@gds
ראשית, מה פתאום "על הגריל"? הכל באווירה טובה. שנית, נדמה לי שכותרת השרשור היא קצת בעוכריו בבחינת 'תפסת מרובה', כיוון שרוב הטיעונים שעלו הם הגיוניים ונופלים תחת הקטגוריות של רומנטיקה ונוסטלגיה.
בהרחבה: כשאני חושב על הדברים 'הכי גרועים שקרו למוסיקה' זה תמיד מגיע למוסיקאים מופלאים שהסתלקו צעירים מדי: צ'ארלי פרקר, ג'אניס ג'ופלין, ג'ימי הנדריקס, ג'ון לנון, שון ליין, קליף ברטון, רנדי רודס, זוהר ארגוב, ענבל פרלמוטר, ג'ף באקלי ולצערי עוד.
כתבת דבר נוסף ששווה התייחסות: "שהמבול הזה הפך את המוזיקה למין עוד מוצר על המדף בסופרמרקט". אני מבין מהיכן אתה מגיע, עם זאת, לשיטתי מוסיקה תמיד היתה מוצר מדף, אלא שהיתה מוצר מדף לעשירים או לפיראטים. עם כל הכבוד, 80 ש"ח לתקליט או דיסק זו הוצאה לא פשוטה לרוב המשפחות, במידה והיא נעשית בתכיפות שתספק מי שחי ונושם מוסיקה. כתוצאה, אתה פשוט מאזין להרבה פחות מוסיקה, או ... מה שקרה בפועל היה עליית מפלצת הפירטיות שרוששה את האמנים. זו היתה המציאות לפני עידן הסטרימינג, איך שאתה לא הופך את זה.