הבדלים


AK1

חבר משקיען
הודעות
11,904
מעורבות
2,929
נקודות
113
או שלא הבנת/קשה להפנים את התשובות;)
תגובה מהסוג המיותר, כמו קודמתה.
 

arye.gur

חבר משקיען
הודעות
2,592
מעורבות
882
נקודות
113
לא. המאמר הזה כפי שמנוסח מציג יפה מאוד בעיות שיכולות לצוץ כשמתכננים מדידות.
אם אתה שואל האם האוזן האנושית מגיבה לתדר שמעל 20ק״ה אז התשובה היא לא ולכן אין טעם שהמגבר יטפל בתדרים שמעל 20 ק״ה.
אבל מסתבר שהמציאות שונה...

אריה
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,904
מעורבות
2,929
נקודות
113
לא. המאמר הזה כפי שמנוסח מציג יפה מאוד בעיות שיכולות לצוץ כשמתכננים מדידות.
אם אתה שואל האם האוזן האנושית מגיבה לתדר שמעל 20ק״ה אז התשובה היא לא ולכן אין טעם שהמגבר יטפל בתדרים שמעל 20 ק״ה.
אבל מסתבר שהמציאות שונה...
בצורה שהמאמר הזה כתוב, אי אפשר להאמין לו, זו לא כתיבה מדעית, אין רפרנסים, ולא ברור האם ועל איזה עובדות הוא מסתמך. יש קביעה נחרצת ש"Human hearing is very sensitive to phase differences within the audio passband", שזו גם תשובה קצת שונה מהשאלה שנשאלה קודם "Does phase accuracy matter within the passband of human hearing?"

גם לא בדיוק ברור עד כמה הבדלי הפאזה כתוצאה מה-bandwidth limiting מפריעים/משנים ולמי, האם בדקו שזה ספציפית מפריע או שזו סתם הכללה לגבי phase differences, האם זה מפריע רק לכאלה ששומעים עד 20 קה"צ או גם לכאלה ששומעים עד 12 קה"צ, האם באמת נדרש לחתוך ב-100 קה"צ כדי שזה לא יפריע ולא מספיק לחתוך ב-22 קה"צ, וכו' וכו'.

ואני לא בטוח שזה שייך לכאן, אבל יש אנשים שלא רגישים להיפוך פאזה, שזה גם סוג של הבדל פאזה, אז אולי לא כולם כל כך רגישים להבדלי הפאזה של bandwidth limiting?

אז מבחינתי זה עוד אחד שעושה רעש, לא ברמת מאמר מדעי/מבוסס שבאמת תורם עובדות מוצקות לדיון. זה כאילו הפנית למישהו בפורום אחר שכתב איזה פוסט.
 

clip99

חבר משקיען
הודעות
958
מעורבות
129
נקודות
43
מדידות זה לא משהו שקיים במציאות. כל מדידה היא תהליך שמישהו המציא -- עושים משהו וצופים תוצאה מסויימת.

למשל למדוד את הפלט ... אז הנה דוגמה למדידה שבעליל אין מיתאם בינה לבין מה ששומעים...

חוצמזה, על ה-FR של המערכת (צירוף ה-FR של כל הרכיבים שבדרך) פועלת האקוסטיקה של החדר, שיכולה להשפיע אפילו עד כדי 20dB בכל מיני תדרים בלתי צפויים, אז בעצם צפוי שלא יהייה מיתאם בין ה-FR של המכשיר לבין מה ששומעים.

אבל אתה מתעקש שהמדידה הזו, ואחיותיה, הן משמעותיות ואומרות משהו על איכות הצליל של המכשיר. אז לא, הן לא. הן אכן אומרות משהו על איכות התכנון והבנייה מבחינה הנדסית, אבל לא על איכות הצליל, שזה מה שבאמת חשוב.

צריך להמציא, ואולי עשו את זה ולא סיפרו לנו, מדידות שיאמרו משהו לגבי התנהגות של מכשיר אלקטרוני בתנאי מוזיקה

מדידות משמשות לתיאור תופעות שקיימות במציאות . יחי ההבדל הקטן. חוץ מזה איפה ראית (הפניה בבקשה) שקשרתי בין מדידות לאיכות? איפה כתבתי שלצליל שנחשב איכותי צריכה להיות מדידה כזו וכזו? אם נחזור לדיון שהיה לי עם איבגי בכחול הוא טען שהצליל האידיאלי צריך להיות ליניארי - בלי להיכנס בכלל לשאלה אם אוהבים את התוצאה - ואף ציין שלא אכפת לו לשמוע גרוע , כל זמן שהוא שומע בדיוק את מה שהאמן/טכנאי הקלטה רצו שיהיה בהקלטה ולצורך כך הכל חייב להיות ליניארי ולחוסר הליניאריות של האוזן אין כל קשר לעניין , כי עיוות זה תקף לכל תוצאת מדידה וכבר נאמר שהמדידה לא נועדה לנבא מתאם לחווייה אלא ללמד עד כמה הציוד מעוות את הקלט. לאמירה כגון "התוצאה הצפוייה היא שאם הסטייה מהממוצע תהייה מינימאלית הצליל יהייה מיטבי" , דבר שמלכתחילה לא טענתי , אין כל תוקף כשלוקחים בחשבון את העובדה הזו. בנוסף אולי היית צריך לרשום "הציפייה" במקום "התוצאה הצפויה".

הלאה. מה שרשמת בעניין ההיענות הכוללת של המערכת בחלל נתון , למרות שהוא נכון , לא קשור לדיון הנוכחי שמתמקד המדידה של רכיב בודד במסלול האות ולפיכך אין מקום לקשור מדידה פרטנית למדידה כוללת כדי לנסות להוכיח כביכול שאני "מתעקש שהמדידה הזו, ואחיותיה, הן משמעותיות" . זה בפירוש הוצאת דברים מהקשרם או חוסר הבנה של דבריי.

לסיום , מדידות בתנאי מוזיקה קיימות וניתנות לתיאור באמצעות גרפים תלת מימדיים שכוללים התנהגות לאורך זמן , שלא להזכיר מדידות דו מימדיות של היענות לתדר לאורך זמן ואתה עצמך מכיר בקיום מדידות slew rate ו rise tise אבל כל כך נוח לציין שלא קיים מתאם למה ששומעים , במיוחד שכמתעקשים על עמימות בכל הנוגע לאבחנה בין מה שמגיע לעור התוף (מדיד, כן-הכל) , ומה שקורה מעבר לו (סלע קיומנו ועלה התאנה האודיופילי) - שני דברים שונים בתכלית.

external-content.duckduckgo.com.png
 

תמונות מצורפות

  • external-content.duckduckgo.com.png
    external-content.duckduckgo.com.png
    KB 168.3 · צפיות: 136

RoyZx6r

חבר משקיען
הודעות
654
מעורבות
412
נקודות
63
ואני מציע שתלמד להבין את מה שאתה קורא קודם לתגובה . המבחן בדק 4 רמקולים , 2 מהם נמדדו כמעט ליניארית והם אלו שהיו המועדפים :
http://seanolive.blogspot.com/2008/12/part-3-relationship-between-loudspeaker.html
דבר שני , כל ההתייחסות היתה מראש בגדר קוריוז ואף ציינתי שהם שייכים לטיעון של משתמש אחר שביני לבינו היתה מחלוקת מהותית בעניין עקב העובדה שגם אני לא מאמין בתוצאת מדידה "אידיאלית" כלשהי והוא צודק רק בהקשר לנאמנות למקור המוקלט , בניגוד להעדפות אישיות שזה דבר אחר. אגב חדר אנקואי זה המקום היחיד לבדוק ליניאריות בנקודת ההאזנה , כאשר בתיאוריה השאיפה היא לשחזר ככל הניתן את התנאים גם בחללי האזנה ביתיים שונים בכדי להגיע לליניאריות המיוחלת עפ"י תפיסתו של אותו אחד . כל הקלטה היא מקרה פרטי של ייצוג הצליל בנקודה אחת מתוך אינסוף במרחב ולכן אין "מקור" אידיאלי , מה גם שלכל אחת העדפות אישיות שלא בהכרח מציבות הקלטה וציוד ליניאריים במקום הראשון.

הרמקולים המועדפים של REVEL מוקמו בחדר אנקואי, שלא דומה לאף חדר בדירה רגילה, עם תכנון אקוסטי מהטובים בעולם ודלת כניסה שמקבילה למקלט אטומי.
אז אם זה קוריוז, שאין שום קשר בינו לבין המציאות (בטח ובטח לפי מדידה), למה להעלות את זה?

כבר כתבתי, מגבר שנמדד פצצה זה לא אומר שהוא נשמע במיטבו. תקרא את הכתבה על המגברים של הגל, כאן באתר.
 

clip99

חבר משקיען
הודעות
958
מעורבות
129
נקודות
43
אז אם זה קוריוז, שאין שום קשר בינו לבין המציאות (בטח ובטח לפי מדידה), למה להעלות את זה?

.

כי זה קוריוז שיכול ללמד משהו . כי זה קוריוז שקורא תיגר על כל האקסיומות בתחום הזה , והעובדה שקשה להוציא אותו מהתיאוריה למציאות לא גורעת מההישג הזה . ואחרי הכל אל תשכח שלא הסכמתי עם זה משתי סיבות : מדובר במבחן בודד ומצומצם ובקבוצת ביקורת קטנה , והוא מטבע הדברים לא גורף , כמו שכל חובב היפהופ עתיר באסים יוכל לספר לך.
 

arye.gur

חבר משקיען
הודעות
2,592
מעורבות
882
נקודות
113
@AK1 גם אם הכתיבה לא מדעית, היא מתבססת על ניסיון של יצרן שמתכנן ומייצר מערכות שמע ויש מי שאוהבים ומעריכים את המוצרים שלו.

אריה
 

RoyZx6r

חבר משקיען
הודעות
654
מעורבות
412
נקודות
63
כי זה קוריוז שיכול ללמד משהו . כי זה קוריוז שקורא תיגר על כל האקסיומות בתחום הזה , והעובדה שקשה להוציא אותו מהתיאוריה למציאות לא גורעת מההישג הזה . ואחרי הכל אל תשכח שלא הסכמתי עם זה משתי סיבות : מדובר במבחן בודד ומצומצם ובקבוצת ביקורת קטנה , והוא מטבע הדברים לא גורף , כמו שכל חובב היפהופ עתיר באסים יוכל לספר לך.
ה"הישג" מקביל להישג של מיקום רמקולים חסרי באס בממ"ד, ושכל הנבחנים יטענו שיש המון באס ומיד באס מהרמקולים.

מדוע התעלמת מהמשך ההודעה שלי?

אגב - מה הציוד שיש לך בבית? נשמח לתמונה של הציוד וחלל האזנה.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,904
מעורבות
2,929
נקודות
113
@clip99

נראה לי שאתה מפספס את הנקודה המרכזית בעניין של מדידות.

אפשר למדוד כל מיני דברים במציאות, גם את המרחק בין אוזני המאזין לאפו, את היקף אפרכסות האוזניים, עובי התנוכים וכיו"ב. אפשר להציג את תוצאות המדידות בצורות גראפיות בשלושה מדדים ולעשות עליהן סטטיסטיקות מתוחכמות. עם זאת, זה שאפשר למדוד הכל לא אומר שהמדידות הן משמעותיות למשהו. במוסף לעצם המדידה, צריך להצמיד למדידות גם איזשהם קריטוריונים שנותנים משמעות לתוצאות, כך שיהייה ניתן לבחון באמצעותן דברים שרוצים לדעת על המציאות, ולנבא באמצעות תוצאות המדידות והפעלת הקריטריונים משהו משמעותי לגבי המציאות. המונח "מדידה" במובן הרחב, שאליו אנחנו מתכוונים, הוא צירוף של איזה פרמטרים בסיסיים למדוד, ואיזה קריטריונים להפעיל על תוצאות מדידת הפרמטרים הבסיסיים.

למשל אפשר למדוד משקלים והיקפים וגבהים של אנשים, אבל אי אפשר למדוד מי זה "שמן". אז המציאו מדידה שכוללת את מדידת הפרמטרים הבסיסיים של גובה ומשקל, והוסיפו לזה קריטריון שאומר שייש לחלק את המשקל בק"ג בגובה במטרים בריבוע, ומקבלים מספר שנקרא (BMI==Body Mass Index), והגדרה של תחומים של BMI, שלפיהם "עודף משקל" הוא BMI מעל 25, ו"שמן" זה מעל 30. במציאות יש אכן מיתאם (לא מושלם) בין ה-BMI שמחושב לאדם לבין היותו שמן. לכן זו מדידה משמעותית. גם לגובה או רק למשקל בנפרד יש משמעות, אבל פחות מאשר למדד המחושב הזה.

אז נכון שכל הפרמטרים הבסיסיים בקשר לרכיבי אודיו ניתנים למדידה, מתחים, זרמים, אמפליטודות, לא רק פרמטרים חשמליים אלא גם פרמטרים מיכאניים של הרמקולים, וכו', ובמשמעות הצרה הזו אכן הכל מדיד. יש גם מדידות במובן הרחב לכל מיני דברים כמו THD, FR, Rise time וכו', שחלקן שימושי להערכת האיכות הטכנית/הנדסית של רכיבי אודיו.

הבעייה היא שאין מדידות במובן הרחב שייש מיתאם בין תוצאותיהן לבין איכות צליל (או שהן סודות מסחריים). לכן כל הדיבורים על זה שהכל מדיד -- מה שנכון לגבי מדידות במובן הצר בלבד -- אינם נכונים בהקשר שלנו.

כלומר "בכל הנוגע לאבחנה בין מה שמגיע לעור התוף (מדיד, כן-הכל)" -- זה מדיד רק במובן הצר, וככל הידוע לנו, לגמרי לא מדיד במובן הרחב. ואשר מה שקורה מרגע שמגיעים לעור התוף והלאה, יש דברים מדידים, כמו עקומות Fletcher Munson והרבה סוגים של מבחני שמיעה, סטטיסטיקות על העדפות של אנשים וכו', וייש תיאורים מילוליים של חוויות האזנה, שאפשר להתייחס אליהם בזילזול מוחלט, ואפשר להתייחס אליהם ברצינות מוחלטת ולהתאים מבנה של ציוד אודיו לפיהם. זה שאתה בוחר בזילזול זו בעייה שלך.

הגרף התלת מימדי שהצגת אינו אלא צורת הצגה של קבוצת גראפים דו-מימדיים זה לייד זה. אם המדידות הן של התנהגות במצב מוזיקה, אין להן משמעות של מדידה במובן הרחב -- אין מה להגיד על זה אם זה טוב או רע מבחינת איכות צליל, ואולי אפילו לא מבחינה הנדסית.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,904
מעורבות
2,929
נקודות
113
@AK1 גם אם הכתיבה לא מדעית, היא מתבססת על ניסיון של יצרן שמתכנן ומייצר מערכות שמע ויש מי שאוהבים ומעריכים את המוצרים שלו.
ועדיין, אם הוא הייה צודק, וה-band limiting הייה כל כך מפריע, אז מרגע שהופיע ציוד שאינו band-limited, כולם הייו אמורים לזרוק את המכשירים הדפוקים שלהם ולעבור למכשירים שאינם band-limited.

לא רק שזה לא קרה, אלא שאני די בטוח שאם תשווה מכשיר band-limited טוב למכשיר טוב שאינו band-limited, זה לייד זה, ותיתן לאנשים לבחור, תהייה התפלגות לפי טעם כמו שייש בין שני מכשירים טובים אחרים, לאו דווקא כולם יעדיפו את זה שאינו band-limited, ולאו דווקא כולם יבחינו ב-phase differences שהוא טוען שכולם רגישים אליו.

לכן, גם אם הבנאדם רציני בעקרון, והחברה טובה בעקרון, המאמר הזה לא כזה רציני.
 

roberts

מושעה
הודעות
2,825
מעורבות
647
נקודות
113
@clip99

נראה לי שאתה מפספס את הנקודה המרכזית בעניין של מדידות.

אפשר למדוד כל מיני דברים במציאות, גם את המרחק בין אוזני המאזין לאפו, את היקף אפרכסות האוזניים, עובי התנוכים וכיו"ב. אפשר להציג את תוצאות המדידות בצורות גראפיות בשלושה מדדים ולעשות עליהן סטטיסטיקות מתוחכמות. עם זאת, זה שאפשר למדוד הכל לא אומר שהמדידות הן משמעותיות למשהו. במוסף לעצם המדידה, צריך להצמיד למדידות גם איזשהם קריטוריונים שנותנים משמעות לתוצאות, כך שיהייה ניתן לבחון באמצעותן דברים שרוצים לדעת על המציאות, ולנבא באמצעות תוצאות המדידות והפעלת הקריטריונים משהו משמעותי לגבי המציאות. המונח "מדידה" במובן הרחב, שאליו אנחנו מתכוונים, הוא צירוף של איזה פרמטרים בסיסיים למדוד, ואיזה קריטריונים להפעיל על תוצאות מדידת הפרמטרים הבסיסיים.

למשל אפשר למדוד משקלים והיקפים וגבהים של אנשים, אבל אי אפשר למדוד מי זה "שמן". אז המציאו מדידה שכוללת את מדידת הפרמטרים הבסיסיים של גובה ומשקל, והוסיפו לזה קריטריון שאומר שייש לחלק את המשקל בק"ג בגובה במטרים בריבוע, ומקבלים מספר שנקרא (BMI==Body Mass Index), והגדרה של תחומים של BMI, שלפיהם "עודף משקל" הוא BMI מעל 25, ו"שמן" זה מעל 30. במציאות יש אכן מיתאם (לא מושלם) בין ה-BMI שמחושב לאדם לבין היותו שמן. לכן זו מדידה משמעותית. גם לגובה או רק למשקל בנפרד יש משמעות, אבל פחות מאשר למדד המחושב הזה.

אז נכון שכל הפרמטרים הבסיסיים בקשר לרכיבי אודיו ניתנים למדידה, מתחים, זרמים, אמפליטודות, לא רק פרמטרים חשמליים אלא גם פרמטרים מיכאניים של הרמקולים, וכו', ובמשמעות הצרה הזו אכן הכל מדיד. יש גם מדידות במובן הרחב לכל מיני דברים כמו THD, FR, Rise time וכו', שחלקן שימושי להערכת האיכות הטכנית/הנדסית של רכיבי אודיו.

הבעייה היא שאין מדידות במובן הרחב שייש מיתאם בין תוצאותיהן לבין איכות צליל (או שהן סודות מסחריים). לכן כל הדיבורים על זה שהכל מדיד -- מה שנכון לגבי מדידות במובן הצר בלבד -- אינם נכונים בהקשר שלנו.

כלומר "בכל הנוגע לאבחנה בין מה שמגיע לעור התוף (מדיד, כן-הכל)" -- זה מדיד רק במובן הצר, וככל הידוע לנו, לגמרי לא מדיד במובן הרחב. ואשר מה שקורה מרגע שמגיעים לעור התוף והלאה, יש דברים מדידים, כמו עקומות Fletcher Munson והרבה סוגים של מבחני שמיעה, סטטיסטיקות על העדפות של אנשים וכו', וייש תיאורים מילוליים של חוויות האזנה, שאפשר להתייחס אליהם בזילזול מוחלט, ואפשר להתייחס אליהם ברצינות מוחלטת ולהתאים מבנה של ציוד אודיו לפיהם. זה שאתה בוחר בזילזול זו בעייה שלך.

הגרף התלת מימדי שהצגת אינו אלא צורת הצגה של קבוצת גראפים דו-מימדיים זה לייד זה. אם המדידות הן של התנהגות במצב מוזיקה, אין להן משמעות של מדידה במובן הרחב -- אין מה להגיד על זה אם זה טוב או רע מבחינת איכות צליל, ואולי אפילו לא מבחינה הנדסית.
נושא השרשור הוא הבדלים, כדי להבין את גודלו של ההבדל לא צריך ציוד מדידה כלל אלא רק הופך פאזה, מסכם (בבדיקת Null Test) ומד מתח רחב סרט ורגיש......וזהו.

כל המדידות הידועות והלא ידועות לנו (נניח ויש כאלה) יכללו בהשוואה זו....... ובהנחה שההפרש יהיה קטן מכ- 70-80 dB אפילו עטלף אודיופילי לא ישמע זאת לא כל שכן בן אנוש;)

לסכום : בבדיקת Null Test לא מבצעים שום מדידה רק משווים A ל B.
 

נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,904
מעורבות
2,929
נקודות
113
נושא השרשור הוא הבדלים, כדי להבין את גודלו של ההבדל לא צריך ציוד מדידה כלל אלא רק הופך פאזה, מסכם (בבדיקת Null Test) ומד מתח רחב סרט ורגיש......וזהו.

כל המדידות הידועות והלא ידועות לנו (נניח ויש כאלה) יכללו בהשוואה זו....... ובהנחה שההפרש יהיה קטן מכ- 70-80 dB אפילו עטלף אודיופילי לא ישמע זאת לא כל שכן בן אנוש;)

לסכום : בבדיקת Null Test לא מבצעים שום מדידה רק משווים A ל B.
מה שצריך להשוות זה את הצליל של התוצאה שמתקבלת מהרמקולים, לא את הרכיבים שבדרך. הרי ייתכן שהבעייה היא לא מה שהמגבר עושה מול נגד טהור, אלא איך הוא מתמודד עם רמקול מציאותי.

כנ"ל כשמכשיר א' בשרשרת (למשל נגן) מפעיל מכשיר ב' (למשל פרה), זה לא בהכרח כמו לבדוק איך מכשיר א' מתמודד עם נגד טהור.

לכן הבדיקה משמעותית רק כשהיא נעשית על התוצאה הסופית שיוצאת מהרמקולים, ונראה לי שהיא מסובכת יותר מהמתואר בתגובה, וצריכה לכלול מיקרופונים וציוד הקלטה, כולל התאמת נקודות ההתחלה של ההקלטות והשוואת ווליום ביניהן לצורך החיסור.
 
נערך לאחרונה ב:

roberts

מושעה
הודעות
2,825
מעורבות
647
נקודות
113
מה שצריך להשוות זה את הצליל של התוצאה שמתקבלת מהרמקולים, לא את הרכיבים שבדרך. הרי ייתכן שהבעייה היא לא מה שהמגבר עושה מול נגד טהור, אלא איך הוא מתמודד עם רמקול מציאותי.

כנ"ל כשמכשיר א' בשרשרת (למשל נגן) מפעיל מכשיר ב' (למשל פרה), זה לא בהכרח כמו לבדוק איך מכשיר א' מתמודד עם נגד טהור.

לכן הבדיקה משמעותית רק כשהיא נעשית על התוצאה הסופית שיוצאת מהרמקולים, ונראה לי שהיא מסובכת יותר מהמתואר בתגובה, וצריכה לכלול מיקרופונים וציוד הקלטה, כולל התאמת נקודות ההתחלה של ההקלטות והשוואת ווליום ביניהן לצורך החיסור.
ניתן לעשות בדיקת Null גם עם רמקולים..... לא פשוט אמנם.... כאשר כל רמקול ימוקם בחדר זהה ,ובנפרד, והבדיקה תתבצע על ערוץ אחד.....לא בדיקה הבייתית.
אם לא מדקדקים במיוחד ניתן להכניס את 2 הרמקולים באותו חדר ואז הבדיקה יכולה להתבצע ברמה הבייתית.

גם בכל שאר הבדיקות (דוגמת ה PRE ) ניתן לבצע זאת בערוץ בודד.......לדוגמא כל פריט ציוד משווה יקבל צד אחר של ה PRE .......בדיקה כזו לא מצריכה לוגיסטיקה מיוחדת.

כמובן שלפני כל בדיקה חייבים לוודא שדרגת הכניסה של 2 הערוצים שאליהם מוכנס הציוד המשווה (רמקולים ואלקטרוניקה) זהה מעבר ל 70-80 dB שהיא מטרת ההשוואה.
 
נערך לאחרונה ב:

ארז_וחני

חבר משקיען
הודעות
3,862
מעורבות
987
נקודות
113
בקיצור, המדידות הזמינות לא ממש רלוונטיות מבחינת מיתאם לאיכות צליל ואלה שייתכן שכן יכולים ליצור את המיתאם הזה, לא ממש זמינות או אפשריות ברמת המשתמש הסביר.
אז מה יוצא לנו מזה ?
 

roberts

מושעה
הודעות
2,825
מעורבות
647
נקודות
113
בקיצור, המדידות הזמינות לא ממש רלוונטיות מבחינת מיתאם לאיכות צליל ואלה שייתכן שכן יכולים ליצור את המיתאם הזה, לא ממש זמינות או אפשריות ברמת המשתמש הסביר.
אז מה יוצא לנו מזה ?
תקרא את שכתבתי מעל ותבין שלא צריך מדידות כדי למצוא הבדלים.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,904
מעורבות
2,929
נקודות
113
בקיצור, המדידות הזמינות לא ממש רלוונטיות מבחינת מיתאם לאיכות צליל ואלה שייתכן שכן יכולים ליצור את המיתאם הזה, לא ממש זמינות או אפשריות ברמת המשתמש הסביר.
אז מה יוצא לנו מזה ?
יוצא שאי אפשר לדעת הרבה על איכות הצליל מסט המדידות הסטנדרטיות, אבל זה ממש לא אומר שהן נטולות ערך לחלוטין.

חלקן שימושיות בעליל, למשל כדי לדעת האם מגבר חזק די הצורך כדי לקבל עוצמה נתונה מרמקולים מסויימים בחדר נתון במרחק נתון מהרמקולים, אם רכיבים מתאימים ביניהם חשמלית, וכו'

חלקן האחר מעיד על האיכות של התיכנון והבניה ברמה ההנדסית, כך שאם שני מכשירים נשמעים דומה ועולים דומה, כדאי להעדיף את זה שנמדד טוב יותר. אם הם נשמעים שונה, עדיף לבחור לפי האוזן. אלא אם הבדיקות ממש מזעזעות, שזה מעלה את מה ששומעים בסימן שאלה וכדאי לבדוק היטב. לא הייתי מוסיף הרבה כסף עבור ציוד שנשמע דומה ורק נמדד טוב יותר כשהתוצאות בשני המקרים הן מתחת לסף השמע.

נראה לי שזה מה שאפשר להפיק מסט המדידות הסטנדרטיות.

תקרא את שכתבתי מעל ותבין שלא צריך מדידות כדי למצוא הבדלים.
אם לא שומעים הבדלים באוזן, מה שכתבת לא שימושי ברמת המשתמש הסביר, ואם כן שומעים הבדלים, מה שכתבת לא שימושי :)
 

roberts

מושעה
הודעות
2,825
מעורבות
647
נקודות
113
, ואם כן שומעים הבדלים, מה שכתבת לא שימושי :)
ועוד איך שימושי ,זו בדיקה אובייקטיבית לחלוטין..... אם תגיד שלא מקובל על החוויתיים .... OK , מה לעשות ... אבל כאמור לא מסכים לגבי השימושיות.
 

נערך לאחרונה ב:

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור