סיפור קטן בהיותי ילד עמדתי מול הרדיו המנורות אמרון הישן של הורי ושמעתי מוסיקה והייתי מסתכל כל היום על הרדיו שהוציא לי את הצלילים המופלאים של המוסיקה שאבתי כילד ועד היום
גמאני אותו דבר
לא כל המבין בה גם אוהב אותה ולהפך
זה נכון, אבל זה מעלה מזווית אחרת את הנקודה שאני מתלבט בה בהקשר לנושא השירשור.
למשל נושא כמו
המוזיקה בראי ההיסטוריה מתקופת הרנסאנס ועד ימינו
הייה מבריח אותי, כי עבורי, לימוד היסטורייה הייה סיוט -- ללמוד בעל-פה אוסף עובדות ותאריכים שאינם רלוואנטיים עבורי, בניגוד למשל למקצועות כמו מתימטיקה ופיזיקה תיכוניים, ששם הייה מספיק עבורי
להבין עקרונות בסיסיים, בלי ללמוד בע"פ, ומקסימום מפתחים מחדש את הנוסחאות תוך כדי הבחינה.
מצד שני, די ברור שלפחות לחלק ניכר מהאנשים -- לפחות מבין אלה שאין להם "טראומה" במרכאות ממקצוע ההיסטוריה -- הגישה ההיסטורית יכולה לתת overview כללי, שממנו אפשר להתחיל להתעמק בנקודות ספציפיות שמושכות אותם יותר.
אז מבחינתי זו בעיקר עוד ראייה לכך שזה לא לעניין שבנאדם יסיק מתוך טעמו והעדפותיו האישיות לגבי מה המיטב עבור אחרים.
ומצד שני, אני מתלבט מה יכול באמת לתרום למישהו שנכנס לתחום בלי באמת לדעת במה מדובר.
השוואות ביצועים, למשל, לא לגמרי רלוואנטיות, כי אולי אין מה להתעסק בהשוואות בין דברים שלא מכירים ו/או "מבינים" אף אחד מהם. לכל היותר זה יכול לשמש כדוגמה, אולי אפילו חדפעמית, עד כמה אותה מוזיקה יכולה להישמע שונה בביצועים שונים, למרות שכבייכול יש הוראות איך לבצע אותה; וכמוכן גם להקטנת החשש הטבעי מ"אין סיכוי שאני אבחין בהבדלים".
אז אולי כדאי להתחיל מכמה תפיסות בסיסיות, כמו למשל "נושא" -- שאינו דווקא "מלודי" -- והעיקר אינו תמיד כמה שהמלודיה יותר יפה/קליטה/זכירה והמילים נוגעות/מתחרזות/יפות, אלא מה "עושים" עם הנושאים, מה זה "לפתח" נושא, מה זה מוטיב, איך מוטיבים מופיעים בכל מיני מקומות, כי אולי כדאי להיות קשובים לדברים כאלה. שזה חלק מהעניין. מה זה "צורה" במוזיקה -- איך מאורגנים הנושאים ביצירה, מה זו הארמונייה, מה זה קונטראפונקט, איך לא לצפות מסוג מוזיקה אחד מה שאין בו וייש באחרים, וכו'.
ממשיף לחשוב ברקע
עמיר
