מאסטר, אני המשכתי בדיון של יואל לגבי קווים לדמות המקור. אסכם כאן :
המקור המקור הוא הנגינה החיה, המקור המשני הוא הקלטה שלה.
[ הסתייגות : הנגינה תשמע שונה לכל אדם ].
אז זה מתחיל מזה שאתה קורא "מקור" למה שאני קורא "מקור משני", אבל מאחר ואני לא יכול כל פעם להביא את פינק פלויד אלי הביתה שיתנו מקור-מקור, וגם עומר פרוק עושה בעיות, אז אני משתמש כמו כולם במקור משני.
אז יש שאלה - כמה נאמנה ההקלטה לנגינה ?
כי אנחנו נגיע לשלב שלישי, בו אנחנו מחפשים נאמנות למקור המשני.
כל אולפן יגיד ששלו הכי נאמן, אבל כל אולפן מקליט אחרת.
אז מי יותר מקור ? העבודה שלך או של אבי רואד ?
בוא נעזוב את זה : נניח שכל האולפנים מקליטים אותו דבר, ואנחנו מחפשים מערכת [ מקור שלישי ] שתנגן את הדיסק [ מקור משני ] בצורה שנגדיר אותה כהכי נאמנה לביצוע עצמו [ המקור ].
אז דובר על נסיון בפיענוח סאונד של פסנתר, ואני מסכים עם דיז ויואל בסגמנט הזה בדיוק, אע"פ ש"פסנתר" כשלעצמו הוא הגדרה לספקטרום רחב של מקורות.
אז נוסעים ארבעתנו [ דיז יושב מאחור ] להאזין למערכות סטריאו שעולות מליון ש"ח ומעלה.
אתה מביא דיסק מאסטר שנאזין לו ובעזרתו נבחן את המערכת.
אני מהמר, במידה רבה של סבירות, שלא כולנו נבחר לקנות את אותה מערכת.
כשנגיע הביתה וכל אחד יאזין במערכת החדשה שלו, הוא ישמע משהו שונה משאר החבר'ה : כל אחד יחפש נאמנות גבוהה למקור, אבל כל אחד מגדיר אותה אחרת.
אז בהתחשב בכל הגילגולים האלה, ואם נפחית את ההנחות שעשיתי לך [ למה מה קרה שאני אסכים שכל האולפנים מקליטים אותו דבר ? זיבי ] נגיע למסקנה שאין מקור כשאתה בבית.
לפני הרבה הרבה שנים, כשהתחילו לייצר רמקולים להאזנה מהנה בבית,
חשבו, איך נפרסם אותם ?
התלבטו בין "הרמקולים שלנו ממש מגניבים ושומעים בהם אחלה" לבין "הרמקולים שלנו מייצגים נאמנות גבוהה לביצוע המקורי ובבית תחשוב שאתה בקונצרט".
בסוף ב' לקח, אבל אי אפשר להתייחס לסלוגן כיותר ממה שהוא :
כשהפסנתר נשמע לך ממש מגניב, אתה מבסוט, כי ככה אתה חושב שצריך להשמע פסנתר.