אם תשובתך מתייחסת להנאה מהאזנה אז זה עניין סוביקטיבי ותלוי בהעדפות המאזין ולכן לא יכולה להיות בהגדרה קביעה מוחלטת.
אם תשובתך מתייחסת למדידות אז תוכל להראות מאיפה הנתונים שאתה מתבסס עליהם?
ארז
האם תקליט הויניל באמת עדיף על קובץ דיגיטלי?
- פותח הנושא tomertsin
- פורסם בתאריך
אם תשובתך מתייחסת להנאה מהאזנה אז זה עניין סוביקטיבי ותלוי בהעדפות המאזין ולכן לא יכולה להיות בהגדרה קביעה מוחלטת.
אם תשובתך מתייחסת למדידות אז תוכל להראות מאיפה הנתונים שאתה מתבסס עליהם?
ארז
נו..טוב, רדיו....??
אילו ניתן היה להקליט הופעות, טובות כאלה... והיתה האפשרות להתחבר ישירות לקונסולה האנלוגית המרכזית, או אז אפשר היה להקליט הקלטות מאסטר. וזו יכולה היתה להיות התעסקות שיש בה ברכה והצדקה מלאה, אז הייתי נרתם לזה ללא גבול.
מעבר לזה אני לא מקליט על הסלילים, אין לי חומרים לזה ואין לזה גם הצדקה בעיני.
אילו ניתן היה להקליט הופעות, טובות כאלה... והיתה האפשרות להתחבר ישירות לקונסולה האנלוגית המרכזית, או אז אפשר היה להקליט הקלטות מאסטר. וזו יכולה היתה להיות התעסקות שיש בה ברכה והצדקה מלאה, אז הייתי נרתם לזה ללא גבול.
מעבר לזה אני לא מקליט על הסלילים, אין לי חומרים לזה ואין לזה גם הצדקה בעיני.
..תמונות מצורפות
- הודעות
- 14,184
- מעורבות
- 1,629
- נקודות
- 113
כדי לא להיות ממוחה שלא מציג נתונים - אשמח לראות את מדידות הנתונים שאתה מזכיר
לא קשור לאיכות הסליל, פיזיקה פשוטה, עשית קצת בלבול, cross talk זה יותר בין הערוצים בטייפ וזה כבר דיון אחר, ואם זה פטיפון אז בין הערוצים ימין ושמאל , מתחיל משאריות מגנטית בראש ועד להפרדה לאורך הדרך.
ואני הראה לך סלילים מאיכות מעולה שנוצר "הד" חלש , קשה להבחין, מבחינים בעיקר ברגעי שקט...
רונן ש
חבר משקיען
- הודעות
- 814
- מעורבות
- 270
- נקודות
- 63
כרמי, עזוב.
אתה נכנס למלכודת הבלתי אפשרית של הויכוח בין מדידות הנדסיות ובין עצמת החוויה האנושית, בוא נשאיר את זה שם.
מבחינת יכולות - לא צריך לחפש הרבה, אלה דברים שקל למדוד שוב ושוב, ואכן למדיה דיגיטאלית החל מ-red book 44.1 ומעלה יש יתרונות על תקליט כמעט בכל הפרמטרים. אם תרצה אחבר אצלי במעבדה ואשלח לך תוצאות, אבל זה ממש מיותר.
כמו שנלעס פה כבר כל כך הרבה, אנחנו נלחמים עד חורמה על סוף השרשרת - השיחזור בבית, מהמדיה לאזניים. כי על זה, לכאורה, יש לנו שליטה.
אבל הרוב נמצא בכל מה שלפני כן, ושם אנחנו חסרי אונים לגמרי.
לדוגמה:
התקליט נחות משמעותית מכל (!) מקור אחר בתחום הדינמי שלו - כמדיה, כשיטה טכנולוגית. לא יותר מ-50db.
דיסק פשוט יכול לתת 96db כמו שכולם יודעים - כמדיה, כשיטה טכנולוגית.
אבל מה לעשות שאחוז עצום מהדיסקים שנמכרו ב-10 השנים האחרונות מביא תוכן בעל תחום דינמי של לא יותר מ-30db, וזאת מסיבות מסחריות בלבד?
אז זה נחות מתקליט?
כן ולא. אתה מבין כמה התשובה מורכבת, וכמה כה מעט ממנה מצוי בידנו.
רונן ש
חבר משקיען
- הודעות
- 814
- מעורבות
- 270
- נקודות
- 63
לא עשיתי בלבול.
לא cross talk בין ימין ושמאל.
Cross talk בין ימין ובין הימין של הסיבוב הבא.
זה קיים בתקליטים.
לא קרה לך ששמת מחט בתחילת התקליט, ב-leading track, ושמעת הד רפה של תחילת המוזיקה, ואז כמה שניות אחר כך היא מתחילה בעצמה רגילה?
אכן.. יש במכשיר הזה פוטנציאל חבוי, וזה כמובן במידה והוא עובר שידרוג לראשים ולמגבר ההשמעה האנאלוגי.
אז הוא באמת יכול להשמע סופר דופר.
לא זכור לי או שלא נתתי דעתי לכך, אם זה קורה אז התקליט חייב להיות באיכות ירודה או " מחט חורטת" ולאחר הרבה מאוד ניגונים, אם אני מנסה להבין את הנושא מבחינה מדעית, בין חריץ לחריץ קיימת הפרדה פיזית, אני מניח שאם ההפרדה הפיזית מקבלת "עיוות" מהחריץ הקודם אזי אולי נוצרת התופעה שאמרת, לא רואה הסבר אחר, אשמח להסבר אחר
רונן ש
חבר משקיען
- הודעות
- 814
- מעורבות
- 270
- נקודות
- 63
אתה צודק, זה אכן קשור לצפיפות החריצים.
לא בעיה לעשות תקליט עם 12 דקות תוכן בכל צד.
כשאתה רוצה לדחוס 22 או 23 דקות - אתה מצופף, וזה עולה במחיר הזה.
למעשה כל נושא עקומת ה-RIAA נולד מהצורך לצופף חריצים.
התופעה מוכרת, ונקראת Track ghosting, או Pre echo.
כן, קיימת גם בסלילים, מי יותר ומי פחות.
לא בעיה לעשות תקליט עם 12 דקות תוכן בכל צד.
כשאתה רוצה לדחוס 22 או 23 דקות - אתה מצופף, וזה עולה במחיר הזה.
למעשה כל נושא עקומת ה-RIAA נולד מהצורך לצופף חריצים.
התופעה מוכרת, ונקראת Track ghosting, או Pre echo.
כן, קיימת גם בסלילים, מי יותר ומי פחות.
נערך לאחרונה ב:
- הודעות
- 14,184
- מעורבות
- 1,629
- נקודות
- 113
שוב, אתה טוען דברים בלי להביא סימוכין
אני לא מדבר על חוויה, אני חולק על כך שהנתונים שלך נכונים - היות ואתה לא מביא הוכחות
למשל חפש שירשורים ישנים בהשתתפות DigiSan (או DigiSun)
אני לא מבין על מה אתה חולק ,מה גם שהנתונים הללו שמיעים - יחס אות לרעש ,תחום דינמי, הפרדת ערוצים,
בוודאי שמת לב שהנתונים הללו מחמירים לקראת סוף התקליט ואים כן אוזניך לא הטעו אותך - האינפורמציה שהמחט קוראת (ליח' זמן) רבה יותר .
- הודעות
- 14,184
- מעורבות
- 1,629
- נקודות
- 113
היה לי נגן CD טוב (אינשטיין) ומכרתי אותו היות ופטיפון זול ממנו נשמע הרבה יותר טוב, גם בסוף תקליט - את ההחלטה שלי כבר עשיתי לפי האוזניים זה מה שקובע עבורי.
אם יש נתונים אשמח אם תספק אותם, מעולם לא כתבתי שנתונים כאלו או אחרים מציגים טכנולוגיה כזו או אחרת טוב יותר - אני מבקש רק ממי שמציין זאת להביא קישור לכך - זו בקשה הגיונית לדעתי.
אם יש נתונים אשמח אם תספק אותם, מעולם לא כתבתי שנתונים כאלו או אחרים מציגים טכנולוגיה כזו או אחרת טוב יותר - אני מבקש רק ממי שמציין זאת להביא קישור לכך - זו בקשה הגיונית לדעתי.
zs
חבר משקיען
- הודעות
- 4,927
- מעורבות
- 1,606
- נקודות
- 113
לא הבנתי מי זה החוקר תרבות עלאק..מילא היו טוענים את זה מהנדסי סאונד כמו ג'ורג' מרינו,גרונדמן,הייתי מגרד הפדחת ואומר "וואלה"...99.9% מההקלטות שעושים בארץ ע"ג דיסקים נשמעים זוועה.מצטער החוקר לא חקר לעומק .גם במשטרת ישראל ספק אם היה מתקבל.מורי הסאונד בארץ ביינתים לא מראים תוצאות מי יודע כמה...להבדיל מאקוסטיקאים.
zs
חבר משקיען
- הודעות
- 4,927
- מעורבות
- 1,606
- נקודות
- 113
ו..אם אני מסכם לעצמי את עניין "זה מול זה" אז לדעתי חבל על הזמן,מי שלא רואה את האור בקצה המנהרה לא יעזור גם אם הקדוש ברוך הוא יאמר לו שהתקליט נברא יותר טוב.מהנדסי סאונד לא ששים כנראה להכנס למיטה חולה זו.ל מהנדסים הטובים באמת ישנה מספיק עבודה ,גם בלהעביר סרטים אנלוגים טהורים לתקליט להלן AAA וגם העברת סרטים ל 192/24 PCM וגם ל DSD..אין להם שום כוונה להצהיר משהוא ברור בנושא ,כי זו העבודה שלהם.והם יספקו את הסחורה לכל מבקשי הפורמטים למינהם.וכמאמר הגשש החיוור "לכו לגור זוג צעיר"
exupgh12
חבר משקיען
- הודעות
- 5,123
- מעורבות
- 3,126
- נקודות
- 113
די דומה לוויכוח בין שעונים מכניים לשעונים קוורץ, שעון קוורץ לעולם יהיה מדוייק וזול יותר לייצור משעון מכאני, אך לעולם לא תהיה לו ה"נשמה", היוקרה והמסורת של שעון מכאני.
לפחות חברה אחת (ברייטלינג) עלתה על דרך של שילוב בין העולמות, ייצור גופי מתכת איכותיים ושילוב של שעון קוורץ במקביל למחוגים אנלוגיים ועדיין אין להשוות את הביקוש והמחירים בהם נמכרים שעוני החברה לאלו של חברות כגון ושרון, פאטק, בלנקפיין, ייגר, יוליס נראדין או זניט.
לפחות חברה אחת (ברייטלינג) עלתה על דרך של שילוב בין העולמות, ייצור גופי מתכת איכותיים ושילוב של שעון קוורץ במקביל למחוגים אנלוגיים ועדיין אין להשוות את הביקוש והמחירים בהם נמכרים שעוני החברה לאלו של חברות כגון ושרון, פאטק, בלנקפיין, ייגר, יוליס נראדין או זניט.
