או להבדיל לא הבנת/קשה להפנים את התשובות ה"לא נעימות"לא מספיק מעניין אותי.
על מה שכן עניין אותי, לא קיבלתי תשובות מפוקסות.
או להבדיל לא הבנת/קשה להפנים את התשובות ה"לא נעימות"לא מספיק מעניין אותי.
על מה שכן עניין אותי, לא קיבלתי תשובות מפוקסות.
תגובה מהסוג המיותר, כמו קודמתה.או שלא הבנת/קשה להפנים את התשובות
נראה לי שהתכוונת לשים קישור זה בשרשור של השמיעה לא בשרשור זה ....נראה לי .....במידה וכן אמחוק גם את הפוסט שלי.
בצורה שהמאמר הזה כתוב, אי אפשר להאמין לו, זו לא כתיבה מדעית, אין רפרנסים, ולא ברור האם ועל איזה עובדות הוא מסתמך. יש קביעה נחרצת ש"Human hearing is very sensitive to phase differences within the audio passband", שזו גם תשובה קצת שונה מהשאלה שנשאלה קודם "Does phase accuracy matter within the passband of human hearing?"לא. המאמר הזה כפי שמנוסח מציג יפה מאוד בעיות שיכולות לצוץ כשמתכננים מדידות.
אם אתה שואל האם האוזן האנושית מגיבה לתדר שמעל 20ק״ה אז התשובה היא לא ולכן אין טעם שהמגבר יטפל בתדרים שמעל 20 ק״ה.
אבל מסתבר שהמציאות שונה...
מדידות זה לא משהו שקיים במציאות. כל מדידה היא תהליך שמישהו המציא -- עושים משהו וצופים תוצאה מסויימת.
למשל למדוד את הפלט ... אז הנה דוגמה למדידה שבעליל אין מיתאם בינה לבין מה ששומעים...
חוצמזה, על ה-FR של המערכת (צירוף ה-FR של כל הרכיבים שבדרך) פועלת האקוסטיקה של החדר, שיכולה להשפיע אפילו עד כדי 20dB בכל מיני תדרים בלתי צפויים, אז בעצם צפוי שלא יהייה מיתאם בין ה-FR של המכשיר לבין מה ששומעים.
אבל אתה מתעקש שהמדידה הזו, ואחיותיה, הן משמעותיות ואומרות משהו על איכות הצליל של המכשיר. אז לא, הן לא. הן אכן אומרות משהו על איכות התכנון והבנייה מבחינה הנדסית, אבל לא על איכות הצליל, שזה מה שבאמת חשוב.
צריך להמציא, ואולי עשו את זה ולא סיפרו לנו, מדידות שיאמרו משהו לגבי התנהגות של מכשיר אלקטרוני בתנאי מוזיקה
ואני מציע שתלמד להבין את מה שאתה קורא קודם לתגובה . המבחן בדק 4 רמקולים , 2 מהם נמדדו כמעט ליניארית והם אלו שהיו המועדפים :
http://seanolive.blogspot.com/2008/12/part-3-relationship-between-loudspeaker.html
דבר שני , כל ההתייחסות היתה מראש בגדר קוריוז ואף ציינתי שהם שייכים לטיעון של משתמש אחר שביני לבינו היתה מחלוקת מהותית בעניין עקב העובדה שגם אני לא מאמין בתוצאת מדידה "אידיאלית" כלשהי והוא צודק רק בהקשר לנאמנות למקור המוקלט , בניגוד להעדפות אישיות שזה דבר אחר. אגב חדר אנקואי זה המקום היחיד לבדוק ליניאריות בנקודת ההאזנה , כאשר בתיאוריה השאיפה היא לשחזר ככל הניתן את התנאים גם בחללי האזנה ביתיים שונים בכדי להגיע לליניאריות המיוחלת עפ"י תפיסתו של אותו אחד . כל הקלטה היא מקרה פרטי של ייצוג הצליל בנקודה אחת מתוך אינסוף במרחב ולכן אין "מקור" אידיאלי , מה גם שלכל אחת העדפות אישיות שלא בהכרח מציבות הקלטה וציוד ליניאריים במקום הראשון.
אז אם זה קוריוז, שאין שום קשר בינו לבין המציאות (בטח ובטח לפי מדידה), למה להעלות את זה?
.
ה"הישג" מקביל להישג של מיקום רמקולים חסרי באס בממ"ד, ושכל הנבחנים יטענו שיש המון באס ומיד באס מהרמקולים.כי זה קוריוז שיכול ללמד משהו . כי זה קוריוז שקורא תיגר על כל האקסיומות בתחום הזה , והעובדה שקשה להוציא אותו מהתיאוריה למציאות לא גורעת מההישג הזה . ואחרי הכל אל תשכח שלא הסכמתי עם זה משתי סיבות : מדובר במבחן בודד ומצומצם ובקבוצת ביקורת קטנה , והוא מטבע הדברים לא גורף , כמו שכל חובב היפהופ עתיר באסים יוכל לספר לך.
ועדיין, אם הוא הייה צודק, וה-band limiting הייה כל כך מפריע, אז מרגע שהופיע ציוד שאינו band-limited, כולם הייו אמורים לזרוק את המכשירים הדפוקים שלהם ולעבור למכשירים שאינם band-limited.@AK1 גם אם הכתיבה לא מדעית, היא מתבססת על ניסיון של יצרן שמתכנן ומייצר מערכות שמע ויש מי שאוהבים ומעריכים את המוצרים שלו.
נושא השרשור הוא הבדלים, כדי להבין את גודלו של ההבדל לא צריך ציוד מדידה כלל אלא רק הופך פאזה, מסכם (בבדיקת Null Test) ומד מתח רחב סרט ורגיש......וזהו.@clip99
נראה לי שאתה מפספס את הנקודה המרכזית בעניין של מדידות.
אפשר למדוד כל מיני דברים במציאות, גם את המרחק בין אוזני המאזין לאפו, את היקף אפרכסות האוזניים, עובי התנוכים וכיו"ב. אפשר להציג את תוצאות המדידות בצורות גראפיות בשלושה מדדים ולעשות עליהן סטטיסטיקות מתוחכמות. עם זאת, זה שאפשר למדוד הכל לא אומר שהמדידות הן משמעותיות למשהו. במוסף לעצם המדידה, צריך להצמיד למדידות גם איזשהם קריטוריונים שנותנים משמעות לתוצאות, כך שיהייה ניתן לבחון באמצעותן דברים שרוצים לדעת על המציאות, ולנבא באמצעות תוצאות המדידות והפעלת הקריטריונים משהו משמעותי לגבי המציאות. המונח "מדידה" במובן הרחב, שאליו אנחנו מתכוונים, הוא צירוף של איזה פרמטרים בסיסיים למדוד, ואיזה קריטריונים להפעיל על תוצאות מדידת הפרמטרים הבסיסיים.
למשל אפשר למדוד משקלים והיקפים וגבהים של אנשים, אבל אי אפשר למדוד מי זה "שמן". אז המציאו מדידה שכוללת את מדידת הפרמטרים הבסיסיים של גובה ומשקל, והוסיפו לזה קריטריון שאומר שייש לחלק את המשקל בק"ג בגובה במטרים בריבוע, ומקבלים מספר שנקרא (BMI==Body Mass Index), והגדרה של תחומים של BMI, שלפיהם "עודף משקל" הוא BMI מעל 25, ו"שמן" זה מעל 30. במציאות יש אכן מיתאם (לא מושלם) בין ה-BMI שמחושב לאדם לבין היותו שמן. לכן זו מדידה משמעותית. גם לגובה או רק למשקל בנפרד יש משמעות, אבל פחות מאשר למדד המחושב הזה.
אז נכון שכל הפרמטרים הבסיסיים בקשר לרכיבי אודיו ניתנים למדידה, מתחים, זרמים, אמפליטודות, לא רק פרמטרים חשמליים אלא גם פרמטרים מיכאניים של הרמקולים, וכו', ובמשמעות הצרה הזו אכן הכל מדיד. יש גם מדידות במובן הרחב לכל מיני דברים כמו THD, FR, Rise time וכו', שחלקן שימושי להערכת האיכות הטכנית/הנדסית של רכיבי אודיו.
הבעייה היא שאין מדידות במובן הרחב שייש מיתאם בין תוצאותיהן לבין איכות צליל (או שהן סודות מסחריים). לכן כל הדיבורים על זה שהכל מדיד -- מה שנכון לגבי מדידות במובן הצר בלבד -- אינם נכונים בהקשר שלנו.
כלומר "בכל הנוגע לאבחנה בין מה שמגיע לעור התוף (מדיד, כן-הכל)" -- זה מדיד רק במובן הצר, וככל הידוע לנו, לגמרי לא מדיד במובן הרחב. ואשר מה שקורה מרגע שמגיעים לעור התוף והלאה, יש דברים מדידים, כמו עקומות Fletcher Munson והרבה סוגים של מבחני שמיעה, סטטיסטיקות על העדפות של אנשים וכו', וייש תיאורים מילוליים של חוויות האזנה, שאפשר להתייחס אליהם בזילזול מוחלט, ואפשר להתייחס אליהם ברצינות מוחלטת ולהתאים מבנה של ציוד אודיו לפיהם. זה שאתה בוחר בזילזול זו בעייה שלך.
הגרף התלת מימדי שהצגת אינו אלא צורת הצגה של קבוצת גראפים דו-מימדיים זה לייד זה. אם המדידות הן של התנהגות במצב מוזיקה, אין להן משמעות של מדידה במובן הרחב -- אין מה להגיד על זה אם זה טוב או רע מבחינת איכות צליל, ואולי אפילו לא מבחינה הנדסית.
מה שצריך להשוות זה את הצליל של התוצאה שמתקבלת מהרמקולים, לא את הרכיבים שבדרך. הרי ייתכן שהבעייה היא לא מה שהמגבר עושה מול נגד טהור, אלא איך הוא מתמודד עם רמקול מציאותי.נושא השרשור הוא הבדלים, כדי להבין את גודלו של ההבדל לא צריך ציוד מדידה כלל אלא רק הופך פאזה, מסכם (בבדיקת Null Test) ומד מתח רחב סרט ורגיש......וזהו.
כל המדידות הידועות והלא ידועות לנו (נניח ויש כאלה) יכללו בהשוואה זו....... ובהנחה שההפרש יהיה קטן מכ- 70-80 dB אפילו עטלף אודיופילי לא ישמע זאת לא כל שכן בן אנוש
לסכום : בבדיקת Null Test לא מבצעים שום מדידה רק משווים A ל B.
ניתן לעשות בדיקת Null גם עם רמקולים..... לא פשוט אמנם.... כאשר כל רמקול ימוקם בחדר זהה ,ובנפרד, והבדיקה תתבצע על ערוץ אחד.....לא בדיקה הבייתית.מה שצריך להשוות זה את הצליל של התוצאה שמתקבלת מהרמקולים, לא את הרכיבים שבדרך. הרי ייתכן שהבעייה היא לא מה שהמגבר עושה מול נגד טהור, אלא איך הוא מתמודד עם רמקול מציאותי.
כנ"ל כשמכשיר א' בשרשרת (למשל נגן) מפעיל מכשיר ב' (למשל פרה), זה לא בהכרח כמו לבדוק איך מכשיר א' מתמודד עם נגד טהור.
לכן הבדיקה משמעותית רק כשהיא נעשית על התוצאה הסופית שיוצאת מהרמקולים, ונראה לי שהיא מסובכת יותר מהמתואר בתגובה, וצריכה לכלול מיקרופונים וציוד הקלטה, כולל התאמת נקודות ההתחלה של ההקלטות והשוואת ווליום ביניהן לצורך החיסור.
תקרא את שכתבתי מעל ותבין שלא צריך מדידות כדי למצוא הבדלים.בקיצור, המדידות הזמינות לא ממש רלוונטיות מבחינת מיתאם לאיכות צליל ואלה שייתכן שכן יכולים ליצור את המיתאם הזה, לא ממש זמינות או אפשריות ברמת המשתמש הסביר.
אז מה יוצא לנו מזה ?
יוצא שאי אפשר לדעת הרבה על איכות הצליל מסט המדידות הסטנדרטיות, אבל זה ממש לא אומר שהן נטולות ערך לחלוטין.בקיצור, המדידות הזמינות לא ממש רלוונטיות מבחינת מיתאם לאיכות צליל ואלה שייתכן שכן יכולים ליצור את המיתאם הזה, לא ממש זמינות או אפשריות ברמת המשתמש הסביר.
אז מה יוצא לנו מזה ?
אם לא שומעים הבדלים באוזן, מה שכתבת לא שימושי ברמת המשתמש הסביר, ואם כן שומעים הבדלים, מה שכתבת לא שימושיתקרא את שכתבתי מעל ותבין שלא צריך מדידות כדי למצוא הבדלים.
ועוד איך שימושי ,זו בדיקה אובייקטיבית לחלוטין..... אם תגיד שלא מקובל על החוויתיים .... OK , מה לעשות ... אבל כאמור לא מסכים לגבי השימושיות., ואם כן שומעים הבדלים, מה שכתבת לא שימושי