אקוסטיקה הסערה המושלמת שחולל אצלי דן נגר

[AK1]

הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ

תודה על הניקוד. אחרת לא הייתי יכול לקרוא את הנאמר.

ואין לי מושג מהו מקומו. כל מה שאני יודע מסתכם במה שהוא כתב, ואפילו לא התייחסתי למקומות הנוספים שמכילים דברים לא הגיוניים/נכונים.

 

[shushu]

גיין משתנה לא מבטיח התאמה למכשיר כזה או אחר.
צריך להסתכל בספסיפיקציה של המגבר לגבי רגישות כניסה (ביחידות של מתח, לא גיין שהוא מכפיל חסר יחידות). ה nad מקבל 4.5 וולט מקסימום לכן עדיין לא מתאים לטרינוב. אם הסטורם מוציא מתח מתאים אז ללא קשר ליכולות rc מתקדמות (שכנראה לשניהם יש) הוא יתאים יותר ל NAD מאשר הטרינוב.

הבחור רצה לקנות NAD ולא SPL, לא כולם חייבים לציית להגיון של מר קסנר.

חבל באמת שלא התיעץ עם קסנר קודם כמו שהציע ליבואנים לעשות...

 

[HDR]

גיין משתנה לא מבטיח התאמה למכשיר כזה או אחר.
צריך להסתכל בספסיפיקציה של המגבר לגבי רגישות כניסה (ביחידות של מתח, לא גיין שהוא מכפיל חסר יחידות). ה nad מקבל 4.5 וולט מקסימום לכן עדיין לא מתאים לטרינוב. אם הסטורם מוציא מתח מתאים אז ללא קשר ליכולות rc מתקדמות (שכנראה לשניהם יש) הוא יתאים יותר ל NAD מאשר הטרינוב.

נראה לי קצת מורכב כל ההתאמות האלה, אחליף בהזדמנות את המגברים שלי למגברים של טרינוב ואז אין טעיות פה...יש Gain ויש Vrms...קשה ממש לקלוע בול

 

[AK1]

אני לא 100% בטוח, אבל נראה לי שה-gain בכלל לא במשחק ההתאמות.

מה שצריך להתאים, להבנתי, הוא מתח היציאה של המקור (כאן של Altitude 16 של טרינוב, 18dBu+) לרגישות הכניסה של המגבר.
שלא במפתיע, רגישות הכניסה של המגבר Amplitude 16 של טרינוב היא... 18dBu+

הגיין של מגבר רק אומר עד כמה הפלט בצד של הרמקולים יהיה חזק כשמגיעים בכניסה למתח הנתון כ"רגישות כניסה", ולא אומר כלום על ההתאמה החשמלית.

 

[shushu]

חןשב שפעם כתבתי על זה
שיהיה קצת זמן אכתוב פוסט בנושא
בתכלס לקצר, תבדוק מה המתח המקסימלי שהמגבר שלך מסוגל לקבל בכניסה (פרמטר רגישות כניסה או sensitivity ב spec של המגבר).

זהו המתח המקסימלי (נמדד ב volt) שהמגבר מסוגל לקבל בכניסה ללא קליפינג. אם המתח של הטרינוב (או הדאק או כל מכשיר שמחובר אליו) משמעותית גבוה יותר, כדי שלא יתבצע קליפינג אתה צריך לעבוד בחלק הנמוך של הווליום הדיגיטלי מה שלא מומלץ במיוחד (תקבל את אותה גרעיניות וארטיפקטים כמו שרן לוי תיאר בהרחבה).

אם בא לך, אתה יכול לשלוח לי לפרטי את רכיבי המערכת אבדוק בשבילך

(עניתי ל HDR)

 

[AK1]

הבחור רצה לקנות NAD ולא SPL

מממ... לא בדיוק:

מבין שצריך להחליף מגברי הספק סטריאו או מונו, ובדחיפות - CH פרסיז׳ן מעולים, עם גיין משתנה שמתאים טוטאלית וטונאלית לכל קדם מגבר סטריאו או פרוססור רב ערוצי. אבל המחיר כבד - החל מכארבעים אלף אירו. הפעם סורק וחוקר ברצינות ומאתר מועמדים מתאימים בודדים אחרים עם גיין משתנה: מגבר הספק דו ערוצי של פאראסאונד, מנסה להגיע ליבואן מקומי, לא מצליח ועובר הלאה. מגברי הספק דו ערוציים של אקיופייז - יש להם 4 רמות קבועות של גיין משתנה, אבל אף אחת מהארבע לא תואמת לגיין היציאה של הטרינוב ואז נמצאה האבידה האודיופילית - מגבר הספק דו ערוצי דיגיטלי היברידי של NAD דגם M23 בעל שלוש רמות קבועות של גיין כניסה משתנה שאחת מהן (4.5 וולט) תואמת, אחרי בדיקות והתייעצויות רבות עם דן נגר, לגיין היציאה של הטרינוב, וגם הפלא ופלא, לגיין היציאה של הפרוססור מתוצרת סטורם שמייבא דן נגר, אבל לא נקדים את המאוחר.

ה"בחור" רצה להחליף מגברי הספק סטריאו או מונו, עם גיין משתנה, לא ספציפית NAD.

היו לו כמה מועמדים עדיפים מבחינתו, החל ב-CH, שהיו יקרים מדי, פאראסאונד שלא הגיע ליבואן שלו, אקיופייז שהגיינים שלו לא מתאימים, ורק אז הגיע ל-NAD.

וזאת אחרי ששמע SPL שהפיק אצל רן מויאל תוצאות מצויינות עם הטרינוב, ושיש לו גיין משתנה, אם כי, כאמור, כנראה לא הגיין הוא הפרמטר המעניין, כך שגם הקטע הזה של המסע לא נראה לי הגיוני.

לא כולם חייבים לציית להגיון של מר קסנר.

אף אחד לא חייב לציית להיגיון שלי, או לכל דבר אחר שמגיע ממני.

 

[shushu]

יופי

 

[רן לוי]

אכן דן ענק.



אז למה לא לסתום את הנישה?



טוב שהבנת שהבעיה לא בטרינוב ו/או בכיולים והמכיילים ששכרת את שירותיהם, אלא באי התאמה חשמלית, ושאפשר לקבל מטרינוב סופר-תוצאות גם במוזיקה קלאסית.



לא המסקנה ההגיונית. היה עדיף כן לקנות טרינוב, אבל דווקא מגברי הספק אחרים, שכן מתאימים חשמלית.



יפה, אחרי שכבר הגעת למסקנה ההגיונית האמורה, שכחת שאחד מהמתמודדים שרן בחן אותם היה מונובלוקים של SPL עם גיין משתנה, אותם מביא דן נגר, מדוע לא לרכוש אותם?



כמה חוסר היגיון במשפט אחד!

• טרינוב כבר היה לך, רק בלתי מכוייל
• יכולת להיעזר בידידך רן מויאל, שכבר הפך למומחה ברמה בינלאומית, לכיול הטרינוב
• יכולת לקבל בהשאלה סטורם וכיול עבורו באדיבות דן נגר

אז זה בכלל לא הייה צריך להיות או/או, אלא להיפך, גם וגם:

הכי הגיוני הייה להביא את הטרינוב למקסימום, את הסטורם למקסימום, להשוות, ולבחור את מה שמתאים לך יותר!


אבל עם כל חוסר ההיגיון בדרך, העיקר הוא שאתה מרוצה.
אין לי ספק שדן הפיק תוצאות מעולות.

תודה לעמיר קסנר ולשאר המברכים האחרים. שימחתם אותי מאוד.
1. למה לא לסתום את הנישה? אחד סובל מחרדת טיסות, שני סובל מחרדת ג׳וקים, אני סובל מחרדת שיפוצים.
ויעידו על כך רן מויאל, ידידו משה קיפר, והיבואנים אורי יפה ודן נגר ששמעו אותי מדבר על כך בפתיחות רבה מאז אוגוסט 2021.

2. בקשר לקניית הפרוססור של טרינוב, הוא הוזמן על ידי בספטמבר 2019 כאשר שני המונובלוקים המדוברים כבר תפקדו במערכת שלי מיולי 2019, חודשיים קודם לכן. וכאמור עד תחילת 2022 לא ידעתי שהמקור לחוסר שביעות הרצון הקלאסית הוא אי ההתאמה בגיין בין הטרינוב למונובלוקים. איך אתה רוצה שאני אקבל החלטה מושכלת ב-2019 כשגיליתי את מקור הבעייה רק ב-2022? אשמח אם תוכל להשאיל לי מכונת זמן.

3. לא שכחתי את המונובלוקים של SPL דגם M1000. אפילו הוזמנתי בידי רן מויאל להקשיב להם במערכת שלו בעת הסשן שערך להם. רק מה, באותם שלושה שבועות בתחילת מרץ 2022 חליתי, כמו רבים וטובים, בקורונה, ואפילו די קשה. זה לא מנע ממני להמשיך לשקול את רכישתם, אבל החלטתי שלא.

יש כמה סיבות לכך -
כפתור גיין הכניסה המשתנה ב-SPL מתפקד רק עד מינוס 20.5dbu ואילו גיין היציאה של הפרוססור של טרינוב או הפרוססור של סטורם הוא 18dbu. ועוד - בשלב מסויים החלטתי שארכוש שני מגברי הספק סטריאו זהים עבור זוג הקדמיים וזוג האחוריים. ה-SPL הספציפיים שבחן רן מויאל הם מונובלוקים ואין לי מקום על הסטנדים ל-4 מגברי הספק (שני זוגות של מונובלוקים). ונכון, יש ל-SPL גם גירסת מגבר הספק סטריאו, אבל רן מויאל לא בחן אותה. כאשר שאלתי את דן נגר באפריל 2022 הוא אמר שמגבר-ההספק סטריאו דגם S1200 לא נמצא (באותו שלב) במלאי של החברה הגרמנית ואין צפי אספקה.

4. אתה טוען שפעלתי בחוסר הגיון כאשר יכולתי להיעזר בידידי רן מויאל לכיול הטרינוב, ויכולתי לקבל בהשאלה סטורם וכיול עבורו באדיבות דן נגר ואז יכולתי לערוך השוואה ביניהם ולבחור את מה שמתאים לי יותר. דרך הפעולה שלי היתה הגיונית לא פחות - החלטתי שאני לא רוצה להיעזר יותר במכיילים מחו״ל לכיול הטרינוב, ומכיוון שאין בישראל מכייל מקצועי שעובד תמורת תשלום ושמתמחה בטרינוב הענקתי הזדמנות למכייל ישראלי שזהו מקצועו וזהו עיסוקו אבל הוא מתמחה דווקא בסטורם. האיש, דן נגר, לקח את ההזדמנות בשתי ידיים והותיר אותי מרוצה ומשתאה מהתוצאות המעולות שהפיק אצלי בסלון באותה הדגמה, שרק בעקבותיה רכשתי כאמור את הסטורם.

 

[Cloudy]

אני קורא את השרשור הזה ושרשור נוסף ויחד עם הפליאה, ההתלהבות והשמחה בחלקם של החברים שהצליחו לשפר, אני מבין שיש פה שני טרינובים שמחפשים בית חדש

 

[moshem74]

אף אחד לא יודע להתעסק עם המכשירים האלה ברמת כיול גבוה פה בגלל זה טרינוב הפך לתהילת עולם שחולפת, היה באופנה, כעת יצא מהאופנה, ונכנס מפלצת חדשה. מצד שני, אם בזה לא נתעסק אז במה כן ... ?! מאחל לכם הנאה רבת שנים סיפוק רב וכמובן איכות על חלל כיאה למוצרים ברמות הנ"ל. למה אין אף תמונה של משהו בכל השרשור הזה: תהליך\השוואות\העמדות\ חדש מול ישן, מסכי כיול אינסופיים וכו ... תעלו קצת פורנו ...

 

[רן לוי]

אני קורא את השרשור הזה ושרשור נוסף ויחד עם הפליאה, ההתלהבות והשמחה בחלקם של החברים שהצליחו לשפר, אני מבין שיש פה שני טרינובים שמחפשים בית חדש

הטרינוב שלי נמכר בנובמבר 2022, ולאחר תשעה ימים לא קלים, בלי מערכת בכלל, הותקן הסטורם והגיעה הסערה המושלמת.

 

[רן לוי]

פוסט מרתק. תודה רבה רן ושמח שהגעת ליעד.
נקודה צדדית- לא הבנתי מה זה מגבר דיגיטלי. אתה מתכוון ל- class D?

תודה על הברכות, ושמח שנפגשנו לפני כשנה אצל רן מויאל. בליבו של כל אחד משני מגברי ההספק-סטריאו של NAD דגם M23 נמצא מודול הגברה דיגיטלי-היברידי (כך הם מכנים זאת) של חברת פיוריפיי מדנמרק. לטכנולוגיה הנוכחית של פיוריפיי שהוצגה בתערוכת מינכן עוד ב-2019 קוראים ״פיוריפיי אייגנטאקט״. היא נמצאת במוצרים נוספים של NAD מסדרת מאסטרס׳ כמו מערכת אול אין וואן דגם M33, מגבר הספק רב ערוצי דגם M28 וגם בכמה מוצרים מסדרת קלאסיק הזולה יותר, כמו מגבר ההספק הסטריאופוני C298. ואגב, מגבר ההספק הסטריאופוני M23 הוא המוצר האחרון מסדרת מאסטרס׳ שיצא לשוק, בתחילת 2022. שאר המוצרים הושקו עוד קודם, כבר במהלך 2020-2021.

חברת פיוריפיי, שהיא חברת בת של NAD, מציעה את מודולי ההגברה הדיגיטלית-היברידית בטכנולוגיית ״אייגנטאקט״ גם ליצרנים אחרים, באתר שלהם יש פירוט של כמה סוגי מודולים, בהספקים ובמחירים שונים.

 

[hm68]

בינגו
אם בא לך לפרט בנושא זה יתרום

הפרה שלי הוא עם 6db gain המגבר הוא עם 12.8db gain מינימום, לדעתכם זו התאמה או צריך לעשות משהו? אם כן מה?

 

[RB68]

תודה על הברכות, ושמח שנפגשנו לפני כשנה אצל רן מויאל. בליבו של כל אחד משני מגברי ההספק-סטריאו של NAD דגם M23 נמצא מודול הגברה דיגיטלי-היברידי (כך הם מכנים זאת) של חברת פיוריפיי מדנמרק. לטכנולוגיה הנוכחית של פיוריפיי שהוצגה בתערוכת מינכן עוד ב-2019 קוראים ״פיוריפיי אייגנטאקט״. היא נמצאת במוצרים נוספים של NAD מסדרת מאסטרס׳ כמו מערכת אול אין וואן דגם M33, מגבר הספק רב ערוצי דגם M28 וגם בכמה מוצרים מסדרת קלאסיק הזולה יותר, כמו מגבר ההספק הסטריאופוני C298. ואגב, מגבר ההספק הסטריאופוני M23 הוא המוצר האחרון מסדרת מאסטרס׳ שיצא לשוק, בתחילת 2022. שאר המוצרים הושקו עוד קודם, כבר במהלך 2020-2021.

חברת פיוריפיי, שהיא חברת בת של NAD, מציעה את מודולי ההגברה הדיגיטלית-היברידית בטכנולוגיית ״אייגנטאקט״ גם ליצרנים אחרים, באתר שלהם יש פירוט של כמה סוגי מודולים, בהספקים ובמחירים שונים.

היי רן,
תודה על הפוסט המאלף! מקפל בתוכו לקחים חשובים.
הידע של דן זה משהו - בחוסר אחריות אופייני אני מציק לו בקביעות שהוא צריך לפתח מוצרים בעצמו (האם-אמא של ה-rabbit holes ).

הערה קטנה - Purifi אינה חברת בת של NAD (למיטב ידיעתי) אלא חברה עצמאית. בעבר, קבוצת האחזקות של פיטר לינגדורף (אחד הבעלים של פיוריפי) הייתה דווקא הבעלים של NAD... השת"פ ביניהן בהחלט משמעותי ומן הסתם יכול להוביל לכל מני תרחישים.

בלי קשר, חברה מדהימה עם צוות פנטסטי (ברונו המלך וקליברים נוספים), בטופ של טכנולוגיית class-D, עד כדי תהייה אם הגברת אודיו הינה "בעייה שנפתרה" (מי שבא לו להתרעם על המשפט המעט פרובוקטיבי - אנא, בפוסט נפרד - יכול להיות מעניין).

ועוד משהו קטן, כי זה חוזר שוב ושוב - הגברת class D אינה דיגיטלית: סיגנל/מידע דיגיטלי מיוצג ע"י מספר סופי של ערכים, בניגוד לסיגנל אנלוגי שיכול (בתוך טווח) להשתנות ברציפות (אינסוף ערכים). בclass D הסיגנל מומר לPWM (מודולציה, לא דגימה מלאה) והרציפות נשמרת.
אי אפשר בלי לסבך קצת - מיעוט ממגברי ה-D ניתב את מידע הPCM (שהוא אכן דיגיטלי) ישירות לשלב ה-PWM במגבר כדי לחסוך המרה מיותרת. אמנם המילה "היברידי" הולמת פה אך בד"כ קראו לזה Direct-Digital - הטאקט מילניום היה כזה, חלק מדגמי ניופורס וגם נאד (390DD). אני לא סגור למה בדיוק נאד מתכוונים בהווה כשהם כותבים hybrid בקטע שנראה בעיקר שיווקי. בכל אופן, המודולים של פיוריפי, hypex, pascal, icepower ועוד, עובדים אנלוגית, לפחות באינטגרציית ברירת המחדל.

שוב תודה - כל הכבוד על "פתיחת הקימונו" - משהו שקשה לרובנו.
רועי

 

[exupgh12]

אכן דן ענק.



אז למה לא לסתום את הנישה?

מה שנראה הגיוני עבורך לא חייב להיות הגיוני או מקובל על אחר.

טוב שהבנת שהבעיה לא בטרינוב ו/או בכיולים והמכיילים ששכרת את שירותיהם, אלא באי התאמה חשמלית, ושאפשר לקבל מטרינוב סופר-תוצאות גם במוזיקה קלאסית.

מוצר ללא שירות טוב, במקרה זה מכייל שלא יודע להבחין חוסר התאמה במוצרים ופוטר את הדברים במוזיקה נשמעת כך וכך, הופך ללא רלוונטי, לפחות עבורי.

לא המסקנה ההגיונית. היה עדיף כן לקנות טרינוב, אבל דווקא מגברי הספק אחרים, שכן מתאימים חשמלית.

שוב, אתה מתעלם מהתמיכה במוצר, תמיד עדיף לעבוד עם מוצרים שמקבלים תמיכה טובה בארץ ללא צורך להישען על גורמים בחו״ל .
בעיני לפחות הגישה שלך בלתי הגיונית.

יפה, אחרי שכבר הגעת למסקנה ההגיונית האמורה, שכחת שאחד מהמתמודדים שרן בחן אותם היה מונובלוקים של SPL עם גיין משתנה, אותם מביא דן נגר, מדוע לא לרכוש אותם?

אותה שאלה אפשר לשאול על בערך עוד 999 מגברים אחרים …
זו הבחירה של רן, לפחות עד לסיום ההפיכה המשפטית אנו חיים בדמוקרטיה בה הבחירה חופשית.
לך תדע, אולי הצבע של ה spl לא התאים לריבות בבית….

כמה חוסר היגיון במשפט אחד!

• טרינוב כבר היה לך, רק בלתי מכוייל
• יכולת להיעזר בידידך רן מויאל, שכבר הפך למומחה ברמה בינלאומית, לכיול הטרינוב
• יכולת לקבל בהשאלה סטורם וכיול עבורו באדיבות דן נגר

אז זה בכלל לא הייה צריך להיות או/או, אלא להיפך, גם וגם:

הכי הגיוני הייה להביא את הטרינוב למקסימום, את הסטורם למקסימום, להשוות, ולבחור את מה שמתאים לך יותר!


אבל עם כל חוסר ההיגיון בדרך, העיקר הוא שאתה מרוצה.
אין לי ספק שדן הפיק תוצאות מעולות.

תמיכה ידידי, שום מוצר לא שווא בלי תמיכה נורמלית בארץ.

 

[DavidGil]

תודה על הברכות, ושמח שנפגשנו לפני כשנה אצל רן מויאל. בליבו של כל אחד משני מגברי ההספק-סטריאו של NAD דגם M23 נמצא מודול הגברה דיגיטלי-היברידי (כך הם מכנים זאת) של חברת פיוריפיי מדנמרק. לטכנולוגיה הנוכחית של פיוריפיי שהוצגה בתערוכת מינכן עוד ב-2019 קוראים ״פיוריפיי אייגנטאקט״. היא נמצאת במוצרים נוספים של NAD מסדרת מאסטרס׳ כמו מערכת אול אין וואן דגם M33, מגבר הספק רב ערוצי דגם M28 וגם בכמה מוצרים מסדרת קלאסיק הזולה יותר, כמו מגבר ההספק הסטריאופוני C298. ואגב, מגבר ההספק הסטריאופוני M23 הוא המוצר האחרון מסדרת מאסטרס׳ שיצא לשוק, בתחילת 2022. שאר המוצרים הושקו עוד קודם, כבר במהלך 2020-2021.

חברת פיוריפיי, שהיא חברת בת של NAD, מציעה את מודולי ההגברה הדיגיטלית-היברידית בטכנולוגיית ״אייגנטאקט״ גם ליצרנים אחרים, באתר שלהם יש פירוט של כמה סוגי מודולים, בהספקים ובמחירים שונים.

רן, זוכר את פגישתנו. שמח מאוד שהצלחת וה- NAD שלך אכן מעניין מאוד. מגבר D קלאס מעולה ובמחיר שפוי.
תהנה הרבה
דרך אגב, ה-D של הקלאס לא מציין דיגיטל אלא סתם אות סידורית במניין הקלאסים.
(רועי הרחיב בפוסט מעלי).

 

[רן לוי]

היי רן,
תודה על הפוסט המאלף! מקפל בתוכו לקחים חשובים.
הידע של דן זה משהו - בחוסר אחריות אופייני אני מציק לו בקביעות שהוא צריך לפתח מוצרים בעצמו (האם-אמא של ה-rabbit holes ).

הערה קטנה - Purifi אינה חברת בת של NAD (למיטב ידיעתי) אלא חברה עצמאית. בעבר, קבוצת האחזקות של פיטר לינגדורף (אחד הבעלים של פיוריפי) הייתה דווקא הבעלים של NAD... השת"פ ביניהן בהחלט משמעותי ומן הסתם יכול להוביל לכל מני תרחישים.

בלי קשר, חברה מדהימה עם צוות פנטסטי (ברונו המלך וקליברים נוספים), בטופ של טכנולוגיית class-D, עד כדי תהייה אם הגברת אודיו הינה "בעייה שנפתרה" (מי שבא לו להתרעם על המשפט המעט פרובוקטיבי - אנא, בפוסט נפרד - יכול להיות מעניין).

ועוד משהו קטן, כי זה חוזר שוב ושוב - הגברת class D אינה דיגיטלית: סיגנל/מידע דיגיטלי מיוצג ע"י מספר סופי של ערכים, בניגוד לסיגנל אנלוגי שיכול (בתוך טווח) להשתנות ברציפות (אינסוף ערכים). בclass D הסיגנל מומר לPWM (מודולציה, לא דגימה מלאה) והרציפות נשמרת.
אי אפשר בלי לסבך קצת - מיעוט ממגברי ה-D ניתב את מידע הPCM (שהוא אכן דיגיטלי) ישירות לשלב ה-PWM במגבר כדי לחסוך המרה מיותרת. אמנם המילה "היברידי" הולמת פה אך בד"כ קראו לזה Direct-Digital - הטאקט מילניום היה כזה, חלק מדגמי ניופורס וגם נאד (390DD). אני לא סגור למה בדיוק נאד מתכוונים בהווה כשהם כותבים hybrid בקטע שנראה בעיקר שיווקי. בכל אופן, המודולים של פיוריפי, hypex, pascal, icepower ועוד, עובדים אנלוגית, לפחות באינטגרציית ברירת המחדל.

שוב תודה - כל הכבוד על "פתיחת הקימונו" - משהו שקשה לרובנו.
רועי

רן, זוכר את פגישתנו. שמח מאוד שהצלחת וה- NAD שלך אכן מעניין מאוד. מגבר D קלאס מעולה ובמחיר שפוי.
תהנה הרבה
דרך אגב, ה-D של הקלאס לא מציין דיגיטל אלא סתם אות סידורית במניין הקלאסים.
(רועי הרחיב בפוסט מעלי).

תודה לרועי ולדיויד על ההסבר המאלף. רק נשגב מבינתי מדוע NAD מכנים את הטכנולוגיה הזו דיגיטל-הייבריד, אם המגברים שלהם הפועלים עם מודולים של פיוריפיי אייגנטאקט אינם מגברים דיגיטליים? זה נראה לי מוזר, כי כפי שרועי ציין וגם בשיחות עם אלדר דיברנו על כך השימוש במינוח ״דיגיטלי״ בהגברה עדיין מרחיק, ולדעתי לא בצדק, ממש לא בצדק, קהל מסויים של אודיופילים ששופטים מגברים דיגיטליים על סמך דיעות קדומות ומוקדמות שהתקבעו אצלם כבר לפני שנים רבות. גם אני הייתי כזה - מ-2000 עד 2011 שמעתי במסגרת עבודתי דאז המון מגברים דיגיטליים של טאקט, בל קאנטו, ג׳ף רולנד, קמברידג׳ אודיו, ארקאם ויצרנים רבים אחרים וכולם עוררו בי רתיעה עזה משום שהפקת תדרי המיד שלהם תמיד לקתה באותו עשור קדום בחסר - המיד היה חסר נשמה ו״אוויר״, עקר, ממש לא מוסיקלי. לפני כחמש שנים רכשה ידידה טובה בהמלצתי מגבר דיגיטלי קלאס G של ארקאם מדגם A39 ובפעם הראשונה התרשמתי שבמערכת לא אודיופילית למהדרין (עם רמקולי דובל פלאנטס שאני מאוד אוהב כבר שנים ארוכות) הצליל מאוד יפה, גם במיד. אבל את ״המכה״ הדיגיטלית חטפתי באוזניים במאי 2021. אז ביקרתי פעמיים בסלון תל אביבי ושמעתי את המערכת הטוטאלית ביותר ששמעתי אי פעם בישראל, כולל במיד, כולל בבאס, כולל בגבוהים ובעיקר בהולוגרמה המדהימה שאין כמותה - המערכת של אלדר שמואלי (שניצל) ובמרכזה אז שני מונובלוקי הספק דיגיטליים של חברת אנת׳אם דגם כמדומני M1000. יצאתי המום מאלדר וטבעתי את המונח ״הטוטאליות גוברת על הטונאליות״.

 

[RanMoyal]

וואוו, כמה פעמים מוזכר השם שלי בפוסט אחד..

ראשית והכי חשוב ברכות לרן לוי שעשה את המהלך הזה כבר לפני חודשים רבים ובחר לשתף את זה בתזמון הנוכחי.

שנית, זה אכן נכון שרן ואני מכירים כבר למעלה מ 20 שנה ורן נעזר בי לא מעט בכל הקשור להחלטות וביצועים הנוגעים להחלפות ושינויים הקשורים למערכת שלו ואני עוזר ומייעץ בשמחה.

כפי שרן ציין ובצדק, הסתמכות על אנשי מקצוע מחו"ל, מקצועיים ככל שיהיו, הם עניין בעייתי ולכן החלטתי, כבר לפני כ-שנתיים, לצלול לסיפור הזה שנקרא Trinnov, אשר כולל בתוכו העמקה לא רק למליון האופציות הקשורות עם המכשיר, אלא בכלל צלילה עמוקה לתחום הרחב הזה שנקרא אודיו ואקוסטיקה בפרט.

מדובר בתחום מרתק המהווה את הבסיס לכל התחביב הזה.

כפועל יוצא מהשקעה עצומה זו, הצלחתי להשיג תוצאות שונות ובעיקר יוצאות דופן, עם המכשיר שהיה בזמנו ברשותי, וכמובן עם המכשיר החדש ה-

Trinnov Altitude 32.

...אבל, זה גם הביא איתו דבר נוסף:

לא מעט בעלי Trinnov בישראל (ויש הרבה מאוד כאלה ונוספים להם עוד ועוד...)
אשר נחשפו לידע שלי במכשיר, פונים אליי בבקשה חברית לעזרה, על מנת לשפר אצלם את המצב הקיים.

(*חשוב מאוד לציין כי היבואן המקומי מעניק שירותי כיול למכשיר ואף פתרונות שונים מרחוק*)

לרובם אני משתדל להענות בחיוב, כמובן תלוי תקופה ותלוי בלו"ז הצפוף שלי.

לפעמים זה לא פשוט להענות לבקשות עזרה הקשורות בכלל לתחביב, כל זה בין עבודה תובענית למשפחה, אבל אני משתדל לעשות זאת באהבה ובשמחה.

לגופם של דברים, רן ואני תכננו כי אגיע אליו לירושלים ואעזור לו בכיול הטרינוב שלו, אשר למעשה לא כויל כלל עבור המוצרים החדשים שהוא רכש ולכן לא היה ניתן כלל להקשיב למכשיר כמו שצריך.

במצב דברים כאמור חשוב להבין כי אסור בתכלית האיסור להפעיל את המכשיר עצמו היות ומדובר במצב "שבור" לחלוטין ויש להפעילו כפרה בלבד לכל היותר ובוודאי לא להשוות אותו למוצרים אחרים.

הכיול התעכב במשך חודשים ארוכים מאוד היות ורן עצמו החליט לדחות אותו שוב ושוב ושוב גם בשל שיקולים אישיים וגם בשל רצונו לבצע ברייק אין לכל המוצרים החדשים שהוא רכש.

ברמה האישית, אני בהחלט מבין את השיקול והרצון של רן לשלם לאיש מקצוע, מאשר להיות תלוי בחבר, שעושה זאת מתוך רצון טוב ובלו"ז מוגבל.

כל שנותר לי הוא לאחל לרן בהצלחה והנאה מרובה.

רן

 

[RB68]

תודה לרועי ולדיויד על ההסבר המאלף. רק נשגב מבינתי מדוע NAD מכנים את הטכנולוגיה הזו דיגיטל-הייבריד, אם המגברים שלהם הפועלים עם מודולים של פיוריפיי אייגנטאקט אינם מגברים דיגיטליים? זה נראה לי מוזר, כי כפי שרועי ציין וגם בשיחות עם אלדר דיברנו על כך השימוש במינוח ״דיגיטלי״ בהגברה עדיין מרחיק, ולדעתי לא בצדק, ממש לא בצדק, קהל מסויים של אודיופילים ששופטים מגברים דיגיטליים על סמך דיעות קדומות ומוקדמות שהתקבעו אצלם כבר לפני שנים רבות. גם אני הייתי כזה - מ-2000 עד 2011 שמעתי במסגרת עבודתי דאז המון מגברים דיגיטליים של טאקט, בל קאנטו, ג׳ף רולנד, קמברידג׳ אודיו, ארקאם ויצרנים רבים אחרים וכולם עוררו בי רתיעה עזה משום שהפקת תדרי המיד שלהם תמיד לקתה באותו עשור קדום בחסר - המיד היה חסר נשמה ו״אוויר״, עקר, ממש לא מוסיקלי. לפני כחמש שנים רכשה ידידה טובה בהמלצתי מגבר דיגיטלי קלאס G של ארקאם מדגם A39 ובפעם הראשונה התרשמתי שבמערכת לא אודיופילית למהדרין (עם רמקולי דובל פלאנטס שאני מאוד אוהב כבר שנים ארוכות) הצליל מאוד יפה, גם במיד. אבל את ״המכה״ הדיגיטלית חטפתי באוזניים במאי 2021. אז ביקרתי פעמיים בסלון תל אביבי ושמעתי את המערכת הטוטאלית ביותר ששמעתי אי פעם בישראל, כולל במיד, כולל בבאס, כולל בגבוהים ובעיקר בהולוגרמה המדהימה שאין כמותה - המערכת של אלדר שמואלי (שניצל) ובמרכזה אז שני מונובלוקי הספק דיגיטליים של חברת אנת׳אם דגם כמדומני M1000. יצאתי המום מאלדר וטבעתי את המונח ״הטוטאליות גוברת על הטונאליות״.

נשגב מבינתי למה בדיוק, יתכן שהם רוצים לרכך את הדיגיטליות ה"מאיימת", יתכן שכהמשך למה שיושם ב390DD, יתכן שכחלק משינוי כיוון עקרוני יותר, בו מרכז הכובד של תפקודי ה-pre, בכלל זה בחירת מקורות, עובר לשיטתם (ולשיטת רבים וטובים אחרים) אל הדומיין הדיגיטלי. יש הגיון רב בגישה הזו במיוחד כאשר עבודת הקודש של הRC מתבצעת דיגיטלית וה-appeal של זה מתחיל לקסום גם למשתמשי אנלוג - כל הכניסות דיגיטליות או נדגמות לדיגיטל. אם ה-pre הופך לסוג של hub, אולי זה הופך את הpower ל"היברידי"...

בכל אופן, יש לא מעט חברות שאימצו את חוסר הדיוק וקוראות לקלאס D "דיגיטלי" אבל זו רק תוצאה של העיקרון השיווקי (האפקטיבי אך מעט מאוס) של להשתמש במינוח שכבר השתרש ושילך הדיוק לעזאזל.

מקצת חברות ההי אנד כבר שם - MBL למשל (שקשה להאשים אותם בעממיות), עושים את זה בלי להתנצל בליין האמצעי שלהם.

ב-Class-G אגב, שגם הוא אינו דיגיטלי, הטכנולוגיה שונה לגמרי: מדובר בטייק יעיל יותר (אנרגטית) על קלאס AB כאשר ההזנה (voltage rails) ממותגת בין ספקים במתחים שונים ע"פ הצורך. המשותף היחיד פה עם קלאס D הוא שמהירות המיתוג "קוראת" לשימוש בסיליקון מודרני. יש גם קלאס H עם רעיון דומה רק שוולטאג' ההזנה משתנה באופן אנלוגי-רציף.

"הטוטאליות גוברת על הטונאליות" זה משפט קטלני , אבל לא באמת צריך לוותר ולו על שמץ מהטונאליות, לפחות ככל האמור בהגברה מודרנית (שהותאמה כראוי, כמובן) - הקרב על הטונאליות יתמקד ברמקול-חדר ומשוגותיו.
סופ"ש נפלא,
רועי

 

[רן לוי]

וואוו, כמה פעמים מוזכר השם שלי בפוסט אחד..

ראשית והכי חשוב ברכות לרן לוי שעשה את המהלך הזה כבר לפני חודשים רבים ובחר לשתף את זה בתזמון הנוכחי.

שנית, זה אכן נכון שרן ואני מכירים כבר למעלה מ 20 שנה ורן נעזר בי לא מעט בכל הקשור להחלטות וביצועים הנוגעים להחלפות ושינויים הקשורים למערכת שלו ואני עוזר ומייעץ בשמחה.

כפי שרן ציין ובצדק, הסתמכות על אנשי מקצוע מחו"ל, מקצועיים ככל שיהיו, הם עניין בעייתי ולכן החלטתי, כבר לפני כ-שנתיים, לצלול לסיפור הזה שנקרא Trinnov, אשר כולל בתוכו העמקה לא רק למליון האופציות הקשורות עם המכשיר, אלא בכלל צלילה עמוקה לתחום הרחב הזה שנקרא אודיו ואקוסטיקה בפרט.

מדובר בתחום מרתק המהווה את הבסיס לכל התחביב הזה.

כפועל יוצא מהשקעה עצומה זו, הצלחתי להשיג תוצאות שונות ובעיקר יוצאות דופן, עם המכשיר שהיה בזמנו ברשותי, וכמובן עם המכשיר החדש ה-

Trinnov Altitude 32.

...אבל, זה גם הביא איתו דבר נוסף:

לא מעט בעלי Trinnov בישראל (ויש הרבה מאוד כאלה ונוספים להם עוד ועוד...)
אשר נחשפו לידע שלי במכשיר, פונים אליי בבקשה חברית לעזרה, על מנת לשפר אצלם את המצב הקיים.

(*חשוב מאוד לציין כי היבואן המקומי מעניק שירותי כיול למכשיר ואף פתרונות שונים מרחוק*)

לרובם אני משתדל להענות בחיוב, כמובן תלוי תקופה ותלוי בלו"ז הצפוף שלי.

לפעמים זה לא פשוט להענות לבקשות עזרה הקשורות בכלל לתחביב, כל זה בין עבודה תובענית למשפחה, אבל אני משתדל לעשות זאת באהבה ובשמחה.

לגופם של דברים, רן ואני תכננו כי אגיע אליו לירושלים ואעזור לו בכיול הטרינוב שלו, אשר למעשה לא כויל כלל עבור המוצרים החדשים שהוא רכש ולכן לא היה ניתן כלל להקשיב למכשיר כמו שצריך.

במצב דברים כאמור חשוב להבין כי אסור בתכלית האיסור להפעיל את המכשיר עצמו היות ומדובר במצב "שבור" לחלוטין ויש להפעילו כפרה בלבד לכל היותר ובוודאי לא להשוות אותו למוצרים אחרים.

הכיול התעכב במשך חודשים ארוכים מאוד היות ורן עצמו החליט לדחות אותו שוב ושוב ושוב גם בשל שיקולים אישיים וגם בשל רצונו לבצע ברייק אין לכל המוצרים החדשים שהוא רכש.

ברמה האישית, אני בהחלט מבין את השיקול והרצון של רן לשלם לאיש מקצוע, מאשר להיות תלוי בחבר, שעושה זאת מתוך רצון טוב ובלו"ז מוגבל.

כל שנותר לי הוא לאחל לרן בהצלחה והנאה מרובה.

רן

תודה מקרב לב לידידי רן מויאל על האיחולים ואני שמח על בחירתו המאוד מוצלחת בטרינוב אלטיטיוד 32. בחרתי לשתף את הפורום בתהליך שארך כאמור כמעט ארבע שנים (ינואר 2019-נובמבר 2022) כי רק השבוע סיים הפרוססור של סטורם את ההרצה המושלמת, אחרי כאלף שעות עבודה כלב המערכת שלי. אחרי 1000 השעות הללו אני בטוח מאי פעם שעשיתי את הבחירה הנכונה בסטורם ובכיול המופתי של דן נגר, גם לקראת השינוי המתוכנן שאני שוקל בקשר למערכת.

״אדם צועק את שחסר לו״ שר וצדק מאיר אריאל המנוח, ולי חסר עדיין, כפי שציינתי בפוסט, מימד הגובה בסאונד - אני רוצה שבמערכת שלי הרמקולים יפילו עלי את הסאונד מלמעלה למטה, כמו אדם שעומד מתחת למפל מים, ובדיוק כמו במערכת הטוטאלית של אלדר שמואלי (שניצל). בשבועות הקרובים אני מתחיל בפרק הבא במסע: חיפוש אחר רמקולי המפל שיביאו לי את מימד הגובה. חכמי הפורום ולצידם יבואנים וסוחרים מוזמנים להשיא את עצותיהם ולהציע את הדגמותיהם. הרמקולים צריכים להתאים לסלון מלבני בגודל של כ-22 מ״ר עם תקרה בגובה סטנדרטי.

אעריך מאוד כל עיצה והצעה.