שאתה נכנס לפינה של הויניל וההקלטות מסוג מסוים לא משקפות את המציאות, כל מה שניתן להסיק זה שאתה מחפש את המציאות.
תרגיש חופשי לתקן אותי.
"
כל מה שניתן להסיק"??
גם אם מישהו מצליח להעלות בדעתו הרבה אפשרויות, סביר מאוד שזה לא ממצה את
כל האפשרויות, שלא לדבר על המקרים שעולה רק אפשרות אחת.
אני נכנס ל"פינה" כי מפריע לי שייש אנשים ש"טועים ומטעים את העם", אם כי לא המילה "טועים" ולא המילה "עם" מדוייקות כאן.
ומה שאישית
אני מחפש, וממש לא הזכרתי קודם, בעצם מתחלק לשניים:
-
במערכת, אני מחפש משהו מאוד נייטראלי, שלא מוסיף ולא מחסיר ולא מיפה ולא מכער, אלא מעביר הכל raw, כולל מצבי garbage in garbage out. ציוד שיכול להתאים לאולפני הקלטות של מוסיקה קלאסית ואקוסטית. מערכת כזו
מאפשרת לשמוע הקלטות השואפות להישמע "מציאותיות" (בניגוד ל"להישמע טוב/יפה/מרשים וכיו'ב") בצורה הקרובה ככל האפשר ל"מציאות", אבל מאפשרת גם את הסוגים האחרים של הקלטות
-
בהקלטות, אני לא טוען שייש צורך רק לדבוק בסוג ההקלטות ה"מציאותיות". יש יופי וחוויה מסוג אחד בכאלה, וייש יופי וחוויה (אחרים) בהקלטות מיופייפות, או אימפאקטיות או מעוותות בצורה "יפה"/"מעניינת" אחרת. העניין הוא שכדאי אולי לדעת מתי זו הקלטה כזו ומתי כזו ולא לבלבל ביניהן.
ככלל, לא תמיד המציאות היא האופציה היפה/המעניינת/המרגשת ביותר. לפעמים המציאות יבשה, פשוטה, סתמית וכאלה, ו"עוזר" כש"משפרים" אותה, אבל לי מפריע כשאומרים שה"שיפור" הוא הנכון, האמיתי והקרוב ביותר למקור.
כשהמציאות יפה ומעניינת לכשעצמה, אין (לי) צורך בשיפורים/שיפוצים/איפור ו/או תאורה מיוחדת, ומפריע (לי) כשהם שם, וכן יכול להיות מרתק ומרגש (עבורי) בזכות עצמו לשמוע איך "מציאות וירטואלית" מתגבשת לך בחדר, טבעית ופשוטה, לא "סופר ריאליזם" כמו שקורה לפעמים בוויניל.
אין טוב/רע אחד, אפילי לי עצמי, שלא לדבר על טוב/רע שמשותף לכולם.
הוצאת וחשיפת יותר ויותר פרטים אינה ריאליסטית -- ממקומך באולם לא בטוח שתשמע את הבאסון השלישי כשמנגנות שש קרנות, שלושה טרומבונים וטובה, אבל בהקלטות (בעיקר מרובות מיקרופונים) אפשר.
גם הקלטות במעט מיקרופונים, שניים או שלושה, לא בהכרח נותנות תמונה "ריאליסטית", אלא אם המיקרופונים קרובים אחד לשני במרחק דומה למרחק האזניים. היו נסיונות לשים מיקרופונים בתוך משהו בצורת ראש אדם, עם אזניים, אבל אם המיקרופונים הם בתוך משהו, הם שוב לא מקבלים את התמונה הנכונה, והאפקט של תעלות השמיעה מופיע פעמיים, פעם בהקלטה ופעם כשהמאזין הסופי שומע את התוצאה.
נו, שויין, לילטוף!
עמיר