמן ההאזנה, אם יש אלבום שמוקלט עם כמות בס מוגזמת מאוד או טרבל קודח ויש כאלו, אתה לא תישאר לשבת בכורסא ותגיד, לא נוגע, כי הסט-אפ באופטימום שלו. משנים קצת ואח״כ מחזירים לכיוון הקבוע.
בעיני זה מאפשר להנות יותר מהמוסיקה.
אישית ואני שומע הרבה, יוצא לי לשנות בערך פעם פעמיים בשבוע את עוצמת הפרה הפסיבי ששולט על התחום תחתון.
בכמה וכמה רמקולי על הקרוסאובר חיצוני ומוכן מראש לבי-אמפינג טרי-אמפינג ווזה לא נראה לי מקרי..
אפילו ה kef ls50 wireless , שנחשב לאחד הרמקולים המסחריים המוצלחים של השנים האחרונות vfm/tech מוגבר בפנים על ידי class a/b למיד-היי ו class d לתחום תחתון.
בעיני זה בעיקר פותח אפשרויות משמעותיות בהתאמת הסט-אפ לטעם שלנו. וכמובן להשיג את השליטה בתחום תחתון והעושר והקטיפתיות במיד והיי קריספי ומפורט.
אבל כן, ברור שמי שמחזיק הגברה + רמקולים ב 200k צפונה יכול להגיע גבוה מאוד בלי להתעסק עם זה
