המערכת הטובה בגלקסיה ?


AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
בעצם אתה מכיר מומחים אולי יותר גדולים -- המהנדסים של Perlisten.

אולי אתה יכול לשאול אותם על ההשפעה של המסה (moving mass) עבור רמקול נתון, על הצורך בהגברה חזקה, מה גורם להרגשה של "מהירות", ומה גורם לבאס להימשך אחרי שהסיגנל נפסק (שזה כולל לדעתי גם damping factor של המגבר, אבל מה שמעניין כאן זה רק הצד של הרמקול).
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
אתם מעייפים שלא לאמר חלקכם טרחנים עד ייאוש..
תהנו
גם אם זה נכון, מה תורמת תגובה מסוג זה? שהיא טרחנית, דרך אגב.

אם אין לך מה לתרום לדיון, אולי לפחות אל תזרוק בוץ?
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,667
מעורבות
1,164
נקודות
113
יש לי קצת בעיה עם ההסברים.

אחרי הרבה דיבורים, שבהם הוא הסביר שהמקדמים בשני הצדדים הם קבועים, ולכן ניתן לסמן כל אחד מהם ב-C (למרות שהם שונים), הוא הגיע למשוואה Ci=Ca (שהיא שגויה, כי אפשר לצמצם את C ומתקבל i=a), ומכאן ל-i::a, שזה היה צפוי מראש.

זה כן היה נכון אם הוא היה משתמש בקבועים שונים: C₁i=C₂a, אבל בעצם C₂ פרופורציוני למסה m, שהיא קבועה, אז אפשר לכתוב את זה C₁i=C₃ma, כלומר a=C₁i/C₃m, או a=C₄i/m,.

כל הסיפורים האלה סך הכל אומרים שבכל רמקול, התאוצה פרופורציונית לזרם, אבל מקדם הפרופורציה שונה מרמקול לרמקול, ובכל רמקול המקדם הזה הוא ביחס הפוך למסה (הקבועה) של החלקים הנעים. זה גם אומר שאם ברמקול א' המסה גבוהה יותר מב-ב', עדיין ייתכן שהמקדם הכולל עבור א' יהיה קטן יותר, כך שזה לא נקבע ישירות ע"י המסה בלבד.

את המדידות לא כל כך הבנתי. הם גם הגדילו את המסה, אבל גם את ההשראות, במקום רק אחד מהם. אין לי הסבר לתוצאות, וגם אין לי הסבר למה בסאבים מוגברים יש צורך בהספק של אלפי ואטים אם לא לצורך שליטה גדולה יותר במסה.

דרך אגב, המודל הזה לא מתחשב בגורם נוסף, שהוא הזרם בכיוון הנגדי הנגרם ע"י תנועת הסליל יחסית למגנט, כפונקציה של המהירות (לא התאוצה), וביחס ישר להשראות.

יש לך מדידות שמוכיחות הכל.
זה נושא פתור לחלוטין .

מה שמשפיע בעיקר הוא נתון ה LE - מתוך ה T/S PARAMTERS של הדרייבר - INDUCTENCE של הסליל.

זה דבר יודע ולכן בסאבים טובים יש כל מיני פטנטים לעניין זה כולל טבעות מקצרות וכו.
לעניין ההספק בסאבים התשובה היא מאוד פשוטה :

אם תסתכל על T/S PARAMATERS של דרייברים לסאבים - תראה FS נמוך - תדר הדהוד .
ככל שהוא נמוך יותר הדרייבר יורד באופן טבעי נמוך יותר וכך צריך פחות EQ להוריד אותו עוד יותר למטה בתדר.

זה בה במחיר של sensitivity נמוך - 86 די בי - מייצג מאוד.( סאבים PRO עם FS גבוה יותר - דורשים פחות הגברה - חצי ואפילו שליש)
מה שאומר שצריך הרבה וואטים כדי להגיע להספק מהותי .

מעבר לכך - יצרני סאבים מספקים נתון פיק ולא מתמשך- זה נחמד אבל לא מה שקורה באמת.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,667
מעורבות
1,164
נקודות
113
בעצם אתה מכיר מומחים אולי יותר גדולים -- המהנדסים של Perlisten.

אולי אתה יכול לשאול אותם על ההשפעה של המסה (moving mass) עבור רמקול נתון, על הצורך בהגברה חזקה, מה גורם להרגשה של "מהירות", ומה גורם לבאס להימשך אחרי שהסיגנל נפסק (שזה כולל לדעתי גם damping factor של המגבר, אבל מה שמעניין כאן זה רק הצד של הרמקול).
כבר חפרתי על זה מ DAY ONE - נתון LE נמוך במיוחד זה המפתח - פרליסן משתמשים במספר טבעות מקצרות + סליל מחומר אחר ממה שנהוג שעוד יותר מוריד את הנתון הזה (שזה טוב) וגם הדרייבר קל מאוד ביחס לגודלו.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
יש לך מדידות שמוכיחות הכל.
זה נושא פתור לחלוטין .
המאמר נראה לי פגום מבחינה מתמטית/מתודולוגית, והמדידות הן בלי בידוד משתנים, כך שאני לא בטח לגמרי בתוצאות.

אשמח להפנייה למאמר ו/או מדידות בלי פגמים מסוג זה.

מה שמשפיע בעיקר הוא נתון ה LE - מתוך ה T/S PARAMTERS של הדרייבר - INDUCTENCE של הסליל.
...
אם תסתכל על T/S PARAMATERS של דרייברים לסאבים - תראה FS נמוך - תדר הדהוד .
ככל שהוא נמוך יותר הדרייבר יורד באופן טבעי נמוך יותר וכך צריך פחות EQ להוריד אותו עוד יותר למטה בתדר.
אני לא מכיר את המונחים: מה זה LE, מה זה T/S, מה זה FS -- לפחות מה הם ראשי התיבות?

משם אולי אוכל להמשיך לבד במידת יכולתי המוגבלת.

זה בה במחיר של sensitivity נמוך - 86 די בי - מייצג מאוד.( סאבים PRO עם FS גבוה יותר - דורשים פחות הגברה - חצי ואפילו שליש)
מה שאומר שצריך הרבה וואטים כדי להגיע להספק מהותי .
זה הסבר מספק: למשל כדי לקבל 105dBSPL במרחק 5 מ' מהסאב יש צורך בכמעט 2000W.

וגם הדרייבר קל מאוד ביחס לגודלו.
אם כך, האם באמת יש משמעות לכך שהחלקים הנעים בדרייבר יהיו קלים ככל האפשר?
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
722
מעורבות
591
נקודות
93
אני לא מכיר את המונחים: מה זה LE, מה זה T/S, מה זה FS -- לפחות מה הם ראשי התיבות?
T/S - Thiele/Small parameters - סט הפרמטרים המקובל בתעשיה לתאר מפרט של דרייבר. הם נותנים תמונה טובה (גם אם לא מלאה לחלוטין) של הדרייבר ובעיקר בסיס לסימולציה של ההתנהגות שלו בנסיבות שונות ובסיס לתכנון "קופסה". הצצה בהם תספר לך (למשל) אם הוא מתאים לתיבה סגורה או עם פורט (ובאיזה מימדים, ע"פ הסימולציה), באיזה הספקים יעמוד, כמה נמוך "ירד", מה הנצילות שלו (בתוך תיבה נתונה), לאיזה תפקיד יתאים ועוד.
LE - ההשראות (inductance) של הסליל.
FS - Free Space - תדר ההדהוד ה"טבעי" של הדריבר - פונקציה של המבנה שלו, מסתו, אלסטיות ה-surrounds.. נמדד בחלל הפתוח ולא בקופסה (מכאן השם), לעתים נקרא גם Half Space כדי ליצג מדידה על באפל אינסופי (פרקטית לא צריך אינסופי מן הסתם) ופתוח לשני הצדדים. יספר לנו על פוטנציאל ה"כמה נמוך" אבל רק במשולב עם פרמטרים אחרים (לפחות בקופסה).
ובהקשר שלנו -- למה חשוב שהדרייבר יהיה קל יחסית לגודלו?
קשה לי לחשוב על מקרה יותר מובהק של trade-offs בהנדסה מאשר תכנון של דרייבר - לממברנה קלה נדרשת פחות אנרגיה כדי לנוע או לעצור אבל משקל קל שלה יעלה את ה-FS הנזכר לעיל. יש עוד כמה וכמה טריידאופים בסיפור הזה (ואני מכיר רק את חלקם :)). התעשיה התקדמה לא מעט ב(עשרות) השנים האחרונות - חומרים מודרנים, טכנולוגיות יצור ועוד - אבל הגיים-צ'יינג'ר הכי משמעותי - יכולות טובות בהרבה (בהשוואה לעבר) של מידול ממוחשב.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,667
מעורבות
1,164
נקודות
113
קל וקשיח - התנהגות פיסטונית - פחות עיוותים .
לא בהקשר של מהירות שדוברה בפוסט הזה .
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
יש פירוט של Thiele/Small Parameters גם בוויקיפדיה וגם ב-MidBass, אבל זה מידע גולמי, ולא ברור מכל זה:
  1. איזה התנהגויות של דרייבר (או רמקול עם כמה דרייברים) נתפסת ע"י מאזינים כהרגשה של "מהירות" או "איטיות"?
  2. האם ובאיזו צורה משפיעים הגדלת/הקטנת המסה של החלקים הנעים, כאשר כל פרמטרי T/S האחרים נשארים זהים, על:
  • הרגשת ה"מהירות"/"איטיות"
  • משך ההתנדנדות גם אחרי שהסיגנל נפסק
@Dan-Cinemart ?
@RB68 ?

אם זה לא ידוע, אולי מומחי Perlisten יוכלו להסביר?
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
722
מעורבות
591
נקודות
93
יש פירוט של Thiele/Small Parameters גם בוויקיפדיה וגם ב-MidBass, אבל זה מידע גולמי, ולא ברור מכל זה:
  1. איזה התנהגויות של דרייבר (או רמקול עם כמה דרייברים) נתפסת ע"י מאזינים כהרגשה של "מהירות" או "איטיות"?
בהנחה שכוונתך ל"מהירות" הבס - לעניות דעתי ותחת הסייג שמאזינים כנראה מתכוונים לכמה דברים שונים, זו פחות תכונה של הדרייברים עצמם:
בראש ובראשונה - תגובת חדר לבס (שיכולה לנבוע גם מאסטרטגיה כושלת של פיזור) המייצרת המשכיות לא רצויה, סיבה שניה - תכנון לא מיטבי של הפורט/פאסיב-רדיאטור, שלישית - היבטים נוספים של תכנון ה-low end.
לטעמי, רוב האמירות על איטיות "תיאורטית" מקורן במיתוסים שגויים ורוב האמירות על איטיות נשמעת - מקורן בסיבות לעיל.
עוד משהו - קושי ב"שליטה" בממברנה וחוסר לינאריות בקצוות טווח התנועה שלה - מופיעות בנתוני הדיסטורשן של הדרייבר ומופיעות שם בגדול, ביחוד כשזמינות מדידות תחת הספק משמעותי. המדידה אגב מתבצעת ע"י לייזר היורה ומוחזר מהממברנה ונחשבת למדוייקת למדי.
  1. האם ובאיזו צורה משפיעים הגדלת/הקטנת המסה של החלקים הנעים, כאשר כל פרמטרי T/S האחרים נשארים זהים, על:
  • הרגשת ה"מהירות"/"איטיות"
ראה למעלה
  • משך ההתנדנדות גם אחרי שהסיגנל נפסק
זה ממש מיתוס.... אין כזה דבר, רק קצת חוסר לינאריות סביב נקודת הקצה של ה-excursion.
@Dan-Cinemart ?
@RB68 ?

אם זה לא ידוע, אולי מומחי Perlisten יוכלו להסביר?
בטוח יותר מסמי וסחבק :cool:
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
בהנחה שכוונתך ל"מהירות" הבס - לעניות דעתי ותחת הסייג שמאזינים כנראה מתכוונים לכמה דברים שונים, זו פחות תכונה של הדרייברים עצמם:
בראש ובראשונה - תגובת חדר לבס (שיכולה לנבוע גם מאסטרטגיה כושלת של פיזור) המייצרת המשכיות לא רצויה, סיבה שניה - תכנון לא מיטבי של הפורט/פאסיב-רדיאטור, שלישית - היבטים נוספים של תכנון ה-low end.
לטעמי, רוב האמירות על איטיות "תיאורטית" מקורן במיתוסים שגויים ורוב האמירות על איטיות נשמעת - מקורן בסיבות לעיל.
שאלתי על התחושה גם של "מהירות" וגם על "איטיות", ולאו דווקא בבאס.

אישית אני לא מתחבר למונחים האלה, אבל יש הרבה שכן, ואני שואל לא מה גורם לבעיה אלא איזו התנהגות גורמת לתחושה.:
  1. מתי מישהו יגיד על רמקול שהוא "מהיר" יותר מאחרים ומתי "איטי"?
  2. הדהודים בחדר יכולים לתת הרגשה של באס נמשך מעבר לדרוש, אבל האם זה נחווה כ"איטי" דווקא?
  3. ולא ענית לגבי השפעת הגדלת/הקטנת מסת החלקים הנעים, אם בכלל.

עוד משהו - קושי ב"שליטה" בממברנה וחוסר לינאריות בקצוות טווח התנועה שלה - מופיעות בנתוני הדיסטורשן של הדרייבר ומופיעות שם בגדול, ביחוד כשזמינות מדידות תחת הספק משמעותי. המדידה אגב מתבצעת ע"י לייזר היורה ומוחזר מהממברנה ונחשבת למדוייקת למדי.
נראה לי ש"שליטה" מדברת על מצבים דינמיים, של הזזה ועצירה, בעוד שנתוני עיוות מדברים על steady state.

חוסר ליניאריות זה סיפור אחר.


זה ממש מיתוס.... אין כזה דבר, רק קצת חוסר לינאריות סביב נקודת הקצה של ה-excursion.
בקשר להמשך/הפסקת התנדנדות לאחר הפסקת הסיגנל -- זה בדרך כלל ההסבר שנותנים לגבי damping factor.
אתה אומר שזה מיתוס? אז במה תורם DF גבוה?
 

YOSSI24

חבר משקיען
הודעות
1,938
מעורבות
477
נקודות
83
הפוסל, במומו פוסל....
כנראה, שאתה חייב תמיד להיות צודק...
אבל אני מסכים איתך בנקודה של הידען. מה שאני שכחתי, אתה טרם למדת...
תגובות ילדותיות ולא ענייניות,כשלך, לא יזכו לתגובה ממני.
יש לך לחיות עוד הרבה שנים ולצבור ניסיון אתה חוצפן וגאוותן,
ובעקר לא מכבד את תגובות של אחרים אתה מקרין דחייה דעתנות
מזויפת, הכוס הידע שלך מלאה ואין
לך יותר מה ללמוד. חושם
 
נערך לאחרונה ב:

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,667
מעורבות
1,164
נקודות
113
שאלתי על התחושה גם של "מהירות" וגם על "איטיות", ולאו דווקא בבאס.

אישית אני לא מתחבר למונחים האלה, אבל יש הרבה שכן, ואני שואל לא מה גורם לבעיה אלא איזו התנהגות גורמת לתחושה.:
  1. מתי מישהו יגיד על רמקול שהוא "מהיר" יותר מאחרים ומתי "איטי"?
  2. הדהודים בחדר יכולים לתת הרגשה של באס נמשך מעבר לדרוש, אבל האם זה נחווה כ"איטי" דווקא?
  3. ולא ענית לגבי השפעת הגדלת/הקטנת מסת החלקים הנעים, אם בכלל.


נראה לי ש"שליטה" מדברת על מצבים דינמיים, של הזזה ועצירה, בעוד שנתוני עיוות מדברים על steady state.

חוסר ליניאריות זה סיפור אחר.



בקשר להמשך/הפסקת התנדנדות לאחר הפסקת הסיגנל -- זה בדרך כלל ההסבר שנותנים לגבי damping factor.
אתה אומר שזה מיתוס? אז במה תורם DF גבוה?
1. תלוי בהרבה גורמים והאם הם מתקיימים יחד :

הייתי אומר שטכנית אנחנו יודעים שמה שהכי גורם לבאס לאחר משמעותית - זה ואריאציות ב Spl - שגורמים לווארציות של 50-100 מילי שניות ואף יותר בבאס ביחס לשאר התדרים .העניין היותר מורכב הוא שאם זה דיפ - אז העוצמה יכולה להיות נמוכה ולרוב תהיה ( כי היא הגורם הראשי לסטיה הזמן) פחות מורגשת מבחינת איטיות .
אם זה פיק - זה מאוד מורגש כנפוח ואיטי - גם פה הזמן מושפע ובשילוב העוצמה ישמע איטי .

2. זמני הדהוד - גם ושכיח ביותר - נמדד אפילו במספר שניות סטיה אך גם פה השאלה האם זה על כל טווח התדרים או רק בבאס - מה שיותר שכיח .

3. רזוננס ברמקול .

3. כאמור - מסה בלבד היא לא פקטור . היכולת של הסליל לא לאגור היא החשובה .
והשאלה האם הוא תומך בזה ונשאר על BL לינארי לאורך כל המהלך של הדרייבר ( תאורטית - כמובן . כל דרייבר יש לו נקודת כשל - אלא אם כן היא מווסתת ב active dsp שמשתנה בהתאם לעוצמה שנדרשת מהדרייבר להפיק ובכך לא יעבור את ה linear x-max שלו ).

4. DF חשוב - עד רמה מסוימת . הרבה פחות ממה שנותנים לו . גם כך הכבל מוריד אותו משמעותית .
יותר חשוב לינאריות ולא שינוי ביציאה מיד כשיש באס כמו שיש במגברי מנורות ישנים .( רובם - לא כולם ). כל עוד זה בטווח התקין הכל בסדר .

5. בהקשר של סאבים ורמקולים אקטיביים - כמה eq יש בתדר הנמוכים - משפיע על הגרופ דילייי ויש סאבים שאתה בהחלט שומע אותם נגררים .

6. רמקול שיורד נמוך יותר - יכול להצית בעיות בבאס בגלל החדר שהרמקול הקטן יותר לא היה מצית .

7. תכנון פורט גס - פורט פחות ידודתי ותכנון לקוי שלו .
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
וגם הדרייבר קל מאוד ביחס לגודלו.
3. כאמור - מסה בלבד היא לא פקטור . היכולת של הסליל לא לאגור היא החשובה .
זה שהיכולת של הסליל לא לאגור חשובה יותר לא אומר שמסה לכשעצמה אינה פקטור, ואפילו אתה הזכרת מסה נמוכה כיתרון.

האם אתה יכול בבקשה לשאול את פרליסן האם הגדלת/הקטנת המסה בלי שינוי פרמטרי T/S אחרים משפיעה, ואיך?


4. DF חשוב - עד רמה מסוימת . הרבה פחות ממה שנותנים לו . גם כך הכבל מוריד אותו משמעותית .
כבר מזמן אני אומר שמגזימים בחשיבות ה-DF, וש-DF גבוה לא מבטיח באס טוב ולהיפך.

אבל המסה והמשך ההתנדנדות היא ההסבר המקובל לדרך הפעולה של DF, במידה המוגבלת שבה הוא עוזר. האם ההסבר הזה נכון?
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,667
מעורבות
1,164
נקודות
113
זה שהיכולת של הסליל לא לאגור חשובה יותר לא אומר שמסה לכשעצמה אינה פקטור, ואפילו אתה הזכרת מסה נמוכה כיתרון.

האם אתה יכול בבקשה לשאול את פרליסן האם הגדלת/הקטנת המסה בלי שינוי פרמטרי T/S אחרים משפיעה, ואיך?
היא לא פקטור. אומר שוב.

אי אפשר טכנית לשנות מסה בלי להשפיע על עוד דברים - אבל זה לא מעניין כי אנו יודעים מה משפיע על אימפולס ברמת הרמקול.

הסברתי ואסביר שוב - מסה וקשיחות הם יתרון - לא לעניין מהירות.
כבר מזמן אני אומר שמגזימים בחשיבות ה-DF, וש-DF גבוה לא מבטיח באס טוב ולהיפך.

אבל המסה והמשך ההתנדנדות היא ההסבר המקובל לדרך הפעולה של DF, במידה המוגבלת שבה הוא עוזר. האם ההסבר הזה נכון?

כל עוד זה בטווח סביר זה בסדר.

OUTPUT IMPEDENCE נמוך ויציב גם בתדרים נמוכים .
ההסבר נכון וכפי שרשמת - במסגרת המגבלות שלו.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
אי אפשר טכנית לשנות מסה בלי להשפיע על עוד דברים
אפשר -- זה מה שהם עשו במאמר הבעייתי -- מדביקים משהו על ה-dust cap.

זה מעניין רק ברמה של סימולציה למצב שבו מסת החלקים הנעים מוגדלת, בלי להשפיע על פרמטרי T/S אחרים, וייתכן שזה במסגרת הדברים שאולי אפילו אתה במקרה לא יודע (בהנחה שזה מצב אפשרי בכלל (ורד)), ולכן ביקשתי לשאול את פרליסן.
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
722
מעורבות
591
נקודות
93
אפשר -- זה מה שהם עשו במאמר הבעייתי -- מדביקים משהו על ה-dust cap.

זה מעניין רק ברמה של סימולציה למצב שבו מסת החלקים הנעים מוגדלת, בלי להשפיע על פרמטרי T/S אחרים, וייתכן שזה במסגרת הדברים שאולי אפילו אתה במקרה לא יודע (בהנחה שזה מצב אפשרי בכלל (ורד)), ולכן ביקשתי לשאול את פרליסן.
ככל הידוע לי, הגדלת מסת החלקים הנעים ללא השפעה על שאר הפרמטרים אינה אפשרית במציאות - המסה הגדולה יותר תוריד בהכרח את ה-FS, יחד איתו יזוז (לכיוון הנמוך) הפיק של העכבה (בגרף האימפדנס לתדר) - אנחנו רגילים להתייחס אליה כאל תופעה חשמלית אבל היות ודרייבר הוא אלקטרו-מכני צריך להתייחס לעכבה במשמעותה המקורית - התנגדות של מערכת (שאתה מצייר את גבולותיה ע"פ המקרה שמנתחים) לזרימת אנרגיה דרכה וחלק ניכר בעכבה של דרייבר מקורו במכניקה שלו (למרות שמטעמי נוחות והיות והמגבר "רואה" התנגדות חשמלית, אנו מכמתים אותה באוהמים). הפיק הזה בתורו יוצר דרישה להרבה יותר אנרגיה ככל שמתקרבים לתדר התהודה הטבעי.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,667
מעורבות
1,164
נקודות
113
אפשר -- זה מה שהם עשו במאמר הבעייתי -- מדביקים משהו על ה-dust cap.

זה מעניין רק ברמה של סימולציה למצב שבו מסת החלקים הנעים מוגדלת, בלי להשפיע על פרמטרי T/S אחרים, וייתכן שזה במסגרת הדברים שאולי אפילו אתה במקרה לא יודע (בהנחה שזה מצב אפשרי בכלל (ורד)), ולכן ביקשתי לשאול את פרליסן.

ודאי שאני לא יודע הכל - לעולם לא אדע .זה כל היופי לדעתי. הרשימה מאוד ארוכה על דברים שאני רוצה ללמוד .
אבל במקרה של T/S PARMATERS אני יודע שאי אפשר לשנות מסה בלי לשנות דברים אחרים גם.העבודה הקשה היא פחות על המסה במקרה של מהירות - יש דברים אחרים ברורים.

למסה נמוכה משלה וקשיחות יש יתרונות אחרים.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
ככל הידוע לי, הגדלת מסת החלקים הנעים ללא השפעה על שאר הפרמטרים אינה אפשרית במציאות - המסה הגדולה יותר תוריד בהכרח את ה-FS, יחד איתו יזוז (לכיוון הנמוך) הפיק של העכבה (בגרף האימפדנס לתדר) - אנחנו רגילים להתייחס אליה כאל תופעה חשמלית אבל היות ודרייבר הוא אלקטרו-מכני צריך להתייחס לעכבה במשמעותה המקורית - התנגדות של מערכת (שאתה מצייר את גבולותיה ע"פ המקרה שמנתחים) לזרימת אנרגיה דרכה וחלק ניכר בעכבה של דרייבר מקורו במכניקה שלו (למרות שמטעמי נוחות והיות והמגבר "רואה" התנגדות חשמלית, אנו מכמתים אותה באוהמים). הפיק הזה בתורו יוצר דרישה להרבה יותר אנרגיה ככל שמתקרבים לתדר התהודה הטבעי.
ועדיין זו כנראה הסימולציה הטובה ביותר שאפשרית במציאות למצב בו היו עושים את החלקים הנעים כבדים יותר, כשכל שאר הפרמטרים ללא שינוי יזום, אפילו לא ב-stiffness של הממברנה. נכון שזה דורש יותר אנרגיה להנעה, אבל זה חלק מההשפעה הצפויה, לא? כך שבאותו מתח על הטרמינלים של הדרייבר, התאוצה של הממברנה תהיה נמוכה יותר, ויידרש מתח/הספק גבוה יותר כדי לקבל את התאוצה המקורית.

בכל מקרה, נראה לי שאניח לעניין, כי בלי ידע חיצוני נוסף (או אפשרות לבצע ניסויים ומדידות) לא נתקדם לשום מקום.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,667
מעורבות
1,164
נקודות
113
ועדיין זו כנראה הסימולציה הטובה ביותר שאפשרית במציאות למצב בו היו עושים את החלקים הנעים כבדים יותר, כשכל שאר הפרמטרים ללא שינוי יזום, אפילו לא ב-stiffness של הממברנה. נכון שזה דורש יותר אנרגיה להנעה, אבל זה חלק מההשפעה הצפויה, לא? כך שבאותו מתח על הטרמינלים של הדרייבר, התאוצה של הממברנה תהיה נמוכה יותר, ויידרש מתח/הספק גבוה יותר כדי לקבל את התאוצה המקורית.

בכל מקרה, נראה לי שאניח לעניין, כי בלי ידע חיצוני נוסף (או אפשרות לבצע ניסויים ומדידות) לא נתקדם לשום מקום.

כן- כדאי שתניח - לעניות דעתי.
לא מבין מה יש להוסיף לעניין המהירות.
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
722
מעורבות
591
נקודות
93
ועדיין זו כנראה הסימולציה הטובה ביותר שאפשרית במציאות למצב בו היו עושים את החלקים הנעים כבדים יותר, כשכל שאר הפרמטרים ללא שינוי יזום, אפילו לא ב-stiffness של הממברנה. נכון שזה דורש יותר אנרגיה להנעה, אבל זה חלק מההשפעה הצפויה, לא? כך שבאותו מתח על הטרמינלים של הדרייבר, התאוצה של הממברנה תהיה נמוכה יותר, ויידרש מתח/הספק גבוה יותר כדי לקבל את התאוצה המקורית.

בכל מקרה, נראה לי שאניח לעניין, כי בלי ידע חיצוני נוסף (או אפשרות לבצע ניסויים ומדידות) לא נתקדם לשום מקום.
אולי הייתי צריך לומר קודם, ה- T/S Parameters אינם בלתי תלויים (למעשה לא כולם נדרשים לסימולציה) וחלקם מחושבים מראש לצורך הנוחות של "מבט מהיר" על תכונות דרייבר. למשל הQTS מחושב מתוך הQES והQMS
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור