מעבר לנושא הפסיכולוגי בצרכנות שכולנו מתמודדים איתו בשרשור הזה, אני חושב שיש זוית יותר ספציפית לאודיופילים, והיא הצורך ללכת לחברה איזוטרית, כדי לקבל סאונד איזוטרי, כדי לקבל משהו שלא קיים במקום אחר. קצת דומה ליינות.
אני חושב שזוהי נטיה מסוכנת וברוב המקרים תביא לחוסר סיפוק והחלפה תדירה.
באופן אישי אני חושב שדווקא הייתי נוטה לכיוון המותגים הגדולים ובודק אותם לפני הקטנים, וזאת משום שכשאני נתקל במותג, אני מנסה תמיד לבודד את ה"רגשות הצרכניים" שעולים אצלי אל מול הערך האמיתי שהמותג נותן. זה קשה מאד בהרבה מקרים, אך דווקא באודיו זה נראה לי יותר קל.
אני אפילו מקווה שהחברות המובילות (סוני ושות' שחברים הראו פה) יוציאו מוצרי אודיופילה מהשורה הראשונה, כדי לשמוט את השטיח מתחת לרגליים לכל הקטנטנים המעצבנים האלה שחייבים לדפוק מחירי עתק כדי לשרוד, ומושכים את כל השוק למעלה מבחינת מחירים. יש יותר מדי יצרנים בשוק שהוא קטן מדי וגם ככה לא במגמת גדילה; אז למה לא לתת לגדולים, שמעסיקים מהנדסים ומתכננים טובים לא פחות, לנסות לפתות אותנו במוצרים טובים? לא רואה שום סיבה שלא.
נדמה לי שדוגמא טובה לכך היא לקסמן, שלפחות במוח הישראלי מקושרת למוצרים קצת יותר עממיים ועם מסורת ארוכת שנים. יכול להיות שאני טועה, אבל למרות שהיא לא סוני, היא עדין בסדר גודל אחר מרוב היצרניות הקטנות המוכרות ציוד היי-אנד משובח. ועם זאת, ולמרות שיש לה מוצרים יחסית יקרים (אך לא מאד מאד יקרים) היא מצליחה לתת תמורה אדירה לכסף. וחברה כמו לקסמן עושה לי תיאבון להתנסות עם חברות "מיינסרטים" אחרות כמו פיוניר, סוני, ימאהה, דנון וכו'. (אגב, יש לדנון אחלה אוזניות. כנ"ל סוני)