לגבי מינגוס -- אני בטוח שלא הייתה לו מערכת אודיופילית של אז, וגם אם כן, מה שהוא שמע אז לא דומה למה שאנחנו שומעים היום מאותם LPs פיזיים, ואתה בכלל מתלונן על CDs שלא הייו קיימים אז ונשמעים שונה מאוד מה-LPs.אני שמח להיות באותה התחושה של Mingus ושל Hoffman, מעניין איזה מערכות היו להם.
כבר עניתי על זה:מה זה משנה מה הוא אומר?
עכשיו אחרי שקראתי את הראיון האנלוג ישמע פחות טוב?
ההחלטות שאתה מקבל לפי האוזן שלך הן לפי טעמך בלבד, ללא קשר למציאות.
מדובר על מי ששמע את המקור -- הצליל באולפן בעת ההקלטות שהוא עצמו עשה -- ואת התקליטים והדיסקים שהוא יצר לפיהן, והוא היחיד שיכול לשפוט בצורה המיטבית מה קרוב יותר למקור.
זה לא אומר שההשוואה שהוא עושה -- במיוחד השוואה של דיסקים מול הזיכרון של הצליל באולפן עשרות שנים קודם -- היא נכונה, אבל בכל זאת, מה שהוא אומר מעניין ובר תוקף לכשעצמו, במגבלות המובנות.
זה לא מחליף את הטעם שלך, זה יכול לתת תוספת ופרספקטיבה להתייחסות שלך ממקור חשוב, של מישהו שרגיש לסאונד ויודע איך להאזין שהייה שם.
זה לא שאנשים מתעקשים על RvG. הרוב המוחלט לא יודעים שהייה אדם כזה, ולא מתעניינים באותיות הקטנות של מי טכנאי ההקלטה. לחלקם הגדול כנראה לא איכפת במיוחד מהסאונד, אבל אם הסאונד הייה נורא, כנראה שיותר אנשים הייו מתלוננים.
מאודיופילים שומעים בעיקר שבחים, Blue Note נחשבים בין הטופ שייש, בטח מבחינה מוזיקלית וגם מבחינת הסאונד הדינאמי ועתיר הנוכחות, וגם בין האודיופילים רק למיעוט יחסית יש ציוד מנורתי או דווקא לקסמן.
בקיצור, אין מיתאם בין מה שאתה שומע לבין התמונה הכוללת. אז יש מצב שזה עניין של הטעם/רגישות הספציפיים שלך ו/או שזה משהו במערכת שלך.
למה שני פוסטים אותו דבר?מכיוון שאני בבידוד מרצון בבית הקשבתי לשני סי דים שהוקלטו ורומאסטרו ע"י RVG:
Joe Henderson Page one (84140) ו- Ike Quebec Blue & sentimental (93184) שניהם RVG edition.
איששתי שתי מסקנות: א. ההקלטות של RVG בעייתיות ודי מתאימות לתיאור של הופמן, יש המון טיפול מלאכותי ליצירת סוג של דרמה מעורבת באינטימיות שלי עושה כאב ראש אבל אני מבין את אלה שטענת שמאוהבים בסוג זה של הפקה.
ב. עקב סיבה א' יש משקל יותר מאשר עם דיסקים אחרים למרכיבי המערכת, שמע את הדיסקים האלה עם רמקולי פוקאל, מגבר על הצד הרזה וכבילה אנליטית וזה יעשה לך סדקים בציפוי של השיניים.
זה בטח בכמה פורמאטים: אחד ויניל 33, אחד ויניל 45, אחד SACD היברידי (=כולל CD), אחד קובץ DSD, אחד FLAC 24/96 ואחד FLAC 24/192.תודה על המחמאה.
לא הייתי קורא לזה גרסאות והאמת לא בטוח שפורמטים. ובשניה בכלל אין את 93184, כל זה גורם לי לחשוב שכן שיפרו בהוצאות אלו את ה RGV edition.
אז מה הפריע למינגוס בשעתו ואיך הוא אהב טכנאים אחרים בהנחה ששמע על אותה מערכת בביתו ?
אני בספק עם כלל היה למינגוס מערכת סטריאו בבית , אני מניח שמינגוס גיבש את דעתו בשטח (אולפני הקלטות) לגבי טכנאים ואני מניח שרפרנס שלו היה איך נשמע הצליל שלו ולא איך זה ישמע על מערכת בייתית...
אולי השימוש במילה מערכת לא היה במקום רק ניסיתי לחבר לימינו אנו.
מומחי הג'אז מוזמנים להסביר מדוע למינגוס לא היה say לגבי איך הוא ישמע בפיינל קאט, אם הוא אמר:
That's why I never go to him; he ruined my bass sound"